שינויים

==רווחה סובייקטיבית ואובייקטיבית==

==רווחה סובייקטיבית ואובייקטיבית==

יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית.  '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר.  '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיביים כמו כמות המזון שיש לו, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח ועוד.

יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית.  '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר.  '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיביים שאנשים אחרים יכולים לצפות בהם - כמו כמות המזון שיש לאדם, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח, גודל הצריכה שלו, כמות ההשלכה, איכות הבריאות שלו ועוד.

'''[[רווחה סובייקטיבית]]''' או רווחה נפשית מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגניטיבי (תפיסתי). אחת השיטות המקובלות ביותר בתחום המדידה הסובייקטיבית היא מדידת '''[[שביעות רצון מהחיים]]''' שבה מבקשים מאנשים להגיד עד כמה הם עצמם מגדירים את חייהם כמאושרים או שיש להם שביעות רצון מהם. דרך אחרת היא '''אינדקס הרגשות החיוביים''' של גאלופ - שואלים אנשים מבוגרים האם ב-24 השעות האחרונות הם חוו חוויות חיוביות כמו הנאה, האם הם צחקו או חייכו הרבה, הרגשה שישנת בכמות ובאיכות מספקת, האם נהגו בך בכבוד וכדומה. מעל 70 מהמבוגרים בעולם השיבו שהם חוו רגשות כאלו ביממה האחרונה. 51 אחוזים דיווחו כי הם למדו או עשו משהו מעניין ביממה האחרונה. [http://www.gallup.com/poll/169322/people-worldwide-reporting-lot-positive-emotions.aspx]  

'''[[רווחה סובייקטיבית]]''' או "רווחה נפשית" מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגניטיבי (תפיסתי). אחת השיטות המקובלות ביותר בתחום המדידה הסובייקטיבית היא מדידת '''[[שביעות רצון מהחיים]]''' שבה מבקשים מאנשים להגיד עד כמה הם עצמם מגדירים את חייהם כמאושרים, או כמה הם שבעי רצון מהחיים. דרך דומה היא '''אינדקס הרגשות החיוביים''' של גאלופ - שואלים אנשים מבוגרים האם ב-24 השעות האחרונות הם חוו חוויות חיוביות כמו הנאה, האם הם צחקו או חייכו הרבה, הרגשה שישנת בכמות ובאיכות מספקת, האם נהגו בך בכבוד וכדומה. מעל 70 אחוז מהמבוגרים בעולם השיבו שהם חוו רגשות כאלו ביממה האחרונה. 51 אחוזים דיווחו כי הם למדו או עשו משהו מעניין ביממה האחרונה. [http://www.gallup.com/poll/169322/people-worldwide-reporting-lot-positive-emotions.aspx]  

לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות. בעוד יש קשיים לספק מדד אובייקטיבי על סמך דיווח סובייקטיבי, יש קושי להצדיק מדוע דווקא מדד סובייקטיבי מסויים אכן מעלה את הרווחה. לדוגמה אנשים רעבים יכולים להיות אומללים יותר, אבל הדפוסים בין אכילה לבין הרגשת שביעות רצון היא מורכבת - [[השמנת יתר]], אכילת יתר כנסיון להתמודד עם [[מתח נפשי]], הפרעות אכילה ו[[כלכלת השמנה]] ויצירת הרגלי תזונה גורמים לכך שקשה למדוד אושר על סמך כמות הקלוריות בלבד. באופן דומה דפוסים הגורמים להגדלת ההוצאות אינם חייבים להיות קשורים לחוויות חיוביות - הוצאות על תרופות, על [[פקקי תנועה]] או הוצאות יתר עקב [[גירושין]] עלולות להיספר בחישוב פשוט של הוצאות כדבר שמעלה את הרווחה ואילו היבטים כמו [[רפואה מונעת]] שמונעת את הצורך בהוצאת תרופות, או תחבורה יעילה שמונעת את הצורך בשימוש ברכב מקטינה את ההוצאות אבל גם משפרת את איכות החיים.  

שתי המדידות המקובלות ביותר של רווחה אובייקטיבית הן מדדי הצריכה לנפש ואינדקס הרווחה של האו"ם. מדדי צריכה לנפש נובעים מתפיסה של [[כלכלה קלאסית]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלית נאו קלאסית]] שמובוססות על גישה [[קפיטליזם|קפיטליסטית]] שמניחה שככל שהצריכה גבוה יותר כך המצב טוב יותר, באופן כללי הגישה מתאימה לגישת "עוד זה יותר טוב" (more is better). גישה כזו היתה הגיונית אולי בחברות עניות מאד שבהן שני בגדים עדיפים על בגד אחד, אבל גישה זו מבוקרת בצורה נרחבת על ידי כלכלנים מזרמים אחרים, רופאים, סוציולוגים ופעילי סביבה. לדוגמה כמות גדולה יותר של קלוריות, באשר היא, לא נחשבת כיום כמדד לבריאות טובה יותר. באופן כללי לגבי רוב המדדים החומריים והקשר שלהם לתפקוד ביולוגי או לרגשות רווחה רואים בדרך כלל צורת U הפוכה - בהתחלה עוד זה יותר טוב, מגיעים לטווח שבו יש רווחה וצריכה מעבר לו היא צריכה פתולוגית שיוצרת נזקים או מחפה על חוסרים אחרים (לדוגמה אכילת יתר שתכופות נובעת ממצוקה או מתח נפשי). כלכלנים קלאסיים ונאו קלאסיים מניחים גם שהאדם הוא [[ראציונליזם|רציונלי]] ([[האדם הכלכלי]]) ויש לו [[ידע מלא]] על מצבו ועל הצריכה וגם גישה זו בוקרה על ידי פסיכולוגים ועל ידי זרם של [[כלכלה התנהגותית]]. אינדקס הרווחה של האו"ם התפתח מאוחר יותר בעקבות הביקורת של [[אמרטיה סן]] על האדם הכלכלי ובעקבות גישת היכולות שהוא הביא. והוא כולל לדוגמה גם הבטים כמו בריאות , תוחלת חיים בלידה ועוד.  

לפי גישות כמו [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] אין סתירה הכרחית בין שתי הגישות שכן מדדים טובים של רווחה סובייקטיבית הם גם בעלי מאפיינים סובייקטיביים ברורים. כך נמצא, שיש קשר בין דיווחי [[שביעות רצון מהחיים]], של אנשים לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות פיזיולוגיות, "מדד החיוך האותנטי", דיווחים של אנשים אחרים על האושר של אותו אדם ועוד.  

 

לפי גישות כמו [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] אין סתירה הכרחית בין שתי הגישות שכן מדדים טובים של רווחה סובייקטיבית הם גם בעלי מאפיינים אובייקטיביים ברורים. כך נמצא, שיש קשר בין דיווחי [[שביעות רצון מהחיים]], של אנשים לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות פיזיולוגיות, "מדד החיוך האותנטי", דיווחים של אנשים אחרים על האושר של אותו אדם ועוד.  

במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו Earley  שדיווח עצמי על אושר מתואם עם מספר מדידות אחרות בעלות מאפיינים אובייקטיביים יותר<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount

במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו Earley  שדיווח עצמי על אושר מתואם עם מספר מדידות אחרות בעלות מאפיינים אובייקטיביים יותר<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount