שורה 1: |
שורה 1: |
| + | [[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]] |
| '''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה. | | '''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה. |
− | [[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]
| + | |
| נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם כך בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצורכי חקלאות. | | נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם כך בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצורכי חקלאות. |
| | | |
שורה 17: |
שורה 18: |
| | | |
| ;דפוסי ירידת גשמים: | | ;דפוסי ירידת גשמים: |
− | נפח מי הגשם שיורדים בשטח מדינת ישראל עומד על כ-7 מיליארד מ"ק ( מטר מעוקב, 1000 ליטר, נקרא גם קוב). אך מתוך כמות זו פחות מ-2 מיליארד מ"ק נאספים במאגרים מים מעל או מתחת לקרקע וניתנים לניצול אנושי. יתר המים חוזרים לאטמוספירה באידוי או בדיות מצמחים. לפי הערכת רשות המים, כ-70% ממי הגשם חוזרים לאטמוספירה באידוי ישיר או נידוף מהצמחים, כ-25% מחלחלים למי התהום וכ-5% זורמים בנחלים. היחס בין היבטים אלה משתנה מאיזור לאיזור.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx] | + | נפח מי הגשם שיורדים בשטח מדינת ישראל עומד על כ-7 מיליארד מ"ק (מטר מעוקב, 1000 ליטר, נקרא גם קוב). אך מתוך כמות זו פחות מ-2 מיליארד מ"ק נאספים במאגרים מים מעל או מתחת לקרקע וניתנים לניצול אנושי. יתר המים חוזרים לאטמוספירה באידוי או בדיות מצמחים. לפי הערכת רשות המים, כ-70% ממי הגשם חוזרים לאטמוספירה באידוי ישיר או נידוף מהצמחים, כ-25% מחלחלים למי התהום וכ-5% זורמים בנחלים. היחס בין היבטים אלה משתנה מאיזור לאיזור.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx] |
| | | |
| צפונית לקו אשקלון-חברון-ירושלים-טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח-למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref> | | צפונית לקו אשקלון-חברון-ירושלים-טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח-למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref> |
שורה 59: |
שורה 60: |
| הבתים, מגרשי החניה, הכבישים והמדרכות שנבנו מעל האקוויפר תורמים לא רק לזיהום האקוויפר, אלא גם מונעים חלחול של מי גשמים לתוכו בגלל [[איטום הקרקע]], דבר שמקטין את אחוז המים המתוקים שנכנסים למאגר. איטום הקרקע גדל בגלל [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסיית ישראל]] ו[[פרבור בישראל|פרבור רצועת החוף]]. | | הבתים, מגרשי החניה, הכבישים והמדרכות שנבנו מעל האקוויפר תורמים לא רק לזיהום האקוויפר, אלא גם מונעים חלחול של מי גשמים לתוכו בגלל [[איטום הקרקע]], דבר שמקטין את אחוז המים המתוקים שנכנסים למאגר. איטום הקרקע גדל בגלל [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסיית ישראל]] ו[[פרבור בישראל|פרבור רצועת החוף]]. |
| | | |
− | בשנים האחרונות יש מאמצים מצד הרשויות לנטר ולהגביל את מקרי הזיהום, לצמצם את שאיבת היתר ולהזרים מים למאגר תוך נסיון לשקמו. עם זאת, צפוי המשך זיהום המאגר בגלל המשך הפעילות האנושית, וכן בגלל שחלק מהזיהום וההמלחה הוא תוצאה של פעילות אנושית מהעבר - ראו לדוגמה [[זיהום קרקע]]. | + | בשנים האחרונות יש מאמצים מצד הרשויות לנטר ולהגביל את מקרי הזיהום, לצמצם את שאיבת היתר ולהזרים מים למאגר תוך ניסיון לשקמו. עם זאת, צפוי המשך זיהום המאגר בגלל המשך הפעילות האנושית, וכן בגלל שחלק מהזיהום וההמלחה הוא תוצאה של פעילות אנושית מהעבר - ראו לדוגמה [[זיהום קרקע]]. |
| | | |
| ====אקוויפר ההר==== | | ====אקוויפר ההר==== |
שורה 70: |
