שינויים

לפי סקר העירייה משנת 2012, כ-71% מתושבי תל אביב-יפו הם עובדים שכירים או עצמאיים, ומתוכם 70% עובדים בתוך העיר. הסקר שאל את אותם עובדים שעובדים בעיר כיצד הם מגיעים ליעד הראשי שלהם. 14% מתוכם ענו כי הם מגיעים באופניים, 17% הגיעו בהליכה ברגל, 29% ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו-43% הגיעו ברכב כנוסע או כנהג. עוד 9% הגיעו באופנוע ו-3% במונית, פחות מאחוז הגיעו ברכבת. <ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref> פרוש הדבר הוא כי מבין כלל העובדים, אחוז [[תחבורת אופניים|יוממי האופניים]] עומד על לפחות 10% (שכן לא נכללו בסקר עובדים מחוץ לתל אביב שהשתמשו באופניים).

לפי סקר העירייה משנת 2012, כ-71% מתושבי תל אביב-יפו הם עובדים שכירים או עצמאיים, ומתוכם 70% עובדים בתוך העיר. הסקר שאל את אותם עובדים שעובדים בעיר כיצד הם מגיעים ליעד הראשי שלהם. 14% מתוכם ענו כי הם מגיעים באופניים, 17% הגיעו בהליכה ברגל, 29% ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו-43% הגיעו ברכב כנוסע או כנהג. עוד 9% הגיעו באופנוע ו-3% במונית, פחות מאחוז הגיעו ברכבת. <ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref> פרוש הדבר הוא כי מבין כלל העובדים, אחוז [[תחבורת אופניים|יוממי האופניים]] עומד על לפחות 10% (שכן לא נכללו בסקר עובדים מחוץ לתל אביב שהשתמשו באופניים).

אחוז משתמשי האופניים בעיר נמצא בעליה מאז שנת 2000. בשנת 2010 אחוז יוממי האופניים עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> ובקיץ 2012 עמד מספר העובדים מעל גיל 20 שהגיעו לעבודה או ללימודים באופניים על 18,300 <ref name="tlv2012"/>נכון לשנת 2012 מספר העובדים מעל גיל 20 שרוכבים באופן יומיומי לעבודה עמד על 18 אלף, גידול של 54% בתוך שנתיים בלבד. <ref>[http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829285 מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה ב-54% בתוך שנתיים]אילן ליאור, הארץ ,  23.09.2012</ref> [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514] עד שנת 2014 המספר עלה ל-28,300 רוכבים לעבודה - כלומר גידול של 45% בתוך שנתיים - או גידול שנתי של 22%.<ref name="tlv2014"/> דבר זה נגרם הן בשל סלילת עוד [[שבילי אופניים]], הן בגלל מגמה כלל-ארצית של הגברת השימוש באופניים (הנובעת בין היתר מהתייקרות הדלק, שינויי נורמות וסיבות נוספות) והן בגלל הגדלת השימוש ב[[אופניים חשמליים]]. נכון ל-2014 אופניים כאמצעי תחבורה יחיד לעבודה (לדוגמה ללא שימוש בתחבורה ציבורית) שימשו רק 16.3% מבין העובדים -כאשר גם נתון זה עלה בצורה דרמטית לעומת שנים קודמות.<ref name="tlv2014"/>

אחוז משתמשי האופניים בעיר נמצא בעליה מאז שנת 2000. בשנת 2010 אחוז יוממי האופניים עמד על 7.9% מתוך היוממים, או כ-12 אלף איש<ref name="tlv2010">[http://img2.timg.co.il/forums/1_150027587.pdf סקר אופניים 2010, בקרב תושבי תל-אביב-יפו], עיריית תל אביב יפו, אוקטובר 2010</ref> ובקיץ 2012 עמד מספר העובדים מעל גיל 20 שהגיעו לעבודה או ללימודים באופניים על 18,300 <ref name="tlv2012"/>נכון לשנת 2012 מספר העובדים מעל גיל 20 שרוכבים באופן יומיומי לעבודה עמד על 18 אלף, גידול של 54% בתוך שנתיים בלבד. <ref>[http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829285 מספר רוכבי האופניים בתל אביב עלה ב-54% בתוך שנתיים]אילן ליאור, הארץ,  23.09.2012</ref> [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791514] עד שנת 2014 המספר עלה ל-28,300 רוכבים לעבודה - כלומר גידול של 45% בתוך שנתיים - או גידול שנתי של 22%.<ref name="tlv2014"/> דבר זה נגרם הן בשל סלילת עוד [[שבילי אופניים]], הן בגלל מגמה כלל-ארצית של הגברת השימוש באופניים (הנובעת בין היתר מהתייקרות הדלק, שינויי נורמות וסיבות נוספות) והן בגלל הגדלת השימוש ב[[אופניים חשמליים]]. נכון ל-2014 אופניים כאמצעי תחבורה יחיד לעבודה (לדוגמה ללא שימוש בתחבורה ציבורית) שימשו רק 16.3% מבין העובדים -כאשר גם נתון זה עלה בצורה דרמטית לעומת שנים קודמות.<ref name="tlv2014"/>

