שינויים

* '''מכירה מדורגת''': מכירה הדרגתית או דילול אחזקות המדינה בגוף הציבורי עד לדרגה בה למדינה אין אחזקה משמעותית בגוף. דוגמה בולטת לכך היא מכירתה המדורגת של חברת "בזק" ומכירתם ההדרגתית של הבנקים, שהולאמו בעקבות [[משבר מניות הבנקים (ישראל 1983)|משבר מניות הבנקים של שנת 1983]].

* '''מכירה מדורגת''': מכירה הדרגתית או דילול אחזקות המדינה בגוף הציבורי עד לדרגה בה למדינה אין אחזקה משמעותית בגוף. דוגמה בולטת לכך היא מכירתה המדורגת של חברת "בזק" ומכירתם ההדרגתית של הבנקים, שהולאמו בעקבות [[משבר מניות הבנקים (ישראל 1983)|משבר מניות הבנקים של שנת 1983]].

* '''מכירה חד פעמית''': מכירה בבת אחת או הנפקת כל מניות החברה בבורסה. זו שיטת הפעולה המיושמת עם רוב החברות הקטנות או כאשר קיים קונה בודד.

* '''מכירה חד פעמית''': מכירה בבת אחת או הנפקת כל מניות החברה בבורסה. זו שיטת הפעולה המיושמת עם רוב החברות הקטנות או כאשר קיים קונה בודד.

* '''זכיונות ורישיונות''': ביצוע פעולות הפרטה באמצעות מיקור חוץ, העברת זכיונות, הרשאות, וכדומה, בעיקר של שירותים מסוימים הנצרכים על ידי גופי ממשלה. פעולה כזו אינה נחשבת הפרטה כהגדרתה על ידי ממשלת ישראל.  

* '''זיכיונות ורישיונות''': ביצוע פעולות הפרטה באמצעות מיקור חוץ, העברת זיכיונות, הרשאות, וכדומה, בעיקר של שירותים מסוימים הנצרכים על ידי גופי ממשלה. פעולה כזו אינה נחשבת הפרטה כהגדרתה על ידי ממשלת ישראל.  

* '''פירוק''': פירוק גוף ממשלתי לחלוטין מנימוקים של היעדר צורך בקיומו או הפסדים על רקע שוק תחרותי קיים.  

* '''פירוק''': פירוק גוף ממשלתי לחלוטין מנימוקים של היעדר צורך בקיומו או הפסדים על רקע שוק תחרותי קיים.  

הרקע ה[[אידאולוגיה|אידאולוגי]] של ההפרטות מתואר לדוגמה על ידי [[אורי יוגב]], שהיה הממונה על התקציבים באוצר בשנים 2004-2002 ומבטא נאמנה את הגישה הכלכלית הנאו ליברלית:

הרקע ה[[אידאולוגיה|אידאולוגי]] של ההפרטות מתואר לדוגמה על ידי [[אורי יוגב]], שהיה הממונה על התקציבים באוצר בשנים 2004-2002 ומבטא נאמנה את הגישה הכלכלית הנאו ליברלית:

{{ציטוט|תוכן= צריך לשנות את דרך החשיבה בכל התחומים. להפריט את החינוך, את הבריאות, את בתי הכלא, את המתנ"סים, את הטיפול הסוציאלי ; בקיצור, כל מה שזז... רק בעלים פרטיים רוצים ויודעים איך לשפר את השירותים. המדינה לא רוצה ולא יודעת כיצד לעשות את זה|מקור=אורי יוגב<ref name="morav_2006">מורב, לוי. "בית הסוהר הפרטי יהיה פרוייקט הדגל שלנו"  ארץ אחרת, 33 2006 עמ 33-32. </ref>}}

{{ציטוט|תוכן= צריך לשנות את דרך החשיבה בכל התחומים. להפריט את החינוך, את הבריאות, את בתי הכלא, את המתנ"סים, את הטיפול הסוציאלי ; בקיצור, כל מה שזז... רק בעלים פרטיים רוצים ויודעים איך לשפר את השירותים. המדינה לא רוצה ולא יודעת כיצד לעשות את זה|מקור=אורי יוגב<ref name="morav_2006">מורב, לוי. "בית הסוהר הפרטי יהיה פרוייקט הדגל שלנו"  ארץ אחרת, 33 2006 עמ' 33-32. </ref>}}

