שורה 39: |
שורה 39: |
| * [[הטמנה ושריפה]] (Recover, במובן של הפקת אנרגיה מחדש מתוצרי האשפה) | | * [[הטמנה ושריפה]] (Recover, במובן של הפקת אנרגיה מחדש מתוצרי האשפה) |
| | | |
− | אלו הם 4 ה-R המסורתיים. ל 4 האלו ניתן להוסיף את : | + | אלו הם 4 ה-R המסורתיים. ל-4 האלו ניתן להוסיף את: |
| * [[תיקון]] (Repair) | | * [[תיקון]] (Repair) |
| * [[עיצוב מקיים|עיצוב מחדש]] (Redesign) | | * [[עיצוב מקיים|עיצוב מחדש]] (Redesign) |
שורה 50: |
שורה 50: |
| זהו התחום המשמעותי ביותר בנושא של טיפול בפסולת מבין 4 השלבים המסורתיים. שכל שאר השלבים הם רק שלבים משלימים לשלב זה. צמצום במקור יבטל את הצורך בשימוש חוזר או במיחזור - כך גם תיחסך העלות הכלכלית וגם העומס הסביבתי של הייצור, המיחזור והסילוק של המוצרים המיותרים. | | זהו התחום המשמעותי ביותר בנושא של טיפול בפסולת מבין 4 השלבים המסורתיים. שכל שאר השלבים הם רק שלבים משלימים לשלב זה. צמצום במקור יבטל את הצורך בשימוש חוזר או במיחזור - כך גם תיחסך העלות הכלכלית וגם העומס הסביבתי של הייצור, המיחזור והסילוק של המוצרים המיותרים. |
| | | |
− | הזיהום וכמות המשאבים שכל אחד מאתנו מכלה נוצרים בעיקר כפונקציה של כמות המוצרים שאנו צורכים. אם כל משפחה אמריקנית צורכת ומזהמת כמו 240 הודים, ברור שמחיזור בלבד אינו התשובה. אם תביאו בחשבון שלכל מוצר שאנו קונים יש מחיר סמוי גדול למדי בתהליך הייצור (וכיום גם עקב שינועו ע"פ חצי עולם), תבינו כיצד ארצות הברית עם 6% מאוכלוסיית העולם גורמת ל 30% מהנזק הסביבתי | + | הזיהום וכמות המשאבים שכל אחד מאתנו מכלה נוצרים בעיקר כפונקציה של כמות המוצרים שאנו צורכים. אם כל משפחה אמריקנית צורכת ומזהמת כמו 240 הודים, ברור שמחיזור בלבד אינו התשובה. אם תביאו בחשבון שלכל מוצר שאנו קונים יש מחיר סמוי גדול למדי בתהליך הייצור (וכיום גם עקב שינועו ע"פ חצי עולם), תבינו כיצד ארצות הברית עם 6% מאוכלוסיית העולם גורמת ל-30% מהנזק הסביבתי |
| | | |
| האם ישנה התנגשות בין דרישה זו לבין "איכות החיים"? לאו דווקא. לדוגמא, כשלכולם יש מכונית - אין חניה ויש פקקים וזיהום - אף אחד לא יכול לנסוע. למעשה כשאנו קונים מוצר לרוב אנו מבקשים להנות דווקא משרות מסוים שאותו מוצר אמור לתת - והספקת השרות הזה (לדוגמא תחבורה) לא בהכרח תתבצע על הצד הטוב ביותר אם לכולם יש את המוצר מספק השרות, לדוגמא מכוניות. עוד בנושא זה במאמר [[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]]. | | האם ישנה התנגשות בין דרישה זו לבין "איכות החיים"? לאו דווקא. לדוגמא, כשלכולם יש מכונית - אין חניה ויש פקקים וזיהום - אף אחד לא יכול לנסוע. למעשה כשאנו קונים מוצר לרוב אנו מבקשים להנות דווקא משרות מסוים שאותו מוצר אמור לתת - והספקת השרות הזה (לדוגמא תחבורה) לא בהכרח תתבצע על הצד הטוב ביותר אם לכולם יש את המוצר מספק השרות, לדוגמא מכוניות. עוד בנושא זה במאמר [[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]]. |
