שינויים

'''חוק אוויר נקי''' הוא חוק לצמצום [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] שנחקק בשנת 2008. צמצום זיהום האוויר נועד כדי  לשמור על [[רפואה מונעת|בריאות האדם]], על משאבי הטבע, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]], [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ומתוך מחשבה על הדורות הבאים וצורכיהם. [[זיהום אוויר]] מוגדר בחוק כנוכחות של חומר באטמוספרה בריכוז הגבוה מהמותר בחוק. על פי החוק, ריכוז וסוג החומרים המותרים יבחנו אחת לחמש שנים ויעודכנו במידת הצורך.  

'''חוק אוויר נקי''' הוא חוק לצמצום [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] שנחקק בשנת 2008. שיפור איכות האוויר נועדה כדי  לשמור על [[רפואה מונעת|בריאות האדם]], על משאבי הטבע, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]], [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ומתוך מחשבה על [[תכנון ארוך טווח|הדורות הבאים וצורכיהם]]. [[זיהום אוויר]] מוגדר בחוק כנוכחות של חומר באטמוספרה בריכוז הגבוה מהמותר בחוק. על פי החוק, ריכוז וסוג החומרים המותרים יבחנו אחת לחמש שנים ויעודכנו במידת הצורך. החוק קובע איסורים וחובות בהתאם ל[[עקרון הזהירות המונעת]].

 

{{זיהום אוויר}}

{{זיהום אוויר}}

החוק מבוסס במידה רבה על עבודתה של וועדה מקצועית המכונה '''וועדת אלמוג''', אותה ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.{{הערה|1=[https://www.dropbox.com/s/q2u05eoi1cws39b/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%20%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92.pdf?dl=0 ועדת אלמוג]}} יחד אתו ישבו שלושה נציגים מ[[המשרד להגנת הסביבה]]: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. הועדה עבדה במשך 3 שנים כדי להכין ערכי ייחוס סביבתיים באוויר עבור 112 מזהמים כימיים שונים.{{הערה|שם=almog2006|ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר], דוח וועדת אלמוג, מרץ 2006}} אחת המסקנות החשובות של הועדה היא שהרף המקובל לחשיפה ל[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים באוויר]] צריך להיות נמוך ככל האפשר, עקב הנזק המצטבר ו[[תהליך בלתי הפיך|הבלתי הפיך]] הנגרם [[תהליך ארוך טווח|מחשיפה ארוכה טווח]] ל[[זיהום]] במינון נמוך. כמו כן הועדה מציינת כי התחשיב הנפוץ של הכפלת ריכוז הזיהום בזמן החשיפה לזיהום אינו מדוייק. חשיפה לזיהום בריכוז גבוה למשך זמן קצר היא מסוכנת יותר מאשר חשיפה ארוכת טווח למשך זמן ארוך יותר.  

החוק מבוסס במידה רבה על עבודתה של וועדה מקצועית המכונה '''וועדת אלמוג''', שהחלה לעבוד בשנת 2003. את הועדה  ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.{{הערה|1=[https://www.dropbox.com/s/q2u05eoi1cws39b/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%20%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92.pdf?dl=0 ועדת אלמוג]}} יחד אתו ישבו שלושה נציגים מ[[המשרד להגנת הסביבה]]: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. הועדה עבדה במשך 3 שנים כדי להכין ערכי ייחוס סביבתיים באוויר עבור 112 מזהמים כימיים שונים והגישה את מסקנותיה במרץ 2006.{{הערה|שם=almog2006|ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר], דוח וועדת אלמוג, מרץ 2006}} אחת המסקנות החשובות של הועדה היא שהרף המקובל לחשיפה ל[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים באוויר]] צריך להיות נמוך ככל האפשר, עקב הנזק המצטבר ו[[תהליך בלתי הפיך|הבלתי הפיך]] הנגרם [[תהליך ארוך טווח|מחשיפה ארוכה טווח]] ל[[זיהום]] במינון נמוך. כמו כן הועדה מציינת כי התחשיב הנפוץ של הכפלת ריכוז הזיהום בזמן החשיפה לזיהום אינו מדוייק. חשיפה לזיהום בריכוז גבוה למשך זמן קצר היא מסוכנת יותר מאשר חשיפה ארוכת טווח למשך זמן ארוך יותר.

 

 

 

 

 

* '''ערכי התרעה''' - ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם. אם יש חריגה מעליהם צריך לנקוט בפעילות מיידית למניעת נזק או למנוע את הזיהום.  

ערכי הייחוס מבטעים את הריכוז המירבי של מזהמי אוויר שונים, אשר חשיפה נשימתית אליהם במשך כל החיים לא צפויה לגרור נזקים בריאותיים לרוב האוכלוסיה כולל אוכלסיות פגיעות כמו זקני, ילדים, נשים בהריון, אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה ועוד. הנחת העבודה המקובלת ברפואה ובביולוגיה היא כי אין סף חשיפה בטוח ביחס לחומרים מסרטנים. כל כמות ולו הקטנה ביותר של חשיפה לחומר מסרטן עלולה לגרום בעתיד להתפתחות מחלת סרטן. לכן ערכי היחוס בהקשר של גורמים מסרטנים מבוססת על ריכוזים שאמורים לגרור תוספת סיכון מחושבת קטנה מספיק. תוספת הסיכון שנבחרה בישראל היא תוספת מחושבת של 1 למאה אלף לחלות בסרטן בחשיפה לכל החיים כלומר בתקופה של 70 שנה. תוספת סיכון זו מייצגת מדיניות בריאות לאומית שאמורה לאזן בין בריאות הציבור לבין מגבלות אחרות.{{הערה|שם=almog2006}}

החוק מטיל על שר הסביבה להקים ולהפעיל מערך ארצי של ניטור האוויר. ניתן להקים את המערך בהדרגה. השר ראשי בהסכמת שר הפנים להורות לרשות מקומית תחנת ניטור אוויר שתהיה חלק מהמערך הארצי. הוא גם רשאי להורות למפעל לבצע זאת. עובד של משרד הסביבה אמור להיות אחרי על פרסום סדיר של נתוני איכות האוויר והתחזית איכות האוויר על בסיס נתונים ממערך הגילוי הארצי, הן באתר האינטרט והן בדרכים אחרות, כל עוד יש גישה חופשית וללא תשלום של הציבור למידע זה. הוא גם אחרי להתריע לציבור על זיהום אוויר חריג בהיקפו.  

==ראו גם==  

==ראו גם==