שינויים

;דפוסי ירידת גשמים:

;דפוסי ירידת גשמים:

נפח מי הגשם שיורדים בשטח מדינת ישראל עומד על כ-7 מיליארד מ"ק ( מטר מעוקב, 1000 ליטר, נקרא גם קוב). אך מתוך כמות זו פחות מ-2 מיליארד מ"ק נאספים במאגרים מים מעל או מתחת לקרקע וניתנים לניצול אנושי. יתר המים חוזרים לאטמופסירה באידוי או בדיות מצמחים. לפי הערכת רשות המים, כ-70% ממי הגשם חוזרים לאטמוספירה באידוי ישיר או נידוף מהצמחים, כ-25% מחלחלים למי התהום וכ-5% זורמים בנחלים. היחס בין היבטים אלה משתנה מאיזור לאיזור.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]  

נפח מי הגשם שיורדים בשטח מדינת ישראל עומד על כ-7 מיליארד מ"ק ( מטר מעוקב, 1000 ליטר, נקרא גם קוב). אך מתוך כמות זו פחות מ-2 מיליארד מ"ק נאספים במאגרים מים מעל או מתחת לקרקע וניתנים לניצול אנושי. יתר המים חוזרים לאטמוספירה באידוי או בדיות מצמחים. לפי הערכת רשות המים, כ-70% ממי הגשם חוזרים לאטמוספירה באידוי ישיר או נידוף מהצמחים, כ-25% מחלחלים למי התהום וכ-5% זורמים בנחלים. היחס בין היבטים אלה משתנה מאיזור לאיזור.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]  

צפונית לקו אשקלון-חברון-ירושלים-טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח-למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>  

צפונית לקו אשקלון-חברון-ירושלים-טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח-למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>  

לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמות ימי הגשם בישראל היא כ-60-70 ימים בצפון וכ40-60 במרכז הארץ, כמות שהיא רבע מכמות ימי הגשם שאופיינים לאירופה.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]  כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.  

לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמות ימי הגשם בישראל היא כ-60-70 ימים בצפון וכ-40-60 במרכז הארץ, כמות שהיא רבע מכמות ימי הגשם שאופייניים לאירופה.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]  כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.  

עונת הגשמים בישראל נמשכת כחצי שנה, בחודשים אוקטובר עד אפריל. בממוצע, כ 75% מהגשם יורד בשלושה חודשים בין דצמבר פבוראר, ויתר הגם יורד בתחילת העונה ובסופה. באיזור החוף כחצי מהגשמים מצטברים עד 31 בדצמבר, ואילו בתוך הארץ, לדוגמה בירושלים, דבר זה מתרחש רק לקראת סוף ינואר. רוב המשקעים בישראל מגיעים מאיזור הים התיכון, במצב סינופטי הקרוי "שקע קפריסאי". [http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]

עונת הגשמים בישראל נמשכת כחצי שנה, בחודשים אוקטובר עד אפריל. בממוצע, כ-75% מהגשם יורד בשלושה חודשים בין דצמבר פברואר, ויתר הגם יורד בתחילת העונה ובסופה. באיזור החוף כחצי מהגשמים מצטברים עד 31 בדצמבר, ואילו בתוך הארץ, לדוגמה בירושלים, דבר זה מתרחש רק לקראת סוף ינואר. רוב המשקעים בישראל מגיעים מאיזור הים התיכון, במצב סינופטי הקרוי "שקע קפריסאי". [http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]

;התפלה:

;התפלה:

עלות התפלה גבוהה יותר מעלות מים שנשאבו מבארות. לעלויות הקבועות, יש להוסיף גם עלויות חד פעמיות של כמה מיליארדי שקלים כדי להפוך את כיוון זרימת המים במקום מההר אל מישור החוף. יש צורך להפוך את כיוון הזרימה שכן רוב מתקני ההתפלה נמצאים סמוך לחוף. כמות ה[[אנרגיה]] הדרושה להתפלה היא גבוהה ותלויה כיום ב[[דלק מחצבי]]. [[שיא תפוקת הנפט|עליה עתידית במחירי הדלקים]] עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.

עלות התפלה גבוהה יותר מעלות מים שנשאבו מבארות. לעלויות הקבועות, יש להוסיף גם עלויות חד פעמיות של כמה מיליארדי שקלים כדי להפוך את כיוון זרימת המים במקום מההר אל מישור החוף. יש צורך להפוך את כיוון הזרימה שכן רוב מתקני ההתפלה נמצאים סמוך לחוף. כמות ה[[אנרגיה]] הדרושה להתפלה היא גבוהה ותלויה כיום ב[[דלק מחצבי]]. [[שיא תפוקת הנפט|עליה עתידית במחירי הדלקים]] עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.

ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html], טענה דומה העולתה על ידי צור שיזף [http://shezaf.net/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9D.html], שמצביע על כך שצעדים פשוטים יותר כמו אגירת מים וחסכון במים (על ידי מערכות [[מים אפורים]]) לא מקודמות. טענה זו עומדת מול מקרים ברורים בעשורים האחרונים של מחסור במים.  

ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html], טענה דומה הועלתה על ידי צור שיזף [http://shezaf.net/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9D.html], שמצביע על כך שצעדים פשוטים יותר כמו אגירת מים וחסכון במים (על ידי מערכות [[מים אפורים]]) לא מקודמות. טענה זו עומדת מול מקרים ברורים בעשורים האחרונים של מחסור במים.  

===מאגרי המים בישראל===

===מאגרי המים בישראל===

תושבי מדינת ישראל והתעשיות בה מייצרים מדי שנה 450 מיליוני מטרים מעוקבים (מלמ"ק) של שפכים. שפכים שאינם רעילים ומטופלים באיכות גבוהה, יכולים לשמש להשקיה חקלאית ללא חשש של [[זיהום הקרקע]] או מי תהום. השפכים שאינם מטופלים או מטופלים באיכות נמוכה, מזהמים את מי התהום, את הנחלים, הקרקע והים ופוגעים בצמחייה. חומרים רעילים יותר כמו [[מתכות כבדות]], דורשים טיפול מיוחד וכניסתם למערכת טיהור השפכים פוגעת בה.  

תושבי מדינת ישראל והתעשיות בה מייצרים מדי שנה 450 מיליוני מטרים מעוקבים (מלמ"ק) של שפכים. שפכים שאינם רעילים ומטופלים באיכות גבוהה, יכולים לשמש להשקיה חקלאית ללא חשש של [[זיהום הקרקע]] או מי תהום. השפכים שאינם מטופלים או מטופלים באיכות נמוכה, מזהמים את מי התהום, את הנחלים, הקרקע והים ופוגעים בצמחייה. חומרים רעילים יותר כמו [[מתכות כבדות]], דורשים טיפול מיוחד וכניסתם למערכת טיהור השפכים פוגעת בה.  

96% מהשפכים זורמים במערכות הביוב וההולכה,ו 4% נספגים בקרקע בבורות ספיגה.

96% מהשפכים זורמים במערכות הביוב וההולכה,ו-4% נספגים בקרקע בבורות ספיגה.

290 מיליוני מ"ק קולחים מושבים לשנה (כ־64%) לשימוש בחקלאות בעזרת מכוני טיהור השפכים. סה"כ 63% מהשפכים שהם כ־283 מיליוני מ"ק מטופלים ברמה נאותה, בעוד 37% (160 מליוני מ"ק) לא מטופלים כלל או מטופלים ברמה נמוכה.

290 מיליוני מ"ק קולחים מושבים לשנה (כ-64%) לשימוש בחקלאות בעזרת מכוני טיהור השפכים. סה"כ 63% מהשפכים שהם כ-283 מיליוני מ"ק מטופלים ברמה נאותה, בעוד 37% (160 מליוני מ"ק) לא מטופלים כלל או מטופלים ברמה נמוכה.

===זיהום מים===

===זיהום מים===

ישראל סובלת משורה ארוכה של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] ו[[זיהום מים בישראל|מים]] בחומרים רעילים ומסוכנים - זיהום על ידי תעשיות, מפעלים בטחוניים, דלקים מתחנות דלק ומאגרי דלק, זיהום חקלאי, ועוד. זיהומים אלה גורמים להשבתת בארות רבות - בעיקר באיזור המרכז ומישור החוף שבו יש יותר התיישבות ותעשייה. [[זיהום קרקע]] עקב תעשיות מזהמות שפעלו לפני מספר עשורים ממשיך לזהם את המים גם היום.  

ישראל סובלת משורה ארוכה של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] ו[[זיהום מים בישראל|מים]] בחומרים רעילים ומסוכנים - זיהום על ידי תעשיות, מפעלים בטחוניים, דלקים מתחנות דלק ומאגרי דלק, זיהום חקלאי, ועוד. זיהומים אלה גורמים להשבתת בארות רבות - בעיקר באיזור המרכז ומישור החוף שבו יש יותר התיישבות ותעשייה. [[זיהום קרקע]] עקב תעשיות מזהמות שפעלו לפני מספר עשורים ממשיך לזהם את המים גם היום.  

באיזור אקוויפר החוף לבדו, העריכה רשות המים כי סה"כ השטח המזוהם ב- 63 אתרי התעשייה המרכזיים מגיע לכ 72 קמ"ר - כלומר שטח שדומה לשטח המשותף של תל אביב, רמת גן, גבעתיים ובני ברק. נפח המים המזוהם באתרים הינו כ 1.7 מיליארד מ"ק[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib9/industrial-pollution-prevention-summary-2014.pdf] - מעל כמות הצריכה השנתית הממוצעת של מים שפירים בכל ישראל. ראו עוד ב[[זיהום מים בישראל]].