שורה 64: |
שורה 64: |
| | | |
| ==תיקון== | | ==תיקון== |
− | תיקון של מוצרים רבים הפך כבר ל"לא כלכלי" שכן במחיר ה"זול" של המוצר המתיישן במהירות נוח יותר לקנות מוצר חדש. גם בעלי המקצוע שבעבר היו עומדים לרשות מי שרצה לתקן מוצרים - כמו שענים או סנלדרים - הם דבר שהולך ונעלם. | + | תיקון של מוצרים רבים הפך כבר ל"לא כלכלי" שכן במחיר ה"זול" של המוצר המתיישן במהירות נוח יותר לקנות מוצר חדש. גם בעלי המקצוע שבעבר היו עומדים לרשות מי שרצה לתקן מוצרים - כמו שענים או סנדלרים - הם דבר שהולך ונעלם. |
| | | |
| במציאות מקיימת יותר, בה היצרן אחראי למוצר למשך כל חייו, שירותי תיקון צפויים להפוך שוב לדבר מקובל. ככל שהלחץ הסביבתי יגבר והמחיר האמיתי של זריקת מוצרים לפח יאמיר ויכנס לתוך התחשיב הכלכלי, יהיו יותר שירותי תיקון זמינים. עד אז, כדאי לנסות להשיג מוצרים שיש אפשרות לתקנם, ולרכוש מיומנות בכך. כאן אולי גם המקום להזכיר את המקום החשוב של תיקון כאמירה ערכית, כמו תיקון הנפש או תיקון מעשים. (עוד בספרם של [[דב חנין]] ו[[אריה ארנון]] [[מקום לתיקון (ספר)|מקום לתיקון]]) | | במציאות מקיימת יותר, בה היצרן אחראי למוצר למשך כל חייו, שירותי תיקון צפויים להפוך שוב לדבר מקובל. ככל שהלחץ הסביבתי יגבר והמחיר האמיתי של זריקת מוצרים לפח יאמיר ויכנס לתוך התחשיב הכלכלי, יהיו יותר שירותי תיקון זמינים. עד אז, כדאי לנסות להשיג מוצרים שיש אפשרות לתקנם, ולרכוש מיומנות בכך. כאן אולי גם המקום להזכיר את המקום החשוב של תיקון כאמירה ערכית, כמו תיקון הנפש או תיקון מעשים. (עוד בספרם של [[דב חנין]] ו[[אריה ארנון]] [[מקום לתיקון (ספר)|מקום לתיקון]]) |
שורה 76: |
שורה 76: |
| לא פעם המיחזור הוא יקר למדי וגורם לתופעות לוואי בתחום הסביבה - לדוגמא מיחזור נייר ו[[הלבנת נייר|הלבנתו]] כרוכה לרוב בזיהום קשה של מקורות מים. לכן כדאי פעמים רבות לבחור מלכתחילה במוצרים שמתכלים מעצמם (היינו מהווים חומרי גלם ליצורים שונים בטבע). [[קנביס]], לדוגמא עדיף מבחינה זו בהרבה על סוגי פלסטיק שונים - פלסטיקים מזהמים מאוד בתהליך הייצור שלהם, את רובם קשה למחזר או לא כדאי מבחינה כלכלית ותוצרי הלוואי שלהם יכולים להיות רעילים ביותר. | | לא פעם המיחזור הוא יקר למדי וגורם לתופעות לוואי בתחום הסביבה - לדוגמא מיחזור נייר ו[[הלבנת נייר|הלבנתו]] כרוכה לרוב בזיהום קשה של מקורות מים. לכן כדאי פעמים רבות לבחור מלכתחילה במוצרים שמתכלים מעצמם (היינו מהווים חומרי גלם ליצורים שונים בטבע). [[קנביס]], לדוגמא עדיף מבחינה זו בהרבה על סוגי פלסטיק שונים - פלסטיקים מזהמים מאוד בתהליך הייצור שלהם, את רובם קשה למחזר או לא כדאי מבחינה כלכלית ותוצרי הלוואי שלהם יכולים להיות רעילים ביותר. |
| | | |
