שינויים

בוסרופ טענה כי אוכלוסיות אנושיות תוכלנה להמשיך לגדול למרות המגבלות הסביבתיות הנראות לעין. [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסייה]] יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה. היא טענה ש[[הצורך הוא אבי ההמצאה]] - כאשר אנשים צריכים לקיים את עצמם, הם יעשו כל מה שצריך גם אם זה אומר יותר עבודה או שימוש במשאבים אחרים.

בוסרופ טענה כי אוכלוסיות אנושיות תוכלנה להמשיך לגדול למרות המגבלות הסביבתיות הנראות לעין. [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסייה]] יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה. היא טענה ש[[הצורך הוא אבי ההמצאה]] - כאשר אנשים צריכים לקיים את עצמם, הם יעשו כל מה שצריך גם אם זה אומר יותר עבודה או שימוש במשאבים אחרים.

מחקרים עדכניים מצאו עדויות היסטוריות לכך שאסון מלתוסינאי הוא לא בהכרח רק סכנה עתידית, אלא גם סיכון שהתממש בעבר. בספר [[התמוטטות]] מתאר הכלכלן ג'ארד דיימונד מספר חברות שהתמוטטו בעקבות גידול אוכלוסין וקושי לקיים אכולוסיה גדולה מידי ביחס לשטח נתון. למרות שחברות עבר הצליחו להגדיל את השטח החקלאי או להגדיל את התנובה החקלאית בשיטות שונות, פעמים רבות נתגלה כי השיטות או השטחים לא הניבו [[חקלאות בת קיימא]] - כעבור זמן מה הפריון באיזורים אלה ירד והאוכלוסיה הגדולה מידי עברה קריסה.  

מחקרים עדכניים מצאו עדויות היסטוריות לכך שאסון מלתוסינאי הוא לא בהכרח רק סכנה עתידית, אלא גם סיכון שהתממש בעבר. בספר [[התמוטטות]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות מהעבר שהתמוטטו בעקבות גידול אוכלוסין וקושי לקיים אכולוסיה גדולה מידי ביחס לשטח נתון. למרות שחברות עבר הצליחו להגדיל את השטח החקלאי או להגדיל את התנובה החקלאית בשיטות שונות, פעמים רבות נתגלה כי השיטות או השטחים לא הניבו [[חקלאות בת קיימא]] - כעבור זמן מה הפריון באיזורים אלה ירד והאוכלוסיה הגדולה מידי עברה קריסה.  

דיימונד וחוקרים אחרים מצביעים על כך שחקלאות אינה המגבלה היחידה על גודל האוכלוסיה. אוכלוסייה אנושית קורסת בגלל: מחלות, שינוי אקלים, מלחמות וכו' אבל פמים רבות גידול האוכלוסיה תורם לכך. לדוגמה [[צפיפות אוכלוסין]] מקלה על מעבר של מחלות ועל הקיום ארוך הטווח של מגיפות (ראו [[רובים חיידקים ופלדה]]). כאשר אוכלוסיה היא גדולה יותר ביחס למערכת האקולוגית היא רגישה יותר לשינויים (דבר המכונה טרייד-אוף בין [[יעילות]] לבין [[חוסן]], או הקטנה של מאגר ביחס לזרם המובילה לרגישות גבוה יותר להפרעות) - אוניה עמוסה יותר במסע יכולה לצוף בים שקט אבל היא עלולה לטבוע ביתר קלות בים גואש. אכולוסיה קטנה בעלת עודף בשטחי חקלאות ומים יכולה להגדיל את שטחי החקלאות שלה, לאגור מים לשנת בצורת וכו'. אכולוסיה גדולה יותר רגישה יותר לכל סוג של בעיה או תקלה.  

דיימונד וחוקרים אחרים מצביעים על כך ש[[חקלאות]] אינה המגבלה היחידה על גודל האוכלוסיה. אוכלוסייה אנושית קורסת בגלל: מחלות, שינוי אקלים, מלחמות וכו' אבל פמים רבות גידול האוכלוסיה תורם לכך. לדוגמה [[צפיפות אוכלוסין]] מקלה על מעבר של מחלות ועל הקיום ארוך הטווח של מגיפות (ראו [[רובים חיידקים ופלדה]]). כאשר אוכלוסיה היא גדולה יותר ביחס למערכת האקולוגית היא רגישה יותר לשינויים (דבר המכונה טרייד-אוף בין [[יעילות]] לבין [[חוסן]], או הקטנה של מאגר ביחס לזרם המובילה לרגישות גבוה יותר להפרעות) - אוניה עמוסה יותר במסע יכולה לצוף בים שקט אבל היא עלולה לטבוע ביתר קלות בים גואש. אכולוסיה קטנה בעלת עודף בשטחי חקלאות ומים יכולה להגדיל את שטחי החקלאות שלה, לאגור מים לשנת בצורת וכו'. אכולוסיה גדולה יותר רגישה יותר לכל סוג של בעיה או תקלה.  

בספר אחר שלו, [[רובים חיידקים ופלדה]] מבקר דיימונד את התאוריה לפיה הצורך הוא אבי ההמצאה ומתאר מקרים שבהם ההמצאה קודמת לצורך ומתפתחת עקב רצון של אנשים לחדש בלי שבהכרח ידוע מה יעשה בהמצאה.  

בספר אחר שלו, [[רובים חיידקים ופלדה]] מבקר דיימונד את התאוריה הנפוצה של [[שינוי טכנולוגי]] לפיה הצורך הוא אבי ההמצאה ומתאר מקרים שבהם ההמצאה קודמת לצורך ומתפתחת עקב רצון של אנשים לחדש בלי שבהכרח ידוע מה יעשה בהמצאה. במקרים אחרים יש המצאות שנוצרו בעבר אבל מחסור בצורך גרם להעלמות שלהן. כך או כך צורך לא תמיד מוליד פתרון טכנולוגי, במיוחד כאשר יש חוקי מדע שעומדים נגדו. אנשים רבים רוצים לחיות לנצח, לנצח את היריב במלחמה או ליישב כוכבים אחרים , בעוד שיש התקדמיות בטכנולוגיה ובמדע יש גם מגבלות ביחס למה שניתן לעשות - לדוגמה אי אפשר לעבור את מהירות האור, אי אפשר להגדיל תפוקה של מערכת אנרגטית עוד ועוד בלי להגדיל בסופו של דבר את התשומות אליה ([[החוק השני של התרמודינמיקה]]).

==ראו גם==

==ראו גם==