שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''ערך חברתי''' או '''ערך תרבותי''' או ערך אתי הוא מטרה שלשמה פועלים ולפיה שופטים אם דבר מה הוא טוב או רע. '''מערכת ערכים''' (value system) היא אוסף של ערכים חברתיים עקביים זה עם זה. '''ערך יסוד''' הוא ערך יסודי שלפיו נשפטים ערכים חברתיים ואמצעים אחרים. דוגמה לערכים חברתיים הם - צניעות, ענווה, אמת, שאיפה לשוויון, צדק, בריאות, [[סביבתנות]], [[קיימות]], חופש, לאומיות, משפחתיות, נאמנות, עצמאות, ביזור, מגוון, כבוד, אומץ, תהילה, פתיחות, סובלנות, צייתנות, אלטרואיזם, חמלה, סולידריות, שקיפות, אחריות, יושר, חוכמה, השכלה, יופי, אסתטיקה, שלווה, יצירתיות, דמיון, השתתפות ועוד. | + | '''ערך חברתי''' או '''ערך תרבותי''' או ערך אתי הוא מטרה שלשמה פועלים ולפיה שופטים אם דבר מה הוא טוב או רע. '''מערכת ערכים''' (Value system) היא אוסף של ערכים חברתיים עקביים זה עם זה. '''ערך יסוד''' הוא ערך יסודי שלפיו נשפטים ערכים חברתיים ואמצעים אחרים. דוגמה לערכים חברתיים הם - צניעות, ענווה, אמת, שאיפה לשוויון, צדק, בריאות, [[סביבתנות]], [[קיימות]], חופש, לאומיות, משפחתיות, נאמנות, עצמאות, ביזור, מגוון, כבוד, אומץ, תהילה, פתיחות, סובלנות, צייתנות, אלטרואיזם, חמלה, סולידריות, שקיפות, אחריות, יושר, חוכמה, השכלה, יופי, אסתטיקה, שלווה, יצירתיות, דמיון, השתתפות ועוד. |
| | | |
| כמה ערכים נקבעים על רקע ביולוגי כמו הרצון להימנע מכאב או אי נוחות פיזית, והרצון להנות הנאה חושית. כמה ערכים נחשבים כדברים סובייקטיביים אשר משתנים בין בני אדם שונים ועל פני תרבויות שונות, והם קשורים במידה רבה ל[[מיתוס|אמונות]] ולמערכות של אמונות. סוגי הערכים כוללים ערכים אתיים או מוסריים (כמו אסור לשקר), ערכים אידאולוגיים או דוקטרינות (דתיים, פוליטיים) (כמו חשוב לשמור על זכויות אדם), פילוסופיה ותרבות. | | כמה ערכים נקבעים על רקע ביולוגי כמו הרצון להימנע מכאב או אי נוחות פיזית, והרצון להנות הנאה חושית. כמה ערכים נחשבים כדברים סובייקטיביים אשר משתנים בין בני אדם שונים ועל פני תרבויות שונות, והם קשורים במידה רבה ל[[מיתוס|אמונות]] ולמערכות של אמונות. סוגי הערכים כוללים ערכים אתיים או מוסריים (כמו אסור לשקר), ערכים אידאולוגיים או דוקטרינות (דתיים, פוליטיים) (כמו חשוב לשמור על זכויות אדם), פילוסופיה ותרבות. |
שורה 14: |
שורה 14: |
| | | |
| ==מתח בין ערך לבין עצמו== | | ==מתח בין ערך לבין עצמו== |
− | מתח יכול להתקיים גם בין ערך חברתי לבין עצמו. הדבר בולט בערך של חופש. חופש מסוג אחד פוגע בחופש מסוג שני. החופש לנהוג במכונית במהירות מסכן את החופש ללכת ברחוב בחופשיות ואת הזכות לחיים שנחשבת לתנאי הבסיסי שמאפשר את כל סוגי החופש האחרים. החופש לנהוג במכונית מתנגש גם עם החופש לנשום [[זיהום אוויר|אוויר נקי]] וניתן להציג אותו כסוג של הרעלה של אחרים. חופש הפולחן והמחשבה יכולים לבוא על חשבון זכויות יסוד של נשים וילדים בדתות פטריאכליות (לדוגמה מנהג של מילת נשים, מנהגי לבישת רעלה וכו'). חופש הביטוי יכול לבוא על חשבון הבטחון הלאומי שמעניק חופש מפני טרור או תקיפה של