שינויים

נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם כך בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצרכי חקלאות.

נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם כך בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצרכי חקלאות.

בשנת 2004, התפלגות צריכת המים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה.

בשנת 2004, התפלגות צריכת המים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה. נכון להיום 55% (800 מיליון מטרים מעוקבים) הולכי למגזר הביתי, 38% לחלקאות (550 מיליון מ"ק) ו 6% לתעשייה (90 מיליון מ"ק).[http://www.water.gov.il/Children/Water/Pages/Water-Consumption.aspx]

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] וכן חשש מ[[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], וצורך לשקם בארות שעברו [[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר וזיהום בשנים עברו. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.

בנוסף לצריכה הישירה של כ-2 מיליארד קוב מים באופן ישיר, אזרחי ישראל הם בעלי [[טביעת רגל מימית]] (צריכה באופן עקיף) של כ-8 מיליארד קוב מים, כאשר 4 מיליארד קוב הם מים שנצרכים לשם גידול [[מזון בישראל|מזון שמיובא לישראל]], ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מושקעים בהכנת מוצרי תעשייה שמיובאים לישראל, כמות קטנה של מים מישראל מושקעת בייצור מוצרים (בעיקר חקלאות) שמיועדים לייצוא.

בנוסף לצריכה הישירה של כ-1.5 מיליארד קוב מים באופן ישיר, אזרחי ישראל הם בעלי [[טביעת רגל מימית]] (צריכה באופן עקיף) של כ-8 מיליארד קוב מים, כאשר 4 מיליארד קוב מים שנצרכים לשם גידול [[מזון בישראל|מזון שמיובא לישראל]], ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מושקעים בהכנת מוצרי תעשייה שמיובאים לישראל, כמות קטנה של מים מישראל מושקעת בייצור מוצרים (בעיקר חקלאות) שמיועדים לייצוא.

==מקורות המים של ישראל==

==מקורות המים של ישראל==

עיקר מקור המים של ישראל הוא בירידת גשמים בשטחה ובאגן ההיקוות שלה. חלק קטן ממקורות המים מגיע מ[[התפלה]]. רוב המים היורדים (מעל 70%) מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי המים העיליים, למי התהום או על פני השטח. גורמים רבים כמו כיסוי פני קרקע, זיהום והמלחת בארות משפיעים על איכות וכמות מקורות המים.

עיקר מקור המים של ישראל הוא בירידת גשמים בשטחה ובאגן ההיקוות שלה. חלק קטן ממקורות המים מגיע מ[[התפלה]]. רוב המים היורדים (מעל 70%) מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי המים העיליים, למי התהום או על פני השטח. גורמים רבים כמו כיסוי פני קרקע, [[זיהום מים|זיהום]] והמלחת בארות משפיעים על איכות וכמות מקורות המים.

===מקורות===

===מקורות===

;אגן ההיקוות של ישראל:

;אגן ההיקוות של ישראל:

אגן ההיקוות של ישראל הוא סך השטח שבו יורד גשם אשר מגיע בסופו של דבר למאגרים בישראל. מאגרי המים הללו אוגרים את מי הגשמים היורדים בתוך שטחה של ישראל, וכן מים שיורדים בשטחים נוספים - כמו ברשות הפלסטינית, בירדן, בלבנון ובסוריה.

אגן ההיקוות של ישראל הוא סך השטח שבו יורד גשם אשר מגיע בסופו של דבר למאגרים בישראל. מאגרי המים הללו אוגרים את מי הגשמים היורדים בתוך שטחה של ישראל, וכן מים שיורדים בשטחים נוספים אשר זורמים אל ישראל - כמו ברשות הפלסטינית, בירדן, בלבנון ובסוריה.

;דפוסי ירידת גשמים:

;דפוסי ירידת גשמים:

סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיע לכ-10 מיליארד קוב (מטר מעוקב = 1000 ליטר) לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.

נפח מי הגשם שיורדים בשטח מדינת ישראל עומד על כ-7 מיליארד מ"ק ( מטר מעוקב, 1000 ליטר, נקרא גם קוב). אך מתוך כמות זו פחות מ-2 מיליארד מ"ק נאספים במאגרים מים מעל או מתחת לקרקע וניתנים לניצול אנושי. יתר המים חוזרים לאטמופסירה באידוי או בדיות מצמחים. לפי הערכת רשות המים, כ-70% ממי הגשם חוזרים לאטמוספירה באידוי ישיר או נידוף מהצמחים, כ-25% מחלחלים למי התהום וכ-5% זורמים בנחלים. היחס בין היבטים אלה משתנה מאיזור לאיזור.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]

צפונית לקו אשקלון-חברון-ירושלים-טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>  

צפונית לקו אשקלון-חברון-ירושלים-טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח-למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>  

לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.  

לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמות ימי הגשם בישראל היא כ-60-70 ימים בצפון וכ40-60 במרכז הארץ, כמות שהיא רבע מכמות ימי הגשם שאופיינים לאירופה.[http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Pages/Rainfall-in-Israel.aspx]  כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.  

 

;התפלה:

;התפלה:

האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהן באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. הכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html] קיימים עוד אקוויפרים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכנרת, ובנגב.

האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהן באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. הכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html] קיימים עוד אקוויפרים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכנרת, ובנגב.

איכות המים במאגרים שונה. איכות המים באקוויפר ההר מעולה, באקוויפר החוף היא גרועה ובכנרת בינונית. למרות זאת, אקוויפר החוף הוא היחיד המתאים לאגירה רב שנתית מבין המאגרים. מסיבה זו רוב המומחים מסכימים על הצורך בטיהור המאגר ושיקומו.

איכות המים במאגרים שונה. איכות המים באקוויפר ההר מעולה, באקוויפר החוף היא גרועה ובכנרת בינונית. למרות זאת, אקוויפר החוף הוא היחיד המתאים לאגירה רב-שנתית מבין המאגרים. מסיבה זו רוב המומחים מסכימים על הצורך בטיהור המאגר ושיקומו.

====אקוויפר החוף====

====אקוויפר החוף====

====אקוויפר חרמון====

====אקוויפר חרמון====

אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באקוויפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.

אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני מ"ק מים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באקוויפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.

====אגם הכינרת====

====אגם הכינרת====

בנוסף, [[עוני]], [[שחיתות בישראל|שחיתות]] וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווח קצר (ראו [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]]). דוגמה מקומית לכך היא שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת-יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.

בנוסף, [[עוני]], [[שחיתות בישראל|שחיתות]] וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווח קצר (ראו [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]]). דוגמה מקומית לכך היא שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת-יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.

==צריכה==

==צריכת המים בישראל==

===טביעת רגל מימית===

===טביעת רגל מימית===

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}