מבין כלל הרוכבים בעיר, 78% אחוז רוכבים על אופניים רגילים, 22% רוכבים על [[תל-אופן]] ו-12% רוכבים על אופניים חשמליים. חלק מהרוכבים רוכבים על יותר מסוג אחד של אופניים. מבין אלו שעבורם אופניים הם אמצעי תחבורה עיקרי לעבודה 71% משתמשים באופניים רגילים, 19% משתמשים באופניים חשמליים ו-8% משתמשים ב[[תל-אופן]].<ref name="tlv2014"/>

מבין כלל הרוכבים בעיר, 78% אחוז רוכבים על אופניים רגילים, 22% רוכבים על [[תל-אופן]] ו-12% רוכבים על אופניים חשמליים. חלק מהרוכבים רוכבים על יותר מסוג אחד של אופניים. מבין אלו שעבורם אופניים הם אמצעי תחבורה עיקרי לעבודה 71% משתמשים באופניים רגילים, 19% משתמשים באופניים חשמליים ו-8% משתמשים ב[[תל-אופן]].<ref name="tlv2014"/>

רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר ברבעים 3,4,5,6 ו-8). בשנת 2012 כאשר 14% מהעובדים שעבדו בתוך העיר הגיעו באופניים, נתון זה עמד על 24% במרכז העיר, ועל 5% בלבד ביפו, בשכונות מצפון לירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.<ref name="tlv2012"/> בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> ההבדלים בין הרבעים קשורים הן למרחק ממקומות העבודה, להרגלי נסיעה,  למחסור בשבילים בשכונות מזרחית לאיילון וביפו, וכן מנתק בשבילי האופניים בין מרכז ודרום העיר. בשכונות הצפונית מעבר לירקון לעומת זאת הסיבות הן ככל הנראה מרחקי נסיעה גדולים יותר ומחסור ב[[עירוב שימושי קרקע|שימושי קרקע מסחריים במרחק הליכה]], או הרגלי נסיעה אחרים של התושבים (איזור זה מוביל גם בשימוש ברכב פרטי).   

רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר ברבעים 3,4,5,6 ו-8). בשנת 2012 כאשר 14% מהעובדים שעבדו בתוך העיר הגיעו באופניים, נתון זה עמד על 24% במרכז העיר, ועל 5% בלבד ביפו, בשכונות מצפון לירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.<ref name="tlv2012"/> בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> ההבדלים בין הרבעים קשורים הן למרחק ממקומות העבודה, להרגלי נסיעה,  למחסור בשבילים בשכונות מזרחית לאיילון וביפו, וכן מנתק בשבילי האופניים בין מרכז ודרום העיר. בשכונות הצפונית מעבר לירקון לעומת זאת הסיבות הן ככל הנראה מרחקי נסיעה גדולים יותר ומחסור ב[[עירוב שימושי קרקע|שימושי קרקע מסחריים במרחק הליכה]], או הרגלי נסיעה אחרים של התושבים (איזור זה מוביל גם בשימוש ברכב פרטי).   

