שינויים

'''השפעות כלכליות של אופניים''' נובעות מספר תחומים: שיפור הבריאות הפיזית והנפשית של הרוכבים, חסכון בכסף לדלק והוצאות רכב עבור רוכבים,  הקטנת [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] - הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]],חסכון בפליטת [[גזי חממה]], חסכון של [[חנייה|מקומות חנייה]], שיפור [[בטיחות בדרכים]], הקטנת [[פקקי תנועה]] ועוד. שיפור התפקוד של [[כלכלה מקומית|הכלכלה המקומית]] ועסקים עירוניים עקב תחבורה משופרת, זולה ויעילה יותר. לאופניים השפעות נוספות הנוגעות לעידוד עסקים הקשורים באופניים (יבואני אופניים, תיירות אופניים, תיקוני אופניים) וכן השפעות כלכליות הנובעות מהשפעות חברתיות - לדוגמה הקטנה של [[אי שוויון תחבורתי]] ושיפור ה[[ניידות חברתית]] ומכאן [[מריטוקרטיה]] (גמול לכשרון) טובה יותר.  

'''השפעות כלכליות של אופניים''' נובעות מספר תחומים: שיפור הבריאות הפיזית והנפשית של הרוכבים, חסכון בכסף לדלק והוצאות רכב עבור רוכבים,  הקטנת [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] - הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]],חסכון בפליטת [[גזי חממה]], חסכון של [[חנייה|מקומות חנייה]], שיפור [[בטיחות בדרכים]], הקטנת [[פקקי תנועה]] ועוד. שיפור התפקוד של [[כלכלה מקומית|הכלכלה המקומית]] ועסקים עירוניים עקב תחבורה משופרת, זולה ויעילה יותר. לאופניים השפעות נוספות הנוגעות לעידוד עסקים הקשורים באופניים (יבואני אופניים, תיירות אופניים, תיקוני אופניים) וכן השפעות כלכליות הנובעות מהשפעות חברתיות - לדוגמה הקטנה של [[אי שוויון תחבורתי]] ושיפור ה[[ניידות חברתית]] ומכאן [[מריטוקרטיה]] (גמול לכשרון) טובה יותר.  

Jonathan Patz, מנהל מחקר הבריאות מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, ערך מחקר על השפעות יוממות אופניים לעומת שימוש במכונית. הוא בחר בהשפעות מרכזיות של האופניים: הפחתת פליטה של [[גזי חממה]], שיפור [[זיהום אוויר מתחבורה|איכת האוויר]], שיפור [[כושר גופני|הכושר הגופני]] ושיפור הכלכלה. המחקר שפורסם ב-Environmental Health Perspectives בשנת 2011 העריך מה יקרה אם 30 מיליון תושבי הערים והפרברים באיזור אילינוי, אינדיאנה, מישיגן, מינסוטה, אוהיו וויסקונין, ישתמשו באופניים במקום במכונית, במשך 6 החודשים הנעימים ביותר בשנה, לשם ביצוע הנסיעות הקצרות של פחות מ-5 מייל (שמהוות 20% מסך הנסיעות של תושבים אלה). לפי הערכת החוקרים ניתן למנוע פליטה של  4 טריליון פאונד של פחמן דו חמצני, למנוע 1,100 מקרי מוות ולחסוך כ-7 מיליארד דולר בכל שנה. [http://evworld.com/news.cfm?newsid=28767] כלומר חסכון של 233 דולר לכל תושב בשנה.  

