שורה 3: |
שורה 3: |
| רבים חושבים שמיחזור הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בתחום הסביבה. אבל מיחזור הוא רק אמצעי - לא מטרה - והוא אפילו לא אמצעי עיקרי. | | רבים חושבים שמיחזור הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בתחום הסביבה. אבל מיחזור הוא רק אמצעי - לא מטרה - והוא אפילו לא אמצעי עיקרי. |
| | | |
− | בטיפול בפסולת מבחינים בארבעה שלבים - הפחתה במקור (reduce), שימוש חוזר (reuse) מיחזור (recycle) והטמנה ושריפה. כל אלה באים לפתור שתי בעיות סביבה קשות - האחת היא דלדול משאבים והשניה היא זיהום. | + | בטיפול בפסולת מבחינים בארבעה שלבים - הפחתה במקור (reduce), שימוש חוזר (reuse) מיחזור (recycle) והטמנה ושריפה. כל אלה באים לפתור שתי בעיות סביבה קשות - האחת היא דלדול משאבים והשנייה היא זיהום. |
| | | |
| ==זיהום במהלך הייצור== | | ==זיהום במהלך הייצור== |
שורה 14: |
שורה 14: |
| אפשר לשכנע אנשים לא לבזבז חשמל, אך כמות גזי החממה שמשתחררת באוגוני-לנד בניגריה במהלך הבערת בארות הנפט על ידי תאגיד הנפט 'של', גדולה מזו הנגרמת מהפקת כל החשמל שמשמש את המגזר הפרטי בבריטניה כולה. למעשה גזים אלו מהווים 10% מגזי החממה המובלים ל[[התחממות עולמית]]. | | אפשר לשכנע אנשים לא לבזבז חשמל, אך כמות גזי החממה שמשתחררת באוגוני-לנד בניגריה במהלך הבערת בארות הנפט על ידי תאגיד הנפט 'של', גדולה מזו הנגרמת מהפקת כל החשמל שמשמש את המגזר הפרטי בבריטניה כולה. למעשה גזים אלו מהווים 10% מגזי החממה המובלים ל[[התחממות עולמית]]. |
| | | |
− | תות שדה לא נראה בעית סביבה קשה כאשר אנו זורקים אותו לפח. אבל תהליך גידול התות כרוך בשימוש מאסיבי בחומרי רעילים ודשנים שנשטפים למי התהום. | + | תות שדה לא נראה בעיית סביבה קשה כאשר אנו זורקים אותו לפח. אבל תהליך גידול התות כרוך בשימוש מאסיבי בחומרי רעילים ודשנים שנשטפים למי התהום. |
| | | |
| דוגמא נוספת היא שרוב הזיהום בתחום תעשיות מחשבים לא נגרם עקב מחשבים שהושלכו לאשפה אלא בזמן ייצור שבב המחשב. כריית מתכות ו[[חומרי גלם]] נעשית כיום על ידי יישור הרים וזיהום מאסיבי של הסביבה. בעיה זו מחריפה באופן מעריכי ככל שחומרי הגלם הופכים נדירים יותר. לדוגמה, במהלך השנים, בנחושת הנכרית ב-Butte מונטנה, ריכוז המתכת בעופרה ירד מ-30% ל-0.5%. כתוצאה מכך כמות הפסולת לטונה מתכת מופקת עלתה מ-3 טונות ל-200 טונות בהתאמה. | | דוגמא נוספת היא שרוב הזיהום בתחום תעשיות מחשבים לא נגרם עקב מחשבים שהושלכו לאשפה אלא בזמן ייצור שבב המחשב. כריית מתכות ו[[חומרי גלם]] נעשית כיום על ידי יישור הרים וזיהום מאסיבי של הסביבה. בעיה זו מחריפה באופן מעריכי ככל שחומרי הגלם הופכים נדירים יותר. לדוגמה, במהלך השנים, בנחושת הנכרית ב-Butte מונטנה, ריכוז המתכת בעופרה ירד מ-30% ל-0.5%. כתוצאה מכך כמות הפסולת לטונה מתכת מופקת עלתה מ-3 טונות ל-200 טונות בהתאמה. |