תושבי תל אביב משתמשים באופניים לא רק לשם הגעה לעבודה. לפי הסקר משנת 2012, אחוז התושבים המשתמשים באופניים לשם בילוי או ספורט פעם בשבוע לפחות, עומד על 23%, 20% משתמשים בהם לקניות ולסידורים, 19% אחוזים משתמשים בהם לשם הגע לבילוי, בתי קפה או חוגים ו19% משתמשים בהם לשם הגעה לחברים או קרובי משפחה. סה"כ 33% אחוזים מתושבי העיר רוכבים באופניים לפחות פעם בשבוע, עליה מ 29% שהיו בשנת 2010. העליה הגבוה ביותר היא בתחומים של קניות באופניים, הגעה לבילוי או לחברים שעמדו על 12-15 אחוז בשת 2010. <ref name="tlv2012"/>

תושבי תל אביב משתמשים באופניים לא רק לשם הגעה לעבודה. לפי הסקר משנת 2012, אחוז התושבים המשתמשים באופניים לשם בילוי או ספורט פעם בשבוע לפחות, עומד על 23%, 20% משתמשים בהם לקניות ולסידורים, 19% אחוזים משתמשים בהם לשם הגע לבילוי, בתי קפה או חוגים ו19% משתמשים בהם לשם הגעה לחברים או קרובי משפחה. סה"כ 33% אחוזים מתושבי העיר רוכבים באופניים לפחות פעם בשבוע, עליה מ-29% שהיו בשנת 2010. העליה הגבוה ביותר היא בתחומים של קניות באופניים, הגעה לבילוי או לחברים שעמדו על 12-15 אחוז בשת 2010. <ref name="tlv2012"/>

תוכנית השכרת האופניים [[תל-אופן]] של העירייה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ו[[תל-אופן]] הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2010 -2012 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  

תוכנית השכרת האופניים [[תל-אופן]] של העירייה החלה במאי 2011  ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ו[[תל-אופן]] הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2012-2010 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  

הסיבות לעליה ביוממות האופניים בתל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה<ref>לפי סקר"רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל האופניים</ref>. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים בתל אביב כולה ובעיקר במרכז תל אביב כוללים את  המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.  

הסיבות לעליה ביוממות האופניים בתל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה<ref>לפי סקר"רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל האופניים</ref>. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים בתל אביב כולה ובעיקר במרכז תל אביב כוללים את  המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.  

החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות שבילי האופניים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית [[תל-אופן]] להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי.  

החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות שבילי האופניים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת של קידום שבילים. נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך ויחד עם השקת תכנית [[תל-אופן]] להשכרת אופניים מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי.  

בשנת 2012 הודיעה העייריה על תוכנית חומש חדשה שבמסגרתה יתווספו עוד שבילים רבים נוספים, ויחוברו איזורים כמו דרום העיר ומרכזה אל מרכז העיר, כמו כן רשת "צירים ירוקים" תאפשר גישה לערים שכנות נוספות.  

בשנת 2012 הודיעה העירייה על תוכנית חומש חדשה שבמסגרתה יתווספו עוד שבילים רבים נוספים, ויחוברו איזורים כמו דרום העיר ומרכזה אל מרכז העיר, כמו כן רשת "צירים ירוקים" תאפשר גישה לערים שכנות נוספות.  

[[אמנת בריסל לאופניים]], Charter of Brussels, היא אמנה שחתומים עליה ראשי ערים שמצהירים כי עירם מחוייבת לקידום תחבורת אופניים, כך שעד שנת 2020 15% מהנסיעות בעיר יתבצעו באופניים [http://www.velo-city2009.com/charter-brussels.html]. בשנת 2012 חתם ראש העיר חולדאי על אמנת בריסל.[http://www.sustainability.org.il/home/bike-news/ron-huldai-signs-charter-of-brussels-for-tel-aviv-city-1012-eng]

[[אמנת בריסל לאופניים]], Charter of Brussels, היא אמנה שחתומים עליה ראשי ערים שמצהירים כי עירם מחוייבת לקידום תחבורת אופניים, כך שעד שנת 2020 15% מהנסיעות בעיר יתבצעו באופניים [http://www.velo-city2009.com/charter-brussels.html]. בשנת 2012 חתם ראש העיר חולדאי על אמנת בריסל.[http://www.sustainability.org.il/home/bike-news/ron-huldai-signs-charter-of-brussels-for-tel-aviv-city-1012-eng]

==תרבות האופניים בעיר==

==תרבות האופניים בעיר==

[[קובץ:Criticalmasstelavivfeb2008-1.JPG|ממוזער|300px|[[מסה קריטית]] בתל אביב, 2008]]

[[קובץ:Criticalmasstelavivfeb2008-1.JPG|ממוזער|300px|[[מסה קריטית]] בתל אביב, 2008]]