שורה 71: |
| הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ-168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם. המלחת האגם נובעת משורה של מעיינות מלוחים הנובעים במקומות שונים מסביב לאגם ובקרקעיתו. כדי לנסות להקטין את מליחות האגם ולאפשר להשתמש במים שלו לחקלאות, הוקם בשנות ה-60 המוביל המלוח. | | הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ-168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם. המלחת האגם נובעת משורה של מעיינות מלוחים הנובעים במקומות שונים מסביב לאגם ובקרקעיתו. כדי לנסות להקטין את מליחות האגם ולאפשר להשתמש במים שלו לחקלאות, הוקם בשנות ה-60 המוביל המלוח. |
| | | |
− | ====אגירת מי שטפונות==== | + | ====אגירת מי שיטפונות==== |
− | יש שטחים בהם יורדים גשמים הגורמים לשטפונות הנשטפים ללא חלחול משמעותי למי התהום. מפעל נחל מנשה, מפעל נחל הבשור ומפעל נחל שקמה הם מאגרים שהוקמו במטרה לאגור חלק מהמים האלה. | + | יש שטחים בהם יורדים גשמים הגורמים לשיטפונות הנשטפים ללא חלחול משמעותי למי התהום. מפעל נחל מנשה, מפעל נחל הבשור ומפעל נחל שקמה הם מאגרים שהוקמו במטרה לאגור חלק מהמים האלה. |
| | | |
| === גורמים ותהליכים=== | | === גורמים ותהליכים=== |
שורה 93: |
שורה 94: |
| האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. שאיבת יתר גרמה להמלחת חלק מהבארות באקוויפר החוף. זיהום חקלאי הוביל להמלחת בארות נוספות. כמו כן זיהום מים גורם לסגירת בארות באקוויפר החוף. כתוצאה מכך הצטמצמה מאד יכולת ההפקה מהמאגר. בעיה דומה של המלחה וחשש לאיכות המים קיימת בכנרת. | | האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. שאיבת יתר גרמה להמלחת חלק מהבארות באקוויפר החוף. זיהום חקלאי הוביל להמלחת בארות נוספות. כמו כן זיהום מים גורם לסגירת בארות באקוויפר החוף. כתוצאה מכך הצטמצמה מאד יכולת ההפקה מהמאגר. בעיה דומה של המלחה וחשש לאיכות המים קיימת בכנרת. |
| | | |
− | חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה. | + | חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שיטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה. |
| | | |
| ;זיהום תעשייתי ועירוני: | | ;זיהום תעשייתי ועירוני: |
שורה 110: |
שורה 111: |
| ===טביעת רגל מימית=== | | ===טביעת רגל מימית=== |
| {{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}} | | {{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}} |
− | [[טביעת רגל מימית]] - סך המים שאזרחי ישראל צורכים או מזהמים באופן ישיר או עקיף עומדת על כ- 8 מיליארד קוב מים. כ- 2 מיליארד קוב באים מהמשק המקומי, 200 מיליון קוב מיוצאים לחו"ל בעקבות השקעה שלהם במוצרים כמו פרחים, גידולי חקלאות אחרים ומוצרי תעשייה לייצוא, 4 מיליארד קוב מים הם מים שמושקעים במדינות אחרות בגידול [[מזון בישראל|מזון שמיובא בסופו של דבר לישראל]] כגון [[דגנים]], ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשייה. | + | [[טביעת רגל מימית]] - סך המים שאזרחי ישראל צורכים או מזהמים באופן ישיר או עקיף עומדת על כ-8 מיליארד קוב מים. כ-2 מיליארד קוב באים מהמשק המקומי, 200 מיליון קוב מיוצאים לחו"ל בעקבות השקעה שלהם במוצרים כמו פרחים, גידולי חקלאות אחרים ומוצרי תעשייה לייצוא, 4 מיליארד קוב מים הם מים שמושקעים במדינות אחרות בגידול [[מזון בישראל|מזון שמיובא בסופו של דבר לישראל]] כגון [[דגנים]], ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשייה. |
| | | |
| ===ניצול מקסימלי תאורטי=== | | ===ניצול מקסימלי תאורטי=== |
שורה 129: |
שורה 130: |
