שורה 42: |
שורה 42: |
| בעקבות הדלפות ערוץ 2 בינואר 2016 על ממצאים על תחלואה גבוה בסרטן ב-3 מוקדים ועל לידה של תינוקות במשקל נמוך, טען כתב החדשות של הערוץ, חיים רבלין, כי לולי ההדלפה יש סיכוי סביר שממצאים אלה היו "נקברים" ולא מובאים לידיעת הציבור. לדבריו קבורה של מחקרים דומים בוצעה בעבר על ידי חברת החשמל במחקר שלה בפרדס חנה שנוהל על ידי פרופסור מיכה-ברחנה.<ref name="7eye_2016">[http://www.the7eye.org.il/191856 "בסופו של דבר צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים"] ראיון עם חיים רבלין, כתב חדשות ערוץ 2, בעיתון "העין השביעית". 07.02.2016 </ref> | | בעקבות הדלפות ערוץ 2 בינואר 2016 על ממצאים על תחלואה גבוה בסרטן ב-3 מוקדים ועל לידה של תינוקות במשקל נמוך, טען כתב החדשות של הערוץ, חיים רבלין, כי לולי ההדלפה יש סיכוי סביר שממצאים אלה היו "נקברים" ולא מובאים לידיעת הציבור. לדבריו קבורה של מחקרים דומים בוצעה בעבר על ידי חברת החשמל במחקר שלה בפרדס חנה שנוהל על ידי פרופסור מיכה-ברחנה.<ref name="7eye_2016">[http://www.the7eye.org.il/191856 "בסופו של דבר צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים"] ראיון עם חיים רבלין, כתב חדשות ערוץ 2, בעיתון "העין השביעית". 07.02.2016 </ref> |
| | | |
− | פרופ' ברחנה טען גם הוא כי מופעל לחץ מצד גורמים אינטרסנטים על החוקרים: | + | פרופ' ברחנא טען גם הוא כי מופעל לחץ מצד גורמים אינטרסנטים על החוקרים: |
| {{ציטוט|תוכן=גם אני עשיתי מחקרים דומים. שעשיתי מחקרים על ילדים בחדרה באו לי מחברת חשמל עם ארבעה סטטיסטיקאים ודוקטורים והתחילו לצעוק עלינו, כמו בשוק אמרו לי שאני אידיוט. צעקתי חזרה וככה נראו הישיבות. הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים, מפעילים לחץ ולא ממש מעניין אותם תוצאות אמת. ככה זה עובד... ברור לי שיהב פוליטיקאי מעולה. הטריק שעשה עם ההצגה בה נחסם הכביש לבז"ן כשהתפרסמו הנתונים בפעם הקודמת. צריך להוריד את הכובע בפני מי שאחראי להצגה הזו.|מקור= [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4762117,00.html פרופ' ברחנא: "חוקרי הזיהום בחיפה בלחץ אדיר"], דורון סולומון ynet, 07.02.2016}}. | | {{ציטוט|תוכן=גם אני עשיתי מחקרים דומים. שעשיתי מחקרים על ילדים בחדרה באו לי מחברת חשמל עם ארבעה סטטיסטיקאים ודוקטורים והתחילו לצעוק עלינו, כמו בשוק אמרו לי שאני אידיוט. צעקתי חזרה וככה נראו הישיבות. הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים, מפעילים לחץ ולא ממש מעניין אותם תוצאות אמת. ככה זה עובד... ברור לי שיהב פוליטיקאי מעולה. הטריק שעשה עם ההצגה בה נחסם הכביש לבז"ן כשהתפרסמו הנתונים בפעם הקודמת. צריך להוריד את הכובע בפני מי שאחראי להצגה הזו.|מקור= [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4762117,00.html פרופ' ברחנא: "חוקרי הזיהום בחיפה בלחץ אדיר"], דורון סולומון ynet, 07.02.2016}}. |
| | | |
שורה 66: |
שורה 66: |
| * טענה כי הזיהום פחות חשוב מגורמים אחרים המשפיעים על הבריאות כמו [[תזונה]] או [[פעילות גופנית]] או [[עישון]]. | | * טענה כי הזיהום פחות חשוב מגורמים אחרים המשפיעים על הבריאות כמו [[תזונה]] או [[פעילות גופנית]] או [[עישון]]. |
