שינויים

'''מדד האושר העולמי''' (Happy Planet Index - HPI) או '''מדד הפלנטה המאושרת''' הוא מדד של [[שביעות רצון מהחיים|שמחת חיים]], תוחלת חיים, ו[[טביעת רגל אקולוגית]].

'''מדד האושר העולמי''' (Happy Planet Index - HPI) או '''מדד הפלנטה המאושרת''' הוא מדד של [[שביעות רצון מהחיים|שמחת חיים]], תוחלת חיים, ו[[טביעת רגל אקולוגית]].

באופן גס, המדד בודק כמה  [[שביעות רצון מהחיים|מאושרים]] האנשים בכמות נתונה של [[משאבי טבע|משאבים]], או את מידת ה"יעילות" שבה מושגת רמה מסויימת של אושר. המדד מנסה לכמת דבר זה על ידי שלושה מדדי משנה:

באופן גס, המדד בודק כמה  [[שביעות רצון מהחיים|מאושרים]] האנשים בכמות נתונה של [[משאבי טבע|משאבים]], או את מידת ה"יעילות" שבה מושגת רמה מסויימת של אושר. המדד מנסה לכמת דבר זה על ידי שלושה מדדי משנה:

הכפלת שני המדדים הראשונים, נותנת את "מד השנים המאושרות" (HLY)- כמה שנים אנשים הם מאושרים. "מד השנים המאושרות" מחולק בטביעת הרגל האקולוגית של המדינה, כדי לראות מה כמות שנות השמחה המתקבלות מכמות נתונה של שימוש במשאבים.  

הכפלת שני המדדים הראשונים, נותנת את "מד השנים המאושרות" (HLY)- כמה שנים אנשים הם מאושרים. "מד השנים המאושרות" מחולק בטביעת הרגל האקולוגית של המדינה, כדי לראות מה כמות שנות השמחה המתקבלות מכמות נתונה של שימוש במשאבים.  

מד השמחה הפלנטרי הוא פרוייקט של [[ידידי כדור הארץ]] שפותח על ידי [[הקרן לכלכלה חדשה]]. הססטיקאי והכלכלן האנגלי [[ניק מרקס]] שעובד בקרן לכלכלה חדשה סייע לפיתוח ולפופולריזציה של רעיון מדד האושר העולמי.  

מד השמחה הפלנטרי הוא פרוייקט של [[ידידי כדור הארץ]] שפותח על ידי [[הקרן לכלכלה חדשה]]. הסטטיסטיקאי והכלכלן האנגלי [[ניק מרקס]] שעובד בקרן לכלכלה חדשה סייע לפיתוח ולפופולריזציה של רעיון מדד האושר העולמי.  

==הנעה של תקווה ולא פחד==

==הנעה של תקווה ולא פחד==

לפי ניק מרקס, [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] ניסתה לגרום לאנשים לזוז על ידי הצגת חזון אפוקליטפי - מה יכול להשתבש אם לא נשנה את הדרך שבה הכלכלה עובד. אלה שזה נסיון לגרום לאנשים לפעול על ידי רגש של פחד, וזה גורם לתגובה של הכחשה ושל בריחה והדחקה של הבעיות. ניק מרקס מציע דרך חדשה והיא למדוד אחרת את ה[[קידמה]], שלא על ידי הגדלת הצריכה של מוצרים או על ידי [[צמיחה כלכלית]].

לפי ניק מרקס, [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] ניסתה לגרום לאנשים לזוז על ידי הצגת חזון אפוקליפטי - מה יכול להשתבש אם לא נשנה את הדרך שבה הכלכלה עובד. אלה שזה נסיון לגרום לאנשים לפעול על ידי רגש של פחד, וזה גורם לתגובה של הכחשה ושל בריחה והדחקה של הבעיות. ניק מרקס מציע דרך חדשה והיא למדוד אחרת את ה[[קידמה]], שלא על ידי הגדלת הצריכה של מוצרים או על ידי [[צמיחה כלכלית]].

עד כה, האנשים היחידים שניסו להגדיר מהי [[קידמה]], הגדירו אותה בצורה פיננסית או כלכלית: הגדלה של ה[[תמ"ג]] ([[צמיחה כלכלית]]),  עליה ב[[שוק המניות]] מתוך תקווה שזה ישפר את איכות החיים. במקום המניע של פחד נכנס כאן המניע של תאוות בצע. על פי ההגיון של כמה שיותר יותר טוב. אלה שמחקרים מראים שהמשך גידול של התמ"ג במדינות מערביות לא מוביל להגדלת האושר (לדוגמה [[the spirit level]]).  