מדינה זרה. | + | מתח יכול להתקיים גם בין ערך חברתי לבין עצמו. הדבר בולט בערך של חופש. חופש מסוג אחד פוגע בחופש מסוג שני. החופש לנהוג במכונית במהירות מסכן את החופש ללכת ברחוב בחופשיות ואת הזכות לחיים שנחשבת לתנאי הבסיסי שמאפשר את כל סוגי החופש האחרים. החופש לנהוג במכונית מתנגש גם עם החופש לנשום [[זיהום אוויר|אוויר נקי]] וניתן להציג אותו כסוג של הרעלה של אחרים. חופש הפולחן והמחשבה יכולים לבוא על חשבון זכויות יסוד של נשים וילדים בדתות פטריאכליות (לדוגמה מנהג של מילת נשים, מנהגי לבישת רעלה וכו'). חופש הביטוי יכול לבוא על חשבון הביטחון הלאומי שמעניק חופש מפני טרור או תקיפה של מדינה זרה. |
| | | |
| ==התנגשות של ערך בעצמו על ידי פגיעה בערך אחר== | | ==התנגשות של ערך בעצמו על ידי פגיעה בערך אחר== |
− | יש מקרים שבהם יש פגיעה בערך אחד על ידי ערך חברתי אחר. אבל הפגיעה הזו מערכתית ויוצרת בעצמה קופנליקטים שבהמשך פוגעים בערך החברתי שהציק את הפגיעה. | + | יש מקרים שבהם יש פגיעה בערך אחד על ידי ערך חברתי אחר. אבל הפגיעה הזו מערכתית ויוצרת בעצמה קונפליקטים שבהמשך פוגעים בערך החברתי שהציק את הפגיעה. |
| | | |
− | הפתרון באידולוגיה של [[ליברלזים]] להתנגשויות בין סוגי חופש שונים היא להכריז כי ההגבלה היחידה לחופש הפרט היא פגיעה בקיום או בחופש של אחרים. למרות שדבר זה פותר בעיות רבות הוא לא פותר את הבעיה בצורה יסודית. לדוגמה פעילי [[זכויות בעלי חיים]] טוענים שיש לשאול מי זה אותם אחרים שיש למנוע פגיעה בחופש שלהם - האם החופש לאדם כולל התעללות בבעלי חיים. בעיה אחרת היא שאין הסכמה בשאלה מה הם התנאים שבהם פעילות של אדם גורמת לפגיעה בקיום ובחופש של אנשים אחרים. קל להוכיח שאדם אחד מסכן את החיים של אדם אחר כאשר הוא תוקף אותו בסכין, יש כאן השפעה ישירה שקל להבחין בה. המושג של [[מערכת אקולוגית]] מדגים כיצד פרט אחד יכול להשפיע על פרט אחר בלי לגעת בו באופן ישיר על ידי שינוי של פרמטרים בסביבה. מוסכם כי [[זיהום]] נחשב פגיעה בחירות ובחיים של אנשים אחרים אבל בפועל קשה להוכיח פגיעה כזו גם אם היא מתרחשת, גם אם נוכיח דבר כזה בדרך כלל הדבר נעשה בדיעבד לאחר שהפגיעה עצמה בוצעה. גם פגיעה בתפקוד של [[הביוספרה]] עלול לסכן את החופש והקיום של בני האדם - לדוגמה [[שינויי אקלים]] או שינוי של [[מחזור הזרחן]]. [ה[השפעה סביבתית]] לא חייבית להרחש בהכרח דרך זיהום - היא יכולה לנבוע מהדרך בה מעבדים את האדמה ([[סחף קרקע]]) או מהולדת ילדים רבים ו[[גידול אוכלוסין]]. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמו דייילי]] מציין כי בדרך כלל ליברלים טוענים כי אסור להטיל מגבלות על מספר הילדים למשפחה, כי אין במערכת זו תפיסה לפיה [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[גידול אוכולסין]] הם נושאים שיכולים לאיים על הקיום של החברה ועל החופש. | + | הפתרון באידאולוגיה של [[ליברליזם]] להתנגשויות בין סוגי חופש שונים היא להכריז כי ההגבלה היחידה לחופש הפרט היא פגיעה בקיום או בחופש של אחרים. למרות שדבר זה פותר בעיות רבות הוא לא פותר את הבעיה בצורה יסודית. לדוגמה פעילי [[זכויות בעלי