שינויים

הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  

הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  

רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט באים מהמגזינים OGJ ו-WO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעייתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  

רוב הנתונים שקיימים במרחב הציבורי אודות רזרבות נפט, מגיעים מהמגזינים OGJ ו-WO ועל ידי מזכירות [[OPEC]]. הם לרוב מכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים, ולא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני.<ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל הרזרבות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], משרד האנרגיה של ארצות הברית או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעייתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע שנאסף על שדות מסויימים על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  

הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184  WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>

הערכות קיימות לגבי גודל הרזרבות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם חולות זפת), 1184  WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מצביעה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>

===שיא תפוקה של איזור נפט===

===שיא תפוקה של איזור נפט===

ההפקה בשדה נפט או בשדה גז מסויים יורדת בעיקר בגלל היבטים גאולוגיים של ירידת לחץ וירידה באיכות הנפט עם הזמן. הירידה בתפוקה של איזור שלם של גז-טבעי או נפט קשורה להיבט זה וכן להיבטים כלכליים. נניח איזור מסויים שיש בו כמות של נפט מסחרי. בשלב ראשון מבוצע באיזור סקר ססמי ומתגלים מספר מקומות עם נפט פוטנציאלי. גילוי של מאגר גז או נפט עם כמות שכדאי להפיק מבחינה מסחרית גורר הפקה של שדה זה, וכן חיפוש אחר שדות נפט חדשים באיזור. כך לדוגמה גילוי שדה הגז הטבעי נועה בים בישראל הגדיל את העניין וההשקעות בחיפושים אחר שדות גז טבעי חדשים באיזור, עד שלבסוף נתגלו שני שדות גז גדולים בהרבה - תמר ולוויתן, שפותחו לאחר נועה.  

ההפקה בשדה נפט או בשדה גז מסויים יורדת בעיקר בגלל היבטים גאולוגיים של ירידת לחץ וירידה באיכות הנפט עם הזמן. הירידה בתפוקה של איזור שלם של גז-טבעי או נפט קשורה להיבט זה וכן להיבטים כלכליים. נניח איזור מסויים שיש בו כמות של נפט מסחרי. בשלב ראשון מבוצע באיזור סקר ססמי ומתגלים מספר מקומות עם נפט פוטנציאלי. גילוי של מאגר גז או נפט עם כמות שכדאי להפיק מבחינה מסחרית גורר הפקה של שדה זה, וכן חיפוש אחר שדות נפט חדשים באיזור. כך לדוגמה גילוי שדה הגז הטבעי נועה בים בישראל הגדיל את העניין וההשקעות בחיפושים אחר שדות גז טבעי חדשים באיזור, עד שלבסוף נתגלו שני שדות גז גדולים בהרבה - תמר ולוויתן, שפותחו לאחר נועה.  

מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.

מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.

===מקורות בלתי קונבנציונליים ===

===מקורות נפט בלתי קונבנציונליים ===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פצלי גז]], [[פצלי נפט]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פצלי גז]], [[פצלי נפט]]}}

מקורות בלתי קונבנציונליים כמו נפט גולמי כבד, [[פצלי נפט]], [[חולות זפת]], ו[[פצלי שמן]] לא נכללים כרזרבות נפט, עם זאת, חברות נפט יכולות לרשום אותם כמאגרים מוכחים לאחר שפתחו מכרה כרייה או מתקן זיקוק מתאים להפקתם. גורמים בתעשייה כמו Rigzone, כמו גם משקיפים אחרים מתחום האנרגיה, מצהירים כי מקורות בלתי קונבנציונליים אלה הם פחות יעילים, או בעלי [[EROEI]] נמוך יותר - נדרשת אנרגיה רבה יותר לשם הפקת הנפט והדבר גורם לכך שיקר בהרבה להפיק אותם גם במונחים כספיים. כמו כן הם מפיקים כמות גדולה פי 3 של [[גזי חממה]] לחבית או דורשים כמויות גדולות של מים.  

מקורות בלתי קונבנציונליים של נפט כוללים מקורות כמו נפט גולמי כבד, [[פצלי נפט]], [[חולות זפת]], ו[[פצלי שמן]]. בעבר מקורות אלה לא נכללו כרזרבות נפט, עם זאת, חברות נפט יכולות לרשום אותם כמאגרים מוכחים לאחר שפתחו מכרה כרייה או מתקן זיקוק מתאים להפקתם. גורמים בתעשייה כמו Rigzone, כמו גם משקיפים אחרים מתחום האנרגיה, מצהירים כי מקורות בלתי קונבנציונליים אלה הם פחות יעילים, או בעלי [[החזר אנרגטי להשקעה אנרגיטית]] נמוך יותר - נדרשת אנרגיה רבה יותר לשם הפקת הנפט והדבר גורם לכך שיקר בהרבה להפיק אותם גם במונחים כספיים. כמו כן הם מפיקים כמות גדולה פי 3 של [[גזי חממה]] לחבית או דורשים כמויות גדולות של מים.  