עד כה, האנשים היחידים שניסו להגדיר מהי [[קידמה]], הגדירו אותה בצורה פיננסית או כלכלית: הגדלה של ה[[תמ"ג]] ([[צמיחה כלכלית]]),  עליה ב[[שוק המניות]] מתוך תקווה שזה ישפר את איכות החיים. במקום המניע של פחד נכנס כאן המניע של תאוות בצע. על פי ההגיון של כמה שיותר יותר טוב. אלה שמחקרים מראים שהמשך גידול של התמ"ג במדינות מערביות לא מוביל להגדלת האושר (לדוגמה [[the spirit level]]).  

[[קובץ:Semin 201012 2 clip image011.gif|ממוזער|300px|תוצאת המחקר של דינר וסקולון משנת 2003, אושר במקום הראשון, עושר במקום ה-5.]]

[[קובץ:Semin 201012 2 clip image011.gif|ממוזער|300px|תוצאת המחקר של דינר וסקולון משנת 2003, אושר במקום הראשון, עושר במקום ה-5.]]

הפסיכולוגים Ed Diener ו Christie Napa Scollon מאוניברסיטת אילינוי בארצות הברית, פרסמו מחקר בשנת 2003 שבו שאלו סטודנטים מ-27 מדינות ברחבי העולם (כולל ארצות הברית ואוגנדה) לדרג 7 נושאים שונים כמו אהבה, אושר, בריאות ועושר. אושר הגיע למקום הראשון ולאחריו בריאות, אהבה ומשמעות, כסף או עושר נמצא במקום החמישי, כשלאחריו "גן עדן" , ומידת האטרקטיביות. [http://www.lidata.eu/index.php?file=files/eng/training/en_seminar_201012/semin_201012.html&course_file=semin_201012_2.html]

הפסיכולוגים Ed Diener ו Christie Napa Scollon מאוניברסיטת אילינוי בארצות הברית, פרסמו מחקר בשנת 2003 שבו שאלו סטודנטים מ-27 מדינות ברחבי העולם (כולל ארצות הברית ואוגנדה) לדרג 7 נושאים שונים כמו אהבה, אושר, בריאות ועושר. אושר הגיע למקום הראשון ולאחריו בריאות, אהבה ומשמעות, כסף או עושר נמצא במקום החמישי, כשלאחריו "גן עדן", ומידת האטרקטיביות. [http://www.lidata.eu/index.php?file=files/eng/training/en_seminar_201012/semin_201012.html&course_file=semin_201012_2.html]

==השוואת מדינות שונות לפי המדד==

==השוואת מדינות שונות לפי המדד==

==מה גורם לאנשים להפוך למאושרים==

==מה גורם לאנשים להפוך למאושרים==

{{הפניה לערך מורחב|חמש דרכים לרווחה}}

{{הפניה לערך מורחב|חמש דרכים לרווחה}}

{{תבנית:מדדי קיימות}}

{{מדדי קיימות}}

משרד המדע הבריטי הכין  תוכנית גדולה, הקרויה "ראיית הנולד". זהו דו"ח עצום שנועד לבחון רווחה חברתית על פי עובדות כפי שנאספו במחקרים מ[[פסיכולוגיה חיובית]] . [[הקרן לכלכלה חדשה]] ביצעה עבודה שנועדה לבחון מהם חמשת הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את הרווחה בחיים?  

משרד המדע הבריטי הכין  תוכנית גדולה, הקרויה "ראיית הנולד". זהו דו"ח עצום שנועד לבחון רווחה חברתית על פי עובדות כפי שנאספו במחקרים מ[[פסיכולוגיה חיובית]] . [[הקרן לכלכלה חדשה]] ביצעה עבודה שנועדה לבחון מהם חמשת הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את הרווחה בחיים?  

* השלישי הוא לשים לב. כמה אתה מודע לדברים שקורים מסביב לעולם, חילופי העונות, אנשים סביבך?  

* השלישי הוא לשים לב. כמה אתה מודע לדברים שקורים מסביב לעולם, חילופי העונות, אנשים סביבך?  

*  הרביעי הוא להמשיך ללמוד וההמשכיות היא החשובה,  ללמוד לאורך כל מסלול החיים. אנשים מבוגרים שממשיכים להיות סקרנים וללמוד, בריאותם טובה הרבה יותר מאלה שמתחילים להסגר. זה לא חייב להיות לימודים פורמליים; זה לא מבוסס ידע. זה יותר סקרנות. זה יכול להיות בישול של מתכון חדש, נגינה על כלי, ששכחת בילדותך, המשך ללמוד.  