חיים]] טוענים שיש לשאול מי זה אותם אחרים שיש למנוע פגיעה בחופש שלהם - האם החופש לאדם כולל התעללות בבעלי חיים. בעיה אחרת היא שאין הסכמה בשאלה מה הם התנאים שבהם פעילות של אדם גורמת לפגיעה בקיום ובחופש של אנשים אחרים. קל להוכיח שאדם אחד מסכן את החיים של אדם אחר כאשר הוא תוקף אותו בסכין, יש כאן השפעה ישירה שקל להבחין בה. המושג של [[מערכת אקולוגית]] מדגים כיצד פרט אחד יכול להשפיע על פרט אחר בלי לגעת בו באופן ישיר על ידי שינוי של פרמטרים בסביבה. מוסכם כי [[זיהום]] נחשב פגיעה בחירות ובחיים של אנשים אחרים אבל בפועל קשה להוכיח פגיעה כזו גם אם היא מתרחשת, גם אם נוכיח דבר כזה בדרך כלל הדבר נעשה בדיעבד לאחר שהפגיעה עצמה בוצעה. גם פגיעה בתפקוד של [[הביוספרה]] עלול לסכן את החופש והקיום של בני האדם - לדוגמה [[שינויי אקלים]] או שינוי של [[מחזור הזרחן]]. [ה[השפעה סביבתית]] לא חייבת להתרחש בהכרח דרך זיהום - היא יכולה לנבוע מהדרך בה מעבדים את האדמה ([[סחף קרקע]]) או מהולדת ילדים רבים ו[[גידול אוכלוסין]]. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי בדרך כלל ליברלים טוענים כי אסור להטיל מגבלות על מספר הילדים למשפחה, כי אין במערכת זו תפיסה לפיה [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[גידול אוכלוסין]] הם נושאים שיכולים לאיים על הקיום של החברה ועל החופש. |
| | | |
| התנגשות נוספת של הערך של חופש היא על ידי דגשים שונים במושג החופש עצמו. לדוגמה יש הטוענים כי [[שוק חופשי]] ו[[זכויות קניין]] הם תנאי בסיסי לחופש שכן הם מאפשרים הגנה מפני עריצות השלטון. מצד שני יש הטוענים כי בשוק חופשי החופש הוא של [[כסף|הכסף]] - כוח ההצבעה של כל דולר שווה לכוח ההצבעה של כל דולר אחר וזה במקרה הטוב. במקרה הרע הכוח של הכסף של העשירים והמקושרים שווה יותר בגלל הכוח לבצע [[מינוף פיננסי]], [[לובי פוליטי]] ולהשתמש בכסף כדי להשפיע על התקשורת, מומחים או בתי המשפט כדי לצבור עוד כוח ועוד כסף. חופש פעולה לכסף יכול לגרום לפגיעה בחופש ובזכויות של בני אדם אחרים. לדוגמה ניתן להשפיע בכסף כדי לשחד שופטים או כדי לפגוע בחופש הביטוי של אדם על ידי [[תביעות השתקה]], על ידי צנזורה בעיתונות, על ידי שכירת בריונים, או על ידי קיום של רעש תקשורתי שיכסה את מה שהאחר מנסה להגיד. | | התנגשות נוספת של הערך של חופש היא על ידי דגשים שונים במושג החופש עצמו. לדוגמה יש הטוענים כי [[שוק חופשי]] ו[[זכויות קניין]] הם תנאי בסיסי לחופש שכן הם מאפשרים הגנה מפני עריצות השלטון. מצד שני יש הטוענים כי בשוק חופשי החופש הוא של [[כסף|הכסף]] - כוח ההצבעה של כל דולר שווה לכוח ההצבעה של כל דולר אחר וזה במקרה הטוב. במקרה הרע הכוח של הכסף של העשירים והמקושרים שווה יותר בגלל הכוח לבצע [[מינוף פיננסי]], [[לובי פוליטי]] ולהשתמש בכסף כדי להשפיע על התקשורת, מומחים או בתי המשפט כדי לצבור עוד כוח ועוד כסף. חופש פעולה לכסף יכול לגרום לפגיעה בחופש ובזכויות של בני אדם אחרים. לדוגמה ניתן להשפיע בכסף כדי לשחד שופטים או כדי לפגוע בחופש הביטוי של אדם על ידי [[תביעות השתקה]], על ידי צנזורה בעיתונות, על ידי שכירת בריונים, או על ידי קיום של רעש תקשורתי שיכסה את מה שהאחר מנסה להגיד. |
