30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 3:
שורה 3: − + שורה 9:
שורה 9: − + − + − + שורה 25:
שורה 25: − +
אין תקציר עריכה
'''[[משבר המים העולמי]]''' תורם בין היתר למחלות זיהומיות. כתוצאה משימוש במים מזוהמים במדינות העניות, מתים בכל שנה בין 2 ל-10 מיליוני בני אדם, בעיקר ילדים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. [[שלשול]] לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום.
'''[[משבר המים העולמי]]''' תורם בין היתר למחלות זיהומיות. כתוצאה משימוש במים מזוהמים במדינות העניות, מתים בכל שנה בין 2 ל-10 מיליוני בני אדם, בעיקר ילדים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. [[שלשול]] לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום.
----
----
על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה ל'''[[משבר המים העולמי|מים נקיים לשתייה]]'''. כמו כן הערכה היא כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה ל[[סנטיציה]] הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר מ[[מי ביוב]])- דבר שגורם לזיהום של מי השתייה, למחלות ולמוות בקנה מידה עצום.
על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה ל'''[[משבר המים העולמי|מים נקיים לשתייה]]'''. כמו כן הערכה היא כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה ל[[סניטציה]] הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר מ[[מי ביוב]])- דבר שגורם לזיהום של מי השתייה, למחלות ולמוות בקנה מידה עצום.
----
----
סך '''[[חקלאות|השטח החקלאי]]''' הקיים כיום בעולם עומד על 1.5 מיליארד הקטר. סוכנות הסביבה של האו"ם העריכה בשנת 1986, שב-1000 השנים האחרונות האנושות הפכה כ-2 מיליארד הקטר של אדמות [[חקלאות|חקלאיות]] לאדמות בור. (מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]])
סך '''[[חקלאות|השטח החקלאי]]''' הקיים כיום בעולם עומד על 1.5 מיליארד הקטר. סוכנות הסביבה של האו"ם העריכה בשנת 1986, שב-1000 השנים האחרונות האנושות הפכה כ-2 מיליארד הקטר של אדמות [[חקלאות|חקלאיות]] לאדמות בור. (מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]])
בשנת 1994 פורסמה הערכה העולמית הראשונה של אובדן '''[[חקלאות|קרקע חקלאית]]''', על פי מחקר השוואתי של כמה מאות חוקרים. 38% מהאדמות (562 מיליון הקטר) של אדמות חקלאיות נוכחיות עוברות [[בליית קרקע]], (בנוסף 21% מהאדמות המראה ו-19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה (מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]])
בשנת 1994 פורסמה הערכה העולמית הראשונה של אובדן '''[[חקלאות|קרקע חקלאית]]''', על פי מחקר השוואתי של כמה מאות חוקרים. 38% מהאדמות (562 מיליון הקטר) של אדמות חקלאיות נוכחיות עוברות [[בליית קרקע]], (בנוסף 21% מהאדמות המראה ו-19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה (מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]])
----
----
ה'''[[הומוס]]''' באדמות '''[[חקלאות|חקלאיות]]''' נהרס בקצב מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה בתקופה שקדמה למהפכה התשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות , ל-760 מילי טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות הקרקע וגם תורם ל[[התחממות עולמית]]. (מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]])
ה'''[[הומוס]]''' באדמות '''[[חקלאות|חקלאיות]]''' נהרס בקצב מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה בתקופה שקדמה למהפכה התעשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחרונות, ל-760 מילי טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות הקרקע וגם תורם ל[[התחממות עולמית]]. (מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]])
----
----
'''[[חקלאות|תפוקת הגרעינים העולמית]]''' בתקופה בין 1950 ל-2000 עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 היתה עלייה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה שהוא קצב העליה ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]]. עם זאת, התפוקה לאדם הואטה וירדה בתקופה זו, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיאה בשנת 1985 ומאז היא יורדת. (מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]])
'''[[חקלאות|תפוקת הגרעינים העולמית]]''' בתקופה בין 1950 ל-2000 עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 היתה עלייה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה שהוא קצב העליה ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]]. עם זאת, התפוקה לאדם הואטה וירדה בתקופה זו, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיאה בשנת 1985 ומאז היא יורדת. (מתוך הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]])
----
----
לפי מחקר שערכה "[[מועצת העסקים העולמית לפיתוח מקיים]]" (WBCSD) מחיר הבנייה של "'''[[בנייה ירוקה|בניין ירוק]]'''" גבוה רק בכ-5% ממחירו של בניין רגיל. לפי סקר של המועצה גורמים בענף הבנייה העריכו את ההפרש בעלות בכ-17% ואילו את אחוז התרומה להפתחחת ה[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] בכ-19% (למעשה כ-40%)
לפי מחקר שערכה "[[מועצת העסקים העולמית לפיתוח מקיים]]" (WBCSD) מחיר הבנייה של "'''[[בנייה ירוקה|בניין ירוק]]'''" גבוה רק בכ-5% ממחירו של בניין רגיל. לפי סקר של המועצה גורמים בענף הבנייה העריכו את ההפרש בעלות בכ-17% ואילו את אחוז התרומה להפחתת ה[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] בכ-19% (למעשה כ-40%)
----
----
'''[[בנייה בחבילות קש|קירות הבנויים מחבילות קש]]''' הם בעלי יכולת נשיאת עומסים טובה למדי. עפ"י הצעת תקן במדינת ניו-מקסיקו בארצות הברית, העומס המותר על קירות מחבילות קש רגילות הוא 2,684 ק"ג למ"ר ולפיכך, קירות מחבילות קש דחוסות יכולים לשאת עומס מעל 10 טון למ"ר. דבר המאפשר בנייה של בתים עד לגובה של 3 קומות.