| * טענות חוזרות כי צריך עוד מחקר, וכי בעצם הנתונים הקיימים הם ישנים או לא מספיק טובים, שיטות המחקרים הן פגומות, ועד שלא יוכח אחרת אין כל בעיה. | | * טענות חוזרות כי צריך עוד מחקר, וכי בעצם הנתונים הקיימים הם ישנים או לא מספיק טובים, שיטות המחקרים הן פגומות, ועד שלא יוכח אחרת אין כל בעיה. |
− | * טענה כי הזיהום הוא דבר בלתי נמנע, חלק מאורח חיים מודרני וכי מפעלים מזהמים מספקים מקוומות עבודה. | + | * טענה כי הזיהום הוא דבר בלתי נמנע, חלק מאורח חיים מודרני וכי מפעלים מזהמים מספקים מקומות עבודה. |
| | | |
| ;חידוד כותרת: | | ;חידוד כותרת: |
שורה 73: |
שורה 73: |
| מטבען כותרות הנוגעות לנושאי בריאות וסביבה אינן תמיד מדויקות בגלל המתח בין הצורך המסחרי והתקשורתי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולמכור ידיעות לבין הניסוח המדעי המדויק והמקצועי של עובדות יבשות. כמו כן ייתכנו אי דיוקים בניסוח או עיוותים שנעשים כאשר כלי תקשורת אחד מצטט פרסום של כלי תקשורת שני. חידוד כותרת מנצל היבט זה כדי להקים טענת איש קש ואז לפסול אותה ואת כל הפרסום. | | מטבען כותרות הנוגעות לנושאי בריאות וסביבה אינן תמיד מדויקות בגלל המתח בין הצורך המסחרי והתקשורתי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולמכור ידיעות לבין הניסוח המדעי המדויק והמקצועי של עובדות יבשות. כמו כן ייתכנו אי דיוקים בניסוח או עיוותים שנעשים כאשר כלי תקשורת אחד מצטט פרסום של כלי תקשורת שני. חידוד כותרת מנצל היבט זה כדי להקים טענת איש קש ואז לפסול אותה ואת כל הפרסום. |
| | | |
− | לדוגמה חיים רבלין טען כי גופי תקשורת אחרים הציגו את הנתונים שהביא בתחקיר ערוץ שתיים בצורה לא מדויקת - במקום להגיד שכ 20-30% מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן יותר, טענו כי חלק מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן ב 20-30%. גופי תקשורת אחרים בלבלו בין הבדלים שנתגלו בין אזורים שונים בחיפה, וטענו כי ההבדל הוא בין חיפה לבין ערים אחרות. לאחר שהנתון הוצג בצורה לא מדויקת קל יותר לתקוף אותו ולפטור את כל הפרסום כקשקוש. | + | לדוגמה חיים ריבלין טען כי גופי תקשורת אחרים הציגו את הנתונים שהביא בתחקיר ערוץ שתיים בצורה לא מדויקת - במקום להגיד שכ-20%-30% מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן יותר, טענו כי חלק מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן ב 20%-30%. גופי תקשורת אחרים בלבלו בין הבדלים שנתגלו בין אזורים שונים בחיפה, וטענו כי ההבדל הוא בין חיפה לבין ערים אחרות. לאחר שהנתון הוצג בצורה לא מדויקת קל יותר לתקוף אותו ולפטור את כל הפרסום כקשקוש. |
| | | |
| רבלין טוען שטקטיקה דומה שימשה כדי לתקוף את הנתונים שהוצגו "אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'".<ref name="7eye_2016"/> | | רבלין טוען שטקטיקה דומה שימשה כדי לתקוף את הנתונים שהוצגו "אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'".<ref name="7eye_2016"/> |
| | | |
