שינויים

'''פיצול נסיעות''' (mode split או Modal share) מודד את אחוז העובדים [[יוממות|שמגיעים לעבודה]] באמצעי תחבורה שונים כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]], [[תחבורת אופניים]], [[תחבורה ציבורית]] ו[[מכונית|ברכב פרטי]].  

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה בקרב תושבי העיר תל אביב יפו מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. במרכז העיר יש שימוש נמוך במכוניות לשם [[יוממות|נסיעות יוממות]] ו[[תחבורת אופניים בתל אביב|שימוש גבוה באופניים]] - שתי מגמות שונות לעומת שאר חלק העיר ולעומת ערים אחרות בישראל]].  

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה בקרב תושבי העיר תל אביב יפו מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. במרכז העיר יש שימוש נמוך במכוניות לשם [[יוממות|נסיעות יוממות]] ו[[תחבורת אופניים בתל אביב|שימוש גבוה באופניים]] - שתי מגמות שונות לעומת שאר חלק העיר ולעומת ערים אחרות בישראל]].  

'''פיצול נסיעות''' (Mode split או Modal share) מודד את אחוז העובדים [[יוממות|שמגיעים לעבודה]] באמצעי תחבורה שונים כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]], [[תחבורת אופניים]], [[תחבורה ציבורית]] ו[[מכונית|ברכב פרטי]].  

יש הבדלים ניכרים בין ערים מערביות שונות במדדי פיצול נסיעות - חלק מהערים - בעיקר במזרח הרחוק או באירופה מתבססות על [[תחבורה בת קיימא]] - שילוב של תחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל וכמות השימוש במכוניות פרטיות לשם הגעה לעבודה ([[יוממות]]) ולעומת זאת ערים רבות בארצות הברית אוסטרליה ו[[קנדה]] מתבססות בעיקר על הגעה לעבודה באמצעות רכב פרטי.  

יש הבדלים ניכרים בין ערים מערביות שונות במדדי פיצול נסיעות - חלק מהערים - בעיקר במזרח הרחוק או באירופה מתבססות על [[תחבורה בת קיימא]] - שילוב של תחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל וכמות השימוש במכוניות פרטיות לשם הגעה לעבודה ([[יוממות]]) ולעומת זאת ערים רבות בארצות הברית אוסטרליה ו[[קנדה]] מתבססות בעיקר על הגעה לעבודה באמצעות רכב פרטי.  

==השוואה למדדי תחבורה אחרים==

==השוואה למדדי תחבורה אחרים==

מדד פיצול נסיעות הוא אחד המדדים בהם משתמשים כדי להבין דפוסי תחבורה שקיימים במדינות או בערים שונות. מדדים אחרים הם כמה רכבים יש לכל משק בית בממוצע, כמה קילומטראז' נוסע כל אדם או כל רכב בממוצע בשנה (נסועה שנתית), אחוז האנשים שיש להם רשיון נהיגה, רמת המינוע (כמות הרכבים לאלף איש). לכל מדד יש יתרונות וחסרונות משלו.  

מדד פיצול נסיעות הוא אחד המדדים בהם משתמשים כדי להבין דפוסי תחבורה שקיימים במדינות או בערים שונות. מדדים אחרים הם כמה רכבים יש לכל משק בית בממוצע, כמה קילומטראז' נוסע כל אדם או כל רכב בממוצע בשנה (נסועה שנתית), אחוז האנשים שיש להם רישיון נהיגה, רמת המינוע (כמות הרכבים לאלף איש). לכל מדד יש יתרונות וחסרונות משלו.  

* '''כמות הרכבים למשק בית''' - במדינות שונות ייתכנו משקי בית בגודל שונה - לדוגמה משפחה עם 3 ילדים בישראל מול זוגות ואף בודדים במדינות אחרות. כמו כן ייתכנו מדינות או ערים שבהם אנשים הם בעלים של מכונית אבל משתמשים בה לעיתים רחוקות - בסופי שבוע וכו' - לדוגמה ב[[הולנד]] יש מכוניות פרטיות רבות אבל אנשים רבים משתמשים באופניים לשם נסיעות יוממות ונסיעות קצרות אחרות, מצב דומה מתרחש לגבי יוממי אופניים בישראל. השוואת כמות המכוניות הפרטיות שיש בכל משק בית יכולה להיות אמצעי לשם בחינת [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שיש באותה מדינה. לדוגמה בישראל יש עליה בכמות הרכבים שיש לכל משק בית. עם זאת דבר זה יכול להתפרש במספר דרכים - האחת היא שאנשים הם עשירים יותר ואו שהמחיר הראלי של מכוניות ירד ולכן יכולים להרשות לעצמם יותר מכוניות. הסבר נוסף הוא שהתפקוד של תחבורה ציבורית נמוך יותר ואו גובה מחיר יקר יותר ביחס לחלופה ולכן אנשים רוצים יותר להחזיק במכונית.  