בעוד שכמות האנרגיה, המשאבים וההשפעה הסביבתית של דלקים בלתי קונבנציונליים היא גבוהה, החלו כבר בתוכניות להפקת נפט כבד בוונצואלה, חולות זפת בקנדה, ו[[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] במספר מדינות בארצות הברית.  Chuck Masters, מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית מעריך כי יחד, מאגרים אלה דומים לרזרבות של נפט גולמי קונבנציונלי במזרח התיכון.  

בעוד שכמות האנרגיה, המשאבים וההשפעה הסביבתית של דלקים בלתי קונבנציונליים היא גבוהה, החלו כבר בתוכניות להפקת נפט כבד בוונצואלה, חולות זפת בקנדה, ו[[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] במספר מדינות בארצות הברית.  Chuck Masters, מהסקר הגאולוגי של ארצות הברית מעריך כי יחד, מאגרים אלה דומים לרזרבות של נפט גולמי קונבנציונלי במזרח התיכון.  

למרות כמויות גדולות אלה, מומחים כמו Matthew Simmons טוענים כי המגבלות על הפקת המשאבים תמנע מהם להפוך לחלופה אפקטיבית לנפט גולמי רגיל. סימונס מצהיר כי "אלו הם פרויקטים הדורשים השקעה גדולה של אנרגיה שלעולם לא יכולים להגיע לכמויות גדולות" כדי לכסות על הפסדים מצד מקורות אחרים. מחקר אחר טוען כי גם תחת הנחות אופטימיות חולות הזפת של קנדה לא ימנעו את שיא תפוקת הנפט, למרות שהתפוקה יכולה להגיע ל-5 מיליון חביות ביום עד שנת 2030 אם יתבצע פרויקט חירום.  

למרות כמויות גדולות אלה, מומחים כמו Matthew Simmons טוענים כי המגבלות על הפקת המשאבים תמנע מהם להפוך לחלופה אפקטיבית לנפט גולמי רגיל. סימונס מצהיר כי "אלו הם פרויקטים הדורשים השקעה גדולה של אנרגיה שלעולם לא יכולים להגיע לכמויות גדולות" כדי לכסות על הפסדים מצד מקורות אחרים. מחקר אחר טוען כי גם תחת הנחות אופטימיות חולות הזפת של קנדה לא ימנעו את שיא תפוקת הנפט, למרות שהתפוקה יכולה להגיע ל-5 מיליון חביות ביום עד שנת 2030 אם יתבצע פרויקט חירום.  

בנוסף לכך, נפט שמופק ממקורות אלה מכיל בדרך כלל כמויות גדולות של מזהמים כמו [[גופרית]], [[מתכות כבדות]] ועוד חומרים שיש צורך להשקיע כמויות גדלות של אנרגיה כדי לסננם והם מותירים שובל של [[זיהום]] בתהליך ההפקה. דבר זה נכון גם לחלק גדול ממאגרי הנפט הרגיל שנותרו במזרח התיכון, מאגרים של "נפט חמוץ"  שברובם הם מאגרים כבדים, צמיגיים, ומזוהמים בגופרית ובמתכות. מחקר מאת  Wood Mackenzie טוען כי בתוך 15 שנים כל הספקת הנפט העולמית הנוספת תבוא כנראה ממקורות בלתי קונבנציונליים.

בנוסף לכך, נפט שמופק ממקורות אלה מכיל בדרך כלל כמויות גדולות של מזהמים כמו [[גופרית]], [[מתכות כבדות]] ועוד חומרים שיש צורך להשקיע כמויות גדלות של אנרגיה כדי לסננם והם מותירים שובל של [[זיהום]] בתהליך ההפקה. דבר זה נכון גם לחלק גדול ממאגרי הנפט הרגיל שנותרו במזרח התיכון, מאגרים של "נפט חמוץ"  שברובם הם מאגרים כבדים, צמיגיים, ומזוהמים בגופרית ובמתכות. מחקר מאת  Wood Mackenzie טוען כי בתוך 15 שנים כל הספקת הנפט העולמית הנוספת תבוא כנראה ממקורות בלתי קונבנציונליים.