[[מסה קריטית]] - רכיבת אופניים המונית לטובת שבילי אופניים החלה בתל אביב בשנות ה-90 , והיתה [[מסה קריטית בישראל|המסה קריטית הראשונה בישראל]]. קיום אירועים אלה, יחד עם פעילות של [[ישראל בשביל האופניים]] (אז "תל אביב בשביל האופניים") הובילה לסלילת השבילים הראשונים בעיר, לאורך שדרות רוטשילד. אירועי מסה קריטית נמשכים נכון לשנת 2014, בתדירות של פעם בחודש ובאירועים שונים כמו [[יום כדור הארץ]]. נוכח ההצלחה, הפכה תל אביב בשביל האופניים ל[[ישראל בשביל האופניים]] כדי לקדם את נושא [[תחבורת אופניים|תחבורת האופניים ותרבות האופניים]] בכל ישראל.  

[[מסה קריטית]] - רכיבת אופניים המונית לטובת שבילי אופניים החלה בתל אביב בשנות ה-90, והיתה [[מסה קריטית בישראל|המסה קריטית הראשונה בישראל]]. קיום אירועים אלה, יחד עם פעילות של [[ישראל בשביל האופניים]] (אז "תל אביב בשביל האופניים") הובילה לסלילת השבילים הראשונים בעיר, לאורך שדרות רוטשילד. אירועי מסה קריטית נמשכים נכון לשנת 2014, בתדירות של פעם בחודש ובאירועים שונים כמו [[יום כדור הארץ]]. נוכח ההצלחה, הפכה תל אביב בשביל האופניים ל[[ישראל בשביל האופניים]] כדי לקדם את נושא [[תחבורת אופניים|תחבורת האופניים ותרבות האופניים]] בכל ישראל.  

בתל אביב מתפתחת תרבות אופניים ענפה, דבר שהופך את הרכיבה באופניים ל"קולית". אחד המאפיינים לכך הוא שימוש של הורים באופניים כדי להביא את ילדיהם לגני ילדים ולבתי ספר, וכן השימוש באופניים בקרב נשים, שהיה בעבר נדיר יותר, ומהווה את אחד הסמנים שמבדילים בין שימוש באופניים לשם ספורט (בעיקר גברים צעירים) לשימוש באופניים למטרות תחבורה כחלק מהחיים.  

 

בתל אביב מתחפתחת תרבות אופניים ענפה, דבר שהופך את הרכיבה באופניים ל"קולית". אחד המאפיינים לכך הוא שימוש של הורים באופניים כדי להביא את ילדיהם לגני ילדים ולבתי ספר, וכן השימוש באופניים בקרב נשים, שהיה בעבר נדיר יותר, ומהווה את אחד הסמנים שמבדילים בין שימוש באופניים לשם ספורט (בעיקר גברים צעירים) לשימוש באופניים למטרות תחבורה כחלק מהחיים.  

אירוע בולט נוסף של שימוש בתחבורה לא ממונעת בעיר הוא TAR - Tel Aviv Rolers, שבו רוכבי [[רולר בליידס]] מתכנסים בימי שלישי בערב לרכיבה שבועית משותפת.

אירוע בולט נוסף של שימוש בתחבורה לא ממונעת בעיר הוא TAR - Tel Aviv Rolers, שבו רוכבי [[רולר בליידס]] מתכנסים בימי שלישי בערב לרכיבה שבועית משותפת.

[[קובץ:נפגעים רוכבי אופניים בתאונות דרכים תל אביב.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים מקרב רוכבי האופניים בתל אביב לפי חומרת הפגיעה, בשנים 2003-2013.]]

[[קובץ:נפגעים רוכבי אופניים בתאונות דרכים תל אביב.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים מקרב רוכבי האופניים בתל אביב לפי חומרת הפגיעה, בשנים 2003-2013.]]

למרות עליה ניכרת בכמות הרוכבים בעיר, אין עליה דומה בהיקף כמות הנפגעים בקרב רוכבי האופניים בתאונות. בממוצע בשנים 2003-2008 נהרגו בעיר 2 רוכבים בשנה, ונתון זה נשמר גם בשנים 2009-2013. מספר הפצועים הקשים עמד על ממוצע של כ-7 רוכבים בשנה בממוצע ועלה לרמה של 12 רוכבים בשנה בשנים 2009 - 2013. מספר הפצועים הקלים עומד על רמה של 70-80 רוכבים בשנה. ניתן לראות שיא במספר הנפגעים שנפגעו באופן קל בשנת 2008 ומאז יש ירידה מסויימת. כמו כן יש מגמת עליה מסויימת כאשר מסתכלים על כמות ההרוגים והפצועים הקשים יחד - מרמה של 10 פצועים קשה והרוגים בממוצע בשנה עד 2008 לרמה של 14 פצועים קשה והרוגים בשנה מאז 2009. עליה זו של כ 50% בכמות הנפגעים הקשים היא נמוכה בהרבה יחסית לכמות הרוכבים שעלתה במאות אחוזי מאז שנת 2003. בישראל אין נתונים לגבי סיכוי ההפגעות לק"מ רכיבה.

למרות עליה ניכרת בכמות הרוכבים בעיר, אין עליה דומה בהיקף כמות הנפגעים בקרב רוכבי האופניים בתאונות. בממוצע בשנים 2003-2008 נהרגו בעיר 2 רוכבים בשנה, ונתון זה נשמר גם בשנים 2009-2013. מספר הפצועים הקשים עמד על ממוצע של כ-7 רוכבים בשנה בממוצע ועלה לרמה של 12 רוכבים בשנה בשנים 2009 - 2013. מספר הפצועים הקלים עומד על רמה של 70-80 רוכבים בשנה. ניתן לראות שיא במספר הנפגעים שנפגעו באופן קל בשנת 2008 ומאז יש ירידה מסויימת. כמו כן יש מגמת עליה מסויימת כאשר מסתכלים על כמות ההרוגים והפצועים הקשים יחד - מרמה של 10 פצועים קשה והרוגים בממוצע בשנה עד 2008 לרמה של 14 פצועים קשה והרוגים בשנה מאז 2009. עליה זו של כ-50% בכמות הנפגעים הקשים היא נמוכה בהרבה יחסית לכמות הרוכבים שעלתה במאות אחוזי מאז שנת 2003. בישראל אין נתונים לגבי סיכוי ההיפגעות לק"מ רכיבה.

הסבר אפשרי לכך שכמות הנפגעים בקרב הרוכבים נשארת נמוכה יחסית ולא עולה באותו יחס לכמות הרוכבים הוא שיש יותר תשתיות לאופניים. הסבר נוסף הוא מה שמכונה "בטיחות במספרים" - הנהגים מודעים יותר לרוכבים בגלל שהם רואים יותר רוכבים בסביבה העירונית וגם בגלל שיש סיכוי שקרובי משפחה או חברים שלהם רוכבים ומשום כך הם נוהגים בצורה מודעת יותר לרוכבים.

הסבר אפשרי לכך שכמות הנפגעים בקרב הרוכבים נשארת נמוכה יחסית ולא עולה באותו יחס לכמות הרוכבים הוא שיש יותר תשתיות לאופניים. הסבר נוסף הוא מה שמכונה "בטיחות במספרים" - הנהגים מודעים יותר לרוכבים בגלל שהם רואים יותר רוכבים בסביבה העירונית וגם בגלל שיש סיכוי שקרובי משפחה או חברים שלהם רוכבים ומשום כך הם נוהגים בצורה מודעת יותר לרוכבים.

לפי סקר משנת 2012, 55% אחוז מתושבי העיר חושבים שאופניים מפריעים להולכי הרגל, ו-81% מהתושבים חושבים שהולכי הרגל מפריעים לרוכבי האופניים. <ref name="tlv2012"/> בסקר משנת 2014 חל גידול חד במודעות של הולכי הרגל להפרעה מצד רוכבי האופניים. תושבים רבים אינם מכירים את החוק לפיו בהעדר שביל אופניים על האופניים לרכוב בכביש, ואחוזים גבוהים טוענים שעל האופניים לרכוב על המדרכה בהעדר שביל. כמו טענה זו שכיחה יותר דווקא בשכונות בהן תושבים רוכבים פחות - ביפו, בצפון ובמזרח תל אביב. <ref name="tlv2012"/>

לפי סקר משנת 2012, 55% אחוז מתושבי העיר חושבים שאופניים מפריעים להולכי הרגל, ו-81% מהתושבים חושבים שהולכי הרגל מפריעים לרוכבי האופניים. <ref name="tlv2012"/> בסקר משנת 2014 חל גידול חד במודעות של הולכי הרגל להפרעה מצד רוכבי האופניים. תושבים רבים אינם מכירים את החוק לפיו בהעדר שביל אופניים על האופניים לרכוב בכביש, ואחוזים גבוהים טוענים שעל האופניים לרכוב על המדרכה בהעדר שביל. כמו טענה זו שכיחה יותר דווקא בשכונות בהן תושבים רוכבים פחות - ביפו, בצפון ובמזרח תל אביב. <ref name="tlv2012"/>