מנגד יש הטוענים כי ההפרטה בישראל לא השיגה מטרות כמו [[יעילות כלכלית]] או [[תחרות כלכלית]], בגלל שילוב של [[ריכוזיות בכלכלת ישראל]] וקיום [[אוליגפול|אוליגופולים]] מחד, יחד עם [[ארגוני עובדים]] שמנעו תחרות, גם כאשר השליטה עברה לידיים פרטיות. העיתונאי גיא רולניק  טוען שללא שינוי מבני בשוק, ההפרטה לא מועילה הרבה. לדוגמה הוא מביא את ההפרטה של [[בנק דיסקונט]] - [[משפחת ברונפמן]] לא יכלה להתמודד עם הוצאות גבוהות שנכפו עליה על ידי וועד עובדים חזק מחד ועם ה[[דואופול]] של [[בנק לאומי]] ו[[בנק הפועלים]] [[בנקאות בישראל|במשק הבנקאות בישראל]]- כך שמחד הם השיגו רווחיות נמוכה (יחסית למדד 25 המניות המובילות בבורסה) ומאידך לא הצליחו להוריד את המחירים. בעלי קבוצות חזקות במשק כמו וועדי עובדים חזקים (בדגש על ההסתדרות וועדים של [[מונופול|מונופולים]] ואוליגופולים) ולפעמים גם [[משפחות ההון בישראל]] או קבוצות לחץ אחרות ממשיכות להנות משאיבת ערך מהציבור (עובדים אחרים כמו עובדי דור ב' וג', ציבור החוסכים לפנסיות, ספקים, עסקים קטנים וציבור הצרכנים). <ref>[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה  מרקר, 05.06.2014</ref>

מנגד יש הטוענים כי ההפרטה בישראל לא השיגה מטרות כמו [[יעילות כלכלית]] או [[תחרות כלכלית]], בגלל שילוב של [[ריכוזיות בכלכלת ישראל]] וקיום [[אוליגופול|אוליגופולים]] מחד, יחד עם [[ארגוני עובדים]] שמנעו תחרות, גם כאשר השליטה עברה לידיים פרטיות. העיתונאי גיא רולניק  טוען שללא שינוי מבני בשוק, ההפרטה לא מועילה הרבה. לדוגמה הוא מביא את ההפרטה של [[בנק דיסקונט]] - [[משפחת ברונפמן]] לא יכלה להתמודד עם הוצאות גבוהות שנכפו עליה על ידי וועד עובדים חזק מחד ועם ה[[דואופול]] של [[בנק לאומי]] ו[[בנק הפועלים]] [[בנקאות בישראל|במשק הבנקאות בישראל]]- כך שמחד הם השיגו רווחיות נמוכה (יחסית למדד 25 המניות המובילות בבורסה) ומאידך לא הצליחו להוריד את המחירים. בעלי קבוצות חזקות במשק כמו וועדי עובדים חזקים (בדגש על ההסתדרות וועדים של [[מונופול|מונופולים]] ואוליגופולים) ולפעמים גם [[משפחות ההון בישראל]] או קבוצות לחץ אחרות ממשיכות להנות משאיבת ערך מהציבור (עובדים אחרים כמו עובדי דור ב' וג', ציבור החוסכים לפנסיות, ספקים, עסקים קטנים וציבור הצרכנים). <ref>[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה  מרקר, 05.06.2014</ref>

==הפרטות שבוצעו בישראל==

==הפרטות שבוצעו בישראל==

* [[בזק]] (כולל בזק בינלאומי, בזכל תקשורת, בזק אונליין)

* [[בזק]] (כולל בזק בינלאומי, בזכל תקשורת, בזק אונליין)

===טכנולוגיה, תעשייה, ותעשיות בטחוניות===

===טכנולוגיה, תעשייה, ותעשיות ביטחוניות===

* [[כור תעשיות]]

* [[כור תעשיות]]

* מלם מערכות

* מלם מערכות

דוגמאות לשירותים ולמוסדות שהיו בבעלות המדינה ועברו או עוברים תהליך הפרטה

דוגמאות לשירותים ולמוסדות שהיו בבעלות המדינה ועברו או עוברים תהליך הפרטה

* [[הפרטת הבריאות בישראל]]

* [[הפרטת הבריאות בישראל]]

* [[הפרטת החינוך בישראל]] , [[הפרטת ההשכלה הגבוהה בישראל]]

* [[הפרטת החינוך בישראל]], [[הפרטת ההשכלה הגבוהה בישראל]]

* [[הפרטת בתי הכלא בישראל]]

* [[הפרטת בתי הכלא בישראל]]

* [[הפרטת הדואר]]

* [[הפרטת הדואר]]

* ההפרטות שבוצעו נעשו בצורה ריכוזית - כלומר במקום לבצע הפרטה עממית לכלל תושבי המדינה, נמסרו נכסי ציבור למספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות הון]] בתהליך שהגביר את הריכוזיות במשק ואת קשרי ההון שלטון.  