===הלאמה===

 

===הלאמת נפט והפיכת הנפט למוצר פוליטי===

גורם נוסף שמשפיע על היצע הנפט הוא ההלאמה של רזרבות נפט על ידי המדינות המפיקות. הלאמת הנפט מתרחשת כאשר מדינות במקביל לעצירת הייצוא. Kate Dourian העורך של  Platts' Middle East מציין כי למרות שיש הערכות שונות לגבי מאגרי הנפט, הפוליטיקה נכנסה כעת למשוואה של הספקת הנפט. "חלק מהמדינות הופכות להיות מחוץ לגבול. חברות נפט גדולות שפועלות בוונצואלה מוצאות את עצמן במצב קשה בגלל הלאמה מתגברת של משאב זה. מדינות אלה מסרבות כעת לחלוק את המאגרים שלהן".  

גורם נוסף שמשפיע על היצע הנפט הוא ההלאמה של רזרבות נפט על ידי המדינות המפיקות. הלאמת הנפט מתרחשת כאשר מדינות במקביל לעצירת הייצוא. Kate Dourian העורך של  Platts' Middle East מציין כי למרות שיש הערכות שונות לגבי מאגרי הנפט, הפוליטיקה נכנסה כעת למשוואה של הספקת הנפט. "חלק מהמדינות הופכות להיות מחוץ לגבול. חברות נפט גדולות שפועלות בוונצואלה מוצאות את עצמן במצב קשה בגלל הלאמה מתגברת של משאב זה. מדינות אלה מסרבות כעת לחלוק את המאגרים שלהן".  

לפי חברת הייעוץ PFC Energy, רק 7% ממאגרי הנפט והגז בעולם נמצאים במדינות שמאפשרות לחברות כמו [[אקסון-מוביל]] פעילות חופשית. 65% מהמאגרים נמצאים בחברות בבעלות ממשלתית כמו החברה הסעודית [[ארמקו]], בעוד שבשאר המדינות כמו רוסיה או וונצואלה, הגישה לחברות מערביות היא קשה. לפי המחקר של חברת PFC, גורמים פוליטיים מעכבים את הגדלת התפוקה במקסיקו, וונצואלה, איראן, עיראק, כווית, ורוסיה. גם סעודיה מגבילה את הגדלת הייצור אך בשל מגבלה תפוקה עצמית. כתוצאה מכך שאין גישה למדינות אלה אקסון-מוביל לא משקיעה בחיפושי נפט סכום דומה לזה שהשקיעה בשנת 1981.

לאחר מלחמת העולם השניה שלטו בהפקת הנפט בעולם מספר חברות נפט גדולות ומערביות שכונו "שבע האחיות". עם השנים צומצם מרחב המחיה של חברות אלה על ידי הלאמת המאגרים על ידי מדינות מפיקות. לפי חברת הייעוץ PFC Energy, רק 7% ממאגרי הנפט והגז בעולם נמצאים במדינות שמאפשרות לחברות כמו [[אקסון-מוביל]] פעילות חופשית. 65% מהמאגרים נמצאים בחברות בבעלות ממשלתית כמו החברה הסעודית [[ארמקו]], בעוד שבשאר המדינות כמו רוסיה או וונצואלה, הגישה לחברות מערביות היא קשה. לפי המחקר של חברת PFC, גורמים פוליטיים מעכבים את הגדלת התפוקה במקסיקו, וונצואלה, איראן, עיראק, כווית, ורוסיה. גם סעודיה מגבילה את הגדלת הייצור אך בשל מגבלה תפוקה עצמית. כתוצאה מכך שאין גישה למדינות אלה אקסון-מוביל לא משקיעה בחיפושי נפט סכום דומה לזה שהשקיעה בשנת 1981.

 

הפרוש של הלאמה זו היא שנפט הופך להיות במשך השנים מוצר יותר ויותר פוליטי. מוצר כלכלי הוא מוצר שמופק נמכר ונקנה על סמך שיקולים כלכליים כמו רווח, היצע וביקוש. מוצר פוליטי נקנה לא רק על סמך שיקולים אלה עלה גם על פי שיקולים אסטרטגיים שונים של מדינות מפיקות ושיקולים של המדינות הקונות. דוגמאות לכך הן הגדלת השאיבה מסעודיה דווקא בזמן שמחירי הנפט היו נמוכים כנראה כדי לדחוק את התחרות מצד רוסיה או פצלי הגז מארצות הברית. דוגמאות אחרות כוללות עסקאות של גז טבעי בין פולין לבין קטאר (גז טבעי הוא בחלקו מוצר מתחרה לנפט ומשפיע ומושפע ממחירו). פולין קונה גז טבעי במחיר גבוה יותר לעומת גז שהיתה יכולה לקנות מרוסיה - אות לכך שהשיקול המדינית בקניה של מוצרי אנרגיה מתחיל להיות גורם לא פחות חשוב מהמחיר הכלכלי של המוצר.

==הביקוש לנפט==

==הביקוש לנפט==