| בישראל הצריכה הממוצעת של מים (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש (כ-100 מ"ק לנפש לשנה, לפי תוכנית אב של נציבות המים לפיתוח משק המים בשנים 2002-2010). הצריכה לנפש בישראל עולה.<ref Name="Has_0308"/> לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.<ref Name="Has_0308"/> | | בישראל הצריכה הממוצעת של מים (נכון ל-2008) נעה בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש (כ-100 מ"ק לנפש לשנה, לפי תוכנית אב של נציבות המים לפיתוח משק המים בשנים 2002-2010). הצריכה לנפש בישראל עולה.<ref Name="Has_0308"/> לשם השוואה, בגרמניה הצריכה עומדת על 136 ליטר ליום. לפני 20 שנה היא היתה 145.<ref Name="Has_0308"/> |
| | | |
− | הצריכה הממוצעת של הפלסטינים בגדה המערבית היא של 60 ליטר ליום לנפש (נתון שכולל את המים שהולכים לאיבוד בצנרת ומים לתעשייה). יש מקומות שבהם הצריכה גבוהה יותר, כמו ברמאללה - 92 ליטר ליום לנפש, או נמוכה יותר כמו באזור חברון, שבו יש צריכה ממוצעת של 15 ליטר לנפש ליום.<ref Name="Has_0308"/> | + | הצריכה הממוצעת של הפלסטינים בגדה המערבית היא של 60 ליטר ליום לנפש (נתון שכולל את המים שהולכים לאיבוד בצנרת ומים לתעשייה). יש מקומות שבהם הצריכה גבוהה יותר, כמו ברמאללה - 92 ליטר ליום לנפש, או נמוכה יותר כמו באזור חברון, שבו יש צריכה ממוצעת של 15 ליטר לנפש ליום.<ref Name="Has_0308"/> |
| | | |
| ===צריכת מים על פי שנים=== | | ===צריכת מים על פי שנים=== |
שורה 194: |
שורה 195: |
| | | |
| ===זיהום מים=== | | ===זיהום מים=== |
− | ישראל סובלת משורה ארוכה של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] ו[[זיהום מים בישראל|מים]] בחומרים רעילים ומסוכנים - זיהום על ידי תעשיות, מפעלים בטחוניים, דלקים מתחנות דלק ומאגרי דלק, זיהום חקלאי, ועוד. זיהומים אלה גורמים להשבתת בארות רבות - בעיקר באיזור המרכז ומישור החוף שבו יש יותר התיישבות ותעשייה. [[זיהום קרקע]] עקב תעשיות מזהמות שפעלו לפני מספר עשורים ממשיך לזהם את המים גם היום. | + | ישראל סובלת משורה ארוכה של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] ו[[זיהום מים בישראל|מים]] בחומרים רעילים ומסוכנים - זיהום על ידי תעשיות, מפעלים ביטחוניים, דלקים מתחנות דלק ומאגרי דלק, זיהום חקלאי, ועוד. זיהומים אלה גורמים להשבתת בארות רבות - בעיקר באיזור המרכז ומישור החוף שבו יש יותר התיישבות ותעשייה. [[זיהום קרקע]] עקב תעשיות מזהמות שפעלו לפני מספר עשורים ממשיך לזהם את המים גם היום. |
| | | |
| באיזור אקוויפר החוף לבדו, העריכה רשות המים כי סה"כ השטח המזוהם ב-63 אתרי התעשייה המרכזיים מגיע לכ-72 קמ"ר - כלומר שטח שדומה לשטח המשותף של תל אביב, רמת גן, גבעתיים ובני ברק. נפח המים המזוהם באתרים הינו כ-1.7 מיליארד מ"ק[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib9/industrial-pollution-prevention-summary-2014.pdf] - מעל כמות הצריכה השנתית הממוצעת של מים שפירים בכל ישראל. ראו עוד ב[[זיהום מים בישראל]]. | | באיזור אקוויפר החוף לבדו, העריכה רשות המים כי סה"כ השטח המזוהם ב-63 אתרי התעשייה המרכזיים מגיע לכ-72 קמ"ר - כלומר שטח שדומה לשטח המשותף של תל אביב, רמת גן, גבעתיים ובני ברק. נפח המים המזוהם באתרים הינו כ-1.7 מיליארד מ"ק[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib9/industrial-pollution-prevention-summary-2014.pdf] - מעל כמות הצריכה השנתית הממוצעת של מים שפירים בכל ישראל. ראו עוד ב[[זיהום מים בישראל]]. |
שורה 221: |
שורה 222: |