באיזור אקוויפר החוף לבדו, העריכה רשות המים כי סה"כ השטח המזוהם ב-63 אתרי התעשייה המרכזיים מגיע לכ-72 קמ"ר - כלומר שטח שדומה לשטח המשותף של תל אביב, רמת גן, גבעתיים ובני ברק. נפח המים המזוהם באתרים הינו כ-1.7 מיליארד מ"ק[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib9/industrial-pollution-prevention-summary-2014.pdf] - מעל כמות הצריכה השנתית הממוצעת של מים שפירים בכל ישראל. ראו עוד ב[[זיהום מים בישראל]].

===השפד"ן===

===השפד"ן===

השפד"ן הוא מכון טיהור השפכים הגדול במדינת ישראל. הוא משרת אוכלוסייה של כ- 1.5 מיליון איש, תושבי גוש דן.

השפד"ן הוא מכון טיהור השפכים הגדול במדינת ישראל. הוא משרת אוכלוסייה של כ-1.5 מיליון איש, תושבי גוש דן.

מדי שנה זורמים לשפד"ן מערי גוש דן כ-123 מיליון מ"ק ביוב, המהווה כשליש מכמות השפכים הנוצרת בישראל. הקולחים המסוננים בתהליך טיפול שלישוני (מים הקרובים באיכותם למי שתיה) מהווים מקור מים חשוב שכן כמעט כולם מועברים "בקו השלישי" - מערכת אספקת מים נפרדת להשקיה חקלאית בדרום המדינה - ומספקים כ-20% מתצרוכת המים להשקייה בנגב.

מדי שנה זורמים לשפד"ן מערי גוש דן כ-123 מיליון מ"ק ביוב, המהווה כשליש מכמות השפכים הנוצרת בישראל. הקולחים המסוננים בתהליך טיפול שלישוני (מים הקרובים באיכותם למי שתיה) מהווים מקור מים חשוב שכן כמעט כולם מועברים "בקו השלישי" - מערכת אספקת מים נפרדת להשקיה חקלאית בדרום המדינה - ומספקים כ-20% מתצרוכת המים להשקייה בנגב.

* [http://hasviva.co.il/?p=156 מערכות הנחלים על סף קריסה] 11.05.08 אתר "הסביבה", על פי דו"ח של [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://hasviva.co.il/?p=156 מערכות הנחלים על סף קריסה] 11.05.08 אתר "הסביבה", על פי דו"ח של [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html "הממשל מייצר פאניקה במשק המים כדי לדאוג לבעלי ההון"] לטענת ד"ר פרץ דר. אבי בר-אלי, הארץ, 4.6.08

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html "הממשל מייצר פאניקה במשק המים כדי לדאוג לבעלי ההון"] לטענת ד"ר פרץ דר. אבי בר-אלי, הארץ, 4.6.08

* [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/8178/92/ יחד להצלת אקוויפר ההר] תכנית סניטארית למגזר הכפרי ברשות הפלסטינית שיזמו ארנון גורן והדס שכנאי, באתר אפוק טיימס, פברואר 2008

* [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/8178/92/ יחד להצלת אקוויפר ההר] תכנית סניטרית למגזר הכפרי ברשות הפלסטינית שיזמו ארנון גורן והדס שכנאי, באתר אפוק טיימס, פברואר 2008

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686478,00.html לראשונה: הציבור ישפיע על עתיד משק המים] רשות המים מגבשת לראשונה תוכנית אב לטווח ארוך - 30 עד 50 השנים הבאות , ynet 24.03.09

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686478,00.html לראשונה: הציבור ישפיע על עתיד משק המים] רשות המים מגבשת לראשונה תוכנית אב לטווח ארוך - 30 עד 50 השנים הבאות, ynet 24.03.09

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1127889.html כך חוסכים במים בחו"ל - וכך ניתן לעשות זאת בישראל] צפריר רינת, הארץ, 13/11/09

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1127889.html כך חוסכים במים בחו"ל - וכך ניתן לעשות זאת בישראל] צפריר רינת, הארץ, 13/11/09

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000528661&fid=2923 מים ואוויר הם מוצרי צריכה] מירב אנקורי, גלובס, 07/01/2010  

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000528661&fid=2923 מים ואוויר הם מוצרי צריכה] מירב אנקורי, גלובס, 07/01/2010  

{{מים}}

{{מים}}

{{תבנית:ישראל}}

{{ישראל}}

[[קטגוריה:מים בישראל|*]]

[[קטגוריה:מים בישראל|*]]

[[קטגוריה:מים]]

[[קטגוריה:מים]]

[[קטגוריה:ישראל]]

[[קטגוריה:ישראל]]