* '''כמות הרכבים למשק בית''' - במדינות שונות ייתכנו משקי בית בגודל שונה - לדוגמה משפחה עם 3 ילדים בישראל מול זוגות ואף בודדים במדינות אחרות. כמו כן ייתכנו מדינות או ערים שבהם אנשים הם בעלים של מכונית אבל משתמשים בה לעיתים רחוקות - בסופי שבוע וכו' - לדוגמה ב[[הולנד]] יש מכוניות פרטיות רבות אבל אנשים רבים משתמשים באופניים לשם נסיעות יוממות ונסיעות קצרות אחרות, מצב דומה מתרחש לגבי יוממי אופניים בישראל. השוואת כמות המכוניות הפרטיות שיש בכל משק בית יכולה להיות אמצעי לשם בחינת [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שיש באותה מדינה. לדוגמה בישראל יש עליה בכמות הרכבים שיש לכל משק בית. עם זאת דבר זה יכול להתפרש במספר דרכים - האחת היא שאנשים הם עשירים יותר ואו שהמחיר הראלי של מכוניות ירד ולכן יכולים להרשות לעצמם יותר מכוניות. הסבר נוסף הוא שהתפקוד של תחבורה ציבורית נמוך יותר ואו גובה מחיר יקר יותר ביחס לחלופה ולכן אנשים רוצים יותר להחזיק במכונית.  

* '''רמת המינוע''' - רמת המינוע יכולה לגדול עקב שיפור ברמת החיים, בגלל פרבור או בגלל שאנשים מתקשים להגיע למקומות בלי מכונית. רמת המינוע היא מדד של כמות הון ולא אומרת מה רמת השימוש במכונית. בעיה קשה של רמת מינוע היא אי התחשבות בגיל האוכלוסייה ובהבדלים בין משקי בית שונים. בישראל יש לכאורה רמת מינוע נמוכה ביחס לאירופה ולארצות הברית, אבל הדבר נובע בחלקו מכך שכמות הילדים במשפחה ישראלית היא גבוה יותר ביחס למדינות אחרות. ככל שכמות הילדים במשפחה גבוה יותר (לדוגמה במשפחות חרדיות ובמשפחות מוסלמיות) כך רמת המינוע הוא מדד בעייתי יותר לשם השוואה עם ערים או מדינות אחרות.  

* '''רמת המינוע''' - רמת המינוע יכולה לגדול עקב שיפור ברמת החיים, בגלל פרבור או בגלל שאנשים מתקשים להגיע למקומות בלי מכונית. רמת המינוע היא מדד של כמות הון ולא אומרת מה רמת השימוש במכונית. בעיה קשה של רמת מינוע היא אי התחשבות בגיל האוכלוסייה ובהבדלים בין משקי בית שונים. בישראל יש לכאורה רמת מינוע נמוכה ביחס לאירופה ולארצות הברית, אבל הדבר נובע בחלקו מכך שכמות הילדים במשפחה ישראלית היא גבוה יותר ביחס למדינות אחרות. ככל שכמות הילדים במשפחה גבוה יותר (לדוגמה במשפחות חרדיות ובמשפחות מוסלמיות) כך רמת המינוע הוא מדד בעייתי יותר לשם השוואה עם ערים או מדינות אחרות.  

* '''נסועה שנתית ממוצעת ברכב''' - נתון זה מתייחס רק למכוניות פרטיות ומתעלם מסוגי רכבים אחרים. הנסועה עלולה לעלות בגלל [[פרבור]] ובגלל [[אפקט הבייגלה]] והתרחקות ממוצעת של העובדים ממקום העבודה. כן היא עלולה לגדול בגלל נהגים שמבצעים עיקופים כדי לנסות לעקוף [[פקקי תנועה]]. הנסועה עשויה לגדול גם עקב שיפור המצב הכלכלי וביצוע יותר נסיעות פנאי. הנסועה היא מדד מסויים שמבטא קירוב ל[[נפט|צריכת הדלק]] אם כי זו עשויה להשתנות בין סוגי מכוניות שונות וכן עקב מהירויות נסיעה שונות בכבישים שונים, פרופיל נהיגה שונה (תאוצות ובלימות שונות) ופקקים.  

