שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  20:56, 22 בפברואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''אשלג''' (Potash ) הוא שם נפוץ למלחים שונים ש[[כרייה|נכרים]] ומיוצרים ומכילים אשלגן בעלי יכולת מסיסות במים. בדרך כלל אשלג הוא אשלגן כלורי (המצוי גם [[בים המלח]]), אך הכוונה גם לתרכובות אחרות. השימוש העיקרי באשלג (מעל 90%) הוא ליצירת [[דשן כימי]], באמצעותו מקבלים הצמחים את האשלגן הדרוש לצמיחתם, והוא משאב חיוני עבור [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. שימוש באשלג משפר את התפתחות הצמחים ומגדיל את עמידותם למחלות.
+
'''אשלג''' (Potash) הוא שם נפוץ למלחים שונים ש[[כרייה|נכרים]] ומיוצרים ומכילים אשלגן בעלי יכולת מסיסות במים. בדרך כלל אשלג הוא אשלגן כלורי (המצוי גם ב[[ים המלח]]), אך הכוונה גם לתרכובות אחרות. השימוש העיקרי באשלג (מעל 90%) הוא ליצירת [[דשן כימי]], באמצעותו מקבלים הצמחים את האשלגן הדרוש לצמיחתם, והוא משאב חיוני עבור [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. שימוש באשלג משפר את התפתחות הצמחים ומגדיל את עמידותם למחלות.
   −
השם האנגלי Potash נובע מ "pot ash", (סיר אפר) שמתייחס לאפר צמחים שנבטל במים בתוך סיר. זו היתה שיטת הייצור העיקרית של אשלג לפני [[המהפכה התעשייתית]].  
+
השם האנגלי Potash נובע מ-"pot ash", (סיר אפר) שמתייחס לאפר צמחים שנבטל במים בתוך סיר. זו היתה שיטת הייצור העיקרית של אשלג לפני [[המהפכה התעשייתית]].  
 
==שוק האשלג העולמי==
 
==שוק האשלג העולמי==
 
רוב הפקת האשלג בעולם מתבצעת במכרות בהם כורים סילביט - המינרל העיקרי ממנו מפיקים אשלג. במתקן ליד המכרה מתבצעת הפרדת האשלג מהסילביט. האשלג מצוי במספר מוגבל של אתרים בעולם, כך שהפקתו מוגבלת ונוצרת [[תחרות בין מעטים]] ולא [[שוק משוכלל]]. 7 [[תאגיד|תאגידים]] הפועלים ב-12 מדינות מפיקים כ-80% מתפוקת האשלג העולמית השנתית.  שני תאגידים, האחד ב[[קנדה]] (פוטאש) והשני ברוסיה אחראים להפקת מעל ל-55% מכלל תפוקת האשלג העולמית השנתית, והם בעלי השפעה מכרעת על מגמות המחיר בשוק העולמי.<ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>
 
רוב הפקת האשלג בעולם מתבצעת במכרות בהם כורים סילביט - המינרל העיקרי ממנו מפיקים אשלג. במתקן ליד המכרה מתבצעת הפרדת האשלג מהסילביט. האשלג מצוי במספר מוגבל של אתרים בעולם, כך שהפקתו מוגבלת ונוצרת [[תחרות בין מעטים]] ולא [[שוק משוכלל]]. 7 [[תאגיד|תאגידים]] הפועלים ב-12 מדינות מפיקים כ-80% מתפוקת האשלג העולמית השנתית.  שני תאגידים, האחד ב[[קנדה]] (פוטאש) והשני ברוסיה אחראים להפקת מעל ל-55% מכלל תפוקת האשלג העולמית השנתית, והם בעלי השפעה מכרעת על מגמות המחיר בשוק העולמי.<ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>
שורה 11: שורה 11:  
היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן [[סין]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], ו[[הודו]].  
 
היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן [[סין]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], ו[[הודו]].  
   −
מחירי האשלג עלו בשנים האחרונות. סחורה בשווי של 200 דולר לטונה מטרית (יחידת נפח), צפויה להגיע ל-1,500 דולר לטונה עד 2020. מחירי השוק בוונקובר קנדה הגיעו ל- 872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] נכון לשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית. [http://www.infomine.com/chartsanddata/chartbuilder.aspx?z=f&g=127651&dr=2y]
+
מחירי האשלג עלו בשנים האחרונות. סחורה בשווי של 200 דולר לטונה מטרית (יחידת נפח), צפויה להגיע ל-1,500 דולר לטונה עד 2020. מחירי השוק בוונקובר קנדה הגיעו ל-872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] נכון לשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית. [http://www.infomine.com/chartsanddata/chartbuilder.aspx?z=f&g=127651&dr=2y]
    
בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור באשלג וב[[פוספט]] ועקב [[סחף קרקע]]. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]
 
בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור באשלג וב[[פוספט]] ועקב [[סחף קרקע]]. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]
שורה 21: שורה 21:  
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט. את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ובכך יתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
 
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט. את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ובכך יתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
   −
עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש תוך פחות מ- 20 שנה.<ref name="Jasinski"/>
+
עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש תוך פחות מ-20 שנה.<ref name="Jasinski"/>
    
לאידוי האשלג יש השפעות סביבתיות וכלכליות שליליות. הן ביצירת בולענים, הן בירידה כללית במפלס ים המלח, והן בפגיעה במלונות ליד ים המלח עקב חשש להצפה. קיימת החלטת ממשלה לפיה מפעלי ים המלח יפעלו לתיקון המצב ליד המלונות. כמו כן תשלום התמלוגים למדינה על הפקת האשלג נמוך מאד יחסית למשאבים אחרים ויחסית למקובל בעולם.
 
לאידוי האשלג יש השפעות סביבתיות וכלכליות שליליות. הן ביצירת בולענים, הן בירידה כללית במפלס ים המלח, והן בפגיעה במלונות ליד ים המלח עקב חשש להצפה. קיימת החלטת ממשלה לפיה מפעלי ים המלח יפעלו לתיקון המצב ליד המלונות. כמו כן תשלום התמלוגים למדינה על הפקת האשלג נמוך מאד יחסית למשאבים אחרים ויחסית למקובל בעולם.
שורה 35: שורה 35:  
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Potash אשלג] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Potash אשלג] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.themarker.com/markets/1.1913993 "מכירת כיל לפוטאש מנוגדת לעיקרון השמירה על האינטרסים של המדינה"] התנועה לאיכות השלטון ו[[אדם טבע ודין]] מתנגדות למכירת [[כי"ל]] לפוטאש הקנדית. אורה קורן,  דה מארקר, 24.1.2013
+
* [http://www.themarker.com/markets/1.1913993 "מכירת כיל לפוטאש מנוגדת לעיקרון השמירה על האינטרסים של המדינה"] התנועה לאיכות השלטון ו[[אדם טבע ודין]] מתנגדות למכירת [[כי"ל]] לפוטאש הקנדית. אורה קורן,  דה מארקר, 24.1.2013
 
* [http://www.themarker.com/markets/1.1938486 פוטאש מקפיאה הניסיון לרכוש את כיל "בעקבות המצב הפוליטי בישראל"] יורם גביזון, דה מארקר, 26.2.2013
 
* [http://www.themarker.com/markets/1.1938486 פוטאש מקפיאה הניסיון לרכוש את כיל "בעקבות המצב הפוליטי בישראל"] יורם גביזון, דה מארקר, 26.2.2013
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2084769 אורלקלי מפרקת את הקרטל בשוק האשלג העולמי; פוטאש צונחת ב-23%] דה מרקר, 30.07.2013
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2084769 אורלקלי מפרקת את הקרטל בשוק האשלג העולמי; פוטאש צונחת ב-23%] דה מרקר, 30.07.2013

תפריט ניווט