47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''פיצול נסיעות''' (mode split או Modal share) מודד את אחוז העובדים שמגיעים לעבודה באמצעי תח..."
'''פיצול נסיעות''' (mode split או Modal share) מודד את אחוז העובדים [[יוממות|שמגיעים לעבודה]] באמצעי תחבורה שונים כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]], [[תחבורת אופניים]], [[תחבורה ציבורית]] ו[[מכונית|ברכב פרטי]].
[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה בקרב תושבי העיר תל אביב יפו מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. במרכז העיר יש שימוש נמוך במכוניות לשם [[יוממות|נסיעות יוממות]] ו[[תחבורת אופניים בתל אביב|שימוש גבוה באופניים]] - שתי מגמות שונות לעומת שאר חלק העיר ולעומת ערים אחרות בישראל]].
יש הבדלים ניכרים בין ערים מערביות שונות במדדי פיצול נסיעות - חלק מהערים - בעיקר במזרח הרחוק או באירופה מתבססות על [[תחבורה בת קיימא]] - שילוב של תחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל וכמות השימוש במכוניות פרטיות לשם הגעה לעבודה ([[יוממות]]) ולעומת זאת ערים רבות בארצות הברית אוסטרליה ו[[קנדה]] מתבססות בעיקר על הגעה לעבודה באמצעות רכב פרטי.
מדד פיצול נסיעות הוא אחד המדדים בהם משתמשים כדי להבין דפוסי תחבורה שקיימים במדינות או בערים שונות. מדדים אחרים הם כמה רכבים יש לכל משק בית בממוצע, כמה קילומטראז' נוסע כל אדם או כל רכב בממוצע בשנה (נסועה שנתית), אחוז האנשים שיש להם רשיון נהיגה, רמת המינוע (כמות הרכבים לאלף איש). לכל מדד יש יתרונות וחסרונות משלו.
* '''כמות הרכבים למשק בית''' - במדינות שונות ייתכנו משקי בית בגודל שונה - לדוגמה משפחה עם 3 ילדים בישראל מול זוגות ואף בודדים במדינות אחרות. כמו כן ייתכנו מדינות או ערים שבהם אנשים הם בעלים של מכונית אבל משתמשים בה לעיתים רחוקות - בסופי שבוע וכו' - לדוגמה ב[[הולנד]] יש מכוניות פרטיות רבות אבל אנשים רבים משתמשים באופניים לשם נסיעות יוממות ונסיעות קצרות אחרות, מצב דומה מתרחש לגבי יוממי אופניים בישראל. השוואת כמות המכוניות הפרטיות שיש בכל משק בית יכולה להיות אמצעי לשם בחינת [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שיש באותה מדינה. לדוגמה בישראל יש עליה בכמות הרכבים שיש לכל משק בית. עם זאת דבר זה יכול להתפרש במספר דרכים - האחת היא שאנשים הם עשירים יותר ואו שהמחיר הראלי של מכוניות ירד ולכן יכולים להרשות לעצמם יותר מכוניות. הסבר נוסף הוא שהתפקוד של תחבורה ציבורית נמוך יותר ואו גובה מחיר יקר יותר ביחס לחלופה ולכן אנשים רוצים יותר להחזיק במכונית.
* '''רמת המינוע''' - רמת המינוע יכולה לגדול עקב שיפור ברמת החיים, בגלל פרבור או בגלל שאנשים מתקשים להגיע למקומות בלי מכונית. רמת המינוע היא מדד של כמות הון ולא אומרת מה רמת השימוש במכונית. בעיה קשה של רמת מינוע היא אי התחשבות בגיל האוכלוסיה ובהבדלים בין משקי בית שונים. בישראל יש לכאורה רמת מינוע נמוכה ביחס לאירופה ולארצות הברית, אבל הדבר נובע בחלקו מכך שכמות הילדים במשפחה ישראלית היא גבוה יותר ביחס למדינות אחרות. ככל שכמות הילדים במשפחה גבוה יותר (לדוגה במשפחות חרדיות ובמשפחות מוסלמיות) כך רמת המינוע הוא מדד בעייתי יותר לשם השוואה עם ערים או מדינות אחרות.