* ההפרטות שבוצעו נעשו בצורה ריכוזית - כלומר במקום לבצע הפרטה עממית לכלל תושבי המדינה, נמסרו נכסי ציבור למספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות הון]] בתהליך שהגביר את הריכוזיות במשק ואת קשרי ההון שלטון.  

* ההפרטות קשורות לשחיתות. ראו לדוגמה [[שיטת השקשוקה (סרט)]]. פקידים ופוליטיקאים שיזמו וקידמו את ההפרטות עברו מאוחר יותר לעבוד בחברות של בעלי הון שנהנו מהפרטות אלה, או שסיפקו לחברות אלה שירותים בתמורה לתשלום.  

* ההפרטות קשורות לשחיתות. ראו לדוגמה [[שיטת השקשוקה (סרט)]]. פקידים ופוליטיקאים שיזמו וקידמו את ההפרטות עברו מאוחר יותר לעבוד בחברות של בעלי הון שנהנו מהפרטות אלה, או שסיפקו לחברות אלה שירותים בתמורה לתשלום.  

* ההפרטות מגדילות את [[אי שוויון בישראל|הפערים בין עשירים לעניים]] ובין הפריפרייה למטרופולינים המרכזיים. עיקר הביקורת הזו היא על הפרטת שירותים החינוך והבריאות - שבה החשש הוא שהעשירים יהנו ממערכת פרטית מתפקדת, ואילו העניים יאצלו להסתפק במערכת ציבורית מרוששת. דבר זה יתרום ל[[מלכודות עוני]] שכן השכלה נחשבת למרכיב מרכזי בסיכוי להנות מהכנסה טובה יותר.  

* ההפרטות מגדילות את [[אי שוויון בישראל|הפערים בין עשירים לעניים]] ובין הפריפרייה למטרופולינים המרכזיים. עיקר הביקורת הזו היא על הפרטת שירותים החינוך והבריאות - שבה החשש הוא שהעשירים יהנו ממערכת פרטית מתפקדת, ואילו העניים יאלצו להסתפק במערכת ציבורית מרוששת. דבר זה יתרום ל[[מלכודות עוני]] שכן השכלה נחשבת למרכיב מרכזי בסיכוי להנות מהכנסה טובה יותר.  

* ההפרטות יגרמו ל[[כשל שוק|כשלי שוק]] ולאי-יעילות. דוגמה לחשש כזה היא מערכת הבריאות בארצות הברית שידועה לשמצה בהיותה יקרה מצד אחד ומספקת שירותי בריאות גרועים מצד שני.  

* ההפרטות יגרמו ל[[כשל שוק|כשלי שוק]] ולאי-יעילות. דוגמה לחשש כזה היא מערכת הבריאות בארצות הברית שידועה לשמצה בהיותה יקרה מצד אחד ומספקת שירותי בריאות גרועים מצד שני.  

* הפרטות רבות מוצדקות על ידי האמירה שהמדינה אינה יעילה בתפעול מערכות, ואילו פירמות המתחרות בשוק יפעלו ביעילות, אולם במקרים רבים לא מתקיימת תחרות, או שהתחרות תלויה בפיקוח מצד המדינה. אולם הטענה שהמדינה אינה יעילה, נכונה גם לגבי תחום הפיקוח, ולכן לא יתקיים פיקוח יעיל ומכאן שגם לא תתקיים תחרות, ומכן שההפרטה לא תגרום להתייעלות.

* הפרטות רבות מוצדקות על ידי האמירה שהמדינה אינה יעילה בתפעול מערכות, ואילו פירמות המתחרות בשוק יפעלו ביעילות, אולם במקרים רבים לא מתקיימת תחרות, או שהתחרות תלויה בפיקוח מצד המדינה. אולם הטענה שהמדינה אינה יעילה, נכונה גם לגבי תחום הפיקוח, ולכן לא יתקיים פיקוח יעיל ומכאן שגם לא תתקיים תחרות, ומכן שההפרטה לא תגרום להתייעלות.

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:ישראל}}

{{ישראל}}

[[קטגוריה:הפרטה]]

[[קטגוריה:הפרטה]]

[[קטגוריה:הפרטה בישראל|*]]

[[קטגוריה:הפרטה בישראל|*]]