− | בתחום המיחזור כדאי לתת דגש על תהליך ייצור ה[[קומפוסט]], שכן שאריות מזון וצמחייה (הבסיס לקומפוסט) מהווים כ 40% ממשקל הפסולת ויחד עם נייר (שגם הוא טוב לקומפוסט), מדובר ב 70% מהפסולת בישראל. פסולת אורגנית שמתפרקת בתהליך קומפוסטציה בתנאים אירוביים (כלומר בנוכחות אוויר, בניגוד לפסולת שקבורה באדמה המתפרקת בתנאים אנאירוביים), אינה מפיקה ריחות או חומרים מסוכנים ונוצר [[דשן אורגני]] להעשרת ה[[קרקע]]. כך שאפילו בתוך תחום המיחזור, המיחזור שרוב בני האדם מתכוונים עליו (בדרך כלל מחזור נייר, פלסטיק וזכוכית) מהווה רק מרכיב קטן. | + | בתחום המיחזור כדאי לתת דגש על תהליך ייצור ה[[קומפוסט]], שכן שאריות מזון וצמחייה (הבסיס לקומפוסט) מהווים כ-40% ממשקל הפסולת ויחד עם נייר (שגם הוא טוב לקומפוסט), מדובר ב 70% מהפסולת בישראל. פסולת אורגנית שמתפרקת בתהליך קומפוסטציה בתנאים אירוביים (כלומר בנוכחות אוויר, בניגוד לפסולת שקבורה באדמה המתפרקת בתנאים אנאירוביים), אינה מפיקה ריחות או חומרים מסוכנים ונוצר [[דשן אורגני]] להעשרת ה[[קרקע]]. כך שאפילו בתוך תחום המיחזור, המיחזור שרוב בני האדם מתכוונים עליו (בדרך כלל מחזור נייר, פלסטיק וזכוכית) מהווה רק מרכיב קטן. |
| | | |
− | ושוב - צריכת מוצרים ירוקים ומיחזורם, אינה פיתרון כל עוד לא נעשה דבר בשלבים הקודמים שהזכרנו. אם תגיע ישראל ל 25% אחוז מיחזור, אבל תמשך גם המגמה של הגדלת ייצור הפסולת לנפש אז אנו רק מקטינים את הקצב שבו גדלות בעיות הפסולת. | + | ושוב - צריכת מוצרים ירוקים ומיחזורם, אינה פיתרון כל עוד לא נעשה דבר בשלבים הקודמים שהזכרנו. אם תגיע ישראל ל-25% אחוז מיחזור, אבל תמשך גם המגמה של הגדלת ייצור הפסולת לנפש אז אנו רק מקטינים את הקצב שבו גדלות בעיות הפסולת. |
| | | |
| ==הטמנה ושריפה== | | ==הטמנה ושריפה== |
| אלה הם פתרונות-הקצה שמיושמים כיום ויוצרים בעיות קשות. הטמנת אשפה יוצרת מפגעים של [[זיהום מים]], מפגעי ריח, [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בחומרים מסוכנים, הגברת [[התחממות עולמית]] כתוצאה מפליטת מתאן ו-CO<sub>2</sub> (מתאן הוא [[גז חממה]] 'יעיל' פי 8 מ-CO<sub>2</sub>). הבעיה העיקרית היא זיהום המים על ידי חומרים רעילים המושלכים לאשפה (סוללות, שאריות צבעים ומדללים, מכשירים אלקטרוניים ועוד), והעובדה שפסולת אורגנית שטמונה באדמה מתפרקת הרבה יותר לאט ובצורה אנאירובית (בניגוד לקומפוסטציה). המטמנה מהווה "קופסה שחורה" שאין לנו שליטה על תוכנה, למעט התקווה ש"יהיה בסדר". אין לנו שום שליטה על התרכובות המסוכנות שנוצרות בין חומרי הפסולת ומחלחלות למי התהום שלנו. לאט - אבל בנחישות. | | אלה הם פתרונות-הקצה שמיושמים כיום ויוצרים בעיות קשות. הטמנת אשפה יוצרת מפגעים של [[זיהום מים]], מפגעי ריח, [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בחומרים מסוכנים, הגברת [[התחממות עולמית]] כתוצאה מפליטת מתאן