* '''נסועה שנתית ממוצעת ברכב''' - נתון זה מתייחס רק למכוניות פרטיות ומתעלם מסוגי רכבים אחרים. הנסועה עלולה לעלות בגלל [[פרבור]] ובגלל [[אפקט הבייגלה]] והתרחקות ממוצעת של העובדים ממקום העבודה. כן היא עלולה לגדול בגלל נהגים שמבצעים עיקופים כדי לנסות לעקוף [[פקקי תנועה]]. הנסועה עשויה לגדול גם עקב שיפור המצב הכלכלי וביצוע יותר נסיעות פנאי. הנסועה היא מדד מסויים שמבטא קירוב ל[[נפט|צריכת הדלק]] אם כי זו עשויה להשתנות בין סוגי מכוניות שונות וכן עקב מהירויות נסיעה שונות בכבישים שונים, פרופיל נהיגה שונה (תאוצות ובלימות שונות) ופקקים.  

* '''זמן הנסיעה לעבודה''' - נתון חשוב לשם הבנת יעילות התחבורה במטרופולין. עם זאת יש חשיבות להבנת זמני נסיעה באמצעים שונים (כלומר שילוב מדד זה במדד פיצול נסיעות). כמו כן שיפור בתחבורה העירונית יכול לעודד אנשים לבחור עבודות מרוחקות יותר אך משתלמות יותר.  

* '''זמן הנסיעה לעבודה''' - נתון חשוב לשם הבנת יעילות התחבורה במטרופולין. עם זאת יש חשיבות להבנת זמני נסיעה באמצעים שונים (כלומר שילוב מדד זה במדד פיצול נסיעות). כמו כן שיפור בתחבורה העירונית יכול לעודד אנשים לבחור עבודות מרוחקות יותר אך משתלמות יותר.  

* '''טווחי איוזטונים ליעדים''' - כמה יעדים באים בחשבון נמצאים במרחק נסיעה שווה ביחס לאדם. ככל שיש יותר יעדים (לדוגמה בטווח של חצי שעה) כך יש מרחב אפשרויות גדול יותר עבור האדם. באופן דומה אפשר לייצר מדדי איזטונים למסגרות חינוך, לקניות מזון וכו'. ניתן להתסכל על איזוטון כללי (כמה בתי ספר יש במרחק חצי שעה בכל אמצעי התחבורה) או על איזוטון באמצעי נסיעה מסויים (כמה בתי ספר נמצאים במרחק הליכה של 5 דקות). לצרכים כלכליים איזוטונים הם אמצעי מדידה מדוייק יותר ביחס למרחק אווירי או למרחק נסיעה בק"מ בין שני יעדים שכן זמן הנסיעה הוא נתון חשוב יותר לרוב משתמשי הדרך מהמרחק האמיתי. שתי ערים שנמצאות במרחק נסיעה של 100 ק"מ זו מזו – עלולות "להתרחק" במדדי איזוטונים עקב [[פקקי תנועה]] או ל"התקרב" עקב פתיחת כביש מהיר חדש או מסילה חדשה. דבר זה עשוי להסביר היבטים כמו ירידת מחירים של עיר ש"מתרחקת" ממקורות תעסוקה לעובדים ומשירותים עירוניים (כמו ספקים, תיקונים) עבור העסקים שלה. כמו כן מחסומים שונים בעיר (כגון כבישים ראשיים) עלולים להעריך מאד מרחקי הליכה של הולכי רגל ורוכבי אופניים ולהקשות על שימוש באמצעים אלא כמו גם על תפעול של תחבורה ציבורית. איזוטנים עלולים להשתנות בשעות שונות במשך היום או בימים שונים עקב פקקי תנועה.  

