שינויים

דוגמה לדבר זה מובאת על ידי [[ג'ארד דיימונד]] בספר [[התמוטטות]] ביחס להתאמה של בני אדם לחיים ב[[גרינלד]]. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד|הנורדים בגרלינד]] שחיו בה במשך כ-400 שנה התבססו על גידול פרות ולאחר מכן כבשים, ציד כלבי ים, שימוש בספינות וסירות עץ והסתמכות על מסחר עם מדינות אחרות. ככל הנראה היה להם טאבו על אכילת דגים. הם קיימו חברה מעמדית נוצרית. עם הזמן מספר גורמים כמו התמעטות העצים, וכתוצאה מכך מחסור בברזל וכלי עץ, קשיים בחקלאות המראה, יחסים גרועים עם האינואטים וקשיי אקלים ונתק עם אירופה הביאו להכחדת התיישבות זו. לעומתם האינואטים שהגיעו מאוחר יותר לאזור היו בעלי מסורות וטנכולוגיות אחרות שכללו ציד בקנו מעור, דיג נרחב וכלים המבוססים על עצמות, עורות ופחות על עץ.  

דוגמה לדבר זה מובאת על ידי [[ג'ארד דיימונד]] בספר [[התמוטטות]] ביחס להתאמה של בני אדם לחיים ב[[גרינלד]]. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד|הנורדים בגרלינד]] שחיו בה במשך כ-400 שנה התבססו על גידול פרות ולאחר מכן כבשים, ציד כלבי ים, שימוש בספינות וסירות עץ והסתמכות על מסחר עם מדינות אחרות. ככל הנראה היה להם טאבו על אכילת דגים. הם קיימו חברה מעמדית נוצרית. עם הזמן מספר גורמים כמו התמעטות העצים, וכתוצאה מכך מחסור בברזל וכלי עץ, קשיים בחקלאות המראה, יחסים גרועים עם האינואטים וקשיי אקלים ונתק עם אירופה הביאו להכחדת התיישבות זו. לעומתם האינואטים שהגיעו מאוחר יותר לאזור היו בעלי מסורות וטנכולוגיות אחרות שכללו ציד בקנו מעור, דיג נרחב וכלים המבוססים על עצמות, עורות ופחות על עץ.  

אקולוגיה תרבותית התפתחה גם מעבודתו של פרנק בועז ( Franz Boas) והתפתחה בכיוונים שונים כדי לתאר היבטים שונים בהתנהגות האדם, במיוחד [[אי שוויון כלכלי|פערים בעושר]] ו[[אי שוויון פוליטי|פערים בכוח]] בחברה האנושית, וכיצד הדבר משפיע על התנהגות אנושית כמו אגירה או מתן מתנות.  

אקולוגיה תרבותית שהפתחה מעבודתו סטיוארד היא ענף חשוב של האנורתופולוגיה. התחום הסתעף בכיוונים שונים ומתאר היבטים שונים בהתנהגות האדם, במיוחד [[אי שוויון כלכלי|פערים בעושר]] ו[[אי שוויון פוליטי|פערים בכוח]] בחברה האנושית, וכיצד הדבר משפיע על התנהגות אנושית כמו אגירה או מתן מתנות.  

בספר "פרות קדושות וחזירים משוקצים" משנת 1978 מתאר האנותרופולוג [[מרווין הריס]] כיצד התפתחו מסורות שונות של אכילה והכנת [[מזון]] עקב לחצים סביבתיים ומסורות תרבות שונות בחברות שונות.{{הערה|1=מרווין הריס, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=5549 פרות קדושות וחזירים משוקצים], The Sacred Cow and the Abominable Pig, הוצאת מסדה, 1978}} מדוע בתרבות אחת מותר לאכול פרות ובאחרת לא? מדוע אסור ביהדות לאכול חזירים אבל היא מקובלת בארצות הברית? הריס טוען כי יש הסתמכות גדולה יותר על מוצרי חלב במדינות צפוניות יותר, וסיבולת גבוה יותר לחלב בקרב עמים צפוניים. בקרב שחורים (וסינים) הסיבולת לחלב נמוכה הרבה יותר וצריכת חלב יכולה לגרור שלשול ובעיות עיכול נוספות. לטענתו הדבר נובע עקב הקושי להשיג מספיק ויטמין D דרך חשיפה לשמש במדינות צפוניות, צריכת חלב ובשר מהפרות סיפקה מקור לחלבון, סיפקה מזון בתקופות החורף הקר ואפשרה הספקה של ויטמין D. כמו כן הריס מתאר כיצד השתנה היחס לפרות בהודו במשך אלפי שנים שבהן גדלה האוכלוסיה. בעבר היה נהוג בהודו להקריב פרות בטקסי פולחן בדומה לטקסי פולחן שהיו גם ביהדות ובמקומות אחרים. עם הזמן התרחש [[גידול אוכלוסין]] בתת היבשת ההודית. עקב [[צפיפות אוכלוסין]] נותרו חלקות חקלאיות קטנות יותר ונוצר [[רעב]] ו[[עוני]]. דברים אלה הולידו תזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר שהיא תזונה שקל יותר לקיים בתנאים של מחסור בקרקע חקלאית. במשך זמן מה נהגו עשירי הודו להמשיך להקריב ולאכול פרות אבל דבר זה יצר מתח בין מעמדות שונים עד שפסק לחלוטין. מאידך פרות המשיכו להיות גורם שימושי בחקלאות ההודית עקב התרומה שלהן לדשן, דלק וחלב וכדי להשתמש בשוורים כדי לחרוש את השדות. לפי הריס השדות ההודים המשפחתיים נותרו קטנים ולכן אפילו בזמן יציאת הספר, המשיכו הודים להעדיף להשתמש בשוורים (שנודדים בין כפרים) משום שלא כלכלי להחזיק טרקטור שיחרוש אותם.  