ו-CO<sub>2</sub> (מתאן הוא [[גז חממה]] 'יעיל' פי 8 מ-CO<sub>2</sub>). הבעיה העיקרית היא זיהום המים על ידי חומרים רעילים המושלכים לאשפה (סוללות, שאריות צבעים ומדללים, מכשירים אלקטרוניים ועוד), והעובדה שפסולת אורגנית שטמונה באדמה מתפרקת הרבה יותר לאט ובצורה אנאירובית (בניגוד לקומפוסטציה). המטמנה מהווה "קופסה שחורה" שאין לנו שליטה על תוכנה, למעט התקווה ש"יהיה בסדר". אין לנו שום שליטה על התרכובות המסוכנות שנוצרות בין חומרי הפסולת ומחלחלות למי התהום שלנו. לאט - אבל בנחישות. |
| | | |
− | שריפה - פתרון בעייתי אפילו יותר מההטמנה. ראשית, שריפה יוצרת בעיות קשות של זיהום אוויר. פלסטיקים שנשרפים פולטים [[דיוקסין|דיוקסיני]]ם - חומרים רעילים גם בריכוזים קטנים מאוד שגורמים למקרי סרטן "במורד הרוח". בעיה קשה לא פחות היא התרומה להגברת [[אפקט החממה]] - שכן יש להשקיע אנרגיה רבה בשריפת פסולת במיוחד אם היא לא ממויינת (תהליך המיון מייקר את השריפה). עפר השריפה אף הוא בעייתי מאוד וחלקו מכיל [[מתכות כבדות]] וחומרים מסוכנים אחרים שיש צורך לקבור אותם במטמנות לחומרים רעילים. | + | שריפה - פתרון בעייתי אפילו יותר מההטמנה. ראשית, שריפה יוצרת בעיות קשות של זיהום אוויר. פלסטיקים שנשרפים פולטים [[דיוקסין|דיוקסיני]]ם - חומרים רעילים גם בריכוזים קטנים מאוד שגורמים למקרי סרטן "במורד הרוח". בעיה קשה לא פחות היא התרומה להגברת [[אפקט החממה]] - שכן יש להשקיע אנרגיה רבה בשריפת פסולת במיוחד אם היא לא ממויינת (תהליך המיון מייקר את השריפה). אפר השריפה אף הוא בעייתי מאוד וחלקו מכיל [[מתכות כבדות]] וחומרים מסוכנים אחרים שיש צורך לקבור אותם במטמנות לחומרים רעילים. |
| | | |
| השרפה מהווה פתרון קצה שמספק אשלייה מסוג זבנג וגמרנו - כאילו עצם זה שהאשפה נעלמה מהעין יש בה כדי לפתור את בעיית האשפה - שרק עברה למימד אחר- אפר וזיהום אוויר. עקב הבעיות שנתגלו במשרפות, הוחמרו הדרישות מולם וכתוצאה מכך נסגרו הרבה משרפות באירופה - אם בגלל לחץ של תושבים ואם בגלל שהתייקרות הטיפול הפכה את כל הסיפור ללא כדאי. גופים כמו גרינפיס מתנגדים לשריפה - ראו פרטים באתר גרינפיס. | | השרפה מהווה פתרון קצה שמספק אשלייה מסוג זבנג וגמרנו - כאילו עצם זה שהאשפה נעלמה מהעין יש בה כדי לפתור את בעיית האשפה - שרק עברה למימד אחר- אפר וזיהום אוויר. עקב הבעיות שנתגלו במשרפות, הוחמרו הדרישות מולם וכתוצאה מכך נסגרו הרבה משרפות באירופה - אם בגלל לחץ של תושבים ואם בגלל שהתייקרות הטיפול הפכה את כל הסיפור ללא כדאי. גופים כמו גרינפיס מתנגדים לשריפה - ראו פרטים באתר גרינפיס. |
שורה 114: |
שורה 114: |
| ==חשיבה מחדש, ארגון מחדש== | | ==חשיבה מחדש, ארגון מחדש== |
| | | |
− | צעד נוסף שנזכר ב"[[המהפכה התעשייתית הבאה]]", הינו מעבר ממכירת מוצרים למכירת שרותים. דבר זה יגרום לכך שלעסקים לא יהיה אינטרס למכור מוצרים שיתבלו כמה שיותר מהר. זו דוגמא אחת לחשיבה מחודשת על דברים, ועל הצעות לארגון מחדש של החברה, הכלכלה, התרבות והפוליטיקה כדי להיות מסוגלים לשרוד בתוך הדרישות הסביבתיות. | + | צעד נוסף שנזכר ב"[[המהפכה התעשייתית הבאה]]", הינו מעבר ממכירת מוצרים למכירת שירותים. דבר זה יגרום לכך שלעסקים לא יהיה אינטרס למכור מוצרים שיתבלו כמה שיותר מהר. זו דוגמא אחת לחשיבה מחודשת על דברים, ועל הצעות לארגון מחדש של החברה, הכלכלה, התרבות והפוליטיקה כדי להיות מסוגלים לשרוד בתוך הדרישות הסביבתיות. |
| | | |
| צעדים אחרים הם ארגון מחדש של היחס החוקי והחברתי כלפי תאגידים, הנדסה מחודשת של הכסף, מוסדות אשראי שונים ונוספים, קהילות, ארגון שונה של שוק העבודה ועוד. | | צעדים אחרים הם ארגון מחדש של היחס החוקי והחברתי כלפי תאגידים, הנדסה מחודשת של הכסף, מוסדות אשראי שונים ונוספים, קהילות, ארגון שונה של שוק העבודה ועוד. |
| | | |
− | הצעדים המשמעותיים ביותר (וגם הקשים ביותר) מרוכזים כאן- ביכולת של אנשים לשנות את דפוסי החשיבה שלהם, לעבור שינוי תרבותי שהוא דבר מתבקש בהקשר הסביבתי. מלבד זאת על אנשי התנועה הסביבתית לחשוב מחדש על רעיונתיהם שלהם, ולנסות לבנות מבנים חברתיים התומכים באורח חיים מקיים יותר - לדוגמא פארמקלצ'ר, קהילות מטבע מקומי, "רכבת מהירה" מאוטובוסים, תכנון ערים, וחיזוק קהילות. | + | הצעדים המשמעותיים ביותר (וגם הקשים ביותר) מרוכזים כאן- ביכולת של אנשים לשנות את דפוסי החשיבה שלהם, לעבור שינוי תרבותי שהוא דבר מתבקש בהקשר הסביבתי. מלבד זאת על אנשי התנועה הסביבתית לחשוב מחדש על רעיונתיהם שלהם, ולנסות לבנות מבנים חברתיים התומכים באורח חיים מקיים יותר - לדוגמא פרמקלצ'ר, קהילות מטבע מקומי, "רכבת מהירה" מאוטובוסים, תכנון ערים, וחיזוק קהילות. |
| | | |
| המסר הוא שמיחזור זה לא כל הסיפור. ואולי הלקח החשוב יותר מכל סיפור הזבל הזה הוא שבמקום לעשות שימוש חוזר במעגלי החשיבה שלנו או למחזר כל הזמן מידע שפעם שמענו, עדיף לחשוב על בעיות לעומק, להישאר פתוחים לרעיונות חדשים, ולהטיל ספק בהנחות שלנו. | | המסר הוא שמיחזור זה לא כל הסיפור. ואולי הלקח החשוב יותר מכל סיפור הזבל הזה הוא שבמקום לעשות שימוש חוזר במעגלי החשיבה שלנו או למחזר כל הזמן מידע שפעם שמענו, עדיף לחשוב על בעיות לעומק, להישאר פתוחים לרעיונות חדשים, ולהטיל ספק בהנחות שלנו. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
− | *[[חומרי גלם]] | + | * [[חומרי גלם]] |
− | *[[טביעת רגל אקולוגית]] | + | * [[טביעת רגל אקולוגית]] |
− | *[[התיישנות מכוונת]] | + | * [[התיישנות מכוונת]] |
− | *[[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]] | + | * [[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]] |
− | *[[תרבות הצריכה]] | + | * [[תרבות הצריכה]] |
| | | |
| [[קטגוריה:סביבתנות]] | | [[קטגוריה:סביבתנות]] |