* '''טווחי איזוטונים ליעדים''' - כמה יעדים באים בחשבון נמצאים במרחק נסיעה שווה ביחס לאדם. ככל שיש יותר יעדים (לדוגמה בטווח של חצי שעה) כך יש מרחב אפשרויות גדול יותר עבור האדם. באופן דומה אפשר לייצר מדדי איזוטונים למסגרות חינוך, לקניות מזון וכו'. ניתן להסתכל על איזוטון כללי (כמה בתי ספר יש במרחק חצי שעה בכל אמצעי התחבורה) או על איזוטון באמצעי נסיעה מסויים (כמה בתי ספר נמצאים במרחק הליכה של 5 דקות). לצרכים כלכליים איזוטונים הם אמצעי מדידה מדוייק יותר ביחס למרחק אווירי או למרחק נסיעה בק"מ בין שני יעדים שכן זמן הנסיעה הוא נתון חשוב יותר לרוב משתמשי הדרך מהמרחק האמיתי. שתי ערים שנמצאות במרחק נסיעה של 100 ק"מ זו מזו – עלולות "להתרחק" במדדי איזוטונים עקב [[פקקי תנועה]] או ל"התקרב" עקב פתיחת כביש מהיר חדש או מסילה חדשה. דבר זה עשוי להסביר היבטים כמו ירידת מחירים של עיר ש"מתרחקת" ממקורות תעסוקה לעובדים ומשירותים עירוניים (כמו ספקים, תיקונים) עבור העסקים שלה. כמו כן מחסומים שונים בעיר (כגון כבישים ראשיים) עלולים להעריך מאד מרחקי הליכה של הולכי רגל ורוכבי אופניים ולהקשות על שימוש באמצעים אלא כמו גם על תפעול של תחבורה ציבורית. איזוטונים עלולים להשתנות בשעות שונות במשך היום או בימים שונים עקב פקקי תנועה.  

פיצול נסיעות מכיל מידע שיכול לשמש לשם הבנת כמות [[חופש התנועה|החופש]] ו[[אי שוויון תחברותי]] שיש לאנשים במדינות עשירות בעלות הכנסה דומה. באופן כללי הגעה לעבודה בתחבורה ציבורית ואו באופניים או ברגל היא בדרך כלל אפשרות מעודפת בשל היבטים של חסכון בעלויות החזקה, בשל ביצוע פעילות גופנית ועוד. ככל שכמות השימוש בתחבורה פרטית הדבר נובע בדרך כלל מכך שיש [[תכנון מוטה רכב פרטי]] וקשה ואו מסוכן להשתמש באמצעי תחבורה אחרים. עם זאת ייתכנו היבטים אחרים, תרבותיים בעיקרם, כמו מכוניות כ[[סמל סטטוס]] שעלולים לעודד אנשים להשתמש במכונית גם כאשר יש אופציות שהן לכאורה כלכליות יותר.

פיצול נסיעות מכיל מידע שיכול לשמש לשם הבנת כמות [[חופש התנועה|החופש]] ו[[אי שוויון תחבורתי]] שיש לאנשים במדינות עשירות בעלות הכנסה דומה. באופן כללי הגעה לעבודה בתחבורה ציבורית ואו באופניים או ברגל היא בדרך כלל אפשרות מעודפת בשל היבטים של חסכון בעלויות החזקה, בשל ביצוע פעילות גופנית ועוד. ככל שכמות השימוש בתחבורה פרטית הדבר נובע בדרך כלל מכך שיש [[תכנון מוטה רכב פרטי]] וקשה ואו מסוכן להשתמש באמצעי תחבורה אחרים. עם זאת ייתכנו היבטים אחרים, תרבותיים בעיקרם, כמו מכוניות כ[[סמל סטטוס]] שעלולים לעודד אנשים להשתמש במכונית גם כאשר יש אופציות שהן לכאורה כלכליות יותר.

==פיצול נסיעות של מדינות שונות==

==פיצול נסיעות של מדינות שונות==

להלן השוואה בין אחוז הנסיעות שבוצעו לעבודה וללימודים במדינות מערביות שונות באמצעות אופניים, הליכה ברגל ותחבורה ציבורית , לא מופיע הנתון של שימוש במכוניות - שהוא רוב ההפרש בין סך האמצעים האחים לבין 100%. (בספרד האופניים וההליכה אוחדו, ובשוויץ יש דגש על תחבורה למרחק קצר ולכן אחוז התחבורה הפעילה גבוה יותר ולא ניתן להשוות אותו למדינות אחרות):<ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref>

להלן השוואה בין אחוז הנסיעות שבוצעו לעבודה וללימודים במדינות מערביות שונות באמצעות אופניים, הליכה ברגל ותחבורה ציבורית, לא מופיע הנתון של שימוש במכוניות - שהוא רוב ההפרש בין סך האמצעים האחים לבין 100%. (בספרד האופניים וההליכה אוחדו, ובשוויץ יש דגש על תחבורה למרחק קצר ולכן אחוז התחבורה הפעילה גבוה יותר ולא ניתן להשוות אותו למדינות אחרות):<ref name="Bassett2008">David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, [http://www.cycle-helmets.com/walk-bike-obesity-rates.pdf Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia] , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814 </ref>

{| {{table}}

{| {{table}}

==שינוי של פיצול נסיעות==

==שינוי של פיצול נסיעות==

במדינות וערים שונות יש יעדים של שינוי פיצול הנסיעות להקטנת השימוש במכוניות פרטיות והתקדמות לקראת [[תחבורה בת קיימא]]. הסיבות כוללות בדרך כלל נסיון להקטין [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כגון [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[רעש]], [[אורח חיים יושבני]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|תפיסת שטח עירוני וייקור הדיור בערים עקב חנייה]], רצון להקל על [[התחממות עולמית]] ועוד. חלק מהערים מנססות גם להקטין בעיות הכרוכות ב[[פרבור]], להגדיל [[הון חברתי]] ואת [[כלכלה עירונית|הביצועים הכלכליים של העיר]] וסיבות נוספות.  