שורה 24: |
שורה 24: |
| עבור כל המשאבים המחצביים, מתרחשים שני תהליכים במקביל - האחד הוא חיפוש וגילוי של מרבצים חדשים של דלק מחצבי ומתכות, ושכלול הטכנולוגיה של גילוי חציבה או שאיבה והפקה. השני הוא שכל המכרות והשדות הקיימים עוברים מנגנון עקרון של "שיא תפוקה" או בשפה הכלכלית "תפוקה שולית פוחתת" (במובן עליו דיבר דיוויד ריקרדו בכלכלה הקלאסית) - ראשית נכרות העופרות הנקיות והנגישות יותר, ומופקים שדות הנפט הקלים יותר לגישה. הסיבה היא שזול יותר לגלות, ולהפיק מחצבים נגישים אלה. | | עבור כל המשאבים המחצביים, מתרחשים שני תהליכים במקביל - האחד הוא חיפוש וגילוי של מרבצים חדשים של דלק מחצבי ומתכות, ושכלול הטכנולוגיה של גילוי חציבה או שאיבה והפקה. השני הוא שכל המכרות והשדות הקיימים עוברים מנגנון עקרון של "שיא תפוקה" או בשפה הכלכלית "תפוקה שולית פוחתת" (במובן עליו דיבר דיוויד ריקרדו בכלכלה הקלאסית) - ראשית נכרות העופרות הנקיות והנגישות יותר, ומופקים שדות הנפט הקלים יותר לגישה. הסיבה היא שזול יותר לגלות, ולהפיק מחצבים נגישים אלה. |
| | | |
− | פרוש הדבר הוא לדוגמה, שאם עד כה כבר שאבנו את מחצית עתודות הנפט שהיו בכדור הארץ, מחצית העתודות שנותרו יהיו במקומות עמוקים יותר, במקומות פחות נגישים (כמו אלסקה), והפקתם תעלה באנרגיה רבה יותר, בכוח אדם מיומן יותר ובציוד משוכלל יותר, וכן בזיהום סביבתי רב יותר. פרוש כל זה הוא שהמחצבים בעתיד יהיו יקרים יותר. לכן נתחיל להרגיש את ההשפעות של הדלדלות משאבי טבע עוד הרבה קודם שהם יאזלו לגמרי מבטן האדמה. | + | פרוש הדבר הוא לדוגמה, שאם עד כה כבר שאבנו את מחצית עתודות הנפט שהיו בכדור הארץ, מחצית העתודות שנותרו יהיו במקומות עמוקים יותר, במקומות פחות נגישים (כמו אלסקה), והפקתם תעלה באנרגיה רבה יותר, בכוח אדם מיומן יותר ובציוד משוכלל יותר, וכן בזיהום סביבתי רב יותר. פרוש כל זה הוא שהמחצבים בעתיד יהיו יקרים יותר. לכן נתחיל להרגיש את ההשפעות של הידלדלות משאבי טבע עוד הרבה קודם שהם יאזלו לגמרי מבטן האדמה. |
| | | |
| ==שרותי סביבה== | | ==שרותי סביבה== |
שורה 52: |
שורה 52: |
| הזיהום וכמות המשאבים שכל אחד מאתנו מכלה נוצרים בעיקר כפונקציה של כמות המוצרים שאנו צורכים. אם כל משפחה אמריקנית צורכת ומזהמת כמו 240 הודים, ברור שמחיזור בלבד אינו התשובה. אם תביאו בחשבון שלכל מוצר שאנו קונים יש מחיר סמוי גדול למדי בתהליך הייצור (וכיום גם עקב שינועו ע"פ חצי עולם), תבינו כיצד ארצות הברית עם 6% מאוכלוסיית העולם גורמת ל-30% מהנזק הסביבתי | | הזיהום וכמות המשאבים שכל אחד מאתנו מכלה נוצרים בעיקר כפונקציה של כמות המוצרים שאנו צורכים. אם כל משפחה אמריקנית צורכת ומזהמת כמו 240 הודים, ברור שמחיזור בלבד אינו התשובה. אם תביאו בחשבון שלכל מוצר שאנו קונים יש מחיר סמוי גדול למדי בתהליך הייצור (וכיום גם עקב שינועו ע"פ חצי עולם), תבינו כיצד ארצות הברית עם 6% מאוכלוסיית העולם גורמת ל-30% מהנזק הסביבתי |
