שינויים

* בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם בניו יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal]

* בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם בניו יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal]

* '''[[אסון בופאל]]''' הוא מקרה של דליפת גז רעיל בהודו, שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> האסון התרחש בדצמבר 1984, במפעל יוניון קרבייד (Union Carbide India Limited - UCIL) לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, ב[[הודו]]. מעל 500,000 איש נחשפו לכ- 40 טונות מהגז הרעיל שהתפשט בשכונות ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> מספר הנפגעים המדוייק מהדליפה ומהמנוסה ההמונית שנגרמה בעקבותיה, מגיע עד לכ- 550,000 אלף איש, ומספר המתים מוערך בין 3700 ל -16,000 בני אדם. חקירות שונות שבוצעו במקום מצביעות על שרשרת מחדלים ועל הזנחה שהובילו לכך שאמצעי בטיחות שונים לא הותקנו או לא תפקדו. יוניון קרבייד, שכיום שייכת לחברת דאו כימיקל, מכחישה את האשמות האלה באתר האינטרנט שלה, וטענה כי האסון נגרם בשל חבלה של פועל אלמוני.   

* '''[[אסון בופאל]]''' הוא מקרה של דליפת גז רעיל בהודו, שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> האסון התרחש בדצמבר 1984, במפעל יוניון קרבייד (Union Carbide India Limited - UCIL) לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, ב[[הודו]]. מעל 500,000 איש נחשפו לכ- 40 טונות מהגז הרעיל שהתפשט בשכונות ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> מספר הנפגעים המדוייק מהדליפה ומהמנוסה ההמונית שנגרמה בעקבותיה, מגיע עד לכ- 550,000 אלף איש, ומספר המתים מוערך בין 3700 ל -16,000 בני אדם. חקירות שונות שבוצעו במקום מצביעות על שרשרת מחדלים ועל הזנחה שהובילו לכך שאמצעי בטיחות שונים לא הותקנו או לא תפקדו. יוניון קרבייד, שכיום שייכת לחברת דאו כימיקל, מכחישה את האשמות האלה באתר האינטרנט שלה, וטענה כי האסון נגרם בשל חבלה של פועל אלמוני.   

* '''[[אסון צ'רנוביל]]''' - אסון צֶ'רנוֹבִּיל הוא התאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז החל העולם להשתמש באנרגיה גרעינית. באפריל 1986 התחרשה התכה של כור גרעיני במקום. דבר שהביא לפריצת מעטפת ההגנה שלו, והפצת חומרים רדיואקטיבים למרחק של אלפי קילומטרים. על-פי הערכות של הארגונים הבינלאומיים, עד כה גרם האסון למותם של כ-80 בני אדם, ישנן הערכות שבסופו של דבר התמותה כתוצאה מסרטן שמקורו בנזקי קרינה תסתכם בכ-4,000 נפש. כתוצאה מהאסון פונו מעל ל-115 אלף תושבים ברדיוס של כ-30 ק"מ. כ-600 אלף אנשים הועסקו (בעיקר בכפייה או במסגרת השירות הצבאי) בניקוי ופינוי האזורים הנגועים בקרינה. הענן הרדיואקטיבי שנוצר כתוצאה מהפיצוץ האדיר הורכב בעיקר מגרעינים מעורערים של אטומי יוד וצזיום והתפשט כמעט בכל שטחה של אירופה.  ממשלת ברית המועצות ניסתה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והאירוע הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה. להמחשת המדיניות, זו הידיעה שפורסמה בעיתון "איזווסטיה" 3 ימים אחרי שאירע האסון: "תאונה אירעה בתחנת הכוח צ'רנוביל ואחד הכורים הגרעיניים ניזוק. צעדים ננקטים על מנת למזער את השלכות התאונה. אלו שנפגעו ממנה מקבלים עזרה. וועדה ממשלתית הוקמה". ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני בראשות ולדימיר שצ'רביצקי עוד חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים המסורתי שחל ב-1 במאי. כחלק מהטיפול באזור, כוסה אתר התאונה בעופרת למניעת דליפה רדיואקטיבית, ולאחר מכן במבנה בטון עצום שזכה לכינוי "סרקופג" (ארון קבורה). המוני העובדים שגויסו לבניית הסרקופג בשבועות שלאחר האסון (וכונו "הליקווידטורים"), היו הקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה, ורבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה.   

* '''[[אסון צ'רנוביל]]''' - אסון צֶ'רנוֹבִּיל הוא התאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז החל העולם להשתמש באנרגיה גרעינית. באפריל 1986 התחרשה התכה של כור גרעיני במקום. דבר שהביא לפריצת מעטפת ההגנה שלו, והפצת חומרים רדיואקטיבים למרחק של אלפי קילומטרים. על-פי הערכות של הארגונים הבינלאומיים, עד כה גרם האסון למותם של כ-80 בני אדם, ישנן הערכות שבסופו של דבר התמותה כתוצאה מסרטן שמקורו בנזקי קרינה תסתכם בכ-4,000 נפש. כתוצאה מהאסון פונו מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי בטווח של כ-30 ק"מ, ועוד כ-200,000 איש שפונו מביתיהם בשנים שלאחר מכן באיזור אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושובו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] כ-600 אלף אנשים הועסקו (בעיקר בכפייה או במסגרת השירות הצבאי) בניקוי ופינוי האזורים הנגועים בקרינה. הענן הרדיואקטיבי שנוצר כתוצאה מהפיצוץ האדיר הורכב בעיקר מגרעינים מעורערים של אטומי יוד וצזיום והתפשט כמעט בכל שטחה של אירופה.  ממשלת ברית המועצות ניסתה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והאירוע הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה. להמחשת המדיניות, זו הידיעה שפורסמה בעיתון "איזווסטיה" 3 ימים אחרי שאירע האסון: "תאונה אירעה בתחנת הכוח צ'רנוביל ואחד הכורים הגרעיניים ניזוק. צעדים ננקטים על מנת למזער את השלכות התאונה. אלו שנפגעו ממנה מקבלים עזרה. וועדה ממשלתית הוקמה". ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני בראשות ולדימיר שצ'רביצקי עוד חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים המסורתי שחל ב-1 במאי. כחלק מהטיפול באזור, כוסה אתר התאונה בעופרת למניעת דליפה רדיואקטיבית, ולאחר מכן במבנה בטון עצום שזכה לכינוי "סרקופג" (ארון קבורה). המוני העובדים שגויסו לבניית הסרקופג בשבועות שלאחר האסון (וכונו "הליקווידטורים"), היו הקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה, ורבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה.   

* '''זיהום PCB של מונסנטו''' במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות [[PCB]] בארצות הברית. מדובר על קבוצה של חומרים שהיא יציבה, מסיסה בשומן, רעילה ומסרטנת. ההשפעות של החומרים עלולים להשפיע זמן רב לאחר החשיפה לזיהום. מונסנטו נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והחומרים הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבה על [[זיהום מים]] חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם [[כספית]] ו-PCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.<ref name="Grunwald1_2002"/> מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>

* '''זיהום PCB של מונסנטו''' במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות [[PCB]] בארצות הברית. מדובר על קבוצה של חומרים שהיא יציבה, מסיסה בשומן, רעילה ומסרטנת. ההשפעות של החומרים עלולים להשפיע זמן רב לאחר החשיפה לזיהום. מונסנטו נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והחומרים הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבה על [[זיהום מים]] חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם [[כספית]] ו-PCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.<ref name="Grunwald1_2002"/> מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>

==שיטות פעולה להכחשת זיהום==

==שיטות פעולה להכחשת זיהום==