במדינות וערים שונות יש יעדים של שינוי פיצול הנסיעות להקטנת השימוש במכוניות פרטיות והתקדמות לקראת [[תחבורה בת קיימא]]. הסיבות כוללות בדרך כלל ניסיון להקטין [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כגון [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[רעש]], [[אורח חיים יושבני]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|תפיסת שטח עירוני וייקור הדיור בערים עקב חנייה]], רצון להקל על [[התחממות עולמית]] ועוד. חלק מהערים מנסות גם להקטין בעיות הכרוכות ב[[פרבור]], להגדיל [[הון חברתי]] ואת [[כלכלה עירונית|הביצועים הכלכליים של העיר]] וסיבות נוספות.  

שינוי של הרגלי נסיעה הוא אתגר קשה שחוקרים, מתכננים וראשי ערים מנסים להבין כיצד לבצע אותו. תכנון עירוני, תמריצים כלכליים, הרגלי נסיעה ואינטרסים פוליטיים ומסחריים שונים עשויים להשפיע על התהליך. קבוצה של חוקרי מוח בראשות Yavor Yalachkov חקרו מדוע אנשים רבים "נדבקים" להרגלי היוממות שלהם ופרסמו מחקר בשנת 2014 בירחון Trends in Cognitive Science. החוקרים מצאו כי אנשים לא שוקלים בכל פעם מחדש את אופציות היוממות שלהם אלא מושפעים מהרגלים שיש להם. החוקרים מצאו כי אנשים משתמשים בחלקים במוח שבהם לא מעורב שיקול של פעולה ותוצאה אלא פניה לשגרות מוכרות. זמנים של שינוי כמו שינוי משפחתי או שינוי עבודה יכולים לעודד פתיחות גדולה יותר לשינוי באמצעי התחבורה. [http://www.citylab.com/commute/2014/04/you-may-be-addicted-your-car/8998/] [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1364661314000254]

שינוי של הרגלי נסיעה הוא אתגר קשה שחוקרים, מתכננים וראשי ערים מנסים להבין כיצד לבצע אותו. תכנון עירוני, תמריצים כלכליים, הרגלי נסיעה ואינטרסים פוליטיים ומסחריים שונים עשויים להשפיע על התהליך. קבוצה של חוקרי מוח בראשות Yavor Yalachkov חקרו מדוע אנשים רבים "נדבקים" להרגלי היוממות שלהם ופרסמו מחקר בשנת 2014 בירחון Trends in Cognitive Science. החוקרים מצאו כי אנשים לא שוקלים בכל פעם מחדש את אופציות היוממות שלהם אלא מושפעים מהרגלים שיש להם. החוקרים מצאו כי אנשים משתמשים בחלקים במוח שבהם לא מעורב שיקול של פעולה ותוצאה אלא פניה לשגרות מוכרות. זמנים של שינוי כמו שינוי משפחתי או שינוי עבודה יכולים לעודד פתיחות גדולה יותר לשינוי באמצעי התחבורה. [http://www.citylab.com/commute/2014/04/you-may-be-addicted-your-car/8998/] [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1364661314000254]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Modal_share פיצול נסיעות בערים שונות בעולם] בין הליכה, אופניים, רכב פרטי ותחבורה ציבורית, בויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Modal_share פיצול נסיעות בערים שונות בעולם] בין הליכה, אופניים, רכב פרטי ותחבורה ציבורית, בוויקיפדיה האנגלית

* [http://matat.com/docs/pizul_nesiot_lefi_mifkad.pdf פיצול נסיעות לעבודה לפי מפקדי האוכלוסין והדיור 1995 ו 2008] מת"ת

* [http://matat.com/docs/pizul_nesiot_lefi_mifkad.pdf פיצול נסיעות לעבודה לפי מפקדי האוכלוסין והדיור 1995 ו-2008] מת"ת

* [http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010

* [http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010

* [http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012

* [http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012