| | | |
− | האם ישנה התנגשות בין דרישה זו לבין "איכות החיים"? לאו דווקא. לדוגמא, כשלכולם יש מכונית - אין חניה ויש פקקים וזיהום - אף אחד לא יכול לנסוע. למעשה כשאנו קונים מוצר לרוב אנו מבקשים להנות דווקא משרות מסוים שאותו מוצר אמור לתת - והספקת השרות הזה (לדוגמא תחבורה) לא בהכרח תתבצע על הצד הטוב ביותר אם לכולם יש את המוצר מספק השרות, לדוגמא מכוניות. עוד בנושא זה במאמר [[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]]. | + | האם ישנה התנגשות בין דרישה זו לבין "איכות החיים"? לאו דווקא. לדוגמא, כשלכולם יש מכונית - אין חניה ויש פקקים וזיהום - אף אחד לא יכול לנסוע. למעשה כשאנו קונים מוצר לרוב אנו מבקשים להנות דווקא משרות מסוים שאותו מוצר אמור לתת - והספקת השרות הזה (לדוגמא תחבורה) לא בהכרח תתבצע על הצד הטוב ביותר אם לכולם יש את המוצר מספק השרות, לדוגמא מכוניות. עוד בנושא זה במאמר [[תועלת משירותים ולא מצריכת מוצרים]]. |
| | | |
| יש מוצרים שאנו קונים דווקא משום ש"איכות החיים" התדרדרה - ביטוח מפני פריצות או מים מינרלים בגלל זיהום. הנושא של תרבות הצריכה מעלה סימני שאלה נוספים שרק מחזקים את החשד כלפי המשוואה יותר מוצרים = חיים יותר טובים. ראו עוד בנושא [[תרבות הצריכה]] | | יש מוצרים שאנו קונים דווקא משום ש"איכות החיים" התדרדרה - ביטוח מפני פריצות או מים מינרלים בגלל זיהום. הנושא של תרבות הצריכה מעלה סימני שאלה נוספים שרק מחזקים את החשד כלפי המשוואה יותר מוצרים = חיים יותר טובים. ראו עוד בנושא [[תרבות הצריכה]] |
שורה 76: |
שורה 76: |
| לא פעם המיחזור הוא יקר למדי וגורם לתופעות לוואי בתחום הסביבה - לדוגמא מיחזור נייר ו[[הלבנת נייר|הלבנתו]] כרוכה לרוב בזיהום קשה של מקורות מים. לכן כדאי פעמים רבות לבחור מלכתחילה במוצרים שמתכלים מעצמם (היינו מהווים חומרי גלם ליצורים שונים בטבע). [[קנביס]], לדוגמא עדיף מבחינה זו בהרבה על סוגי פלסטיק שונים - פלסטיקים מזהמים מאוד בתהליך הייצור שלהם, את רובם קשה למחזר או לא כדאי מבחינה כלכלית ותוצרי הלוואי שלהם יכולים להיות רעילים ביותר. | | לא פעם המיחזור הוא יקר למדי וגורם לתופעות לוואי בתחום הסביבה - לדוגמא מיחזור נייר ו[[הלבנת נייר|הלבנתו]] כרוכה לרוב בזיהום קשה של מקורות מים. לכן כדאי פעמים רבות לבחור מלכתחילה במוצרים שמתכלים מעצמם (היינו מהווים חומרי גלם ליצורים שונים בטבע). [[קנביס]], לדוגמא עדיף מבחינה זו בהרבה על סוגי פלסטיק שונים - פלסטיקים מזהמים מאוד בתהליך הייצור שלהם, את רובם קשה למחזר או לא כדאי מבחינה כלכלית ותוצרי הלוואי שלהם יכולים להיות רעילים ביותר. |
| | | |
− | בתחום המיחזור כדאי לתת דגש על תהליך ייצור ה[[קומפוסט]], שכן שאריות מזון וצמחייה (הבסיס לקומפוסט) מהווים כ-40% ממשקל הפסולת ויחד עם נייר (שגם הוא טוב לקומפוסט), מדובר ב 70% מהפסולת בישראל. פסולת אורגנית שמתפרקת בתהליך קומפוסטציה בתנאים אירוביים (כלומר בנוכחות אוויר, בניגוד לפסולת שקבורה באדמה המתפרקת בתנאים אנאירוביים), אינה מפיקה ריחות או חומרים מסוכנים ונוצר [[דשן אורגני]] להעשרת ה[[קרקע]]. כך שאפילו בתוך תחום המיחזור, המיחזור שרוב בני האדם מתכוונים עליו (בדרך כלל מחזור נייר, פלסטיק וזכוכית) מהווה רק מרכיב קטן. | + | בתחום המיחזור כדאי לתת דגש על תהליך ייצור ה[[קומפוסט]], שכן שאריות מזון וצמחייה (הבסיס לקומפוסט) מהווים כ-40% ממשקל הפסולת ויחד עם נייר (שגם הוא טוב לקומפוסט), מדובר ב-70% מהפסולת בישראל. פסולת אורגנית שמתפרקת בתהליך קומפוסטציה בתנאים אירוביים (כלומר בנוכחות אוויר, בניגוד לפסולת שקבורה באדמה המתפרקת בתנאים אנאירוביים), אינה מפיקה ריחות או חומרים מסוכנים ונוצר [[דשן אורגני]] להעשרת ה[[קרקע]]. כך שאפילו בתוך תחום המיחזור, המיחזור שרוב בני האדם מתכוונים עליו (בדרך כלל מחזור נייר, פלסטיק וזכוכית) מהווה רק מרכיב קטן. |
| | | |
| ושוב - צריכת מוצרים ירוקים ומיחזורם, אינה פיתרון כל עוד לא נעשה דבר בשלבים הקודמים שהזכרנו. אם תגיע ישראל ל-25% אחוז מיחזור, אבל תמשך גם המגמה של הגדלת ייצור הפסולת לנפש אז אנו רק מקטינים את הקצב שבו גדלות בעיות הפסולת. | | ושוב - צריכת מוצרים ירוקים ומיחזורם, אינה פיתרון כל עוד לא נעשה דבר בשלבים הקודמים שהזכרנו. אם תגיע ישראל ל-25% אחוז מיחזור, אבל תמשך גם המגמה של הגדלת ייצור הפסולת לנפש אז אנו רק מקטינים את הקצב שבו גדלות בעיות הפסולת. |
שורה 110: |
שורה 110: |
| שינוי אחד כזה, מוזכר לדוגמא במאמר "[[המהפכה התעשייתית הבאה]]". המחברים מבחינים בין מחזור טבעי - שבו אנו יכולים לזרוק אל הסביבה חומרים שהיא מסוגלת לעכל. לבין מחזור לא טבעי, שבו כלולים חומרים איתם הסביבה אינה מסוגלת להתמודד, אשר צריכים להיות מטופלים בתוך המערכת תעשייתית - כלכלית האנושית. הבחנה כזו, יחד עם צעדים אחרים המוצעים במאמר הינם דבר הכרחי כדי לשנות את הדרך בה מיוצרים מוצרים ובדרך בה אנו מנהלים את חיי הכלכלה שלנו. | | שינוי אחד כזה, מוזכר לדוגמא במאמר "[[המהפכה התעשייתית הבאה]]". המחברים מבחינים בין מחזור טבעי - שבו אנו יכולים לזרוק אל הסביבה חומרים שהיא מסוגלת לעכל. לבין מחזור לא טבעי, שבו כלולים חומרים איתם הסביבה אינה מסוגלת להתמודד, אשר צריכים להיות מטופלים בתוך המערכת תעשייתית - כלכלית האנושית. הבחנה כזו, יחד עם צעדים אחרים המוצעים במאמר הינם דבר הכרחי כדי לשנות את הדרך בה מיוצרים מוצרים ובדרך בה אנו מנהלים את חיי הכלכלה שלנו. |
| | | |
