שינויים

'''סינדרום העולם האכזר''' (Mean world syndrome) הוא מונח שנטבע על ידי חוקר התקשורת [[ג׳ורג׳ גרבנר]] (George Gerbner) כדי לתאר תופעה שבה תכנים אלימים ב[[תקשורת המונים]] גורמים לצופים להאמין ב[[מיתוס]] לפיו העולם הוא מקום מסוכן. סינדרום העולם האכזר הוא אחת המסקנות של "תאוריית הטיפוח״. גרבנר, מראשוני החוקרים של [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|השפעות הטלוויזיה על החברה]], טוען כי אנשים הצופים בטלוויזיה נוטים לחשוב על העולם כמקום מפחיד ולא-סלחני. נמצא מתאם בין כמות הצפייה בטלוויזיה לבין רמת הפחד מן העולם, אם כי כיוון הסיבתיות עדיין נתון לויכוח - ייתכן שאנשים שפוחדים מהעולם נוטים להסתגר בבתיהם ולצפות יותר בטלוויזיה.

'''סינדרום העולם האכזר''' (Mean world syndrome) הוא מונח שנטבע על ידי חוקר התקשורת [[ג׳ורג׳ גרבנר]] (George Gerbner) כדי לתאר תופעה שבה תכנים אלימים ב[[תקשורת המונים]] גורמים לצופים להאמין ב[[מיתוס]] לפיו העולם הוא מקום אלים מסוכן ואכזרי.  

 

סינדרום העולם האכזר הוא אחת המסקנות של "תאוריית הטיפוח״. גרבנר, מראשוני החוקרים של [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|השפעות הטלוויזיה על החברה]], טוען כי אנשים הצופים בטלוויזיה נוטים לחשוב על העולם כמקום מפחיד ולא-סלחני. נמצא מתאם בין כמות הצפייה בטלוויזיה לבין רמת הפחד מן העולם, אם כי כיוון הסיבתיות עדיין נתון לויכוח - ייתכן שאנשים שפוחדים מהעולם נוטים להסתגר בבתיהם ולצפות יותר בטלוויזיה.

לכמות הדעות, התמונות, והגישות שאותן צופים מגבשים בזמן שהם צופים בטלוויזיה תהיה השפעה ישירה על תפיסת העולם שלהם. הצופים ייתייחסו ויחשבו על התמונות אליהן נחשפו בכמות הגדולה ביותר, ויחשבו שיש להן השפעה על העולם האמיתי. גרבנר התבטא באחת ההזדמנויות: ״אתם יודעים, מי שמספר את הסיפורים של התרבות הוא שבאמת משפיע על ההתנהגות האנושית. בעבר אלו היו ההורים, בתי הספר, הכנסייה, הקהילה. כעת מדובר באוסף של [[תאגידים]] שאין להם מה לספר, אך יש להם הרבה מה למכור.״

לכמות הדעות, התמונות, והגישות שאותן צופים מגבשים בזמן שהם צופים בטלוויזיה תהיה השפעה ישירה על תפיסת העולם שלהם. הצופים ייתייחסו ויחשבו על התמונות אליהן נחשפו בכמות הגדולה ביותר, ויחשבו שיש להן השפעה על העולם האמיתי. גרבנר התבטא באחת ההזדמנויות: ״אתם יודעים, מי שמספר את הסיפורים של התרבות הוא שבאמת משפיע על ההתנהגות האנושית. בעבר אלו היו ההורים, בתי הספר, הכנסייה, הקהילה. כעת מדובר באוסף של [[תאגידים]] שאין להם מה לספר, אך יש להם הרבה מה למכור.״

גרבנר טוען שהתופעה מחריפה ככל שהזמן עובר. הוא מתאר כיצד טכנולוגיות מסויימות כמו כבלים ווידאו - ממשיכות את המגמה של התופעה, אך עדיין לא ברור כיצד האינטרנט או רשתות חברתיות משפיעות עליה. חוקרים ישראלים טוענים כי האינתיפדה השלישית מוזנת על ידי קבוצות בפייסבוק ובווטסאפ. תמונות של מתאבדים, פצועים וילדים שנפגעו מידי צה"ל או מתנחלים, תמונות של לוויות וכו' מופיעים שוב ושוב ברשתות החברתיות וגורמות לשלהוב הרוחות.  

 

גרבנר טוען שהתופעה מחריפה ככל שהזמן עובר. הוא מתאר כיצד טכנולוגיות מסויימות כמו כבלים ווידאו - ממשיכות את המגמה של התופעה, אך עדיין לא ברור כיצד האינטרנט או רשתות חברתיות משפיעות עליה.  

 

חוקרים ישראלים טוענים כי בעוד האינתיפידה השנייה הוזנה על ידי ערוץ הטלוויזה אלג'זירה, האינתיפדה השלישית מוזנת על ידי קבוצות בפייסבוק ובווטסאפ. תמונות של מתאבדים, פצועים וילדים שנפגעו מידי צה"ל או מתנחלים, תמונות של לוויות וכו' מופיעים שוב ושוב ברשתות החברתיות וגורמות לשלהוב הרוחות. דוקר שנורה הופך לגיבור, סרטונים מציגים גופות ודם. השיתוף הרב של הסרטונים גורם לכך שהם מופיעים בכל רחבי הרשתות החברתיות הערביות. {{הערה|[http://www.themarker.com/markerweek/1.2872011 "בלי פייסבוק האינתיפאדה הזאת היתה נעצרת אחרי חודש"] שיחה עם שמרית מאיר, מנכ"לית "לינק", שמפעיל אתר אינטרנט ודפי פייסבוק המכוונים לעולם הערבי, רותם שטרקמן, דה מארקר, 04.03.2016}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Mean_world_syndrome סינדרום העולם האכזר] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Mean_world_syndrome סינדרום העולם האכזר] בויקיפדיה האנגלית

* [http://www.mepc.org/journal/middle-east-policy-archives/petroleum-triangle-oil-globalization-and-terror משולש הנפט: נפט גלובליזציה וטרור] סקירת ספרו של Steve A.Yetiv בשנת 2012

* [http://www.mepc.org/journal/middle-east-policy-archives/petroleum-triangle-oil-globalization-and-terror משולש הנפט: נפט גלובליזציה וטרור] סקירת ספרו של Steve A.Yetiv בשנת 2012

[[קטגוריה:תקשורת]]

[[קטגוריה:תקשורת]]