| | | |
− | אחת ההתנגשויות המרכזיות במאה ה-19 וה-20 היא בין הגדרות שונות של חופש בין מחנות שונים - המחנה הסוציאל דמוקרטי ואו המחנה הליברלי-חברתי והמחנה הקפיטליסטי-ליברלי. המחנה הליברלי קפיטלסטי שם דגש על חופש הפרט מצדד ב[[שוק חופשי]] וטוען כי הקטנת הממשלה, בתי משפט הוגנים והגנה על [[זכויות קניין]] הם התנאי לחופש. לעומתו המחנה הליברלי -חברתי מצביע על כך שחברות גדולות, אנשים עשירים, וארגוני פשיעה מנצלים את החופש הכלכלי כדי לפגוע באנשים אחרים כדי למקסם רווחים. היכולת של מערכות כמו בתי משפט להגן על זכויות קניין או צורות אחרות של חופש אינה דבר נתון וברור מאליו אלא צריך משהו שיבטיח דבר כזה. בעיה נוספת נוגעת ל[[אי שוויון כלכלי]]. המחנה הליברלי- קפיטליסטי מניח לעיתים קרובות כי אין קשר בין שוויון לבין היכולת להבטיח חופש, או לחלופין שהשוק החופשי ידאג לכך שאי השוויון לא יהיה בעיה גדולה מידי. המחנה הליברלי-חברתי טוען לעומת זאת כי אי שוויון גדול מידי מעקר את הדמוקרטיה ואף את ההוגנות בעסקאות בשוק ואת היכולת להגן על זכויות קניין. כשיש יותר מידי כוח לעשירים הם יפגעו בחופש של העניים. הכלכלן [[אמרטיה סן]] מצביע על כך שחופש הוא בעצם עניין של יכולות. זה לא משנה אם יש יכולת פורמלית להצביע בבחירות לדוגמה - יש צורך לממש יכולת להגיע לקלפי. העשירים עלולים להשתמש בכוחם העודף כדי לפגוע ביכולות של העניים. הטענה של המחנה הסוציאל דמוקרטי היא שהחופש שניתן לעניים בחברה קפיטליסטית עם פערים גדולים מידי הוא אשליה - זה החופש של העשירים ושל העניים כאחד לישון מתחת לגשר. העניים עסוקים בהשרדות ובקיום עצמי והזכויות הבסיסיות שלהם נרמסות על ידי העשירים. | + | אחת ההתנגשויות המרכזיות במאה ה-19 וה-20 היא בין הגדרות שונות של חופש בין מחנות שונים - המחנה הסוציאל דמוקרטי ואו המחנה הליברלי-חברתי והמחנה הקפיטליסטי-ליברלי. המחנה הליברלי קפיטליסטי שם דגש על חופש הפרט מצדד ב[[שוק חופשי]] וטוען כי הקטנת הממשלה, בתי משפט הוגנים והגנה על [[זכויות קניין]] הם התנאי לחופש. לעומתו המחנה הליברלי -חברתי מצביע על כך שחברות גדולות, אנשים עשירים, וארגוני פשיעה מנצלים את החופש הכלכלי כדי לפגוע באנשים אחרים כדי למקסם רווחים. היכולת של מערכות כמו בתי משפט להגן על זכויות קניין או צורות אחרות של חופש אינה דבר נתון וברור מאליו אלא צריך משהו שיבטיח דבר כזה. בעיה נוספת נוגעת ל[[אי שוויון כלכלי]]. המחנה הליברלי- קפיטליסטי מניח לעיתים קרובות כי אין קשר בין שוויון לבין היכולת להבטיח חופש, או לחלופין שהשוק החופשי ידאג לכך שאי השוויון לא יהיה בעיה גדולה מידי. המחנה הליברלי-חברתי טוען לעומת זאת כי אי שוויון גדול מידי מעקר את הדמוקרטיה ואף את ההוגנות בעסקאות בשוק ואת היכולת להגן על זכויות קניין. כשיש יותר מידי כוח לעשירים הם יפגעו בחופש של העניים. הכלכלן [[אמרטיה סן]] מצביע על כך שחופש הוא בעצם עניין של יכולות. זה לא משנה אם יש יכולת פורמלית להצביע בבחירות לדוגמה - יש צורך לממש יכולת להגיע לקלפי. העשירים עלולים להשתמש בכוחם העודף כדי לפגוע ביכולות של העניים. הטענה של המחנה הסוציאל דמוקרטי היא שהחופש שניתן לעניים בחברה קפיטליסטית עם פערים גדולים מידי הוא אשליה - זה החופש של העשירים ושל העניים כאחד לישון מתחת לגשר. העניים עסוקים בהישרדות ובקיום עצמי והזכויות הבסיסיות שלהם נרמסות על ידי העשירים. |
