שורה 1: |
שורה 1: |
| + | [[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]] |
| '''מיתון תנועה''' (Traffic calming) הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]] של [[הולכי רגל]] ושל [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]] של תושבי השכונה. קיימות אסטרטגיות שונות בהן משתמשים מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה כדי לקדם איזורי מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני מסוג [[עירוניות מתחדשת]] והוא נפוץ באירופה ובאוסטרליה ופחות בצפון אמריקה. | | '''מיתון תנועה''' (Traffic calming) הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]] של [[הולכי רגל]] ושל [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]] של תושבי השכונה. קיימות אסטרטגיות שונות בהן משתמשים מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה כדי לקדם איזורי מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני מסוג [[עירוניות מתחדשת]] והוא נפוץ באירופה ובאוסטרליה ופחות בצפון אמריקה. |
− |
| |
− | [[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]]
| |
| | | |
| '''אזור מיתון תנועה''' הוא אזור שלם כמו שכונה, שבהם יש מיתון תנועה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך. | | '''אזור מיתון תנועה''' הוא אזור שלם כמו שכונה, שבהם יש מיתון תנועה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך. |
שורה 20: |
שורה 19: |
| | | |
| ;מעברי חצייה מוגבהים: | | ;מעברי חצייה מוגבהים: |
− | הגבהת מעברי חצייה, משפיעה על הנגב בדומה לבמפר, בנוסף הדבר שמקל על החצייה של הולכי הרגל ומאלץ את הנהגים להאט. | + | הגבהת מעברי חצייה, משפיעה על הנהג בדומה לבאמפר, בנוסף הדבר שמקל על החצייה של הולכי הרגל ומאלץ את הנהגים להאט. |
| | | |
| ;הסטת תוואי: | | ;הסטת תוואי: |
שורה 43: |
שורה 42: |
| מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. <ref>[http://www.economist.com/node/21528302 Calm down], the economist, Sep 3rd 2011 </ref> | | מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. <ref>[http://www.economist.com/node/21528302 Calm down], the economist, Sep 3rd 2011 </ref> |
| | | |
− | לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל –0, והתאונות בכלל צומצמו ב – 50-70 אחוזים. | + | לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל-0, והתאונות בכלל צומצמו ב-50-70 אחוזים. |
| | | |
| לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [http://www.walkablestreets.com/calm1.htm]: | | לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [http://www.walkablestreets.com/calm1.htm]: |
שורה 132: |
שורה 131: |
| {{אופניים}} | | {{אופניים}} |
| {{רפואה מונעת}} | | {{רפואה מונעת}} |
− |
| |
| | | |
| [[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]] | | [[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]] |