Jonathan Patz, מנהל מחקר הבריאות מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, ערך מחקר על השפעות יוממות אופניים לעומת שימוש במכונית. הוא בחר בהשפעות מרכזיות של האופניים: הפחתת פליטה של [[גזי חממה]], שיפור [[זיהום אוויר מתחבורה|איכת האוויר]], שיפור [[כושר גופני|הכושר הגופני]] ושיפור הכלכלה. המחקר שפורסם ב-Environmental Health Perspectives בשנת 2011 העריך מה יקרה אם 30 מיליון תושבי הערים והפרברים באיזור אילינוי, אינדיאנה, מישיגן, מינסוטה, אוהיו וויסקונין, ישתמשו באופניים במקום במכונית, במשך 6 החודשים הנעימים ביותר בשנה, לשם ביצוע הנסיעות הקצרות של פחות מ-5 מייל (שמהוות 20% מסך הנסיעות של תושבים אלה). לפי הערכת החוקרים ניתן למנוע פליטה של  4 טריליון פאונד של פחמן דו חמצני, למנוע 1,100 מקרי מוות ולחסוך כ-7 מיליארד דולר בכל שנה. [http://evworld.com/news.cfm?newsid=28767] כלומר חסכון של 233 דולר לכל תושב בשנה.  

מחקר של חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור מאוניברסיטת אוקלד, בניו-זילנד, העריך את ההשפעות בהקשר של בטיחות בדרכים, בריאות כללית, הוצאות על דלק, זיהום אוויר ופליטת [[פחמן דו חמצני]]. המחקר העריך השפעות בצורה דינמית על פני טווח של 40 שנים, בעיר אוקלנד, ניו זילנד שבה חיים 1.3 מיליון תושבים. המחקר מצא יחס עלות-תועלת של 1:10 עד 1:25 לסלילת [[שבילי אופניים]]. <ref>Macmillan A, Connor J, Witten K, Kearns R, Rees D, Woodward A.  [http://ehp.niehs.nih.gov/1307250/ The societal costs and benefits of commuter bicycling: simulating the effects of specific policies using system dynamics modeling]. Environ Health Perspect 2014:122:335–344</ref>

מחקר של חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור מאוניברסיטת אוקלד, בניו-זילנד, העריך את ההשפעות בהקשר של בטיחות בדרכים, בריאות כללית, הוצאות על דלק, זיהום אוויר ופליטת [[פחמן דו חמצני]]. המחקר העריך השפעות בצורה דינמית על פני טווח של 40 שנים, בעיר אוקלנד, ניו זילנד שבה חיים 1.3 מיליון תושבים. המחקר מצא יחס עלות-תועלת של 1:10 עד 1:25 לסלילת [[שבילי אופניים]]. <ref>Macmillan A, Connor J, Witten K, Kearns R, Rees D, Woodward A.  [http://ehp.niehs.nih.gov/1307250/ The societal costs and benefits of commuter bicycling: simulating the effects of specific policies using system dynamics modeling]. Environ Health Perspect 2014:122:335–344</ref>

מחקר של Kjartan Sælensminde, מהמכון הנורבגי לכלכלת תחבורה, שהתפרסם בשנת 2004 ביצע ניתוח עלות –תועלת של רשתות שבילי הליכה ואופניים ב-3 ערים נורבגיות. הניתוח לוקח בחשבון את היתרונות של הקטנת אי הוודאות ואת היתרונות הבריאותיים של כושר משופר שמספקת תחבורה בלתי ממונעת. בנוסף להפחתת עלויות בריאות, הניתוח לוקח בחשבון גם שמעבר מנסיעה במכונית להליכה ברגל או רכיבה באופניים פרושו הפחתה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות חיצוניות של תחבורה ממונעת]] (לדוגמה [[זיהום אוויר]] ו[[רעש]]) וכן הפחתה בעלויות ה[[חנייה]]. היתרונות של השקעות ברשתות שבילי אופניים מוערכות ב[[יחס עלות תועלת]] של 1:4 עד 1:5. השקעות כאלה הן משתלמות יותר לחברה יחסית להשקעות אחרות ב[[תחבורה]]. <ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>

מחקר של Kjartan Sælensminde, מהמכון הנורבגי לכלכלת תחבורה, שהתפרסם בשנת 2004 ביצע ניתוח עלות –תועלת של רשתות שבילי הליכה ואופניים ב-3 ערים נורווגיות. הניתוח לוקח בחשבון את היתרונות של הקטנת אי הוודאות ואת היתרונות הבריאותיים של כושר משופר שמספקת תחבורה בלתי ממונעת. בנוסף להפחתת עלויות בריאות, הניתוח לוקח בחשבון גם שמעבר מנסיעה במכונית להליכה ברגל או רכיבה באופניים פרושו הפחתה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות חיצוניות של תחבורה ממונעת]] (לדוגמה [[זיהום אוויר]] ו[[רעש]]) וכן הפחתה בעלויות ה[[חנייה]]. היתרונות של השקעות ברשתות שבילי אופניים מוערכות ב[[יחס עלות תועלת]] של 1:4 עד 1:5. השקעות כאלה הן משתלמות יותר לחברה יחסית להשקעות אחרות ב[[תחבורה]]. <ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>