| ניתור מקורות השתייה נעשה לפי תכנית המפורטת בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה, תשל"ד 1974) באחריות משרד הבריאות. חברת מקורות מבצעת כ-80,000 בדיקות לגילוי זיהום חיידקי בשנה. במערכות ההספקה ובקידוחים. ברשויות המקומיות הדבר מבוצע על ידי גורמים פרטיים. | | ניתור מקורות השתייה נעשה לפי תכנית המפורטת בתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה, תשל"ד 1974) באחריות משרד הבריאות. חברת מקורות מבצעת כ-80,000 בדיקות לגילוי זיהום חיידקי בשנה. במערכות ההספקה ובקידוחים. ברשויות המקומיות הדבר מבוצע על ידי גורמים פרטיים. |
| | | |
− | הניטור של חומרים כימיים שונים (אורגניים, אנאורגניים, חומרי הדברה, פלואוריד וקרינה ראדיואקטיבית) מבוצע לפי חומרת הזיהום - עם הדבר הוא מתחת ל-60% מהתקן פעם ב-6 שנים. אם בין 60-30% מתחת לתקן פעם ב-3 שנים ועם מעל 30% מתחת לתקן יש ניטור שנתי. יש בדיקה כימית מצומצמת פעם ברבעון. | + | הניטור של חומרים כימיים שונים (אורגניים, אנאורגניים, חומרי הדברה, פלואוריד וקרינה רדיואקטיבית) מבוצע לפי חומרת הזיהום - עם הדבר הוא מתחת ל-60% מהתקן פעם ב-6 שנים. אם בין 60%-30% מתחת לתקן פעם ב-3 שנים ועם מעל 30% מתחת לתקן יש ניטור שנתי. יש בדיקה כימית מצומצמת פעם ברבעון. |
| | | |
| וועדה בראשות פרופסור אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית אמורה היתה להמליץ על עדכון התקנות ולהגיש מסקנות בסוף שנת 2007. | | וועדה בראשות פרופסור אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית אמורה היתה להמליץ על עדכון התקנות ולהגיש מסקנות בסוף שנת 2007. |
שורה 231: |
שורה 232: |
| לפי עדותו של פרופ' גדליה שלף מהטכניון, שמשמש כיועץ מדעי לחברת מקורות, בפני הוועדה לחקירת משק המים בשנת 2009, המים המסופקים לבתים אינם בהכרח באיכות מספקת. לדבריו, מערכת האספקה בערים אינה מתוחזקת כראוי, ועדיין נשאבים מי שתייה מקידוחים מזוהמים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000424908&fid=3221] | | לפי עדותו של פרופ' גדליה שלף מהטכניון, שמשמש כיועץ מדעי לחברת מקורות, בפני הוועדה לחקירת משק המים בשנת 2009, המים המסופקים לבתים אינם בהכרח באיכות מספקת. לדבריו, מערכת האספקה בערים אינה מתוחזקת כראוי, ועדיין נשאבים מי שתייה מקידוחים מזוהמים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000424908&fid=3221] |
| | | |
− | איכות מי השתייה באקוויפר החוף מבחינת מליחות, אינה עומדת בתקנים מערביים. כדי למנוע סגירה מאסיבית של בארות, "הוגמש" התקן הישראלי. בנסיון לשקם את האקוויפר מוזרמים אליו מים באיכות טובה יותר מאקוויפר ההר ומהכנרת כאשר יש די מים. | + | איכות מי השתייה באקוויפר החוף מבחינת מליחות, אינה עומדת בתקנים מערביים. כדי למנוע סגירה מסיבית של בארות, "הוגמש" התקן הישראלי. בניסיון לשקם את האקוויפר מוזרמים אליו מים באיכות טובה יותר מאקוויפר ההר ומהכנרת כאשר יש די מים. |
| | | |
| ==ניהול משק המים== | | ==ניהול משק המים== |
שורה 240: |
שורה 241: |
| בשנת 2008 הוחלט על הקמת [[וועדת החקירה הממלכתית לבחינת ניהול משק המים]] בישראל. בראש הוועדה עומד השופט בדימוס פרופסור דן ביין והפרופסורים יואב כסלו יורם אבנימלך. בדוח ביניים מדצמבר 2009, הוציאה וועדת החקירה הממלכתית לבחינת ניהול משק המים דו"ח ביניים שבו היא תקפה את התנהלות הדרג המקצועי והפוליטי בתחום. לפי הדו"ח משק המים זקוק לתכנון ארוך טווח ויישום ההחלטות ללא זגזוגים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3372910,00.html] | | בשנת 2008 הוחלט על הקמת [[וועדת החקירה הממלכתית לבחינת ניהול משק המים]] בישראל. בראש הוועדה עומד השופט בדימוס פרופסור דן ביין והפרופסורים יואב כסלו יורם אבנימלך. בדוח ביניים מדצמבר 2009, הוציאה וועדת החקירה הממלכתית לבחינת ניהול משק המים דו"ח ביניים שבו היא תקפה את התנהלות הדרג המקצועי והפוליטי בתחום. לפי הדו"ח משק המים זקוק לתכנון ארוך טווח ויישום ההחלטות ללא זגזוגים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3372910,00.html] |