* '''נסועה שנתית ממוצעת ברכב''' - נתון זה מתייחס רק למכוניות פרטיות ומתעלם מסוגי רכבים אחרים. הנסועה עלולה לעלות בגלל [[פרבור]] ובגלל [[אפקט הבייגלה]] והתרחקות ממוצעת של העובדים ממקום העבודה. כן היא עלולה לגדול בגלל נהגים שמבצעים עיקופים כדי לנסות לעקוף [[פקקי תנועה]]. הנסועה עשויה לגדול גם עקב שיפור המצב הכלכלי וביצוע יותר נסיעות פנאי. הנסועה היא מדד מסויים שמבטע קירוב ל[[נפט|צריכת הדלק]] אם כי זו עשויה להשתנות בין סוגי מכוניות שונות וכן עקב מהירויות נסיעה שונות בכבישים שונים, פרופיל נהיגה שונה (תאוצות ובלימות שונות) ופקקים.
* '''זמן הנסיעה לעבודה''' - נתון חשוב לשם הבנת יעילות התחבורה במטרופולין. עם זאת יש חשיבות להבנת זמני נסיעה באמצעים שונים (כלורמ שילוב מדד זה במדד פיצול נסיעות). כמו כן שיפור בתחבורה העירונית יכול לעודד אנשים לבחור עבודות מרוחקות יותר אך משתלמות יותר. מכאן שניתן לשלב מדד זה במדדים מתוחכמים יותר שבודקים איזוטונים ליעדים - כמה יעדים שבאים בחשבון נמצאים במרחק נסיעה שווה ביחס לאדם. ככל שיש יותר יעדים (לדוגמה בטווח של חצי שעה) כך יש מרחב אפשרויות גדול יותר עבור האדם. באופן דומה אפשר לייצר מדדי איזטונים למסגרות חינוך, לקניות מזון וכו'.
פיצול נסיעות מכיל מידע שיכול לשמש לשם הבנת כמות [[חופש התנועה|החופש]] ו[[אי שוויון תחברותי]] שיש לאנשים במדינות עשירות בעלות הכנסה דומה. באופן כללי הגעה לעבודה בתחבורה ציבורית ואו באופניים או ברגל היא בדרך כלל אפשרות מעודפת בשל היבטים של חסכון בעלויות החזקה, בשל ביצוע פעילות גופנית ועוד. ככל שכמות השימוש בתחבורה פרטית הדבר נובע בדרך כלל מכך שיש [[תכנון מוטה רכב פרטי]] וקשה ואו מסוכן להשתמש באמצעי תחבורה אחרים.
במדינות וערים שונות יש יעדים של שינוי פיצול הנסיעות להקטנת השימוש במכוניות פרטיות והקטנת [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] הכרוכות בהן - [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[רעש]], [[אורח חיים יושבני]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|תפיסת שטח עירוני וייקור הדיור בערים עקב חנייה]] ועוד.
בישראל יש מידע מועט בלבד על מדדי פיצול נסיעות. המידע הקיים מתבסס על מפקד האוכלוסין של הלמ"ס, שנערך מדי כמה שנים- הסקר האחרון בוצע בשנת 2008. כמו כן מידע זה מתבסס על שאלות למשתמשים ולא כולל מדידות מעודכנות יותר המבוססים על בדיקות מיקום. סקרי נסיעות מתקדמים יותר בוצעו על ידי משרד התחבורה ביחס לירושלים ולכלל ישראל אבל לא פורסמו לציבור. עיריית תל אביב מבצעת סקר פיצול נסיעות כחלק מסקר תחבורת האופניים בעיר מדי שנתיים.
==ראו גם==
* [[תכנון מוטה רכב פרטי]]
* [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]
* [[איזור ידידותי להולכי רגל]]
* [[תחבורת אופניים]]
* [[עירוניות מתחדשת]]
* [[עירוב שימושי קרקע]]
* [[פרבור]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Modal_share פיצול נסיעות בערים שונות בעולם] בין הליכה, אופניים, רכב פרטי ותחבורה ציבורית, בויקיפדיה האנגלית
* [http://matat.com/docs/pizul_nesiot_lefi_mifkad.pdf פיצול נסיעות לעבודה לפי מפקדי האוכלוסין והדיור 1995 ו 2008] מת"ת
* [http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010
* [http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012
* [http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/סקר%20בנושא%20אופניים%20-%202014.pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל-אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר 2014
[[קטגוריה:מדדים]]
[[קטגוריה:תחבורה]]
[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה בקרב תושבי העיר תל אביב יפו מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. במרכז העיר יש שימוש נמוך במכוניות לשם [[יוממות|נסיעות יוממות]] ו[[תחבורת אופניים בתל אביב|שימוש גבוה באופניים]] - שתי מגמות שונות לעומת שאר חלק העיר ולעומת ערים אחרות בישראל]].
