שינויים

תזונה מערבית היא בדרך כלל עתירת סוכרים. תזונה כזו של סוכרים ובעיקר אלו המוספים למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית, נקשרה לבעיות [[בריאות]]יות שונות כגון [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]], המהווים גורמי סיכון משמעותיים ל[[מחלות לב]] ו[[מחלות של מערכת הדם|כלי דם]], וכן ל[[עששת]], ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט.

תזונה מערבית היא בדרך כלל עתירת סוכרים. תזונה כזו של סוכרים ובעיקר אלו המוספים למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית, נקשרה לבעיות [[בריאות]]יות שונות כגון [[סוכרת]] ו[[השמנת יתר]], המהווים גורמי סיכון משמעותיים ל[[מחלות לב]] ו[[מחלות של מערכת הדם|כלי דם]], וכן ל[[עששת]], ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט.

[[ארגון הבריאות העולמי]] המליץ בשנת 2003 להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. איגוד הלב האמריקאי הנחה להגביל את הצריכה לעד 5-9 כפיות ביום (100-180 קק"ל) בהתאם למגדר, לגיל ו[[פעילות גופנית|רמת הפעילות הגופנית]]. לשם קנה מידה, בכוס משקה ממותק יש כ-4.5 כפיות סוכר.{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}}

כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר ההארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ- 25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. הסוכר החופשי כולל חד-סוכר (monosaccharide ) - כגון גלוקוז, פרוקטוז) וכן דו-סוכר (disaccharide) כגון סוכר לבן או חום - שמוספים על ידי היצרנים של המזון, הטבחים או הצרכן וסוכרים שנמצאים בדבש, סירופ, מיצי פירות ותרכיזי פירות. [http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/]

 

 

==ראו גם==

==ראו גם==