שינויים

[[קובץ:Europe land use map.png|ממוזער|400px|מפת [[שימושי קרקע]] באירופה. מקרא: צהוב - אדמות מעובדות, בירוק בהיר - אדמות מרעה וערבות עשב, ירוק כהה - יערות, חום בהיר - טונדרה וביצות. איזורים ללא צבע - שימושים אחרים לרבות ערים ואיזורים מיושבים.]]

[[קובץ:Europe land use map.png|ממוזער|400px|מפת [[שימושי קרקע]] באירופה. מקרא: צהוב - אדמות מעובדות, בירוק בהיר - אדמות מרעה וערבות עשב, ירוק כהה - יערות, חום בהיר - טונדרה וביצות. איזורים ללא צבע - שימושים אחרים לרבות ערים ואיזורים מיושבים.]]

מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר ל[[שימושי קרקע|שימוש אנושי בקרקע]]. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח, לשטח זה יש להוסיף את סך השטח היבולים שנועדו להאכלת חיות, שמגיע ל כ-33% מהשטח ה[[חקלאות|חקלאי]] המעובד. סך הכל,  כ-70% משטחי ה[[חקלאות]] בעולם (שטחי מרעה ושטחי גידולים), שהם כ - 30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדש לשימושים של תעשיית המזון מהחי. <ref name="fao2006"> [http://www.fao.org/docrep/010/a0701e/a0701e00.htm LIVESTOCK'S LONG SHADOW - environmental issues and options], FOOD AND AGRICULTURE ORGANIZATION OF THE UNITED NATIONS, Rome, 2006 </ref>

מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר ל[[שימושי קרקע|שימוש אנושי בקרקע]]. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח, לשטח זה יש להוסיף את סך השטח היבולים שנועדו להאכלת חיות, שמגיע ל כ-33% מהשטח ה[[חקלאות|חקלאי]] המעובד. סך הכל,  כ-70% משטחי ה[[חקלאות]] בעולם (שטחי מרעה ושטחי גידולים), שהם כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדש לשימושים של תעשיית המזון מהחי. <ref name="fao2006"> [http://www.fao.org/docrep/010/a0701e/a0701e00.htm LIVESTOCK'S LONG SHADOW - environmental issues and options], FOOD AND AGRICULTURE ORGANIZATION OF THE UNITED NATIONS, Rome, 2006 </ref>

התרחבות ענף המזון מהחי מהווה גורם מרכזי ב[[ברוא יערות]], במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות בשיטת [[חקלאות כרות והבער]]. 70% מהשטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך [[בליית קרקע]] בהיקף כלשהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.<ref name="fao2006"/>

התרחבות ענף המזון מהחי מהווה גורם מרכזי ב[[ברוא יערות]], במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות בשיטת [[חקלאות כרות והבער]]. 70% מהשטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך [[בליית קרקע]] בהיקף כלשהו, בעיקר בגלל [[רעיית יתר]], דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.<ref name="fao2006"/>

מן הצד השני, לטענת אלן סבורי (Allan Savory) רעיה ישירה של חיות בקר וחיות דומות, כמו גם רעיה של חיות טבעיות היא חיונית למניעת [[מדבור]] והרס הקרקע שכן העדרן של חיות מרעה גורם לתת-דישון של הקרקע. בטבע, חיות אוכלות עשב חיות בעדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפים. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחיה, ובמקביל לרמיסה שלה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[דשן|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחיה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחיה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ובעיות נוספות. בנוסף, לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מראה, דבר שמחזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, מקסיקו, ארצות הברית ואיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. [http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html] עם זאת הטענה של סבורי אינה מדוייקת שכן היא נוגעת לאיזורי עשב וערבות שבהם חיים עדרים של אוכלי עשב, ואינה קשורה לבין איזורי יער ויערות גשם שאינם מתאימים כבית גידול לאוכלי עשב.

