שינויים

'''שחיתות''', היא השימוש לרעה ב[[משרה ציבורית]] (בממשל או מחוצה לו) על מנת להשיג [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או רווח אישי. המובן המצומצם ביותר של שחיתות הוא '''שחיתות פוליטית''' שבה מקבלי החלטות בדרג [[פוליטיקה|פוליטי]] (שרים, חברי פרלמנט, שופטים, ראשי עיר), מועלים באמון שניתן בהם על ידי אזרחי המדינה. מובן רחב יותר של שחיתות הוא '''שחיתות שלטונית'''  כלומר שחיתות של הדרג הפוליטי וגם של הדרג המקצועי של השלטון, כלומר שחיתות של פקידי ממשל שלאו דווקא נבחרו בבחירות:  שוטרים, אנשי צבא, רגולטורים, ופקידי עירייה, שיכולים למעול הן ב[[אמון]] של הציבור והן באמון של הממונים עליהם. שיא השחיתות השלטונית היא [[קלפטוקרטיה]], שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה וב[[חסות]] על מנת לעשות מחוות, ועד ל[[שוחד]] ממוסד וגרוע מכך.

[[תמונה:Corruption Perceptions Index 2006.png|350px|ממוזער|שמאל|מפת תדמית השחיתות השלטונית בעיני הציבור בעולם, לשנת 2006. צבעים כחולים מעידים על תדמית של שחיתות נמוכה וצבעים אדומים על תדמית של שחיתות שלטונית גבוהה.]]

[[תמונה:Corruption Perceptions Index 2006.png|350px|ממוזער|שמאל|מפת תדמית השחיתות השלטונית בעיני הציבור בעולם, לשנת 2006. צבעים כחולים מעידים על תדמית של שחיתות נמוכה וצבעים אדומים על תדמית של שחיתות שלטונית גבוהה.]]

'''שחיתות''' היא השימוש לרעה ב[[משרה ציבורית]] (בממשל או מחוצה לו) על מנת להשיג [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או רווח אישי. המובן המצומצם ביותר של שחיתות הוא '''שחיתות פוליטית''' שבה מקבלי החלטות בדרג [[פוליטיקה|פוליטי]] (שרים, חברי פרלמנט, שופטים, ראשי עיר), מועלים באמון שניתן בהם על ידי אזרחי המדינה. מובן רחב יותר של שחיתות הוא '''שחיתות שלטונית'''  כלומר שחיתות של הדרג הפוליטי וגם של הדרג המקצועי של השלטון, כלומר שחיתות של פקידי ממשל שלאו דווקא נבחרו בבחירות:  שוטרים, אנשי צבא, רגולטורים, ופקידי עירייה, שיכולים למעול הן ב[[אמון]] של הציבור והן באמון של הממונים עליהם. שיא השחיתות השלטונית היא [[קלפטוקרטיה]], שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה וב[[חסות]] על מנת לעשות מחוות, ועד ל[[שוחד]] ממוסד וגרוע מכך.

שחיתות עלולה להתקיים בכל [[מוסד חברתי|מוסדות]] שיש בו היבט של [[אמון]]. לפיכך שחיתות במובנה הרחב יותר היא שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] הנוגעים לחיי הציבור - אנשי דת, נושאי משרה ציבורית ב[[תאגיד|תאגיד ציבורי]] (מנכ"ל, מבקר, חברי דירקטוריון), [[בנק|בנקאים]], מנהלי קרנות פנסיה, עורכי דין, רופאים, עיתונאים, וחוקרי אקדמיה שאמורים לספק חוות דעת מקצועיות.  

שחיתות עלולה להתקיים בכל [[מוסד חברתי|מוסדות]] שיש בו היבט של [[אמון]]. לפיכך שחיתות במובנה הרחב יותר היא שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] הנוגעים לחיי הציבור - אנשי דת, נושאי משרה ציבורית ב[[תאגיד|תאגיד ציבורי]] (מנכ"ל, מבקר, חברי דירקטוריון), [[בנק|בנקאים]], מנהלי קרנות פנסיה, עורכי דין, רופאים, עיתונאים, וחוקרי אקדמיה שאמורים לספק חוות דעת מקצועיות.  

