שינויים

'''עופרת''' (Lead ובלטינית -plumbum ) היא יסוד מתכתי עם סימול כימי Pb ומשקל אטמי 82. העופרת היא רכה, ונחשבת כאחת ה[[מתכות כבדות|מתכות הכבדות]].  היא בעלת צבע כחלחל כאשר חותכים אותה, אבל לאחר חשיפה לאוויר היא הופך לצבע אפור מט ובצבע כרום-כסוף בוהק כאשר ממיסים אותה. העופרת משמשת במבנים, בסוללות עופרת-חומצה, כדורי רובה, משקולות, והיא חלק מסגסגוגות כמו חוטי הלחמה (solder, Fusible alloy ) ופיוטר.

'''עופרת''' (באנגלית: Lead ובלטינית: plumbum) היא יסוד מתכתי עם סימול כימי Pb ומשקל אטמי 82. העופרת היא רכה, ונחשבת כאחת ה[[מתכות כבדות|מתכות הכבדות]].  היא בעלת צבע כחלחל כאשר חותכים אותה, אבל לאחר חשיפה לאוויר היא הופך לצבע אפור מט ובצבע כרום-כסוף בוהק כאשר ממיסים אותה. העופרת משמשת במבנים, בסוללות עופרת-חומצה, כדורי רובה, משקולות, והיא חלק מסגסוגות כמו חוטי הלחמה (solder, Fusible alloy) ופיוטר.

עופרת היא בעלת המספר האטומי הגבוה ביותר מכל היסודות היציבים, עם כי גם היסוד הבא אחריה, ביסמוט, הוא בעל אורח מחצית חיים ארוך כל כך (מיליארדי שנים) שהוא יכול להיחשב כיציב.

עופרת היא בעלת המספר האטומי הגבוה ביותר מכל היסודות היציבים, עם כי גם היסוד הבא אחריה, ביסמוט, הוא בעל אורך מחצית חיים ארוך כל כך (מיליארדי שנים) שהוא יכול להיחשב כיציב.

==שימושים ופליטות של עופרת==

==שימושים ופליטות של עופרת==

| מכון טיהור חדרה ||פסולת ושפכים||חדרה||183||שפכים

| מכון טיהור חדרה ||פסולת ושפכים||חדרה||183||שפכים

|-

|-

| מי הרצליה בע"מ||פסולת ושפכים||הרצלייה||48||ים

| מי הרצליה בע"מ||פסולת ושפכים||הרצליה||48||ים

|-

|-

| מכון טיהור שפכים עפולה||פסולת ושפכים||עפולה||32.6||שפכים

| מכון טיהור שפכים עפולה||פסולת ושפכים||עפולה||32.6||שפכים

|-

|-

| מי הרצליה בע"מ||פסולת ושפכים||הרצלייה||22||שפכים

| מי הרצליה בע"מ||פסולת ושפכים||הרצליה||22||שפכים

|-

|-

| מכון טיהור אשקלון||פסולת ושפכים||אשקלון||22||שפכים

| מכון טיהור אשקלון||פסולת ושפכים||אשקלון||22||שפכים

| ציפוי מתכת - עמק זבולון בע"מ||מתכות||קריית אתא||1.7||שפכים

| ציפוי מתכת - עמק זבולון בע"מ||מתכות||קריית אתא||1.7||שפכים

|-

|-

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בעמ   אסדת מרי בי||תעשיות אנרגיה||הרצלייה||1||ים

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ   אסדת מרי בי||תעשיות אנרגיה||הרצליה||1||ים

|-

|-

|  

|  

===זיהום קרקע בעופרת===

===זיהום קרקע בעופרת===

[[קובץ:תפוצת עופרת בגליל המערבי.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|עופרת בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

[[קובץ:תפוצת עופרת בגליל המערבי.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|עופרת בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

בשנת 2016, בעקבות שערוריה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגיאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], עופרת, [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. לפי הסקר מקורות אנושיים לזיהום עופרת באיזור הגליל המערבי כללו מפעלים בחיפה, מפעל אלונים לעיבוד מתכות ליד טבעון, ופליטות בנחל גדורה. ריכוז גבוה של זיהום עופרת בקרקע נמצא דרומית מערבית לעכו ליד הישובים יסעור ועיו המפרץ וכן באיזור המערבי של הקריות ובאיזור הנמל של חיפה<ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], עופרת, [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. לפי הסקר מקורות אנושיים לזיהום עופרת באיזור הגליל המערבי כללו מפעלים בחיפה, מפעל אלונים לעיבוד מתכות ליד טבעון, ופליטות בנחל גדורה. ריכוז גבוה של זיהום עופרת בקרקע נמצא דרומית מערבית לעכו ליד הישובים יסעור ועיו המפרץ וכן באיזור המערבי של הקריות ובאיזור הנמל של חיפה<ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

==ראו גם==

==ראו גם==