מן הצד השני, לטענת אלן סבורי (Allan Savory) רעיה ישירה של חיות בקר וחיות דומות, כמו גם רעיה של חיות טבעיות היא חיונית למניעת [[מדבור]] והרס הקרקע שכן העדרן של חיות מרעה גורם לתת-דישון של הקרקע. בטבע, חיות אוכלות עשב חיות בעדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפים. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחייה, ובמקביל לרמיסה שלה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[דשן|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחייה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחייה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ובעיות נוספות. בנוסף, לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מראה, דבר שמחזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, מקסיקו, ארצות הברית ואיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. [http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html] עם זאת הטענה של סבורי אינה מדוייקת שכן היא נוגעת לאיזורי עשב וערבות שבהם חיים עדרים של אוכלי עשב, ואינה קשורה לבין איזורי יער ויערות גשם שאינם מתאימים כבית גידול לאוכלי עשב.

==שינויי אקלים==

==שינויי אקלים==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[גזי חממה]], [[התחממות עולמית]], [[שינוי אקלים וחקלאות]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[גזי חממה]], [[התחממות עולמית]], [[שינוי אקלים וחקלאות]]}}

[[תמונה:Hog confinement barn interior.jpg|left|thumb|250px|מכלאת חזירים במשק מתועש]]

[[תמונה:Hog confinement barn interior.jpg|left|thumb|250px|מכלאת חזירים במשק מתועש]]

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומותו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך ל[[פחמן דו חמצני]]. לפי דו"ח האו"ם, השפעה זו גדולה יותר מאשר ענף התחבורה.  

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומתו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך ל[[פחמן דו חמצני]]. לפי דו"ח האו"ם, השפעה זו גדולה יותר מאשר ענף התחבורה.  

משקי החי  אחראים לכ-9% מהפליטות של [[פחמן דו חמצני]] שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר [[ברוא יערות]], הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.  

משקי החי  אחראים לכ-9% מהפליטות של [[פחמן דו חמצני]] שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר [[ברוא יערות]], הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.  

משקי החי פולטים כ-37% מה[[מתאן]] שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]],GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).

משקי החי פולטים כ-37% מה[[מתאן]] שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]], GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).

העובדה שמשק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ול[[מדבור]], גורמת לירידה בכושרה של [[הביוספירה]] להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.

העובדה שמשק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ול[[מדבור]], גורמת לירידה בכושרה של [[הביוספירה]] להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.

==הערכות של השפעה אישית==

==הערכות של השפעה אישית==

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל אקולוגית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל אקולוגית}}

בשנת 2000 העורך כי גודל [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992- 1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.  

בשנת 2000 הוערך כי גודל [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992- 1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.  

מתוך 5.5 דונם אלה , הדונמים הבאים מקושרים לצריכה של סוגי מזונות הבאים:

מתוך 5.5 דונם אלה, הדונמים הבאים מקושרים לצריכה של סוגי מזונות הבאים:

* 4.3 דונם עקב צריכת בשר בקר

* 4.3 דונם עקב צריכת בשר בקר

* 0.43 דונם עקב צריכת בשרים אחרים (עופות, חזירים, כבשים, ותרנגולי הודו)

* 0.43 דונם עקב צריכת בשרים אחרים (עופות, חזירים, כבשים, ותרנגולי הודו)

בספר "בשר:יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) מנגח המחבר, סימון פריליי חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של [[סביבתנות|ארגוני סביבתיים]] ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה לתנועה הצמחונית על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל [[בירוא יערות|בירוא היערות]] לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.  

בספר "בשר:יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) מנגח המחבר, סימון פריליי חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של [[סביבתנות|ארגוני סביבתיים]] ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה לתנועה הצמחונית על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל [[בירוא יערות|בירוא היערות]] לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.  

כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4 , בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [http://books.google.de/books?id=zYSGH5GfbBgC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false].  

כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4, בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [http://books.google.de/books?id=zYSGH5GfbBgC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false].  