שחיתות היא המצב שבו אנשים אלה מנצלים את האמון שניתן בהם כדי לקדם את טובתם האישית, תכופות תוך פגיעה באינטרס של האנשים שבחרו בהם או שילמו להם כסף בתמורה לשירות: חברי דירקטוריון שפועלים נגד בעלי המניות שהם אמורים לייצג; עורך דין שפועל נגד טובת הלקוח שלו (בגלל שוחד מטעם גורם אחר, או בגלל תקווה ליצירת קשרים עם עורכי דין אחרים או עם שופטים); רופא מושחת עלול לרשום תרופות מיותרות או טיפולים מיותרים לחולים שלו, או לתת להם המלצות על תרופות בהתאם לטובות הנאה שהוא מקבל מ[[חברות תרופות]].  

שחיתות היא המצב שבו אנשים אלה מנצלים את האמון שניתן בהם כדי לקדם את טובתם האישית, תכופות תוך פגיעה באינטרס של האנשים שבחרו בהם או שילמו להם כסף בתמורה לשירות: חברי דירקטוריון שפועלים נגד בעלי המניות שהם אמורים לייצג; עורך דין שפועל נגד טובת הלקוח שלו (בגלל שוחד מטעם גורם אחר, או בגלל תקווה ליצירת קשרים עם עורכי דין אחרים או עם שופטים); רופא מושחת עלול לרשום תרופות מיותרות או טיפולים מיותרים לחולים שלו, או לתת להם המלצות על תרופות בהתאם לטובות הנאה שהוא מקבל מ[[חברות תרופות]].  

שחיתות יכולה לקדם פעילויות פלילית כגון [[סחר בסמים]], [[הלבנת כספים]] ו[[זנות]], אך היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד, או לעבריינים קטנים. שחיתות קשורה לעיתים קרובות לנסיונות של פירמות ושל [[תאגיד|תאגידים]] גדולים לזכות ברווח על חשבון הציבור. דבר זה יכול להתבצע על ידי העדפת פירמות מסויימות במכרז ממשלתי, קבלת זכיון או הקלה במיסים, השפעה על סעיפים בתקציב, פיתוח תשתיות והשפעה על התנהלות [[מוצר ציבורי]], השפעה על רגולטור להתעלם מ[[כשלי שוק]] כמו [[אוליגופול]] או [[השפעה חיצונית]], ועצירה של חקיקה נגד [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או הטלת [[עלויות חיצוניות]] אחרות על הציבור, ואז היא יכול להיעזר בסיוע של [[לובי פוליטי]] ולהשפעה על העיתונות.  

שחיתות יכולה לקדם פעילויות פלילית כגון [[סחר בסמים]], [[הלבנת כספים]] ו[[זנות]], אך היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד, או לעבריינים קטנים. שחיתות קשורה לעיתים קרובות לניסיונות של פירמות ושל [[תאגיד|תאגידים]] גדולים לזכות ברווח על חשבון הציבור. דבר זה יכול להתבצע על ידי העדפת פירמות מסויימות במכרז ממשלתי, קבלת זיכיון או הקלה במיסים, השפעה על סעיפים בתקציב, פיתוח תשתיות והשפעה על התנהלות [[מוצר ציבורי]], השפעה על רגולטור להתעלם מ[[כשלי שוק]] כמו [[אוליגופול]] או [[השפעה חיצונית]], ועצירה של חקיקה נגד [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או הטלת [[עלויות חיצוניות]] אחרות על הציבור, ואז היא יכול להיעזר בסיוע של [[לובי פוליטי]] ולהשפעה על העיתונות.  

דבר הנחשב לשחיתות במדינה אחת, יכול להיחשב הוגן, מקובל או חוקי במדינה אחרת. כך למשל, מימון פוליטי מסוים יכול להיות חוקי במדינה האחת ולא חוקי במדינה האחרת. תכופות השחיתות היא דבר נפוץ יותר במדינות דיקטטוריות ובמדינות שיש בהן [[אי שוויון כלכלי|פערים גדולים]] יותר שמאפשרים תנאים נוחים לשחיתות.  

דבר הנחשב לשחיתות במדינה אחת, יכול להיחשב הוגן, מקובל או חוקי במדינה אחרת. כך למשל, מימון פוליטי מסוים יכול להיות חוקי במדינה האחת ולא חוקי במדינה האחרת. תכופות השחיתות היא דבר נפוץ יותר במדינות דיקטטוריות ובמדינות שיש בהן [[אי שוויון כלכלי|פערים גדולים]] יותר שמאפשרים תנאים נוחים לשחיתות.  

