שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  15:46, 28 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  +
[[קובץ:Hadera power station.jpg|ממוזער|שמאל|300px|תחנת הכוח "אורות רבין". רוב ייצור החשמל בישראל מבוסס על שריפת [[פחם]]]]
 
'''שיא תפוקת הפחם''' (Peak coal) היא נקודה בזמן שבה תגיע הפקת ה[[פחם]] העולמית לקצב מקסימלי, ולאחריה קצב הפקת הפחם ילך וירד. [[פחם]] הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי חומר צמחי שעובר תהליכים במעבה האדמה במשך מיליוני שנים. זהו משאב בעל כמות סופית ולכן נחשב כמקור [[אנרגיה]] לא מתחדש ו[[משאב מתכלה]].   
 
'''שיא תפוקת הפחם''' (Peak coal) היא נקודה בזמן שבה תגיע הפקת ה[[פחם]] העולמית לקצב מקסימלי, ולאחריה קצב הפקת הפחם ילך וירד. [[פחם]] הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי חומר צמחי שעובר תהליכים במעבה האדמה במשך מיליוני שנים. זהו משאב בעל כמות סופית ולכן נחשב כמקור [[אנרגיה]] לא מתחדש ו[[משאב מתכלה]].   
   −
[[קובץ:Hadera power station.jpg|ממוזער|שמאל|300px|תחנת הכוח "אורות רבין". רוב ייצור החשמל בישראל מבוסס על שריפת [[פחם]]]]
   
קצב הצריכה של פחם צפוי לעלות בגלל מספר תהליכים: [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה העולמית]], [[משק האנרגיה העולמי|גידול בצריכת אנרגיה]] בעיקר ב[[מדינות העולם השלישי]], ושימוש בפחם כדי לנסות לייצר [[נפט]] ו[[גז טבעי]] באופן סינתטי. תהליך זה מתרחש על רקע [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]].  
 
קצב הצריכה של פחם צפוי לעלות בגלל מספר תהליכים: [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה העולמית]], [[משק האנרגיה העולמי|גידול בצריכת אנרגיה]] בעיקר ב[[מדינות העולם השלישי]], ושימוש בפחם כדי לנסות לייצר [[נפט]] ו[[גז טבעי]] באופן סינתטי. תהליך זה מתרחש על רקע [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]].  
   שורה 132: שורה 132:     
מבחינת סה"כ מסת-הפחם (הנמדדת בטונות), ההפקה והצריכה של [[פחם]] בארצות הברית גדלו בהתמדה עד שהגיעו לשיא בשנת 2007.
 
מבחינת סה"כ מסת-הפחם (הנמדדת בטונות), ההפקה והצריכה של [[פחם]] בארצות הברית גדלו בהתמדה עד שהגיעו לשיא בשנת 2007.
קצב כריית הפחם, ביחידות של טונה, גדל בקצב קבוע מאז שנות ה-1940 ב-2% בשנה. גידול זה היווה [[צמיחה מעריכית]].<ref name="CrushCourse">[[קורס בהתרסקות]] פרק 18</ref>  תפוקת הפחם בארצות הברית הגיע להפקת 1.16 מיליארד טונות פחם בשנת 2006. <ref name="US_EIA_2007">[http://www.eia.doe.gov/emeu/aer/pdf/pages/sec7_7.pdf US Energy Information Agency: Coal production, selected years  1949-2007] (PDF)</ref> הצריכה עלתה מ 480 מיליוני טונות בשנה בשנת 1949 ל- 1,027 מיליוני טונות בשנת 2007. מאז שנה זו יש ירדה בהפקה ובצריכה של פחם לרמה של 916 מיליוני טונות נכון לשנת 2014. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] ניתן לייחס שינוי זה הן למיתון הכלכלי בארצות הברית (פחות צריכת אנרגיה) והן למעבר לצריכת [[גז טבעי]] בעקבות הפקה מאסיבית של [[פצלי גז]] שם בטכנולוגיה של [[פראקינג]].
+
קצב כריית הפחם, ביחידות של טונה, גדל בקצב קבוע מאז שנות ה-1940 ב-2% בשנה. גידול זה היווה [[צמיחה מעריכית]].<ref name="CrushCourse">[[קורס בהתרסקות]] פרק 18</ref>  תפוקת הפחם בארצות הברית הגיע להפקת 1.16 מיליארד טונות פחם בשנת 2006. <ref name="US_EIA_2007">[http://www.eia.doe.gov/emeu/aer/pdf/pages/sec7_7.pdf US Energy Information Agency: Coal production, selected years  1949-2007] (PDF)</ref> הצריכה עלתה מ-480 מיליוני טונות בשנה בשנת 1949 ל-1,027 מיליוני טונות בשנת 2007. מאז שנה זו יש ירדה בהפקה ובצריכה של פחם לרמה של 916 מיליוני טונות נכון לשנת 2014. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] ניתן לייחס שינוי זה הן למיתון הכלכלי בארצות הברית (פחות צריכת אנרגיה) והן למעבר לצריכת [[גז טבעי]] בעקבות הפקה מסיבית של [[פצלי גז]] שם בטכנולוגיה של [[פראקינג]].
    