==חסכון בעלויות בריאות==

==חסכון בעלויות בריאות==

חברת האופניים Quality Bicycle Products בארצות הברית שילמה לעובדיה 3 דולר ליום כתמריץ לכך שיגיעו לעבודה לאופניים. מתוך 460 עובדי החברה, 100 הגיעו לעבודה באופניים. לטענת החברה, היא שילמה סך של 45 אלף דולר בשנה בתמריצים כלכליים, אבל חסכה 200 אלף דולר בשנה בתשלומים לביטוחי בריאות, בהשוואה לעובדים אחרים. [http://www.streetsblog.org/2012/03/23/a-bike-company-offers-a-prescription-for-americas-health-care-cost-crisis/]

חברת האופניים Quality Bicycle Products בארצות הברית שילמה לעובדיה 3 דולר ליום כתמריץ לכך שיגיעו לעבודה לאופניים. מתוך 460 עובדי החברה, 100 הגיעו לעבודה באופניים. לטענת החברה, היא שילמה סך של 45 אלף דולר בשנה בתמריצים כלכליים, אבל חסכה 200 אלף דולר בשנה בתשלומים לביטוחי בריאות, בהשוואה לעובדים אחרים. [http://www.streetsblog.org/2012/03/23/a-bike-company-offers-a-prescription-for-americas-health-care-cost-crisis/]

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת (לדוגמה [[תחבורה פעילה]] כגון תחבורת אופניים), ניתן להפחית כ-117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת (לדוגמה [[תחבורה פעילה]] כגון תחבורת אופניים), ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>

השפעות כלכליות נוספות הקשורות לשימוש באופניים כוללות הפחתת [[תאונות דרכים]] הנגרמות על ידי מכוניות והפחתת זיהום האוויר הנגרם על ידי מכוניות שמעודד תחלואה במגוון סוגי תחלואה ומוות. [http://grist.org/biking/2011-03-28-pedaling-away-from-the-health-care-crisis/]

השפעות כלכליות נוספות הקשורות לשימוש באופניים כוללות הפחתת [[תאונות דרכים]] הנגרמות על ידי מכוניות והפחתת זיהום האוויר הנגרם על ידי מכוניות שמעודד תחלואה במגוון סוגי תחלואה ומוות. [http://grist.org/biking/2011-03-28-pedaling-away-from-the-health-care-crisis/]

על פי הלמ"ס ההוצאות הממוצעות למשק בית בישראל על רכב פרטי עומדות על 18,000 ש"ח בשנה. נתון זה כולל משקי אב שאין להם רכב. כך שההוצאות על כל רכב הן בממוצע כ-20-30 אלף ש"ח בשנה. ייקור הדלק ו[[שיא תפוקת הנפט]] מגבירים את ההוצאות בכך שהם מייקרים הן את מחיר הבנזין לרכב והן את הוצאות הייצור וההחזקה של רכיבי הרכב, היבט הפוך הוא שיש כיום רכבים חכמים ו/או קטנים יותר שחסכוניים יותר בדלק.  

על פי הלמ"ס ההוצאות הממוצעות למשק בית בישראל על רכב פרטי עומדות על 18,000 ש"ח בשנה. נתון זה כולל משקי אב שאין להם רכב. כך שההוצאות על כל רכב הן בממוצע כ-20-30 אלף ש"ח בשנה. ייקור הדלק ו[[שיא תפוקת הנפט]] מגבירים את ההוצאות בכך שהם מייקרים הן את מחיר הבנזין לרכב והן את הוצאות הייצור וההחזקה של רכיבי הרכב, היבט הפוך הוא שיש כיום רכבים חכמים ו/או קטנים יותר שחסכוניים יותר בדלק.  

