שינויים

'''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.  

'''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.  

[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]

[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]

נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם כך בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצרכי חקלאות.

נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם כך בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצורכי חקלאות.

בשנת 2004, התפלגות צריכת המים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה. נכון להיום 55% (800 מיליון מטרים מעוקבים) הולכי למגזר הביתי, 38% לחלקאות (550 מיליון מ"ק) ו 6% לתעשייה (90 מיליון מ"ק).[http://www.water.gov.il/Children/Water/Pages/Water-Consumption.aspx]  

בשנת 2004, התפלגות צריכת המים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה. נכון להיום 55% (800 מיליון מטרים מעוקבים) הולכי למגזר הביתי, 38% לחקלאות (550 מיליון מ"ק) ו-6% לתעשייה (90 מיליון מ"ק).[http://www.water.gov.il/Children/Water/Pages/Water-Consumption.aspx]  

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], וצורך לשקם בארות שעברו [[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר וזיהום בשנים עברו. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], וצורך לשקם בארות שעברו [[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר וזיהום בשנים עברו. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.

====אגם הכינרת====

====אגם הכינרת====

הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ- 168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם. המלחת האגם נובעת משורה של מעיינות מלוחים הנובעים במקומות שונים מסביב לאגם ובקרקעיתו. כדי לנסות להקטין את מליחות האגם ולאפשר להשתמש במים שלו לחקלאות, הוקם בשנות ה-60 המוביל המלוח.  

הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ-168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם. המלחת האגם נובעת משורה של מעיינות מלוחים הנובעים במקומות שונים מסביב לאגם ובקרקעיתו. כדי לנסות להקטין את מליחות האגם ולאפשר להשתמש במים שלו לחקלאות, הוקם בשנות ה-60 המוביל המלוח.  

====אגירת מי שטפונות====

====אגירת מי שטפונות====