שינויים

למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  

למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  

חוקרים אחרים כמו [[ריצ'רד ווילקינסון]] (שכתב את Mind the gap), וכן J. Lynch , and G.A. Kaplan, מצאו כי מעמד חברתי-כלכלי משפיע בצורה חזקה על הבריאות, אפילו כאשר מקזזים את ההשפעה של משאבים כלכלים וגישה לשרותי בריאות. המחקרים המפורסמים ביותר הקושרים מעמד לבריאות הם [[מחקרי וויטהול]] (Whitehall studies)- סדרה של מחקרים שנערכו על עובדי מדינה בלונדון. המחקרים מצאו כי, למרות העובדה שלכל עובדי המדינה יש רמת נגישות זהה לשרותי בריאות, קיים מתאם חזק בין מעמד חברתי לבין הבריאות. המחקרים מצאו כי הקשר נשאר חזק אפילו כאשר מקזזים את ההשפעות של הרגלים המשפיעים על הבריאות כמו [[התעמלות]], [[עישון]] ו[[שתיית אלכוהול]]. זאת ועוד, נמצא כי שום כמות של טיפול רפואי לא מקטינה את הסיכוי של מישהו לקבל [[סוכרת מסוג 2]], או [[דלקת פרקים]] - ולמרות זאת שניהם נפוצים יותר בקרב אוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר. לבסוף, נמצא שבין המדינות הנמצאות ברביע העליון של העושר (מלוקסמבורג עד סלובקיה), אין קשר בין העושר של המדינה (שנמדד על פי [[תוצר מקומי גולמי]] לבין הבריאות של האוכלוסייה - דבר שיכול להצביע על כך שמעבר לנקודה מסויימת, אין לרמות המוחלטות של העושר הרבה השפעה על בריאות האוכלוסייה, אבל לרמות יחסיות בתוך המדינה יש השפעה. דבר זה יכול להצביע על דברים נוספים, כמו הפרדה בין עושר לבין תמ"ג במדינות אלה, או מחירים סמויים של צמיחה כלכלית, כמו הרגלי תזונה פעילות גופנית נמוכה ועוד.

חוקרים אחרים כמו [[ריצ'רד ווילקינסון]] (שכתב את Mind the gap), וכן J. Lynch , and G.A. Kaplan, מצאו כי מעמד חברתי-כלכלי משפיע בצורה חזקה על הבריאות, אפילו כאשר מקזזים את ההשפעה של משאבים כלכליים וגישה לשרותי בריאות. המחקרים המפורסמים ביותר הקושרים מעמד לבריאות הם [[מחקרי וויטהול]] (Whitehall studies)- סדרה של מחקרים שנערכו על עובדי מדינה בלונדון. המחקרים מצאו כי, למרות העובדה שלכל עובדי המדינה יש רמת נגישות זהה לשירותי בריאות, קיים מתאם חזק בין מעמד חברתי לבין הבריאות. המחקרים מצאו כי הקשר נשאר חזק אפילו כאשר מקזזים את ההשפעות של הרגלים המשפיעים על הבריאות כמו [[התעמלות]], [[עישון]] ו[[שתיית אלכוהול]]. זאת ועוד, נמצא כי שום כמות של טיפול רפואי לא מקטינה את הסיכוי של מישהו לקבל [[סוכרת מסוג 2]], או [[דלקת פרקים]] - ולמרות זאת שניהם נפוצים יותר בקרב אוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר. לבסוף, נמצא שבין המדינות הנמצאות ברביע העליון של העושר (מלוקסמבורג עד סלובקיה), אין קשר בין העושר של המדינה (שנמדד על פי [[תוצר מקומי גולמי]] לבין הבריאות של האוכלוסייה - דבר שיכול להצביע על כך שמעבר לנקודה מסויימת, אין לרמות המוחלטות של העושר הרבה השפעה על בריאות האוכלוסייה, אבל לרמות יחסיות בתוך המדינה יש השפעה. דבר זה יכול להצביע על דברים נוספים, כמו הפרדה בין עושר לבין תמ"ג במדינות אלה, או מחירים סמויים של צמיחה כלכלית, כמו הרגלי תזונה פעילות גופנית נמוכה ועוד.

המושג של [[מתח נפשי]] מנסה להסביר את כיצד תופעה פסיכולוגית כמו מעמד או ריבוד חברתי יכולים להוביל למחלות רבות הקשורות לשיפוע אס.אי.אס. רמות גבוהות יותר של אי שוויון כלכלי, נוטות להגביר את ההיררכיה החברתית ובדרך כלל לדרר את איכותם של הקשרים החברתיים - דבר שמוביל לרמות גבוהות יותר של מתח ולמחלות הקשורות במתח. ריצ'רד ווילקינסון מצא שהדבר נכון לא רק עבור האנשים העניים ביותר בחברה, אלא גם עבור העשירים. אי שוויון כלכלי מזיק לבריאות של כולם.  

המושג של [[מתח נפשי]] מנסה להסביר את כיצד תופעה פסיכולוגית כמו מעמד או ריבוד חברתי יכולים להוביל למחלות רבות הקשורות לשיפוע אס.אי.אס. רמות גבוהות יותר של אי שוויון כלכלי, נוטות להגביר את ההיררכיה החברתית ובדרך כלל לדרדר את איכותם של הקשרים החברתיים - דבר שמוביל לרמות גבוהות יותר של מתח ולמחלות הקשורות במתח. ריצ'רד ווילקינסון מצא שהדבר נכון לא רק עבור האנשים העניים ביותר בחברה, אלא גם עבור העשירים. אי שוויון כלכלי מזיק לבריאות של כולם.  

אי שוויון לא משפיע רק על הבריאות של האוכלוסייה האנושית דיויד אבוט (David H. Abbott) מהמרכז הלאומי למחקר של פרימטים, מצא שבקרב מינים רבים של פרימטים, מבנים חברתיים שיש בהם פחות שוויון זכויות, מתואמים עם רמות גבוהות יותר של הורמוני מתח בקרב פרטים בתחתית המבנה החברתי.

אי שוויון לא משפיע רק על הבריאות של האוכלוסייה האנושית דיויד אבוט (David H. Abbott) מהמרכז הלאומי למחקר של פרימטים, מצא שבקרב מינים רבים של פרימטים, מבנים חברתיים שיש בהם פחות שוויון זכויות, מתואמים עם רמות גבוהות יותר של הורמוני מתח בקרב פרטים בתחתית המבנה החברתי.