| | | |
− | בשנת 2008 ראש המכון לחקר המים בטכניון, פרופ' רפאל סמיט, יצא בהתקפה חסרת תקדים על [[משרד האוצר]] לקראת עדותו בוועדת החקירה הממלכתית . לדבריו פרופ' סמיט, התנהלות אנשי האוצר היא שהביאה למשבר המים העמוק בישראל. לדבריו<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/829/243.html יו"ר מכון חקר המים: "פקידי האוצר מגלים בורות עמוקה"] דליה מזורי, מעריב,23.12.2008 </ref>: | + | בשנת 2008 ראש המכון לחקר המים בטכניון, פרופ' רפאל סמיט, יצא בהתקפה חסרת תקדים על [[משרד האוצר]] לקראת עדותו בוועדת החקירה הממלכתית. לדבריו פרופ' סמיט, התנהלות אנשי האוצר היא שהביאה למשבר המים העמוק בישראל. לדבריו<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/829/243.html יו"ר מכון חקר המים: "פקידי האוצר מגלים בורות עמוקה"] דליה מזורי, מעריב,23.12.2008 </ref>: |
| | | |
| {{ציטוט|תוכן= האוצר ואנשיו מנהלים את המדינה כאילו היא חנות המכולת שלהם, בלי להבין מה טפל ומה עיקר. האוצר מעז לשנות החלטות ממשלה כאילו הוא נמצא מעליה.}} | | {{ציטוט|תוכן= האוצר ואנשיו מנהלים את המדינה כאילו היא חנות המכולת שלהם, בלי להבין מה טפל ומה עיקר. האוצר מעז לשנות החלטות ממשלה כאילו הוא נמצא מעליה.}} |
| | | |
− | במרץ 2009, הודיעה רשות המים כי בכוונתה ליצור תוכנית-אב ארוכת טווח ל-30 עד 50 השנים הבאות, שתגובש בשיתוף הציבור. עיקרי התוכנית הם הגברת ההתפלה בצורה מאסיבית, והגדלה צנועה של החסכון בשיעורים של כ-10%. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686478,00.html] | + | במרץ 2009, הודיעה רשות המים כי בכוונתה ליצור תוכנית-אב ארוכת טווח ל-30 עד 50 השנים הבאות, שתגובש בשיתוף הציבור. עיקרי התוכנית הם הגברת ההתפלה בצורה מסיבית, והגדלה צנועה של החיסכון בשיעורים של כ-10%. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686478,00.html] |
| | | |
| ===גופים ומוסדות=== | | ===גופים ומוסדות=== |
שורה 286: |
שורה 287: |
| ;תוכניות ודו"חות: | | ;תוכניות ודו"חות: |
| * [http://www.water.gov.il/HEBREW/PLANNING-AND-DEVELOPMENT/PLANNING/MASTERPLAN/Pages/default.aspx תוכנית האב למשק המים] באתר רשות המים | | * [http://www.water.gov.il/HEBREW/PLANNING-AND-DEVELOPMENT/PLANNING/MASTERPLAN/Pages/default.aspx תוכנית האב למשק המים] באתר רשות המים |
− | * [http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim.htm ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים] 2008 - בראשות ת פרופ' דן ביין.[http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim/doc/sofi.pdf הדו"ח הסופי של הוועדה] | + | * [http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim.htm ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים] 2008 - בראשות פרופ' דן ביין.[http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim/doc/sofi.pdf הדו"ח הסופי של הוועדה] |
| * [http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_mayim.htm דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים] 2001 - בראשות חבר הכנסת דוד מגן | | * [http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_mayim.htm דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים] 2001 - בראשות חבר הכנסת דוד מגן |
| * [http://www.teva.org.il/?CategoryID=867 המים שלנו] באתר [[החברה להגנת הטבע]] | | * [http://www.teva.org.il/?CategoryID=867 המים שלנו] באתר [[החברה להגנת הטבע]] |