*  הרביעי הוא להמשיך ללמוד וההמשכיות היא החשובה,  ללמוד לאורך כל מסלול החיים. אנשים מבוגרים שממשיכים להיות סקרנים וללמוד, בריאותם טובה הרבה יותר מאלה שמתחילים להסגר. זה לא חייב להיות לימודים פורמליים; זה לא מבוסס ידע. זה יותר סקרנות. זה יכול להיות בישול של מתכון חדש, נגינה על כלי, ששכחת בילדותך, המשך ללמוד.  

* החמישי הוא נתינה. הנדיבות שלנו, האלטרואיזם, החמלה שלנו, כולם מחווטים למנגנון התגמול במוח שלנו. אנחנו מרגישים טוב אם אנחנו נותנים. בניסוי שנעשה נתנו לשתי קבוצות של אנשים מאה דולר בבוקר. אמרו לקבוצה אחת להוציא את זה על עצמם ולקבוצה השניה להוציא את זה על אחרים. במדידה של האושר בסוף היום, אלה שהלכו ונתנו לאחרים היו יותר מאושרים מאלה שהוציאו למען עצמם.

* החמישי הוא נתינה. הנדיבות שלנו, האלטרואיזם, החמלה שלנו, כולם מחווטים למנגנון התגמול במוח שלנו. אנחנו מרגישים טוב אם אנחנו נותנים. בניסוי שנעשה נתנו לשתי קבוצות של אנשים מאה דולר בבוקר. אמרו לקבוצה אחת להוציא את זה על עצמם ולקבוצה השנייה להוציא את זה על אחרים. במדידה של האושר בסוף היום, אלה שהלכו ונתנו לאחרים היו יותר מאושרים מאלה שהוציאו למען עצמם.

==פעילות וטכנולוגיות לשיפור המדד==

==פעילות וטכנולוגיות לשיפור המדד==

פעילות [[קהילה|קהילתית]] כמו קבוצת ספורט מקומית, [[גינה קהילתית]], [[פרוייקט המקומות הציבוריים]] וכדומה עשויות גם הן לתרום להארכת תוחלת החיים, לשיפור ההרגשה (על ידי פיתוח קשרים חברתיים) ושיפור סביבתי (על ידי תרומה ל[[אקולוגיה עירונית]]).

פעילות [[קהילה|קהילתית]] כמו קבוצת ספורט מקומית, [[גינה קהילתית]], [[פרוייקט המקומות הציבוריים]] וכדומה עשויות גם הן לתרום להארכת תוחלת החיים, לשיפור ההרגשה (על ידי פיתוח קשרים חברתיים) ושיפור סביבתי (על ידי תרומה ל[[אקולוגיה עירונית]]).

[[צמחונות]] ו[[מזון מקומי]] כמו גם [[מזון איטי]] (מזןו לא מעובד) עשויים לשפר את הבריאות, ולהקטין טביעת רגל אקולוגית. השפעת צעדים אלה  על רווחה ואושר היא דבר מורכב שתלוי בגורמים נוספים. דוגמה להשפעת היבטים אלה (תזונה בריאה ומקומית, קהילה ופעילות גופנית) על תוחלת החיים, הנאה מהחיים והשפעה סביבתית נמוכה באה לידי ביטוי ב[[אזורים כחולים]] - איזורים בעולם שבהם יש תוחלת חיים גבוהה מהרגיל. באיזורים אלה מודגש גם החשיבות של שילוב בין האלמנטים השונים.

[[צמחונות]] ו[[מזון מקומי]] כמו גם [[מזון איטי]] (מזון לא מעובד) עשויים לשפר את הבריאות, ולהקטין טביעת רגל אקולוגית. השפעת צעדים אלה  על רווחה ואושר היא דבר מורכב שתלוי בגורמים נוספים. דוגמה להשפעת היבטים אלה (תזונה בריאה ומקומית, קהילה ופעילות גופנית) על תוחלת החיים, הנאה מהחיים והשפעה סביבתית נמוכה באה לידי ביטוי ב[[אזורים כחולים]] - איזורים בעולם שבהם יש תוחלת חיים גבוהה מהרגיל. באיזורים אלה מודגש גם החשיבות של שילוב בין האלמנטים השונים.