− | חלק גדול מהתכנון החדש צריך להעשות על ידי מעצבים ומהנדסים, אולם מנהלים צריכים לעודד אותם ולתת להם אפשרות ליוזמה כזאת, וצרכנים צריכים לדרוש מוצרים ושרותים כאלה, כדי לתת לפירמות הבוחרות בנתיב זה סיכוי. חלק מעיצוב ותכנון מחדש נעשה על ידי חובבנים, בבתים, באלפי יוזמות זעירות המשמשות משק בית אחד. במדינות העולם השלישי ובפארמקלצ'ר ניתן לראות דוגמאות רבות לפתרונות טכנולוגיים אחרים מאלו המשמשים במערב. | + | חלק גדול מהתכנון החדש צריך להיעשות על ידי מעצבים ומהנדסים, אולם מנהלים צריכים לעודד אותם ולתת להם אפשרות ליוזמה כזאת, וצרכנים צריכים לדרוש מוצרים ושירותים כאלה, כדי לתת לפירמות הבוחרות בנתיב זה סיכוי. חלק מעיצוב ותכנון מחדש נעשה על ידי חובבנים, בבתים, באלפי יוזמות זעירות המשמשות משק בית אחד. במדינות העולם השלישי ובפרמקלצ'ר ניתן לראות דוגמאות רבות לפתרונות טכנולוגיים אחרים מאלו המשמשים במערב. |
| | | |
| ==חשיבה מחדש, ארגון מחדש== | | ==חשיבה מחדש, ארגון מחדש== |
שורה 118: |
שורה 118: |
| צעדים אחרים הם ארגון מחדש של היחס החוקי והחברתי כלפי תאגידים, הנדסה מחודשת של הכסף, מוסדות אשראי שונים ונוספים, קהילות, ארגון שונה של שוק העבודה ועוד. | | צעדים אחרים הם ארגון מחדש של היחס החוקי והחברתי כלפי תאגידים, הנדסה מחודשת של הכסף, מוסדות אשראי שונים ונוספים, קהילות, ארגון שונה של שוק העבודה ועוד. |
| | | |
− | הצעדים המשמעותיים ביותר (וגם הקשים ביותר) מרוכזים כאן- ביכולת של אנשים לשנות את דפוסי החשיבה שלהם, לעבור שינוי תרבותי שהוא דבר מתבקש בהקשר הסביבתי. מלבד זאת על אנשי התנועה הסביבתית לחשוב מחדש על רעיונתיהם שלהם, ולנסות לבנות מבנים חברתיים התומכים באורח חיים מקיים יותר - לדוגמא פרמקלצ'ר, קהילות מטבע מקומי, "רכבת מהירה" מאוטובוסים, תכנון ערים, וחיזוק קהילות. | + | הצעדים המשמעותיים ביותר (וגם הקשים ביותר) מרוכזים כאן- ביכולת של אנשים לשנות את דפוסי החשיבה שלהם, לעבור שינוי תרבותי שהוא דבר מתבקש בהקשר הסביבתי. מלבד זאת על אנשי התנועה הסביבתית לחשוב מחדש על רעיונותיהם שלהם, ולנסות לבנות מבנים חברתיים התומכים באורח חיים מקיים יותר - לדוגמא פרמקלצ'ר, קהילות מטבע מקומי, "רכבת מהירה" מאוטובוסים, תכנון ערים, וחיזוק קהילות. |
| | | |
| המסר הוא שמיחזור זה לא כל הסיפור. ואולי הלקח החשוב יותר מכל סיפור הזבל הזה הוא שבמקום לעשות שימוש חוזר במעגלי החשיבה שלנו או למחזר כל הזמן מידע שפעם שמענו, עדיף לחשוב על בעיות לעומק, להישאר פתוחים לרעיונות חדשים, ולהטיל ספק בהנחות שלנו. | | המסר הוא שמיחזור זה לא כל הסיפור. ואולי הלקח החשוב יותר מכל סיפור הזבל הזה הוא שבמקום לעשות שימוש חוזר במעגלי החשיבה שלנו או למחזר כל הזמן מידע שפעם שמענו, עדיף לחשוב על בעיות לעומק, להישאר פתוחים לרעיונות חדשים, ולהטיל ספק בהנחות שלנו. |
שורה 126: |
שורה 126: |
| * [[טביעת רגל אקולוגית]] | | * [[טביעת רגל אקולוגית]] |
| * [[התיישנות מכוונת]] | | * [[התיישנות מכוונת]] |
− | * [[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]] | + | * [[תועלת משירותים ולא מצריכת מוצרים]] |
| * [[תרבות הצריכה]] | | * [[תרבות הצריכה]] |
| | | |