יש הבדלים ניכרים בין ערים מערביות שונות במדדי פיצול נסיעות - חלק מהערים - בעיקר במזרח הרחוק או באירופה מתבססות על [[תחבורה בת קיימא]] - שילוב של תחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל וכמות השימוש במכוניות פרטיות לשם הגעה לעבודה ([[יוממות]]) ולעומת זאת ערים רבות בארצות הברית אוסטרליה ו[[קנדה]] מתבססות בעיקר על הגעה לעבודה באמצעות רכב פרטי.
מדד פיצול נסיעות הוא אחד המדדים בהם משתמשים כדי להבין דפוסי תחבורה שקיימים במדינות או בערים שונות. מדדים אחרים הם כמה רכבים יש לכל משק בית בממוצע, כמה קילומטראז' נוסע כל אדם או כל רכב בממוצע בשנה (נסועה שנתית), אחוז האנשים שיש להם רשיון נהיגה, רמת המינוע (כמות הרכבים לאלף איש). לכל מדד יש יתרונות וחסרונות משלו.
* '''כמות הרכבים למשק בית''' - במדינות שונות ייתכנו משקי בית בגודל שונה - לדוגמה משפחה עם 3 ילדים בישראל מול זוגות ואף בודדים במדינות אחרות. כמו כן ייתכנו מדינות או ערים שבהם אנשים הם בעלים של מכונית אבל משתמשים בה לעיתים רחוקות - בסופי שבוע וכו' - לדוגמה ב[[הולנד]] יש מכוניות פרטיות רבות אבל אנשים רבים משתמשים באופניים לשם נסיעות יוממות ונסיעות קצרות אחרות, מצב דומה מתרחש לגבי יוממי אופניים בישראל. השוואת כמות המכוניות הפרטיות שיש בכל משק בית יכולה להיות אמצעי לשם בחינת [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שיש באותה מדינה. לדוגמה בישראל יש עליה בכמות הרכבים שיש לכל משק בית. עם זאת דבר זה יכול להתפרש במספר דרכים - האחת היא שאנשים הם עשירים יותר ואו שהמחיר הראלי של מכוניות ירד ולכן יכולים להרשות לעצמם יותר מכוניות. הסבר נוסף הוא שהתפקוד של תחבורה ציבורית נמוך יותר ואו גובה מחיר יקר יותר ביחס לחלופה ולכן אנשים רוצים יותר להחזיק במכונית.
* '''רמת המינוע''' - רמת המינוע יכולה לגדול עקב שיפור ברמת החיים, בגלל פרבור או בגלל שאנשים מתקשים להגיע למקומות בלי מכונית. רמת המינוע היא מדד של כמות הון ולא אומרת מה רמת השימוש במכונית. בעיה קשה של רמת מינוע היא אי התחשבות בגיל האוכלוסיה ובהבדלים בין משקי בית שונים. בישראל יש לכאורה רמת מינוע נמוכה ביחס לאירופה ולארצות הברית, אבל הדבר נובע בחלקו מכך שכמות הילדים במשפחה ישראלית היא גבוה יותר ביחס למדינות אחרות. ככל שכמות הילדים במשפחה גבוה יותר (לדוגה במשפחות חרדיות ובמשפחות מוסלמיות) כך רמת המינוע הוא מדד בעייתי יותר לשם השוואה עם ערים או מדינות אחרות.