==מדידת השחיתות==

==מדידת השחיתות==

מדידה סטטיסטית של השחיתות לצרכי השוואה בין מדינות אינה עניין קל, מאחר והנסקרים אינם נוטים לשתף פעולה.  

מדידה סטטיסטית של השחיתות לצורכי השוואה בין מדינות אינה עניין קל, מאחר והנסקרים אינם נוטים לשתף פעולה.  

ארגון "שקיפות בינלאומית" "טרנספרנסי אינטרנשיונל" הפועל נגד השחיתות השלטונית העולמית מספק שלושה כלי אומדן שונים:  

ארגון "שקיפות בינלאומית" ("טרנספרנסי אינטרנשיונל") הפועל נגד השחיתות השלטונית העולמית מספק שלושה כלי אומדן שונים:  

* "מדד תפיסת השחיתות" - מבוסס על חוות דעת של מומחים לגבי מידת השחיתות במדינות שונות

* "מדד תפיסת השחיתות" - מבוסס על חוות דעת של מומחים לגבי מידת השחיתות במדינות שונות

* "ברומטר שחיתות גלובלי" - המבוסס על סקר של הציבור הרחב לגבי התנסותו בשחיתות

* "ברומטר שחיתות גלובלי" - המבוסס על סקר של הציבור הרחב לגבי התנסותו בשחיתות

כמו כן, שקיפות בינלאומית מפרסמת [http://www.globalcorruptionreport.org/ דו"ח שחיתות עולמי].

כמו כן, שקיפות בינלאומית מפרסמת [http://www.globalcorruptionreport.org/ דו"ח שחיתות עולמי].

על פי "מדד תפיסת השחיתות" לשנת [[2004]], 12 המדינות בעלות שיעור השחיתות הנמוך ביותר הן (בסדר אלפביתי): [[אוסטרליה]], [[איסלנד]], [[דנמרק]], [[הולנד]], [[הממלכה המאוחדת]], [[נורבגיה]], [[ניו זילנד]], [[סינגפור]], [[פינלנד]], [[קנדה]], [[שבדיה]], [[שווייץ]].

על פי "מדד תפיסת השחיתות" לשנת [[2004]], 12 המדינות בעלות שיעור השחיתות הנמוך ביותר הן (בסדר אלפביתי): [[אוסטרליה]], [[איסלנד]], [[דנמרק]], [[הולנד]], [[הממלכה המאוחדת]], [[נורווגיה]], [[ניו זילנד]], [[סינגפור]], [[פינלנד]], [[קנדה]], [[שוודיה]], [[שווייץ]].

על פי אותו הסקר, 14 המדינות המושחתות ביותר הן (לפי סדר אלפביתי): [[אזרבייג'ן]], [[אינדונזיה]], [[בנגלדש]], [[גאורגיה]], [[האיטי]], [[חוף השנהב]], [[טג'יקיסטן]], [[טורקמניסטן]], [[מיאנמר]], [[ניגריה]], [[פרגוואי]], [[צ'אד]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]], [[קניה]].

על פי אותו הסקר, 14 המדינות המושחתות ביותר הן (לפי סדר אלפביתי): [[אזרבייג'ן]], [[אינדונזיה]], [[בנגלדש]], [[גאורגיה]], [[האיטי]], [[חוף השנהב]], [[טג'יקיסטן]], [[טורקמניסטן]], [[מיאנמר]], [[ניגריה]], [[פרגוואי]], [[צ'אד]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]], [[קניה]].

==שחיתות במובן הרחב==

==שחיתות במובן הרחב==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[קשרי הון שלטון]], [[קפיטליזם של מקורבים]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[קשרי הון שלטון]], [[קפיטליזם של מקורבים]]}}

שחיתות יכולה להקיים גם לא רק בתחומי הפוליטיקה הרשמית (כלומר בממשלה, בכנסת) אלא גם בתחומים שמכילים צמתי השפעה על דעת הקהל.  

שחיתות יכולה לתקיים גם לא רק בתחומי הפוליטיקה הרשמית (כלומר בממשלה, בכנסת) אלא גם בתחומים שמכילים צמתי השפעה על דעת הקהל.  

לדוגמה [[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של חברות מסחריות על עיתונים או ערוצי תקשורת]] כדי שאלו לא יפרסמו מידע שלילי על חברות אלה, כדי שימנעו מביצוע תחקירים על גופים מסחריים, או כדי שיפרסמו כתבות אוהדות. לדוגמה הפרסומאי אורן פרנק, טען בבלוג שלו, ש"כולבוטק" נמנעת בכוונה תחילה מביצוע תחקירים שעלולים לפגוע בעסקים של [[נוחי דנקנר]]. כתוצאה מפרסום זה פוטר פרנק ממשרד הפרסום בו עבד. כדי להתמודד עם נושא זה יש גופים כמו [[המרכז למדיה ולדמוקרטיה]] שעוקבים ומפרסמים על הקשרים בין [[בעלי הון]] ועסקים גדולים לבין עיתונות.  

לדוגמה [[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של חברות מסחריות על עיתונים או ערוצי תקשורת]] כדי שאלו לא יפרסמו מידע שלילי על חברות אלה, כדי שימנעו מביצוע תחקירים על גופים מסחריים, או כדי שיפרסמו כתבות אוהדות. לדוגמה הפרסומאי אורן פרנק, טען בבלוג שלו, ש"כולבוטק" נמנעת בכוונה תחילה מביצוע תחקירים שעלולים לפגוע בעסקים של [[נוחי דנקנר]]. כתוצאה מפרסום זה פוטר פרנק ממשרד הפרסום בו עבד. כדי להתמודד עם נושא זה יש גופים כמו [[המרכז למדיה ולדמוקרטיה]] או [[העין השביעית]] שעוקבים ומפרסמים על הקשרים בין [[בעלי הון]] ועסקים גדולים לבין עיתונות.  

באופן דומה יש קשרים בין גופים מסחריים ואילי הון עם אנשי דת ומובילי דעת קהל, במטרה שאלו שהאחרונים יתמכו בגופים אלה. כך לדוגמה טען משה גפני, יו"ר וועדת הכספים בכנסת ה-18, כי [[גז טבעי בישראל|שותפויות הגז הטבעי]] הפעילו לחץ על רבנים חשובים במטרה שאלה יתנגדו להעלאת התמלוגים על הגז.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles]

באופן דומה יש קשרים בין גופים מסחריים ואילי הון עם אנשי דת ומובילי דעת קהל, במטרה שאלו שהאחרונים יתמכו בגופים אלה. כך לדוגמה טען משה גפני, יו"ר וועדת הכספים בכנסת ה-18, כי [[גז טבעי בישראל|שותפויות הגז הטבעי]] הפעילו לחץ על רבנים חשובים במטרה שאלה יתנגדו להעלאת התמלוגים על הגז.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles]

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסייה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסייה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.  

דיימונד מביא לדוגמה את [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד|האצולה הנורדית בגרינלנד]] שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי [[רעיית יתר]] וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסייה המערבית כמו זו שחיה בארצות הברית יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות המנותקות מהשפעות המדיניות הכלכלית על האלימות ברחובות או שתיית [[מים מינרלים|מים מבקבוקים]] בנסיון להתגונן מפני [[זיהום מים]]. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.

דיימונד מביא לדוגמה את [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד|האצולה הנורדית בגרינלנד]] שהייתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי [[רעיית יתר]] וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסייה המערבית כמו זו שחיה בארצות הברית יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות המנותקות מהשפעות המדיניות הכלכלית על האלימות ברחובות או שתיית [[מים מינרלים|מים מבקבוקים]] בניסיון להתגונן מפני [[זיהום מים]]. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.

==שחיתות ובחירות דמוקרטיות==

==שחיתות ובחירות דמוקרטיות==

לטענת העיתונאי [[סבר פלוצקר]] חסם הכניסה העיקרי לארגון ה-OECD של ישראל היא השחיתות במערכת הפוליטית הישראלית. כדי להצטרף לארגון על ישראל לנקוט בכמה צעדים שחלקם הוא:

לטענת העיתונאי [[סבר פלוצקר]] חסם הכניסה העיקרי לארגון ה-OECD של ישראל היא השחיתות במערכת הפוליטית הישראלית. כדי להצטרף לארגון על ישראל לנקוט בכמה צעדים שחלקם הוא:

*  הצטרפות לאמנה למלחמה  במתן שוחד לפקידות זרה בעסקאות בינלאומיות - אמנה שנוסחה ב-1997, נחתמה ואושרה על ידי כל 30 המדינות בארגון ועוד 7 מדינות מתפתחות. משרד הבטחון התנגד לאמנה וישראל לא חתומה עליה.  