'''[[בנייה בחבילות קש|קירות הבנויים מחבילות קש]]''' הם בעלי יכולת נשיאת עומסים טובה למדי. על פי הצעת תקן במדינת ניו-מקסיקו בארצות הברית, העומס המותר על קירות מחבילות קש רגילות הוא 2,684 ק"ג למ"ר ולפיכך, קירות מחבילות קש דחוסות יכולים לשאת עומס מעל 10 טון למ"ר. דבר המאפשר בנייה של בתים עד לגובה של 3 קומות.
----
----
'''[[מסה תרמית]]''' היא טכניקה מתחום '''[[בנייה ירוקה|הבנייה הירוקה]]''', שבה משתמשים במסה של חומר כדי לספוח חום
'''[[מסה תרמית]]''' היא טכניקה מתחום '''[[בנייה ירוקה|הבנייה הירוקה]]''', שבה משתמשים במסה של חומר כדי לספוח חום
תקציב '''[[המשרד להגנת הסביבה]]''' עמד בשנת 2007 על כ-170 מיליון ש"ח מתוך תקציב של כ-250 מיליארד ש"ח. ב-10 השנים האחרונות תקציב המשרד מהווה פחות מפרומיל מתקציב המדינה - בין 0.04% ל-0.09%. דו"ח של [[אדם טבע ודין]] שיצא בשנת 2007 מציין כי המשרד המקביל בהולנד לדוגמה, מקבל 2% מהתקציב הכולל.
תקציב '''[[המשרד להגנת הסביבה]]''' עמד בשנת 2007 על כ-170 מיליון ש"ח מתוך תקציב של כ-250 מיליארד ש"ח. ב-10 השנים האחרונות תקציב המשרד מהווה פחות מפרומיל מתקציב המדינה - בין 0.04% ל-0.09%. דו"ח של [[אדם טבע ודין]] שיצא בשנת 2007 מציין כי המשרד המקביל בהולנד לדוגמה, מקבל 2% מהתקציב הכולל.
----
----
'''[[פרדוקס ג'בונס]]''' הוא פרדוקס הקשור בהתעיילות [[אנרגיה|אנרגטית]] ובמשאבים. בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה הכלכלית, כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה דווקא. הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שהבחין שצריכת ה[[פחם]] בבריטניה עלתה לאחר השיפור ביעילות מנועי הקיטור. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל וזול יותר, הדרישה הכוללת עלתה.
'''[[פרדוקס ג'בונס]]''' הוא פרדוקס הקשור בהתייעלות [[אנרגיה|אנרגטית]] ובמשאבים. בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה הכלכלית, כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה דווקא. הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שהבחין שצריכת ה[[פחם]] בבריטניה עלתה לאחר השיפור ביעילות מנועי הקיטור. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל וזול יותר, הדרישה הכוללת עלתה.
----
----
בין השנים 2000 ל-2007 כמות החשמל העולמית שהופקה מ'''[[אנרגיית רוח]]''' גדלה פי 5. ונכון לסוף 2007 היא עומדת על כ-94.1 [[ג'יגה-ואט]], או 1% מסך ייצור החשמל בעולם.
בין השנים 2000 ל-2007 כמות החשמל העולמית שהופקה מ'''[[אנרגיית רוח]]''' גדלה פי 5. ונכון לסוף 2007 היא עומדת על כ-94.1 [[ג'יגה-ואט]], או 1% מסך ייצור החשמל בעולם.