47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 6:
שורה 6: + + + + +
אין תקציר עריכה
הכלכלן הפרו-קפיטליסטי [[לואיג'י זינגלס]] מתאר את הקפיטליזם למקורבים כך:
הכלכלן הפרו-קפיטליסטי [[לואיג'י זינגלס]] מתאר את הקפיטליזם למקורבים כך:
״כאשר עסקים משיגים כוח שוק שיכול לאפשר להם להעלות מחירים, הציבור יכול לבקש הגנה דרך התהליך הפוליטי. אבל כאשר לעסקים יש גם כוח שוק וגם כוח פוליטי, הציבור לא יכול לברוח. בתנאים אלה המערכת מתחילה להיות דומה לכלכלה סוציאליסטית - ולא לכלכלה חופשית. בכלכלה סוציאליסטית המערכת הפוליטית שולטת בעסקים. במערכת קפיטליזם-של-מקורבים העסקים שולטים בתהליכים הפוליטיים. ההבדל דק מאוד: בשני המקרים לא קיימת תחרות והחופש נעלם. ללא תחרות החיים הכלכליים אינם הוגנים, ולמחוברים יש יתרון.״[http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047]
״כאשר עסקים משיגים כוח שוק שיכול לאפשר להם להעלות מחירים, הציבור יכול לבקש הגנה דרך התהליך הפוליטי. אבל כאשר לעסקים יש גם כוח שוק וגם כוח פוליטי, הציבור לא יכול לברוח. בתנאים אלה המערכת מתחילה להיות דומה לכלכלה סוציאליסטית - ולא לכלכלה חופשית. בכלכלה סוציאליסטית המערכת הפוליטית שולטת בעסקים. במערכת קפיטליזם-של-מקורבים העסקים שולטים בתהליכים הפוליטיים. ההבדל דק מאוד: בשני המקרים לא קיימת תחרות והחופש נעלם. ללא תחרות החיים הכלכליים אינם הוגנים, ולמחוברים יש יתרון.״[http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2172047]
קפיטליזם למקורבים משפיע הן על התנהלות [[שוק|השוק]] והן על התרבות והפוליטיקה. מוסדות התרבות והתקשורת בקפיטליזם כזה הם מוטי רווח ונזהרים שלא לפגוע בתאגידים גדולים. דבר זה מחזק את המגמה של [[תרבות הצריכה]] ומחליש את היכולת של התקשורת, מערכת החינוך ומוסדות תרבות אחרים לבקר את השלטון, לבקר תאגידים חזקים ולשמור על תקשורת הוגנת.
קפיטליזם למקורבים משפיע גם על הפוליטקה בכך שהוא מעקר את הדמוקרטיה והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. פרופסור Martin Gilens מאוניברסטית פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==