| | | |
− | גם ערכים אחרים יכולים להתנגש עם עצמם על ידי הגדרות שונות של הערך. לדגומה ערך של שוויון יכול להיות מוגדר בצורות שונות שיכולות להתנגש זו עם זו וכך גם ערך של בריאות או קיימות. לדוגמה הוספת כלור לבריכות שחיה מקטינה את הסיכוי להדבקות במחלות ולכן משפרת את הבריאות, אבל היא גם עלולה לגרום לזיהום מים , לתאונות הרעלת כלור וכו ולפגיעה במערכת האקולוגית שקיום תקין שלה חינוי לבריאות. | + | גם ערכים אחרים יכולים להתנגש עם עצמם על ידי הגדרות שונות של הערך. לדגומה ערך של שוויון יכול להיות מוגדר בצורות שונות שיכולות להתנגש זו עם זו וכך גם ערך של בריאות או קיימות. לדוגמה הוספת כלור לבריכות שחיה מקטינה את הסיכוי להדבקות במחלות ולכן משפרת את הבריאות, אבל היא גם עלולה לגרום לזיהום מים, לתאונות הרעלת כלור וכו' ולפגיעה במערכת האקולוגית שקיום תקין שלה חיוני לבריאות. |
| | | |
| ==השפעה של ערכים על פשיעה ורמייה== | | ==השפעה של ערכים על פשיעה ורמייה== |
שורה 33: |
שורה 33: |
| בניסויים שערך, מצא אריאלי שתזכורת על ערכים של הגינות או יושרה הקטינו את הכמות שבה אנשים מרמים. זה יכול להיות תזכורת על עשר הדיברות (בין אם הנבחנים הם דתיים או חילונים), או הצהרה על מילוי השאלון לפי קוד אתי שיש לאוניברסיטה של הנבחן (בין אם יש באמת קוד אתי כזה והוא נלמד לעומק או שבעצם מדובר בקוד אתי דמיוני). אפילו דבר פעוט כמו שינוי מיקום ההצהרה על נכונות הנתונים בשאלון ביטוח - מתחתית השאלון לראש השאלון השפיעה על כמות מעשי הרמייה. | | בניסויים שערך, מצא אריאלי שתזכורת על ערכים של הגינות או יושרה הקטינו את הכמות שבה אנשים מרמים. זה יכול להיות תזכורת על עשר הדיברות (בין אם הנבחנים הם דתיים או חילונים), או הצהרה על מילוי השאלון לפי קוד אתי שיש לאוניברסיטה של הנבחן (בין אם יש באמת קוד אתי כזה והוא נלמד לעומק או שבעצם מדובר בקוד אתי דמיוני). אפילו דבר פעוט כמו שינוי מיקום ההצהרה על נכונות הנתונים בשאלון ביטוח - מתחתית השאלון לראש השאלון השפיעה על כמות מעשי הרמייה. |
| | | |
− | לטענת אריאלי, רמייה היא דבר קל יותר, כאשר יש מוטיבציה כלכלית חזקה לבצע אותה, כך שהמוטיבציה הזו מאפשרת לנו לספר לעצמנו שאנו בעצם לא פוגעים באחרים. לטענתו אמונה בדברים כמו [[היד הנעלמה]] של השוק החופשי, אמונה בכך שזה מוסרי להרוויח הרבה ככל שאתה יכול, אמונה בכך שתפקיד הפירמה מסתכם בהשאת הערך לבעלי המניות, ואמונה ב[[יעילות כלכלית]] שמשיאה [[רווחה חברתית]] מקלה על מנהלים ובעלים תפקידים נוספים לנהוג בצורה לא ישרה שפוגעת בצרכנים, עובדים וכו'. לדוגמה אמונה כזו סייעה לברוקרים בוולסריט להמליץ ללקוחות שלהם המלצות לקניית מכשירי סאב פריים לפני השבר הכלכלי בשנת 2008, ולהרגיש טוב עם עצמם. ניסויים שערך אריאלי עם יועצים שהיו צריכים לסייע לנבחנים אחרים להבין כמה גולות יש במיכל, הראו שכאשר