[[תמונה:Coal-import-vs-export-us.PNG|ממוזער|400 px|יבוא ויצוא של פחם מארצות הברית בשנים 1949-2014]]
 
[[תמונה:Coal-import-vs-export-us.PNG|ממוזער|400 px|יבוא ויצוא של פחם מארצות הברית בשנים 1949-2014]]
הנתונים על ייבוא ויצוא של פחם מארצות הברית מתארים שינוי של שיא יצוא -נטו בפחם (שנבלם ככל הנראה בעקבות השינויים במשק הגז). עד לשנות ה-80 היתה מגמת עליה ביצוא הפחם מארצות הברית עד לרמה של 100 מיליון טונות בשנה. בשנות ה-80 הגיעו לשיא יצוא בפחם והחלה ירידה מתונה עד לשנות ה-90. החל משנות 90 היתה ירידה דרסטית ביצוא (לרמה של 39 מיליון טונות בשנת 2002) ובמקביל החלה עליה דרמטית ביבוא פחם לארצות הברית - שהגיע לשיא בשנת 2006-7 עם יבוא של 36 מיליון טונות בשנה. דבר זה הוביל את ארצות הברית לשפל חסר תקדים מאז החלה המדידות ביצוא-נטו (יצוא פחות יבוא) של הפחם.  בשנת 2006 היצוא-נטו של פחם הגיע ל- 13 מיליוני טונות - לעומת יצוא- נטו של 111 מיליוני טונות בשנת 1981. שינוי נוסף החל מהשנים 2003-2006 וארצות הברית החלה להגדיל את הייצוא ולהקטין את היבוא- כך שהיצוא נטו הגיע לרמה חסרת תקדים של 116 מיליוני טונות בשנת 2012. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] ככל הנראה הסיבה לשינוי זה הוא מעבר לשימוש ב[[גז-טבעי]] מקומי בארצות הברית וכך יצירת עודפי פחם ליצוא והקטנת הביקושים ליבוא פחם.  
+
הנתונים על ייבוא ויצוא של פחם מארצות הברית מתארים שינוי של שיא יצוא -נטו בפחם (שנבלם ככל הנראה בעקבות השינויים במשק הגז). עד לשנות ה-80 היתה מגמת עליה ביצוא הפחם מארצות הברית עד לרמה של 100 מיליון טונות בשנה. בשנות ה-80 הגיעו לשיא יצוא בפחם והחלה ירידה מתונה עד לשנות ה-90. החל משנות 90 היתה ירידה דרסטית ביצוא (לרמה של 39 מיליון טונות בשנת 2002) ובמקביל החלה עליה דרמטית ביבוא פחם לארצות הברית - שהגיע לשיא בשנת 2006-2007 עם יבוא של 36 מיליון טונות בשנה. דבר זה הוביל את ארצות הברית לשפל חסר תקדים מאז החלה המדידות ביצוא-נטו (יצוא פחות יבוא) של הפחם.  בשנת 2006 היצוא-נטו של פחם הגיע ל-13 מיליוני טונות - לעומת יצוא- נטו של 111 מיליוני טונות בשנת 1981. שינוי נוסף החל מהשנים 2003-2006 וארצות הברית החלה להגדיל את הייצוא ולהקטין את היבוא- כך שהיצוא נטו הגיע לרמה חסרת תקדים של 116 מיליוני טונות בשנת 2012. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] ככל הנראה הסיבה לשינוי זה הוא מעבר לשימוש ב[[גז-טבעי]] מקומי בארצות הברית וכך יצירת עודפי פחם ליצוא והקטנת הביקושים ליבוא פחם.  
    