על ידי השארת רכב בבית ושימוש באופניים לצרכי יוממות ניתן לחסוך חלק ניכר מהוצאות הרכב- בעיקר את רכיבי הבלאי, הוצאות הדלק והסיכונים לנזק עקב [[תאונות דרכים]]. לשם דוגמה שליש מבין העובדים בישראל עובדים במרחק של פחות מ -5 ק"מ ממקום מגוריהם. חלק מהמשפחות מסוגלות להפטר מהרכב לחלוטין ובכך לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה. הפחתת שימוש ברכב או הספקת שימוש בו על ידי שימוש באופניים קלה יותר בערים וקשה יותר ב[[פרבור|פרברים]] וביישובים כפריים.  

על ידי השארת רכב בבית ושימוש באופניים לצרכי יוממות ניתן לחסוך חלק ניכר מהוצאות הרכב- בעיקר את רכיבי הבלאי, הוצאות הדלק והסיכונים לנזק עקב [[תאונות דרכים]]. לשם דוגמה שליש מבין העובדים בישראל עובדים במרחק של פחות מ-5 ק"מ ממקום מגוריהם. חלק מהמשפחות מסוגלות להפטר מהרכב לחלוטין ובכך לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה. הפחתת שימוש ברכב או הספקת שימוש בו על ידי שימוש באופניים קלה יותר בערים וקשה יותר ב[[פרבור|פרברים]] וביישובים כפריים.  

==חסכון השפעות חיצוניות של רכב פרטי==

==חסכון השפעות חיצוניות של רכב פרטי==

מחקר שנערך ב[[וונקובר]] בדק את פיצול הנסיעות של קונים (אילו אמצעים משמשים את הקונים כדי להגיע לחנויות) ואת הערכתם של סוחרים לגבי פיצול נסיעות זה. המחקר מצא כי הסוחרים העריכו כמות הנהגים כגבוה פי 2 לעומת כמותם האמיתית (20% בפועל, לעומת הערכה של 40%) והעריכו את כמות הרוכבים כנמוכה פי 2 לעומת המציאות (8% בפועל לעומת הערכה של 4%). גם כמות הולכי הרגל (51% לעומת הערכה של 32%) וכמות משתמשי התחבורה הציבורית (42% לעומת הרכה של 25%) הוערכה בחסר [http://www.torontocycling.org/uploads/1/3/1/3/13138411/cycling_economies_eglinton_final.pdf]

מחקר שנערך ב[[וונקובר]] בדק את פיצול הנסיעות של קונים (אילו אמצעים משמשים את הקונים כדי להגיע לחנויות) ואת הערכתם של סוחרים לגבי פיצול נסיעות זה. המחקר מצא כי הסוחרים העריכו כמות הנהגים כגבוה פי 2 לעומת כמותם האמיתית (20% בפועל, לעומת הערכה של 40%) והעריכו את כמות הרוכבים כנמוכה פי 2 לעומת המציאות (8% בפועל לעומת הערכה של 4%). גם כמות הולכי הרגל (51% לעומת הערכה של 32%) וכמות משתמשי התחבורה הציבורית (42% לעומת הרכה של 25%) הוערכה בחסר [http://www.torontocycling.org/uploads/1/3/1/3/13138411/cycling_economies_eglinton_final.pdf]

השפעה כלכלית נוספת של אופניים על הכלכלה המקומית היא דרך ייצירה של מקומות עבודה. באופן כללי אופניים מייצרים מעט יותר מקומות עבודה יחסית לתחבורת רכב פרטי, והן משתמשות ביותר משאבים מקומיים של עבודה ופחות בתשומות שדורשות ייבוא כמו [[נפט]] וחלקי חילוף.

השפעה כלכלית נוספת של אופניים על הכלכלה המקומית היא דרך יצירה של מקומות עבודה. באופן כללי אופניים מייצרים מעט יותר מקומות עבודה יחסית לתחבורת רכב פרטי, והן משתמשות ביותר משאבים מקומיים של עבודה ופחות בתשומות שדורשות ייבוא כמו [[נפט]] וחלקי חילוף.