* '''נסועה שנתית ממוצעת ברכב''' - נתון זה מתייחס רק למכוניות פרטיות ומתעלם מסוגי רכבים אחרים. הנסועה עלולה לעלות בגלל [[פרבור]] ובגלל [[אפקט הבייגלה]] והתרחקות ממוצעת של העובדים ממקום העבודה. כן היא עלולה לגדול בגלל נהגים שמבצעים עיקופים כדי לנסות לעקוף [[פקקי תנועה]]. הנסועה עשויה לגדול גם עקב שיפור המצב הכלכלי וביצוע יותר נסיעות פנאי. הנסועה היא מדד מסויים שמבטע קירוב ל[[נפט|צריכת הדלק]] אם כי זו עשויה להשתנות בין סוגי מכוניות שונות וכן עקב מהירויות נסיעה שונות בכבישים שונים, פרופיל נהיגה שונה (תאוצות ובלימות שונות) ופקקים.
* '''זמן הנסיעה לעבודה''' - נתון חשוב לשם הבנת יעילות התחבורה במטרופולין. עם זאת יש חשיבות להבנת זמני נסיעה באמצעים שונים (כלורמ שילוב מדד זה במדד פיצול נסיעות). כמו כן שיפור בתחבורה העירונית יכול לעודד אנשים לבחור עבודות מרוחקות יותר אך משתלמות יותר. מכאן שניתן לשלב מדד זה במדדים מתוחכמים יותר שבודקים איזוטונים ליעדים - כמה יעדים שבאים בחשבון נמצאים במרחק נסיעה שווה ביחס לאדם. ככל שיש יותר יעדים (לדוגמה בטווח של חצי שעה) כך יש מרחב אפשרויות גדול יותר עבור האדם. באופן דומה אפשר לייצר מדדי איזטונים למסגרות חינוך, לקניות מזון וכו'.
פיצול נסיעות מכיל מידע שיכול לשמש לשם הבנת כמות [[חופש התנועה|החופש]] ו[[אי שוויון תחברותי]] שיש לאנשים במדינות עשירות בעלות הכנסה דומה. באופן כללי הגעה לעבודה בתחבורה ציבורית ואו באופניים או ברגל היא בדרך כלל אפשרות מעודפת בשל היבטים של חסכון בעלויות החזקה, בשל ביצוע פעילות גופנית ועוד. ככל שכמות השימוש בתחבורה פרטית הדבר נובע בדרך כלל מכך שיש [[תכנון מוטה רכב פרטי]] וקשה ואו מסוכן להשתמש באמצעי תחבורה אחרים.
במדינות וערים שונות יש יעדים של שינוי פיצול הנסיעות להקטנת השימוש במכוניות פרטיות והקטנת [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] הכרוכות בהן - [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[רעש]], [[אורח חיים יושבני]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|תפיסת שטח עירוני וייקור הדיור בערים עקב חנייה]] ועוד.
בישראל יש מידע מועט בלבד על מדדי פיצול נסיעות. המידע הקיים מתבסס על מפקד האוכלוסין של הלמ"ס, שנערך מדי כמה שנים- הסקר האחרון בוצע בשנת 2008. כמו כן מידע זה מתבסס על שאלות למשתמשים ולא כולל מדידות מעודכנות יותר המבוססים על בדיקות מיקום. סקרי נסיעות מתקדמים יותר בוצעו על ידי משרד התחבורה ביחס לירושלים ולכלל ישראל אבל לא פורסמו לציבור. עיריית תל אביב מבצעת סקר פיצול נסיעות כחלק מסקר תחבורת האופניים בעיר מדי שנתיים.
==ראו גם==
* [[תכנון מוטה רכב פרטי]]
* [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]
* [[איזור ידידותי להולכי רגל]]
* [[תחבורת אופניים]]
* [[עירוניות מתחדשת]]
* [[עירוב שימושי קרקע]]
* [[פרבור]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Modal_share פיצול נסיעות בערים שונות בעולם] בין הליכה, אופניים, רכב פרטי ותחבורה ציבורית, בויקיפדיה האנגלית
* [http://matat.com/docs/pizul_nesiot_lefi_mifkad.pdf פיצול נסיעות לעבודה לפי מפקדי האוכלוסין והדיור 1995 ו 2008] מת"ת
* [http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010
* [http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012
* [http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/סקר%20בנושא%20אופניים%20-%202014.pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל-אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר 2014
[[קטגוריה:מדדים]]
[[קטגוריה:תחבורה]]