47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + +
אין תקציר עריכה
'''חוק אוויר נקי''' הוא חוק לצמצום [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] שנחקק בשנת 2008. צמצום זיהום האוויר נועד כדי לשמור על [[רפואה מונעת|בריאות האדם]], על משאבי הטבע, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]], [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ומתוך מחשבה על הדורות הבאים וצורכיהם. [[זיהום אוויר]] מוגדר בחוק כנוכחות של חומר באטמוספרה בריכוז הגבוה מהמותר בחוק. על פי החוק, ריכוז וסוג החומרים המותרים יבחנו אחת לחמש שנים ויעודכנו במידת הצורך.
'''חוק אוויר נקי''' הוא חוק לצמצום [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] שנחקק בשנת 2008. צמצום זיהום האוויר נועד כדי לשמור על [[רפואה מונעת|בריאות האדם]], על משאבי הטבע, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]], [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ומתוך מחשבה על הדורות הבאים וצורכיהם. [[זיהום אוויר]] מוגדר בחוק כנוכחות של חומר באטמוספרה בריכוז הגבוה מהמותר בחוק. על פי החוק, ריכוז וסוג החומרים המותרים יבחנו אחת לחמש שנים ויעודכנו במידת הצורך.
החוק מבוסס במידה רבה על עבודתה של וועדה מקצועית המכונה '''וועדת אלמוג''', אותה ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.{{הערה|1=[https://www.dropbox.com/s/q2u05eoi1cws39b/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%20%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92.pdf?dl=0 ועדת אלמוג]}} יחד אתו ישבו שלושה נציגים מ[[המשרד להגנת הסביבה]]: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. אחת המסקנות החשובות של הועדה היא שהרף המקובל לחשיפה ל[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים באוויר]] צריך להיות נמוך ככל האפשר, עקב הנזק המצטבר ו[[תהליך בלתי הפיך|הבלתי הפיך]] הנגרם [[תהליך ארוך טווח|מחשיפה ארוכה טווח]] ל[[זיהום]] במינון נמוך.
החוק מבוסס במידה רבה על עבודתה של וועדה מקצועית המכונה '''וועדת אלמוג''', אותה ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.{{הערה|1=[https://www.dropbox.com/s/q2u05eoi1cws39b/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%20%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92.pdf?dl=0 ועדת אלמוג]}} יחד אתו ישבו שלושה נציגים מ[[המשרד להגנת הסביבה]]: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. הועדה עבדה במשך 3 שנים כדי להכין ערכי ייחוס סביבתיים באוויר עבור 112 מזהמים כימיים שונים.{{הערה|שם=almog2006|ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר], דוח וועדת אלמוג, מרץ 2006}} אחת המסקנות החשובות של הועדה היא שהרף המקובל לחשיפה ל[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים באוויר]] צריך להיות נמוך ככל האפשר, עקב הנזק המצטבר ו[[תהליך בלתי הפיך|הבלתי הפיך]] הנגרם [[תהליך ארוך טווח|מחשיפה ארוכה טווח]] ל[[זיהום]] במינון נמוך. כמו כן הועדה מציינת כי התחשיב הנפוץ של הכפלת ריכוז הזיהום בזמן החשיפה לזיהום אינו מדוייק. חשיפה לזיהום בריכוז גבוה למשך זמן קצר היא מסוכנת יותר מאשר חשיפה ארוכת טווח למשך זמן ארוך יותר.
ערכי הייחוס מבטעים את הריכוז המירבי של מזהמי אוויר שונים, אשר חשיפה נשימתית אליהם במשך כל החיים לא צפויה לגרור נזקים בריאותיים לרוב האוכלוסיה כולל אוכלסיות פגיעות כמו זקני, ילדים, נשים בהריון, אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה ועוד. הנחת העבודה המקובלת ברפואה ובביולוגיה היא כי אין סף חשיפה בטוח ביחס לחומרים מסרטנים. כל כמות ולו הקטנה ביותר של חשיפה לחומר מסרטן עלולה לגרום בעתיד להתפתחות מחלת סרטן. לכן ערכי היחוס בהקשר של גורמים מסרטנים מבוססת על ריכוזים שאמורים לגרור תוספת סיכון מחושבת קטנה מספיק. תוספת הסיכון שנבחרה בישראל היא תוספת מחושבת של 1 למאה אלף לחלות בסרטן בחשיפה לכל החיים כלומר בתקופה של 70 שנה. תוספת סיכון זו מייצגת מדיניות בריאות לאומית שאמורה לאזן בין בריאות הציבור לבין מגבלות אחרות.{{הערה|שם=almog2006}}
==ראו גם==
==ראו גם==