בהולנד נערכות נסיעות לשם נופש והתרגעות ויש לכך תמיכה בתשתיות של שבילים ואתרים. מעל חצי מהאוכלוסייה נוסעת בנסיעות התרגעות. הולנדים נוסעים באופניים גם לחופשות, ומעל מיליון נסיעות בשנה נערכות למטרה זו. הולנדים מוציאים בנסיעות אלה מעל 750 מיליון יורו (מיליארד דולר) בשנה..<ref name="dutchcycling2">[http://www.dutchcycling.nl/downloads/dutchcycling-brochure-english.pdf עלון מידע] שגרירות האופניים ההולנדית</ref>

בהולנד נערכות נסיעות לשם נופש והתרגעות ויש לכך תמיכה בתשתיות של שבילים ואתרים. מעל חצי מהאוכלוסייה נוסעת בנסיעות התרגעות. הולנדים נוסעים באופניים גם לחופשות, ומעל מיליון נסיעות בשנה נערכות למטרה זו. הולנדים מוציאים בנסיעות אלה מעל 750 מיליון יורו (מיליארד דולר) בשנה..<ref name="dutchcycling2">[http://www.dutchcycling.nl/downloads/dutchcycling-brochure-english.pdf עלון מידע] שגרירות האופניים ההולנדית</ref>

* [http://www.sustainability.org.il/home/bike-news/economic-case-for-cycling-heb1 הערך הכלכלי של תחבורת אופניים מצדיק תמיכה בעידוד הרכיבה] שני מחקרים באנגליה הנוגעים ליתרונות הכלכליים של תחבורת אופניים.

* [http://www.sustainability.org.il/home/bike-news/economic-case-for-cycling-heb1 הערך הכלכלי של תחבורת אופניים מצדיק תמיכה בעידוד הרכיבה] שני מחקרים באנגליה הנוגעים ליתרונות הכלכליים של תחבורת אופניים.

* [http://www.sensibletransport.org.au/sites/sensibletransport.org.au/files/u5/CPF_CyclingBenefits_Screen.pdf היתרונות הכלכליים של תחבורת אופניים באוסטרליה], Cycling Promotion Fund, יוני 2008

* [http://www.sensibletransport.org.au/sites/sensibletransport.org.au/files/u5/CPF_CyclingBenefits_Screen.pdf היתרונות הכלכליים של תחבורת אופניים באוסטרליה], Cycling Promotion Fund, יוני 2008

* [http://webarchive.nationalarchives.gov.uk/20110407094607/http:/www.dft.gov.uk/cyclingengland/site/wp-content/uploads/2008/08/valuing-the-benefits-of-cycling-full.pdf הערכת היתרונות הכלכליים של אופניים] דוח עבור Cycling England , מאי 2007, Bruce Macdonald

* [http://webarchive.nationalarchives.gov.uk/20110407094607/http:/www.dft.gov.uk/cyclingengland/site/wp-content/uploads/2008/08/valuing-the-benefits-of-cycling-full.pdf הערכת היתרונות הכלכליים של אופניים] דוח עבור Cycling England, מאי 2007, Bruce Macdonald

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdHk5cmRlX0JtbEJhT3lIRHpzZkpucHc התאמת היתרונות הכלכליים של אופניים לישראל], על בסיס המחקר Economic benefits of cycling, Bruce Macdonald

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdHk5cmRlX0JtbEJhT3lIRHpzZkpucHc התאמת היתרונות הכלכליים של אופניים לישראל], על בסיס המחקר Economic benefits of cycling, Bruce Macdonald

* Todd Litman, [http://www.vtpi.org/nmt-tdm.pdf הערכת עלויות ותועלת של תחבורה לא ממונעת], Victoria Transport Policy Institute, 24 November 2011

* Todd Litman, [http://www.vtpi.org/nmt-tdm.pdf הערכת עלויות ותועלת של תחבורה לא ממונעת], Victoria Transport Policy Institute, 24 November 2011