[[ג'ורג' מונביוט]], העיתונאי [[סביבתנות|הסביבתן]] הוותיק והידוע, שוכנע על ידי טענותיו של פרליי[http://www.monbiot.com/2010/09/07/strong-meat/]

[[ג'ורג' מונביוט]], העיתונאי [[סביבתנות|הסביבתן]] הוותיק והידוע, שוכנע על ידי טענותיו של פרליי[http://www.monbiot.com/2010/09/07/strong-meat/]

==התמודדות==

==התמודדות==

יש מספר דרכים בנסיונות להקטין את השפעות תעשיית המזון מהחי על הסביבה. לדוגמה יש נסיון במחלבות בארץ להקטין את הזיהום שנגרם מתשטיפים של זבל ומתשטיפי חלב. ויש גם מתקנים להפקת אנרגיה מהמתאן הנפלט מבקר.  

יש מספר דרכים בנסייונות להקטין את השפעות תעשיית המזון מהחי על הסביבה. לדוגמה יש ניסיון במחלבות בארץ להקטין את הזיהום שנגרם מתשטיפים של זבל ומתשטיפי חלב. ויש גם מתקנים להפקת אנרגיה מהמתאן הנפלט מבקר.  

אם זאת דברים אלה מקטינים רק חלק מההשפעות - לדוגמה צריכת המשאבים של חיות המגודלות במשקים ומספקות מזון מהחי תמיד תהיה גבוהה יותר מצריכת מזונות ממקור צמחי בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] - פרות וחיות אחרות הן בהיבט הזה "מנועי חום" ולכן הם בהכרח גורמים לאובדן אנרגיה. בחוות קטנות, כאשר בעלי חיים מהווים אחוז קטן מהמשק וצורכים משאבים שהם בגדר שוליים או זבל הם יכולים לפעמים שלא לבוא על חשבון משאבים  צמחיים ואף להשלים אותם.  

אם זאת דברים אלה מקטינים רק חלק מההשפעות - לדוגמה צריכת המשאבים של חיות המגודלות במשקים ומספקות מזון מהחי תמיד תהיה גבוהה יותר מצריכת מזונות ממקור צמחי בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] - פרות וחיות אחרות הן בהיבט הזה "מנועי חום" ולכן הם בהכרח גורמים לאובדן אנרגיה. בחוות קטנות, כאשר בעלי חיים מהווים אחוז קטן מהמשק וצורכים משאבים שהם בגדר שוליים או זבל הם יכולים לפעמים שלא לבוא על חשבון משאבים  צמחיים ואף להשלים אותם.  

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/890/298.html בלגיה: מקצצים באכילת בשר] בעיר גנט מקיימים יום שבועי ללא בשר. מעריב, 13/5/2009

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/890/298.html בלגיה: מקצצים באכילת בשר] בעיר גנט מקיימים יום שבועי ללא בשר. מעריב, 13/5/2009

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/895/308.html בחמישי לא בא לי: מעודדים צמחונות בעיר גנט] מעריב, 25/5/2009

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/895/308.html בחמישי לא בא לי: מעודדים צמחונות בעיר גנט] מעריב, 25/5/2009

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.636893 איך נהפכנו לעם שזולל 106 אלף טונה בשר ב-100 שקל לק"ג?] על תעשיית הבשר בישראל, חגי עמית , 07.05.2011 The Marker

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.636893 איך נהפכנו לעם שזולל 106 אלף טונה בשר ב-100 שקל לק"ג?] על תעשיית הבשר בישראל, חגי עמית, 07.05.2011 The Marker

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1678186 סערת "הרפש הוורוד" בארצות הברית הביאה לקריסת יצרנית הבשר]דה מארקר, 03.04.2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1678186 סערת "הרפש הוורוד" בארצות הברית הביאה לקריסת יצרנית הבשר]דה מארקר, 03.04.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], נטע אחיטוב, הארץ,  13.07.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], נטע אחיטוב, הארץ,  13.07.2012

* [http://www.vetserv.moag.gov.il/Vet/About/Vadot/VadatHiguiLsheriot/ ועדת היגוי לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי] השרותים הווטרינרים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ישראל

* [http://www.vetserv.moag.gov.il/Vet/About/Vadot/VadatHiguiLsheriot/ ועדת היגוי לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי] השירותים הווטרינרים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ישראל

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==