==ביקורת==

==ביקורת==

ביקורת קיימת על המדד הוא שהוא מסוגל לתת ציונים דומים למדינות בעלות נתונים שונים למדי, ביקורת דומה  היא כי המדד מעניק משקל גדול מידי לנושא [[סביבתנות|הסביבתי]] על חשבון נושאים של תוחלת חיים ואושר. לדוגמה בסקר של 2009, תימן, בעלת תוחלת חיים 61 שנה, ובעלת אושר מדווח של 5.1 נמצאת במקום אחד מעל [[גרמניה]] שהיא בעלת תוחלת חיים של 79 שנים, ואושר מדווח של 7.2. הדבר מושג בזכות זה שלתימן טביעת רגל אקולוגית נמוכה יותר (0.9 בתימן לעומת 4.2 בגרמניה). [http://www.notes.co.il/dror/58345.asp] המענה לביקורת זו היא כי מדד הפלנטה המאושרת אינו מדד לאיכות חיים, אלא למידת ה[[קיימות]] של איכות חיים- או ל"יעילות האקולוגית" של איכות החיים הזו.  

ביקורת קיימת על המדד הוא שהוא מסוגל לתת ציונים דומים למדינות בעלות נתונים שונים למדי, ביקורת דומה  היא כי המדד מעניק משקל גדול מידי לנושא [[סביבתנות|הסביבתי]] על חשבון נושאים של תוחלת חיים ואושר. לדוגמה בסקר של 2009, תימן, בעלת תוחלת חיים 61 שנה, ובעלת אושר מדווח של 5.1 נמצאת במקום אחד מעל [[גרמניה]] שהיא בעלת תוחלת חיים של 79 שנים, ואושר מדווח של 7.2. הדבר מושג בזכות זה שלתימן טביעת רגל אקולוגית נמוכה יותר (0.9 בתימן לעומת 4.2 בגרמניה). [http://www.notes.co.il/dror/58345.asp] המענה לביקורת זו היא כי מדד הפלנטה המאושרת אינו מדד לאיכות חיים, אלא למידת ה[[קיימות]] של איכות חיים- או ל"יעילות האקולוגית" של איכות החיים הזו.  

בנוסף, המדד רגיש לשינויים ביחידות המדידה (לדוגמה דיווח עצמי של אושר). אם נקודת האפס משתנה (לדוגמה ניקוד תוחלת החיים מעל רף שנים מסויים ולא מגיל אפס), נקבל דירוגים יחסיים שונים למדינות השונות, בגלל שהמדד הוא קומבציניה לינארית של 3 יחידות מידה שונות.  

בנוסף, המדד רגיש לשינויים ביחידות המדידה (לדוגמה דיווח עצמי של אושר). אם נקודת האפס משתנה (לדוגמה ניקוד תוחלת החיים מעל רף שנים מסויים ולא מגיל אפס), נקבל דירוגים יחסיים שונים למדינות השונות, בגלל שהמדד הוא קומבינציה לינארית של 3 יחידות מידה שונות.  

ביקורת נוספת היא כי המדד משווה מדינות בעלות מאפיינים גאוגרפיים שונים. דבר זה המשפיע לדוגמה על טביעת הרגל האקולוגית המקסימלית וכן על זו הקיימת בפועל. לדוגמה במדינות קרות יותר יש שימוש רב יותר ב[[אנרגיה]] לשם חימום. יש גם הבדלים בין מדינות במאפיינים תרבותיים שונים ודבר זה יכול להמשפיע על רמות דיווח אושר עצמי. לכן עיקר חשיבותו היא בהשוואה בין מדינות בעלות מאפיינים דומים (לדוגמה בין מדינות אירופאיות) או בניתוחים נוספים ועדינים יותר המשתמשים ב-3 הנתונים המוזכרים, ולאו דווקא במספר הסופי עצמו.  

ביקורת נוספת היא כי המדד משווה מדינות בעלות מאפיינים גאוגרפיים שונים. דבר זה המשפיע לדוגמה על טביעת הרגל האקולוגית המקסימלית וכן על זו הקיימת בפועל. לדוגמה במדינות קרות יותר יש שימוש רב יותר ב[[אנרגיה]] לשם חימום. יש גם הבדלים בין מדינות במאפיינים תרבותיים שונים ודבר זה יכול להשפיע על רמות דיווח אושר עצמי. לכן עיקר חשיבותו היא בהשוואה בין מדינות בעלות מאפיינים דומים (לדוגמה בין מדינות אירופאיות) או בניתוחים נוספים ועדינים יותר המשתמשים ב-3 הנתונים המוזכרים, ולאו דווקא במספר הסופי עצמו.  

==ראו גם==

==ראו גם==