*  הצטרפות לאמנה למלחמה  במתן שוחד לפקידות זרה בעסקאות בינלאומיות - אמנה שנוסחה ב-1997, נחתמה ואושרה על ידי כל 30 המדינות בארגון ועוד 7 מדינות מתפתחות. משרד הביטחון התנגד לאמנה וישראל לא חתומה עליה.  

* השוואת החקיקה והפרקטיקה הישראלית במאבק בשוחד ובשחיתות לזו המקובלת במדינות המובילות בארגון.

* השוואת החקיקה והפרקטיקה הישראלית במאבק בשוחד ובשחיתות לזו המקובלת במדינות המובילות בארגון.

* הגדרה ברורה של "ניגוד עניינים" אצל עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וקביעת כללים חד משמעיים להימנעות ממנו ומניצולו לרעה. לשם כך הכין הארגון ארגז כלים מפורטa toolkit for managing conflict of intresest in the public  sector

* הגדרה ברורה של "ניגוד עניינים" אצל עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וקביעת כללים חד משמעיים להימנעות ממנו ומניצולו לרעה. לשם כך הכין הארגון ארגז כלים מפורטa toolkit for managing conflict of intresest in the public  sector

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Corruption שחיתות] ויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Corruption שחיתות] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2000/wp00182.pdf מחקר של קרן המטבע הבינלאומית הקושר בין שחיתות לתוצר מקומי נמוך וצמיחת תוצר נמוכה], אתר קרן המטבע הבינלאומית

*[http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2000/wp00182.pdf מחקר של קרן המטבע הבינלאומית הקושר בין שחיתות לתוצר מקומי נמוך וצמיחת תוצר נמוכה], אתר קרן המטבע הבינלאומית

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635698,00.html חברות נדל"ן ואנרגיה מובילות בתשלומי שוחד] בעולם, ynet 09.12.08

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635698,00.html חברות נדל"ן ואנרגיה מובילות בתשלומי שוחד] בעולם, ynet 09.12.08

*[http://www.transparency.org/ Trasparecy International] - הקואליציה הבינלאומית נגד שחיתות

*[http://www.transparency.org/ Trasparecy International] - הקואליציה הבינלאומית נגד שחיתות

* [http://www.unodc.org/unodc/en/treaties/CAC/index.html אמנת האו"ם למאבק בשחיתות]

* [http://www.unodc.org/unodc/en/treaties/CAC/index.html אמנת האו"ם למאבק בשחיתות]

* [https://en.wikipedia.org/wiki/OECD_Anti-Bribery_Convention OECD Anti-Bribery Convention] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/OECD_Anti-Bribery_Convention OECD Anti-Bribery Convention] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.anticorruptionday.org/ יום בינלאומי למאבק בשחיתות] 9 בדצמבר, בעידוד ארגון האומות המאוחדות

* [http://www.anticorruptionday.org/ יום בינלאומי למאבק בשחיתות] 9 בדצמבר, בעידוד ארגון האומות המאוחדות

* [http://www.oecd.org/corruption/ethics/ מלחמה בשחיתות] ארגון ה-OECD

* [http://www.oecd.org/corruption/ethics/ מלחמה בשחיתות] ארגון ה-OECD

* [http://blogs.worldbank.org/futuredevelopment/six-strategies-fight-corruption שש אסטרטגיות למאבק בשחיתות], Augusto Lopez-Claros, בבלוג באתר ארגון [[הבנק העולמי]]

* [http://blogs.worldbank.org/futuredevelopment/six-strategies-fight-corruption שש אסטרטגיות למאבק בשחיתות], Augusto Lopez-Claros, בבלוג באתר ארגון [[הבנק העולמי]]

*אתר [http://www.ometz.net עמותת אומ"ץ] - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי (ע"ר)

*אתר [http://www.ometz.net עמותת אומ"ץ] - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי (ע"ר)

*[http://www.meshanim.com/ אתר משנים], בין היתר מנסה לחשוף שחיתויות

*[http://www.meshanim.com/ אתר משנים], בין היתר פועל לחשוף שחיתויות

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==