שינויים

==היסטוריה של השמיטה==

==היסטוריה של השמיטה==

בעבר היתה השמיטה לא רק מצווה דתית, אלא גם בעלת היגיון חקלאי ברור. ללא שמיטה, פוריות הקרקע היתה הולכת ונפגעת ושנת השמיטה איפשרה לקרקע להתחדש.  

בעבר הייתה השמיטה לא רק מצווה דתית, אלא גם בעלת היגיון חקלאי ברור. ללא שמיטה, פוריות הקרקע הייתה הולכת ונפגעת ושנת השמיטה איפשרה לקרקע להתחדש.  

עם השנים, למד האדם על מחזור הזרעים, ושיטות דיון ועיבוד קרקע מודרניות, שלכאורה הפכו את רעיון השמיטה למיושן ומיותר. בחקלאות מודרנית אין צורך לתת לאדמה לנוח, שכן האדמה מנוהלת על ידי האדם.  

עם השנים, למד האדם על מחזור הזרעים, ושיטות דיון ועיבוד קרקע מודרניות, שלכאורה הפכו את רעיון השמיטה למיושן ומיותר. בחקלאות מודרנית אין צורך לתת לאדמה לנוח, שכן האדמה מנוהלת על ידי האדם.  

*האדם נדרש להשקיע בלימוד תורה והתבוננות בנפלאות הבריאה במקום לעבד ולעצב את העולם ע"פ צרכיו.

*האדם נדרש להשקיע בלימוד תורה והתבוננות בנפלאות הבריאה במקום לעבד ולעצב את העולם ע"פ צרכיו.

בשמיטה אנו מתייחסים  לסביבה בכלל ולאדמה בפרט, להיבטים כלכלים של החברה ולחברה בה אנו חיים - שוויון בין כולם.

בשמיטה אנו מתייחסים  לסביבה בכלל ולאדמה בפרט, להיבטים כלכליים של החברה ולחברה בה אנו חיים - שוויון בין כולם.

==ראו גם==

==ראו גם==

בספר [[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]], משווים הכלכלן [[הרמן דיילי]] והתאולוג [[גיימס קוב]] את היחס של האדם לטבע לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד יש ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בתרבויות שבטיות היחס היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו. בתרבות העברית-יהודית המאוחרת יותר, יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע)-אל, ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. בהמשך טוענים דיילי וקוב כי בתרבות הנוצרית בעל ת האל האוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, הקשר ניתק עוד יותר וגן העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך התאולוגיה הפרוטסטנטית מקדשת את החומרנות. לאחריה הקפיטליזם מתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל חומרי גלם או "משאבי טבע" פסיביים.  

בספר [[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]], משווים הכלכלן [[הרמן דיילי]] והתאולוג [[גיימס קוב]] את היחס של האדם לטבע לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד יש ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בתרבויות שבטיות היחס היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו. בתרבות העברית-יהודית המאוחרת יותר, יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע)-אל, ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. בהמשך טוענים דיילי וקוב כי בתרבות הנוצרית בעלת האל האוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, הקשר ניתק עוד יותר וגן העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך התאולוגיה הפרוטסטנטית מקדשת את החומרנות. לאחריה הקפיטליזם מתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל חומרי גלם או "משאבי טבע" פסיביים.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.notes.co.il/lir/36269.asp שמיטה עכשיו] הבלוג של שלומית ליר

* [http://www.notes.co.il/lir/36269.asp שמיטה עכשיו] הבלוג של שלומית ליר

* [http://news.walla.co.il/?w=/5/1167119 מצוות השמיטה: הוראה אקולוגית מעמיקה] וואלה, 10.7.07 חקלאים שמנסים לשמור על השמיטה  

* [http://news.walla.co.il/?w=/5/1167119 מצוות השמיטה: הוראה אקולוגית מעמיקה] וואלה, 10.7.2007 חקלאים שמנסים לשמור על השמיטה  

[[קטגוריה:קיימות]]

[[קטגוריה:קיימות]]