החיכוך בין רוכבי האופניים להולכי הרגל מוחרף גם בשל אי הסדרת המכירה והשימוש ב[[אופניים חשמליים]] שנותר ללא תקנות משנת 2011 ועד קיץ 2014. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בשנת 2014 הוחלט כי גיל הרכיבה באופניים חשמליים יוגבל ל-14 ומעלה, תאסר מכירת אופניים שבהם ניתן להגיע ליותר מ-25 קמ"ש וכי רכיבה על מדרכות תאסר ותאכף על ידי פקחי העייריה ולא רק על ידי המשטרה. הצעות נוספות לפתרון הנושא כללו רישוי וחובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים, אבל דבר זה אינו מקובל במדינות אחרות בעולם עבור אופניים חשמליים הדורשים פידול. כמו כן הוצע להגדיל את כמות שבילי האופניים, לקדם [[אזור מיתון תנועה]] ו[[שדרות אופניים]] ולשפר את הידע של הרוכבים לגבי רכיבה ואת הנורמות של רוכבים ונהגים לגבי היחס בין מכוניות לאופניים.  

החיכוך בין רוכבי האופניים להולכי הרגל מוחרף גם בשל אי הסדרת המכירה והשימוש ב[[אופניים חשמליים]] שנותר ללא תקנות משנת 2011 ועד קיץ 2014. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בשנת 2014 הוחלט כי גיל הרכיבה באופניים חשמליים יוגבל ל-14 ומעלה, תאסר מכירת אופניים שבהם ניתן להגיע ליותר מ-25 קמ"ש וכי רכיבה על מדרכות תאסר ותאכף על ידי פקחי העירייה ולא רק על ידי המשטרה. הצעות נוספות לפתרון הנושא כללו רישוי וחובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים, אבל דבר זה אינו מקובל במדינות אחרות בעולם עבור אופניים חשמליים הדורשים פידול. כמו כן הוצע להגדיל את כמות שבילי האופניים, לקדם [[אזור מיתון תנועה]] ו[[שדרות אופניים]] ולשפר את הידע של הרוכבים לגבי רכיבה ואת הנורמות של רוכבים ונהגים לגבי היחס בין מכוניות לאופניים.  

יש מומחים ל[[תחבורת אופניים]] כמו מייקל בלוג'יי ([[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]]) ו-John S. Allen שטוענים שרכיבה על המדרכות מסכנת את רוכבי האופניים. סקרים מארצות הברית מצאו שכמות התאונות הכלליות גדולה בהרבה בקרב רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה.[http://www.bicyclinglife.com/Library/Moritz2.htm] כמו כן הסיכון העיקרי לרוכב אופניים עירוני היא פגיעה על ידי רכב בצומת. מספר מחקרים מצאו כי סוג כזה של תאונות הוא בעל סבירות גדולה יותר בחציית הצומת כאשר הרוכב נמצא על מעבר החצייה לעומת חציית הצומת עם התנועה. זאת בגלל שקווי הראיה של הנהג , הצפיה של הנהג ומהירות הרוכב לעומת הולך האופניים מקשים עליהם להבחין זה בזה. [http://www.bikexprt.com/bikepol/facil/sidepath/sidecrash.htm]

יש מומחים ל[[תחבורת אופניים]] כמו מייקל בלוג'יי ([[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]]) ו-John S. Allen שטוענים שרכיבה על המדרכות מסכנת את רוכבי האופניים. סקרים מארצות הברית מצאו שכמות התאונות הכלליות גדולה בהרבה בקרב רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה.[http://www.bicyclinglife.com/Library/Moritz2.htm] כמו כן הסיכון העיקרי לרוכב אופניים עירוני היא פגיעה על ידי רכב בצומת. מספר מחקרים מצאו כי סוג כזה של תאונות הוא בעל סבירות גדולה יותר בחציית הצומת כאשר הרוכב נמצא על מעבר החצייה לעומת חציית הצומת עם התנועה. זאת בגלל שקווי הראיה של הנהג, הצפיה של הנהג ומהירות הרוכב לעומת הולך האופניים מקשים עליהם להבחין זה בזה. [http://www.bikexprt.com/bikepol/facil/sidepath/sidecrash.htm]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==