שינויים

במדינות וערים שונות יש יעדים של [[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות]] מתוך רצון לשנות דפוסי יוממות, כדי להקטין את השימוש במכוניות פרטיות והתקדמות לקראת [[תחבורה בת קיימא]]. הסיבות כוללות בדרך כלל נסיון להקטין [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כגון [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[רעש]], [[אורח חיים יושבני]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|תפיסת שטח עירוני וייקור הדיור בערים עקב חנייה]], רצון להקל על [[התחממות עולמית]] ועוד. חלק מהערים מנססות גם להקטין בעיות הכרוכות ב[[פרבור]], להגדיל [[הון חברתי]] ואת [[כלכלה עירונית|הביצועים הכלכליים של העיר]] וסיבות נוספות.  

במדינות וערים שונות יש יעדים של [[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות]] מתוך רצון לשנות דפוסי יוממות, כדי להקטין את השימוש במכוניות פרטיות והתקדמות לקראת [[תחבורה בת קיימא]]. הסיבות כוללות בדרך כלל נסיון להקטין [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כגון [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[רעש]], [[אורח חיים יושבני]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|תפיסת שטח עירוני וייקור הדיור בערים עקב חנייה]], רצון להקל על [[התחממות עולמית]] ועוד. חלק מהערים מנססות גם להקטין בעיות הכרוכות ב[[פרבור]], להגדיל [[הון חברתי]] ואת [[כלכלה עירונית|הביצועים הכלכליים של העיר]] וסיבות נוספות.  

שינוי של הרגלי נסיעה הוא אתגר קשה שחוקרים, מתכננים וראשי ערים מנסים להבין כיצד לבצע אותו. תכנון עירוני, תמריצים כלכליים, הרגלי נסיעה ואינטרסים פוליטיים ומסחריים שונים עשויים להשפיע על התהליך. קבוצה של חוקרי מוח בראשות Yavor Yalachkov חקרו מדוע אנשים רבים "נדבקים" להרגלי היוממות שלהם ופרסמו מחקר בשנת 2014 בירחון Trends in Cognitive Science. החוקרים מצאו כי אנשים לא שוקלים בכל פעם מחדש את אופציות היוממות שלהם אלא מושפעים מהרגלים שיש להם. החוקרים מצאו כי אנשים משתמשים בחלקים במוח שבהם לא מעורב שיקול של פעולה ותוצאה אלא פניה לשגרות מוכרות. זמנים של שינוי כמו שינוי משפחתי או שינוי עבודה יכולים לעודד פתיחות גדולה יותר לשינוי באמצעי התחבורה. [http://www.citylab.com/commute/2014/04/you-may-be-addicted-your-car/8998/] [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1364661314000254]

שינוי של הרגלי נסיעה הוא אתגר קשה שחוקרים, מתכננים וראשי ערים מנסים להבין כיצד לבצע אותו. תכנון עירוני, תמריצים כלכליים, הרגלי נסיעה ואינטרסים פוליטיים ומסחריים שונים עשויים להשפיע על התהליך. קבוצה של חוקרי מוח בראשות Yavor Yalachkov חקרו מדוע אנשים רבים "נדבקים" להרגלי היוממות שלהם ופרסמו מחקר בשנת 2014 בירחון Trends in Cognitive Science. החוקרים מצאו כי אנשים לא שוקלים בכל פעם מחדש את אופציות היוממות שלהם אלא מושפעים מהרגלים שיש להם. החוקרים מצאו כי אנשים משתמשים בחלקים במוח שבהם לא מעורב שיקול של פעולה ותוצאה אלא פניה לשגרות מוכרות. זמנים של שינוי כמו שינוי משפחתי או שינוי עבודה יכולים לעודד פתיחות גדולה יותר לשינוי באמצעי התחבורה. [http://www.citylab.com/commute/2014/04/you-may-be-addicted-your-car/8998/] <ref>Yavor Yalachkov et al, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1364661314000254 The compulsive habit of cars], Trends in Cognitive Science, Volume 18, Issue 5, May 2014, Pages 227–228</ref>

 

חוקרי התנועה  Ralph Buehler  ו Andrea Hamre בחנו הרגלי נסיעה של אלפי עובדים מהעיר והפרברים של וושינגטון בשנת 2014 במשרות מלאות. הם מצאו כי אחד הדברים המשפיעים ביותר על בחירה להשתמש במכונית כדי להגיע לעבודה הוא זמינות של מקום חניה. מימון של תחבורה ציבורית בלבד מעלה מאד את השימוש בתחבורה ציבורית (מ 22% ל-76%) ומימון של חניה בלבד מעלה את השימוש ברכב פרטי ( מרמה של 76% לרמה של מעל 90%). לעומת זאת מימון של שני הדברים על ידי מקום העבודה מעלה את השימוש במכוניות (לעומת מצב של העדר מימון לשני הדברים , כך שהשימוש במכוניות עולה לרמה של 83%). בעוד שמימון החזרי הוצאות תחבורה לכלל העובדים בלי קשר לשאלה באיזה אמצעי השתמשו הוא אינטרס של המעסיק, כדי לעודד עובדים לבחור בו, לעיר יש אינטרס כלכלי אחר. [http://www.citylab.com/commute/2014/08/its-amazing-how-many-more-commuters-would-drive-less-if-they-didnt-get-free-parking/375402/]

==יוממות בישראל==

==יוממות בישראל==