שורה 4: |
שורה 4: |
| | | |
| בשוק חדש, בעיקר בשווקים שאין בהן חסמי כניסה טכניים או מוסדיים, מנסות פירמות רבות את מזלן ב[[תחרות חופשית]], כך לדוגמה ב[[שוק הרכב העולמי]] וכן בשוק הצמיגים בארצות הברית היו בתחילת המאה ה-20 מאות חברות שונות. המכירות בשוק חדש דומות ל [[גידול סיגמואידי]] - בתחילה קשה למכור, המחיר יקר ויש מעט קונים. בהמשך יש ירידה של מחירי המוצרים - עקב [[יתרון לגודל]], [[שכלולים טכנולוגיים]], כניסת מתחרים חדשים ועוד. בנוסף ייתכן [[ביקוש מושרה]] שבו הגידול בהיצע מגדיל את הביקוש. | | בשוק חדש, בעיקר בשווקים שאין בהן חסמי כניסה טכניים או מוסדיים, מנסות פירמות רבות את מזלן ב[[תחרות חופשית]], כך לדוגמה ב[[שוק הרכב העולמי]] וכן בשוק הצמיגים בארצות הברית היו בתחילת המאה ה-20 מאות חברות שונות. המכירות בשוק חדש דומות ל [[גידול סיגמואידי]] - בתחילה קשה למכור, המחיר יקר ויש מעט קונים. בהמשך יש ירידה של מחירי המוצרים - עקב [[יתרון לגודל]], [[שכלולים טכנולוגיים]], כניסת מתחרים חדשים ועוד. בנוסף ייתכן [[ביקוש מושרה]] שבו הגידול בהיצע מגדיל את הביקוש. |
− | עם התבגרות השוק , מתקיים שלב שבו כמות המכירות הכללית נשארת בגודל קבוע או ממשיכה לגדול אבל בקצב איטי יותר (השיפוע הנמוך של עקומת ה- S בסיגמואיד). בשלב זה כניסת עוד חברות חדשות נעצרת, ושולי הרווח נשארים קבועים או נשחקים. כאשר מגיע משבר כלכלי כחלק מ[[מחזור עסקים]], חלק מהפירמות נסגרות, נרכשות על ידי מתחרים או עוברות מיזוג עם פירמות אחרות. | + | עם התבגרות השוק, מתקיים שלב שבו כמות המכירות הכללית נשארת בגודל קבוע או ממשיכה לגדול אבל בקצב איטי יותר (השיפוע הנמוך של עקומת ה-S בסיגמואיד). בשלב זה כניסת עוד חברות חדשות נעצרת, ושולי הרווח נשארים קבועים או נשחקים. כאשר מגיע משבר כלכלי כחלק מ[[מחזור עסקים]], חלק מהפירמות נסגרות, נרכשות על ידי מתחרים או עוברות מיזוג עם פירמות אחרות. |
| | | |
− | בשווקים רבים תהליך זה מגיע למיצוי של מספר מועט של פירמות - [[אוליגופול]] שמחזיקות את רוב רובו של השוק. לפעמים קיימות עוד חברות קטנות אחדות המתחרות בינהן על שוקי נישה ייחודיים שמהווים חלק קטן בהרבה מהשוק. כך לדוגמה שוק המכוניות שהיה בתחילת המאה ה-20 שוק בן מאות ייצרנים, נשלט כיום על ידי 5-6 מתחרות כלל עולמיות. | + | בשווקים רבים תהליך זה מגיע למיצוי של מספר מועט של פירמות - [[אוליגופול]] שמחזיקות את רוב רובו של השוק. לפעמים קיימות עוד חברות קטנות אחדות המתחרות ביניהן על שוקי נישה ייחודיים שמהווים חלק קטן בהרבה מהשוק. כך לדוגמה שוק המכוניות שהיה בתחילת המאה ה-20 שוק בן מאות יצרנים, נשלט כיום על ידי 5-6 מתחרות כלל עולמיות. |
| | | |
− | דוגמאות לקונוסליציה ניתן לראות בשווקים שונים בשוק העולמי - ייצור מטוסים, [[שוק הרכב העולמי|ייצור מכוניות]], שוק התקשורת, כימיה, [[חברות התרופות]], [[שוק הצמיגים העולמי]], טבק, דגנים, תוכנה ועוד. | + | דוגמאות לקונסולידציה ניתן לראות בשווקים שונים בשוק העולמי - ייצור מטוסים, [[שוק הרכב העולמי|ייצור מכוניות]], שוק התקשורת, כימיה, [[חברות התרופות]], [[שוק הצמיגים העולמי]], טבק, דגנים, תוכנה ועוד. |
| | | |
− | הקיום של שוק עם מספר מתחרים קטן עלול לגרום לתופעות שונות כמו [[קרטל]], קיום של [[מונופול]] מקומי , מונופסון מקומי, [[קשרי הון שלטון]], השפעת ההון על התרבות והתקשורת, על [[נורמות]] בשוק העבודה ועוד. | + | הקיום של שוק עם מספר מתחרים קטן עלול לגרום לתופעות שונות כמו [[קרטל]], קיום של [[מונופול]] מקומי, מונופסון מקומי, [[קשרי הון שלטון]], השפעת ההון על התרבות והתקשורת, על [[נורמות]] בשוק העבודה ועוד. |
| | | |
− | כדגומה לקרטלים אפשר לציין לדוגמה את קרטל המרצפות ו[[שוק הביטוח בישראל|קרטל הביטוח]] שנתגלו בישראל ופורקו.
| + | כדוגמה לקרטלים אפשר לציין לדוגמה את קרטל המרצפות ו[[שוק הביטוח בישראל|קרטל הביטוח]] שנתגלו בישראל ופורקו. |
| | | |
− | תהליך הקונוסליציזה מתרחב כאשר חברות רבות הופכות למגה חברות ולחברות אחזקה שבבעלותן חברות בשווקים שונים. כך שקבוצת פירמות יכולה לשלב בין פעילות של פירמות בתחומים שונים. | + | תהליך הקונסולידציה מתרחב כאשר חברות רבות הופכות למגה חברות ולחברות אחזקה שבבעלותן חברות בשווקים שונים. כך שקבוצת פירמות יכולה לשלב בין פעילות של פירמות בתחומים שונים. |
| | | |
− | קונסולידציה אינה תמיד תהליך גלוי לעין כאשר הדבר נוגע לצרכנים. בחלק מהמקרים מחזיקות פירמות שונות או מותגים שונים ויוצרות אשליה של מגוון ושל תחרות. כך לדוגמה בתחום המזון בישראל, קיימות רשתות בעלות שמות שונים ששיכות לאותה קבוצה. ניתן להסתכל על דבר זה כעל סוג של אוליגופול עם [[הפליית מחירים]]. | + | קונסולידציה אינה תמיד תהליך גלוי לעין כאשר הדבר נוגע לצרכנים. בחלק מהמקרים מחזיקות פירמות שונות או מותגים שונים ויוצרות אשליה של מגוון ושל תחרות. כך לדוגמה בתחום המזון בישראל, קיימות רשתות בעלות שמות שונים ששייכות לאותה קבוצה. ניתן להסתכל על דבר זה כעל סוג של אוליגופול עם [[הפליית מחירים]]. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |