שינויים

לאחר [[המהפכה החקלאית]] והתיישבות ב[[כפר|כפרים]] החלו להיווצר עודפי מזון ובמוצרים אחרים, וכן נוצרה [[התמחות כלכלית]] שיצרה תמריץ חזק יותר למסחר. עם זאת במשך אלפי שנים, רוב המסחר היה בצורה של [[סחר חליפין]] ומצומצם ומקומי בהיקפו.  

לאחר [[המהפכה החקלאית]] והתיישבות ב[[כפר|כפרים]] החלו להיווצר עודפי מזון ובמוצרים אחרים, וכן נוצרה [[התמחות כלכלית]] שיצרה תמריץ חזק יותר למסחר. עם זאת במשך אלפי שנים, רוב המסחר היה בצורה של [[סחר חליפין]] ומצומצם ומקומי בהיקפו.  

===מסחר בכסף במשקים אוטרקים===

===מסחר בכסף במשקים אוטרקיים===

המצאת ה[[כסף]] והתפשטותו, בסביבות 5000 לפני הספירה, הקלה בהרבה את קיום המסחר ואיפשרה קיום של מסחר במרחקים גדלים והולכים בעלי אופי יותר ויותר משוכלל.  

המצאת ה[[כסף]] והתפשטותו, בסביבות 5000 לפני הספירה, הקלה בהרבה את קיום המסחר ואיפשרה קיום של מסחר במרחקים גדלים והולכים בעלי אופי יותר ויותר משוכלל.  

המסחר בסחורות ובמוצרים הוגבל גם בגלל הקושי לקיים אותו. סיבה אחת לכך היא [[עלויות עסקה]] - היה קשה ומסוכן להעביר סחורות ממקום אחד לשני. דבר זה נבע בגלל צירוף של שודדים, מזג אוויר, דרכים גרועות, מכס, מעילה של סוכנים מרוחקים, מערכות חוק ומטבע שונות ועוד.  

המסחר בסחורות ובמוצרים הוגבל גם בגלל הקושי לקיים אותו. סיבה אחת לכך היא [[עלויות עסקה]] - היה קשה ומסוכן להעביר סחורות ממקום אחד לשני. דבר זה נבע בגלל צירוף של שודדים, מזג אוויר, דרכים גרועות, מכס, מעילה של סוכנים מרוחקים, מערכות חוק ומטבע שונות ועוד.  

האוניות, שעד היום מובילות את רוב הסחורות במסחר בין יבשתי, היו קטנות יותר ובנויות מעץ ונאלצו לשוט ליד החופים כהגנה מפני סערות. גם כך אחוז גדול של אוניות טבעו. היה קשה ויקר לבנות אוניה, והקיבולת של כל האוניות היתה קטנה בהרבה יחסית לנפחי הסחורות שנחסחרות כיום.  

האוניות, שעד היום מובילות את רוב הסחורות במסחר בין יבשתי, היו קטנות יותר ובנויות מעץ ונאלצו לשוט ליד החופים כהגנה מפני סערות. גם כך אחוז גדול של אוניות טבעו. היה קשה ויקר לבנות אוניה, והקיבולת של כל האוניות היתה קטנה בהרבה יחסית לנפחי הסחורות שנסחרות כיום.  

'''מסחר במוצרים''' וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית [[חומרי גלם]] וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד) מספקים של חומרים אלה, במיוחד במקומות שבהם לא ניתן היה להשיג חומרים אלה באופן מקומי או שהיו חומרי גלם איכותיים יותר במקומות אחרים.  תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.  

'''מסחר במוצרים''' וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית [[חומרי גלם]] וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד) מספקים של חומרים אלה, במיוחד במקומות שבהם לא ניתן היה להשיג חומרים אלה באופן מקומי או שהיו חומרי גלם איכותיים יותר במקומות אחרים.  תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.  

עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] קמו שווקים חדשים והתרחבו מאד שווקים קיימים - הן שוק הסחורות, אבל גם שוק השירותים, שוק העבודה, שוק הנדל"ן, שוק ההון הפיננסי, המסחר בידע ובמידע ועוד. נוצרו מוצרים ושירותים חדשים תודות לקיום של שווקים אלה כמו מסחר בסחורות עתידיות, מסחר במניות, אגרות חוב או נגזרים פיננסים.  

עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] קמו שווקים חדשים והתרחבו מאד שווקים קיימים - הן שוק הסחורות, אבל גם שוק השירותים, שוק העבודה, שוק הנדל"ן, שוק ההון הפיננסי, המסחר בידע ובמידע ועוד. נוצרו מוצרים ושירותים חדשים תודות לקיום של שווקים אלה כמו מסחר בסחורות עתידיות, מסחר במניות, אגרות חוב או נגזרים פיננסים.  

בנוסף להתפשטות והשתכללות השווקים, הם הפכו מעוד מוסד חברתי שמספק מוצרי מותרות, למוסד חברתי מרכזי שחיוני לקיום של רוב אם לא כל האנשים. בחברות מודרניות רק 3% או פחות מכך מכל האנשים הם חקלאים, וגם אלו מגדלים בדרך כלל כמויות גדולות של מזון הומוגני מסוג אחד. כך שכדי לאכול אנשים נאלצים לשלם ב[[כסף]] עבור מזון שנקנה דרך מנגנון השוק. גם היבטים אחרים החיוניים להשרדות כמו בתים, ביגוד ורפואה הפכו להיות דבר שמתקבל באמצעות מסחר בשוק (או מוסדות הקשורים לממשלה) ולא דרך משקים אוטרקים, ייצור עצמי או כלכלה קהילתית.  

בנוסף להתפשטות והשתכללות השווקים, הם הפכו מעוד מוסד חברתי שמספק מוצרי מותרות, למוסד חברתי מרכזי שחיוני לקיום של רוב אם לא כל האנשים. בחברות מודרניות רק 3% או פחות מכך מכל האנשים הם חקלאים, וגם אלו מגדלים בדרך כלל כמויות גדולות של מזון הומוגני מסוג אחד. כך שכדי לאכול אנשים נאלצים לשלם ב[[כסף]] עבור מזון שנקנה דרך מנגנון השוק. גם היבטים אחרים החיוניים להשרדות כמו בתים, ביגוד ורפואה הפכו להיות דבר שמתקבל באמצעות מסחר בשוק (או מוסדות הקשורים לממשלה) ולא דרך משקים אוטרקיים, ייצור עצמי או כלכלה קהילתית.  

יחד עם [[משפחה]], [[קהילה]], [[ממשלה]], [[כסף]], [[רכוש פרטי]] ו[[תאגיד]] השוק הוא אחד המוסדות החברתיים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על ה[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] הקיים היום. תהליך ה[[גלובליזציה]] ממשיך לחזק את חשיבותו של מוסד השוק, כאשר חלק מהשווקים, הפכו להיות שווקים כלל עולמיים, לדוגמה שווקי מניות גדולים, שוק הסחורות הבינלאומי ועוד. המוסדות של השוק והמדינה ממשיכים להתחזק יחד עם התחזקות חשיבותו של הכסף והתאגיד ונחלשים המוסדות של המשפחה והקהילה.

יחד עם [[משפחה]], [[קהילה]], [[ממשלה]], [[כסף]], [[רכוש פרטי]] ו[[תאגיד]] השוק הוא אחד המוסדות החברתיים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על ה[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] הקיים היום. תהליך ה[[גלובליזציה]] ממשיך לחזק את חשיבותו של מוסד השוק, כאשר חלק מהשווקים, הפכו להיות שווקים כלל עולמיים, לדוגמה שווקי מניות גדולים, שוק הסחורות הבינלאומי ועוד. המוסדות של השוק והמדינה ממשיכים להתחזק יחד עם התחזקות חשיבותו של הכסף והתאגיד ונחלשים המוסדות של המשפחה והקהילה.

מלבד [[עלות אנרגטית|עלויות אנרגטיות]] של ייצור מוצרים ושירותים, יש עלויות אנרגטיות לעצם קיום המסחר: המוכר (ולפעמים הקונה לדוגמה בשוק העבודה) לפרסם מידע על השירות או המוצר המבוקש. בחלק גדול מהשירותים על המוכר או נציג שלו להגיע פיזית אל הקונה, וגם לשירותים ממוחשבים המספקים שירותים ללא מפגש כזה, יש עלות במונחים של אנרגיה ושימוש בחומרים. בכל סוגי המוצרים על המוכר לשנע את הסחורה אל השוק או אל הקונה. על הקונה והמוכר להסכים על העסקה ויש צורך לשלם את הכסף ולספק את המוצר או השירות. בשוק הסחורות המוכר צריך לבצע סידור ומיון מתמיד של הסחורות ברשותו, לעדכן מחירים לפי ביקושים ועלויות, להיות ער למגמות אחרות בשוק, לשלם לספקים, לעובדים וכן לתחזוקה ועבור המבנה הפיזי.

מלבד [[עלות אנרגטית|עלויות אנרגטיות]] של ייצור מוצרים ושירותים, יש עלויות אנרגטיות לעצם קיום המסחר: המוכר (ולפעמים הקונה לדוגמה בשוק העבודה) לפרסם מידע על השירות או המוצר המבוקש. בחלק גדול מהשירותים על המוכר או נציג שלו להגיע פיזית אל הקונה, וגם לשירותים ממוחשבים המספקים שירותים ללא מפגש כזה, יש עלות במונחים של אנרגיה ושימוש בחומרים. בכל סוגי המוצרים על המוכר לשנע את הסחורה אל השוק או אל הקונה. על הקונה והמוכר להסכים על העסקה ויש צורך לשלם את הכסף ולספק את המוצר או השירות. בשוק הסחורות המוכר צריך לבצע סידור ומיון מתמיד של הסחורות ברשותו, לעדכן מחירים לפי ביקושים ועלויות, להיות ער למגמות אחרות בשוק, לשלם לספקים, לעובדים וכן לתחזוקה ועבור המבנה הפיזי.

השווקים בנויים כך שהם חוסכים [[אנרגיה]], זמן ומאמץ הן למוכרים והן לקונים. עבור המוכר, השוק מרכז כמות גדולה של קונים ומאפשר לו להנות מ[[יתרון לגודל]]. סחורות רבות מתקלקלות (שוב, בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] ועליו למכור אותן במהירות, וכן יש לו הוצאות קבועות כמו תשלום לעובדים או עבור מקום האכסון וכו'. עבור הקונים, השוק מאפשר להן השוואה בין מוכרים שונים וסחורות שונות בזמן קצר יחסית, בהקשר של מחירי המוצרים, איכות המוצרים ואיכות השירות שהם מקבלים מהמוכרים. שווקים רבים מרכזים מספר סוגים שונים של מוצרים דומים (לדוגמה שווקי מזון), כך שהקונה יכול לרכז קניות של מוצרים אלה, ללא צורך לעבור מרחק גדול לשם הקנייה. עד להתפתחות התקשורת האלחוטית והאינטרנט כל השווקים היו שווקים פיזיים, שבהם המוכרים והקונים באו למקום אחד, לפעמים תוך תאום הזמן והמקום. מסיבה זו שווקים התרכזו ב[[עיר|ערים]] שיכלו לרכז כמות גבוהה של מוכרים, קונים וסחורות, לספק הגנה נגד שודדים והבטחה למסחר הוגן והגנה על הזכויות של הקונים והמוכרים. כיום תחומים הולכים וגדלים עוברים ל[[מסחר אלקטרוני]] ראשית עברו לשוק זה שוק המניות ושוק ההון בכלל, ובאופן מתגבר גם שוק הסחורות כולל מוצרי חשמל, ספרים,ביגוד ומזון וכן שוק הנדל"ן, ושוק העבודה.  

השווקים בנויים כך שהם חוסכים [[אנרגיה]], זמן ומאמץ הן למוכרים והן לקונים. עבור המוכר, השוק מרכז כמות גדולה של קונים ומאפשר לו להנות מ[[יתרון לגודל]]. סחורות רבות מתקלקלות (שוב, בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] ועליו למכור אותן במהירות, וכן יש לו הוצאות קבועות כמו תשלום לעובדים או עבור מקום איחסון המלאי וכו'. עבור הקונים, השוק מאפשר להן השוואה בין מוכרים שונים וסחורות שונות בזמן קצר יחסית, בהקשר של מחירי המוצרים, איכות המוצרים ואיכות השירות שהם מקבלים מהמוכרים. שווקים רבים מרכזים מספר סוגים שונים של מוצרים דומים (לדוגמה שווקי מזון), כך שהקונה יכול לרכז קניות של מוצרים אלה, ללא צורך לעבור מרחק גדול לשם הקנייה. עד להתפתחות התקשורת האלחוטית והאינטרנט כל השווקים היו שווקים פיזיים, שבהם המוכרים והקונים באו למקום אחד, לפעמים תוך תאום הזמן והמקום. מסיבה זו שווקים התרכזו ב[[עיר|ערים]] שיכלו לרכז כמות גבוהה של מוכרים, קונים וסחורות, לספק הגנה נגד שודדים והבטחה למסחר הוגן והגנה על הזכויות של הקונים והמוכרים. כיום תחומים הולכים וגדלים עוברים ל[[מסחר אלקטרוני]] ראשית עברו לשוק זה שוק המניות ושוק ההון בכלל, ובאופן מתגבר גם שוק הסחורות כולל מוצרי חשמל, ספרים,ביגוד ומזון וכן שוק הנדל"ן, ושוק העבודה.  

דוגמה לתשומות שהשוק צריך כדי להתקיים היא כמות האנשים שצריכים לעבוד כדי לקיים את המסחר בשוק. לדוגמה בשנת 2011  עבדו בישראל 401 אלף איש, בתחומי המסחר הסיטונאי והקמעוני ובתחום התיקונים, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוכם 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו-211 אלף עסקו במסחר קמעונאי, כלומר בתחזוקה ובקיום של שוק הסחורות. נוסף אליהם יש אנשים שעובדים כדי לתחזק שווקים אחרים. לדוגמה יש 10 אלפי עובדים בישראל בתחום בהשמת כוח אדם,ו- 30 אלף עובדים מועסקים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות <ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

דוגמה לתשומות שהשוק צריך כדי להתקיים היא כמות האנשים שצריכים לעבוד כדי לקיים את המסחר בשוק. לדוגמה בשנת 2011  עבדו בישראל 401 אלף איש, בתחומי המסחר הסיטונאי והקמעוני ובתחום התיקונים, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוכם 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו-211 אלף עסקו במסחר קמעונאי, כלומר בתחזוקה ובקיום של שוק הסחורות. נוסף אליהם יש אנשים שעובדים כדי לתחזק שווקים אחרים. לדוגמה יש 10 אלפי עובדים בישראל בתחום בהשמת כוח אדם,ו-30 אלף עובדים מועסקים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות <ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

הפיזיקאי הבריטי, דיוויד מקיי, חישב כי עבור תושבי בריטניה, העלויות של תובלת המוצרים מהווה 6% מסך צריכת האנרגיה השנתית הממוצעת.<ref>דיוויד מקיי, [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם ]], 2008</ref> היבט זה מהווה רק חלק מעלויות האנרגטיות של השוק היות והוא לא מתחשב בעלויות כמו חשמל (לשם קירור, חימום ותאורה) של מקומות מסחר, ולא את העלויות הכרוכות בייצור ובהפעלת מחשבים הדרושים לשם [[מסחר אלקטרוני]]. בשנת 2009 הוערך לדוגמה שאמזון מחזיקה כ-40 אלף שרתים, והערכה דומה לגבי ebay מדברת על כ-50,000 שרתים.<ref>[http://www.datacenterknowledge.com/archives/2009/05/14/whos-got-the-most-web-servers/ Who Has the Most Web Servers] Rich Miller, 2009</ref>

הפיזיקאי הבריטי, דיוויד מקיי, חישב כי עבור תושבי בריטניה, העלויות של תובלת המוצרים מהווה 6% מסך צריכת האנרגיה השנתית הממוצעת.<ref>דיוויד מקיי, [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם ]], 2008</ref> היבט זה מהווה רק חלק מעלויות האנרגטיות של השוק היות והוא לא מתחשב בעלויות כמו חשמל (לשם קירור, חימום ותאורה) של מקומות מסחר, ולא את העלויות הכרוכות בייצור ובהפעלת מחשבים הדרושים לשם [[מסחר אלקטרוני]]. בשנת 2009 הוערך לדוגמה שאמזון מחזיקה כ-40 אלף שרתים, והערכה דומה לגבי ebay מדברת על כ-50,000 שרתים.<ref>[http://www.datacenterknowledge.com/archives/2009/05/14/whos-got-the-most-web-servers/ Who Has the Most Web Servers] Rich Miller, 2009</ref>