שינויים

דיילי מבקר את ה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים בני האדם במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות ([[אנטרופיה]] כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] והמערכת הביופיזית של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך בתהליכים טבעיים. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי עבודה ומכונות - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת ולפעמים הדבר הוא יקר מאד או בלתי אפשרי).  

דיילי מבקר את ה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים בני האדם במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות ([[אנטרופיה]] כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] והמערכת הביופיזית של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך בתהליכים טבעיים. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי עבודה ומכונות - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת ולפעמים הדבר הוא יקר מאד או בלתי אפשרי).  

דיילי מביא את  מדבר על המושג של [[פירמידה הפוכה]] לפיו הכלכלה כולה נשנעת על [[משאבים טבעיים]] כמו חיטה, אור שמש מחצבים או [[קרקע]]. בספרו [[מעבר לצמיחה]] דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות וחקלאות מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.  

דיילי מביא את  מדבר על המושג של [[פירמידה הפוכה]] לפיו הכלכלה כולה נשענת על [[משאבים טבעיים]] כמו חיטה, אור שמש מחצבים או [[קרקע]]. בספרו [[מעבר לצמיחה]] דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות וחקלאות מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.  

היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו לרווחה רק על סמך מחיר השוק שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בפוקנציית הייצור או בכמות המבוקשת. לדוגמה אם יש [[רעב]] החקלאות יכולה להגיע בקלות ל-90% מהתמ"ג - היות והחישוב של ערך על פי מחיר לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש גמישות ביקוש שונה. כאשר משתנה המחיר של מוצרי קוסמטיקה לדוגמה הצרכנים לא מגיבים לכך באותו אופן כמו שהם יגיבו לשינוי במחיר החיטה.  

היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו לרווחה רק על סמך מחיר השוק שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמשתנה כאשר יש שינוי בפונקציית הייצור או בכמות המבוקשת. לדוגמה אם יש [[רעב]] החקלאות יכולה להגיע בקלות ל-90% מהתמ"ג - היות והחישוב של ערך על פי מחיר לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש גמישות ביקוש שונה. כאשר משתנה המחיר של מוצרי קוסמטיקה לדוגמה הצרכנים לא מגיבים לכך באותו אופן כמו שהם יגיבו לשינוי במחיר החיטה.  

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפרימידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של החקלאות, ו5% של מחיר הפקת מתכות ומחצבים אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמדיה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.

דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפרימידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של החקלאות, ו5% של מחיר הפקת מתכות ומחצבים אחרים, הם לכאורה פחות מ-10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמידה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי [[ארנסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה-5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.

===צמיחה ורווחה===

===צמיחה ורווחה===

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

במהלך הייצור וכאשר מכינים הון תעשייתי מכלים לשם כך [[הון טבעי]]. עץ שנכרת לשם הפקת שולחן מספק לנו שירותים חדשים של שולחן. אנו מפסידים את [[שירותי המערכת הטבעית |שירותי הטבע]] שהעץ החי נתן לנו כמו הספקת חמצן, ייצוב קרקעות מפני [[סחף קרקע]], החדרת מים למי תהום, הגנה מפני [[התחממות עולמית]] על ידי קיבוע חנקן, צל, קירור מקומי ועוד.  

כאשר העולם היה ריק - מעט אנשים שצרכו מעט יחסית, היה קל להתעלם מהיבט זה, כיום יותר ויותר קשה לבצע זאת. בנוסף כאשר היו הרבה עצים ומעט אנשים התרומה השולית של כל עץ לרווחה היתה נמוכה - היו הרבה עצים כך שהפסד קטן של שירותי טבע היה דבר בלתי מורגש. לעומת זאת התרומה של שולחן נוסף והשירותים ששולחן זה יכל לספק היו גדולים. לעומת זאת בעולם מלא - עולם שיש בו הרבה בני אדם, ולהם הרבה חפצים, ושבו הכלכלה העולמית האנושית היא גדולה יחסית ל[[מערכת האקולוגית]] המצב הוא שונה. התרומה השולית לרווחה של שולחן נוסף במשק בית שבו יש כבר כמה שולחונות היא נמוכהה יחסית, וההפסד השולי של עץ נוסף שנכרת לשירותי הטבע הוא גבוה יחסית לעבר.  

כאשר העולם היה ריק - מעט אנשים שצרכו מעט יחסית, היה קל להתעלם מהיבט זה, כיום יותר ויותר קשה לבצע זאת. בנוסף כאשר היו הרבה עצים ומעט אנשים התרומה השולית של כל עץ לרווחה היתה נמוכה - היו הרבה עצים כך שהפסד קטן של שירותי טבע היה דבר בלתי מורגש. לעומת זאת התרומה של שולחן נוסף והשירותים ששולחן זה יכל לספק היו גדולים. לעומת זאת בעולם מלא - עולם שיש בו הרבה בני אדם, ולהם הרבה חפצים, ושבו הכלכלה העולמית האנושית היא גדולה יחסית ל[[מערכת האקולוגית]] המצב הוא שונה. התרומה השולית לרווחה של שולחן נוסף במשק בית שבו יש כבר כמה שולחנות היא נמוכה יחסית, וההפסד השולי של עץ נוסף שנכרת לשירותי הטבע הוא גבוה יחסית לעבר.  

דיילי מעיר כאן שהמשך הצריכה של שולחנות יהיה גבוה כל עוד [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה תמשיך לגדול]]. ולכן כלכלת מצב יציב מחייבת [[ייצוב אוכלוסין]].  

דיילי מעיר כאן שהמשך הצריכה של שולחנות יהיה גבוה כל עוד [[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה תמשיך לגדול]]. ולכן כלכלת מצב יציב מחייבת [[ייצוב אוכלוסין]].  

==פרקים נוספים==

==פרקים נוספים==

הפרקים 12 ו-13 של הספר מתארים את עבודותיהם של שניים מאבות הכלכלה האקולוגית: [[פרדריק סודי]] שפעל בשנות ה-20 של המאה -20, ו[[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] שפעל בשנות ה-70 של המאה ה-20, והיה מורהו של דיילי. שני ההוגים ניסו לתאר את הקשרים בין [[תרמודינמיקה]] לבין כלכלה ומדעי החברה.  

הפרקים 12 ו-13 של הספר מתארים את עבודותיהם של שניים מאבות הכלכלה האקולוגית: [[פרדריק סודי]] שפעל בשנות ה-20 של המאה ה-20, ו[[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] שפעל בשנות ה-70 של המאה ה-20, והיה מורהו של דיילי. שני ההוגים ניסו לתאר את הקשרים בין [[תרמודינמיקה]] לבין כלכלה ומדעי החברה.  

חלקו האחרון של הספר מתאר את הקשרים בין דת ומצפון לשאלות אתיות העולות מדילמות [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] - קו שדיילי ממשיך בו היבטים שבוטאו גם בספר [[לטובת הכלל]]

חלקו האחרון של הספר מתאר את הקשרים בין דת ומצפון לשאלות אתיות העולות מדילמות [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] - קו שדיילי ממשיך בו היבטים שבוטאו גם בספר [[לטובת הכלל]]

* [[כלכלת מצב יציב]]

* [[כלכלת מצב יציב]]

* [[שגשוג ללא צמיחה (ספר)]]

* [[שגשוג ללא צמיחה (ספר)]]

{{צמיחה כלכלית}}

{{צמיחה כלכלית}}