יש תמריץ כלכלי לרמות, והיועץ מודיע לנבחן שיש לו ניגוד אינטרסים (גילוי נאות), הדבר משחרר אצלו עכבה פנימית, והוא מרמה יותר לעומת אותו מצב שבו הידע על ניגוד האינטרסים המובנה ידוע רק ליועץ. הלקוח אומנם מתקן מעט את הערכתו בגלל הגילוי הנאות, אבל התיקון קטן בהרבה יחסית לגודל הרמייה שהכנסת הגילוי הנאות גורמת ליועץ. | + | לטענת אריאלי, רמייה היא דבר קל יותר, כאשר יש מוטיבציה כלכלית חזקה לבצע אותה, כך שהמוטיבציה הזו מאפשרת לנו לספר לעצמנו שאנו בעצם לא פוגעים באחרים. לטענתו אמונה בדברים כמו [[היד הנעלמה]] של השוק החופשי, אמונה בכך שזה מוסרי להרוויח הרבה ככל שאתה יכול, אמונה בכך שתפקיד הפירמה מסתכם בהשאת הערך לבעלי המניות, ואמונה ב[[יעילות כלכלית]] שמשיאה [[רווחה חברתית]] מקלה על מנהלים ובעלים תפקידים נוספים לנהוג בצורה לא ישרה שפוגעת בצרכנים, עובדים וכו'. לדוגמה אמונה כזו סייעה לברוקרים בוול-סטריט להמליץ ללקוחות שלהם המלצות לקניית מכשירי סאב פריים לפני השבר הכלכלי בשנת 2008, ולהרגיש טוב עם עצמם. ניסויים שערך אריאלי עם יועצים שהיו צריכים לסייע לנבחנים אחרים להבין כמה גולות יש במיכל, הראו שכאשר יש תמריץ כלכלי לרמות, והיועץ מודיע לנבחן שיש לו ניגוד אינטרסים (גילוי נאות), הדבר משחרר אצלו עכבה פנימית, והוא מרמה יותר לעומת אותו מצב שבו הידע על ניגוד האינטרסים המובנה ידוע רק ליועץ. הלקוח אומנם מתקן מעט את הערכתו בגלל הגילוי הנאות, אבל התיקון קטן בהרבה יחסית לגודל הרמייה שהכנסת הגילוי הנאות גורמת ליועץ. |
| | | |
| לפי אריאלי, אנשים כמעט מכל התרבויות (למעט התרבות הסקנדינבית) משוכנעים שבתרבות ממנה הם באים, מעשי רמייה נפוצים יותר לעומת תרבויות אחרות. לדוגמה סינים, יהודים ואיטלקים בטוחים שבתרבויות שלהם אנשים ירמו יותר לעומת אמריקאים. בניסויים שערכו אריאלי ועמיתיו לא נמצא דבר כזה, כאשר השתמשו בסכומי כסף בעלי כוח קנייה דומה (ביחס לדוגמה למחיר הנדרש לקנות המבורגר או למחיר הנדרש לקנות כוס בירה). לטענת אריאלי בניסוי שלו אנשים מגיעים לסיטואציה חברתית לא מוכרת שבה אין להם אמות מידע לשאלה כמה זה נורמטיבי לרמות, לעומת זאת בסיטואציות יותר מוכרות מהחיים (כמו הידחפות בתור, הגזמות בפני עמיתים לעבודה, שקרים לבנים, הורדות סרטים מהאינטרנט) יש לתרבויות שונות נורמות שונות המגדירות מה נחשב הגון ומה לא. | | לפי אריאלי, אנשים כמעט מכל התרבויות (למעט התרבות הסקנדינבית) משוכנעים שבתרבות ממנה הם באים, מעשי רמייה נפוצים יותר לעומת תרבויות אחרות. לדוגמה סינים, יהודים ואיטלקים בטוחים שבתרבויות שלהם אנשים ירמו יותר לעומת אמריקאים. בניסויים שערכו אריאלי ועמיתיו לא נמצא דבר כזה, כאשר השתמשו בסכומי כסף בעלי כוח קנייה דומה (ביחס לדוגמה למחיר הנדרש לקנות המבורגר או למחיר הנדרש לקנות כוס בירה). לטענת אריאלי בניסוי שלו אנשים מגיעים לסיטואציה חברתית לא מוכרת שבה אין להם אמות מידע לשאלה כמה זה נורמטיבי לרמות, לעומת זאת בסיטואציות יותר מוכרות מהחיים (כמו הידחפות בתור, הגזמות בפני עמיתים לעבודה, שקרים לבנים, הורדות סרטים מהאינטרנט) יש לתרבויות שונות נורמות שונות המגדירות מה נחשב הגון ומה לא. |