בספר "פרות קדושות וחזירים משוקצים" משנת 1978 מתאר האנותרופולוג [[מרווין הריס]] כיצד התפתחו מסורות שונות של אכילה והכנת [[מזון]] עקב לחצים סביבתיים ומסורות תרבות שונות בחברות שונות.{{הערה|1=מרווין הריס, [http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=5549 פרות קדושות וחזירים משוקצים], The Sacred Cow and the Abominable Pig, הוצאת מסדה, 1978}} מדוע בתרבות אחת מותר לאכול פרות ובאחרת לא? מדוע אסור ביהדות לאכול חזירים אבל היא מקובלת בארצות הברית? הריס טוען כי יש הסתמכות גדולה יותר על מוצרי חלב במדינות צפוניות יותר, וסיבולת גבוה יותר לחלב בקרב עמים צפוניים. בקרב שחורים (וסינים) הסיבולת לחלב נמוכה הרבה יותר וצריכת חלב יכולה לגרור שלשול ובעיות עיכול נוספות. לטענתו הדבר נובע עקב הקושי להשיג מספיק ויטמין D דרך חשיפה לשמש במדינות צפוניות, צריכת חלב ובשר מהפרות סיפקה מקור לחלבון, סיפקה מזון בתקופות החורף הקר ואפשרה הספקה של ויטמין D. כמו כן הריס מתאר כיצד השתנה היחס לפרות בהודו במשך אלפי שנים שבהן גדלה האוכלוסיה. בעבר היה נהוג בהודו להקריב פרות בטקסי פולחן בדומה לטקסי פולחן שהיו גם ביהדות ובמקומות אחרים. עם הזמן התרחש [[גידול אוכלוסין]] בתת היבשת ההודית. עקב [[צפיפות אוכלוסין]] נותרו חלקות חקלאיות קטנות יותר ונוצר [[רעב]] ו[[עוני]]. דברים אלה הולידו תזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר שהיא תזונה שקל יותר לקיים בתנאים של מחסור בקרקע חקלאית. במשך זמן מה נהגו עשירי הודו להמשיך להקריב ולאכול פרות אבל דבר זה יצר מתח בין מעמדות שונים עד שפסק לחלוטין. מאידך פרות המשיכו להיות גורם שימושי בחקלאות ההודית עקב התרומה שלהן לדשן, דלק וחלב וכדי להשתמש בשוורים כדי לחרוש את השדות. לפי הריס השדות ההודים המשפחתיים נותרו קטנים ולכן אפילו בזמן יציאת הספר, המשיכו הודים להעדיף להשתמש בשוורים (שנודדים בין כפרים) משום שלא כלכלי להחזיק טרקטור שיחרוש אותם.

 

מושג חדש יחסית באקולוגיה תרבותית היא תאוריה חרבה שמתייחסת ל[[אקולוגיה]] כאל פרדיגמה ולא רק כחלק ממדעי האדם והטבע אלא גם עבור לימוד התרבות עצמו. Peter Finke בספר Die Ökologie des Wissens (The Ecology of Knowledge),  מסביר כי תאורה זו מקבצת יחד תרבויות שונות של ידע שהתפתחו במהלך ההיסטוריה ואשר נפרדו לתחומים מחקר בעלי התחמות גדלה והולכת של תחומים ותת תחומים במהלך ההתפתחות של המדע המודרני. לפי השקפה זו אקולוגיה תרבותית מתייחסת לתרבות האנושית לא כדבר נפרד אלא כדבר בעל תלות הדדית עם התהלך האקולוגי ועם מחזורים טבעיים של אנרגיה בטבע (לדגומה עונות השנה). במקום חוקים גנטיים, היבטים של מידע ותקשורת הפכו להיות כוחות מרכזיים בהתפתחות התרבותית. לכן אין קשר פשוט בין הסביבה לבין התרבות, אבל יש אנולוגיות שניתן לבצע בין תהליכים אקולוגיים לבין תהליכים תרבותיים.

==ראו גם==

==ראו גם==