שיא תפוקת פחם האנתרציט בארצות הברית התרחש בשנת 1914,<ref name="Hubbert">M. King Hubbert (1956-06). "[http://www.hubbertpeak.com/hubbert/1956/1956.pdf Nuclear Energy and the Fossil Fuels 'Drilling and Production Practice']" (PDF). API. p. 36. </ref> בשנת 1950 נכרו 44 מיליון טונות בשנה. כמות זו ירדה בצורת עקומת פעמון, כך בשנות ה-70 נכרו 10 מיליון טונות בשנה, ובשנת 2007 נכרו 1.6 מיליון טונות בשנה.<ref name="CrushCourse"/>  
 
שיא תפוקת פחם האנתרציט בארצות הברית התרחש בשנת 1914,<ref name="Hubbert">M. King Hubbert (1956-06). "[http://www.hubbertpeak.com/hubbert/1956/1956.pdf Nuclear Energy and the Fossil Fuels 'Drilling and Production Practice']" (PDF). API. p. 36. </ref> בשנת 1950 נכרו 44 מיליון טונות בשנה. כמות זו ירדה בצורת עקומת פעמון, כך בשנות ה-70 נכרו 10 מיליון טונות בשנה, ובשנת 2007 נכרו 1.6 מיליון טונות בשנה.<ref name="CrushCourse"/>  
שורה 163: שורה 163:  
* [http://www.docstoc.com/docs/11663777/השגות-על-הפחמית-באשקלון-גז-ושיא-תפוקת-הפחם על שיא תפוקת הפחם חלק ממסמך השגות לתחנה פחמית חדשה באשקלון ] איל מורג 2009
 
* [http://www.docstoc.com/docs/11663777/השגות-על-הפחמית-באשקלון-גז-ושיא-תפוקת-הפחם על שיא תפוקת הפחם חלק ממסמך השגות לתחנה פחמית חדשה באשקלון ] איל מורג 2009
 
* [http://peakoil.cafe.themarker.com/view.php?t=661181 חברת החשמל מהמרת על פחם – האם זה מוצדק?] יאיר ולך, 7.10.2008
 
* [http://peakoil.cafe.themarker.com/view.php?t=661181 חברת החשמל מהמרת על פחם – האם זה מוצדק?] יאיר ולך, 7.10.2008
* [http://www.postcarbon.org/article/406162-the-end-of-cheap-coal סופו של הפחם הזול] [[ריצ'ארד היינברג]] ו-David Fridley, בPost-Carbon Institute , 2011, פורסם במקור ב-Nature ,18.11.2011 בVol 468
+
* [http://www.postcarbon.org/article/406162-the-end-of-cheap-coal סופו של הפחם הזול] [[ריצ'ארד היינברג]] ו-David Fridley, ב-Post-Carbon Institute , 2011, פורסם במקור ב-Nature ,18.11.2011 ב-Vol 468
 
* [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/323/5920/1420?sa_campaign=Email/sntw/13-March-2009/10.1126/science.323.5920.1420 How Much Coal Remains?] science,  13 March 2009(מאמר למנויים בלבד!).
 
* [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/323/5920/1420?sa_campaign=Email/sntw/13-March-2009/10.1126/science.323.5920.1420 How Much Coal Remains?] science,  13 March 2009(מאמר למנויים בלבד!).
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=mwj5YoDN2s4 הסבר על עתודות הפחם באיכויות שונות] מתוך - [[קורס בהתרסקות]]
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=mwj5YoDN2s4 הסבר על עתודות הפחם באיכויות שונות] מתוך - [[קורס בהתרסקות]]

תפריט ניווט