− | דוגמה נוספת לשימוש בספין קיימת לגבי פרסומי ארגון הבריאות העולמי לגבי [[בשר מעובד]] כ[[גורם מסרטן וודאי]]. ההודעה המקורית של הארגון וכן "תשובות לשאלות נפוצות" שלו לגבי ההודעה , הצביעו בפירוש על כך שהוודאות על כך שמדובר ב[[גורם מסרטן]] היא מחקרית - אך הדבר לא אומר שבשר מעובד מסוכן כמו סיגריות לדוגמה. גורמי תקשורת ציטטו לא נכון את הארגון ובכך הרוויחו פעמיים - ראשית במכירת כותרות שהפחידו יותר מידי את הציבור ושנית בהשמעת טענות לפיהן "הכל בסדר" או "ארגון הבריאות העולמית לא דייק" כאשר עיקר הטעות הוא של דיווח תקשורתי. | + | דוגמה נוספת לשימוש בספין קיימת לגבי פרסומי ארגון הבריאות העולמי לגבי [[בשר מעובד]] כ[[גורם מסרטן וודאי]]. ההודעה המקורית של הארגון וכן "תשובות לשאלות נפוצות" שלו לגבי ההודעה, הצביעו בפירוש על כך שהוודאות על כך שמדובר ב[[גורם מסרטן]] היא מחקרית - אך הדבר לא אומר שבשר מעובד מסוכן כמו סיגריות לדוגמה. גורמי תקשורת ציטטו לא נכון את הארגון ובכך הרוויחו פעמיים - ראשית במכירת כותרות שהפחידו יותר מידי את הציבור ושנית בהשמעת טענות לפיהן "הכל בסדר" או "ארגון הבריאות העולמית לא דייק" כאשר עיקר הטעות הוא של דיווח תקשורתי. |
| | | |
| ==דוגמאות לספינים הנוגעים לזיהום== | | ==דוגמאות לספינים הנוגעים לזיהום== |
שורה 141: |
שורה 141: |
| ==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות== | | ==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות== |
| ;קושי לזהות ולנטר את הזיהום: | | ;קושי לזהות ולנטר את הזיהום: |
− | זיהום הוא במקרים רבים סמוי מהעין ולפעמים הוא גם חסר ריח. יש צורך במכונות יקרות כדי לנטר אותו. לאחר הזיהום הראשוני קיים זיהום שניוני - לדוגמה יצרית [[אוזון בגובה הקרקע]] עקב פליטה של [[תחמוצות חנקן]] וחומרים אורגניים נדיפים. בעיה נוספת היא נדידת זיהום ממקום למקום וכן מעבר של זיהום בין סוגי ספרות שונים - [[זיהום אוויר]] שהופך ל[[זיהום קרקע]] , שהופך לזיהום אוויר מקומי, [[זיהום מים]] (שיכול לנדוד למקום אחר) או ל[[זיהום במזון]]. | + | זיהום הוא במקרים רבים סמוי מהעין ולפעמים הוא גם חסר ריח. יש צורך במכונות יקרות כדי לנטר אותו. לאחר הזיהום הראשוני קיים זיהום שניוני - לדוגמה יצרית [[אוזון בגובה הקרקע]] עקב פליטה של [[תחמוצות חנקן]] וחומרים אורגניים נדיפים. בעיה נוספת היא נדידת זיהום ממקום למקום וכן מעבר של זיהום בין סוגי ספרות שונים - [[זיהום אוויר]] שהופך ל[[זיהום קרקע]], שהופך לזיהום אוויר מקומי, [[זיהום מים]] (שיכול לנדוד למקום אחר) או ל[[זיהום במזון]]. |
| | | |
| ;השפעות צולבות של חומרים ושל גנטיקה עם חומרים: | | ;השפעות צולבות של חומרים ושל גנטיקה עם חומרים: |
− | רוב המחקרים מנסים לבדוק השפעה של חומר אחד, אבל במקרים רבים המנגנון הוא ככל הנראה חומר אחד שמשנה את המטבוליזם של הייצור. חשיפה משותפת לחומר אחר או חשיפה מאוחרת יותר יכולה להשפיע בצורה לא צפויה. דוגמה מוכרת לדבר זה היא השפעה לרעה של נטילת שתי תרופות. הדבר מסובך עוד יותר כאשר הוא תלוי בגנטיקה של החולה, בגנטיקה של חיידיקים שלו ובהיסטוריה רפואית שלו. | + | רוב המחקרים מנסים לבדוק השפעה של חומר אחד, אבל במקרים רבים המנגנון הוא ככל הנראה חומר אחד שמשנה את המטבוליזם של הייצור. חשיפה משותפת לחומר אחר או חשיפה מאוחרת יותר יכולה להשפיע בצורה לא צפויה. דוגמה מוכרת לדבר זה היא השפעה לרעה של נטילת שתי תרופות. הדבר מסובך עוד יותר כאשר הוא תלוי בגנטיקה של החולה, בגנטיקה של חיידקים שלו ובהיסטוריה רפואית שלו. |
| | | |
| ;בעיית החביון: | | ;בעיית החביון: |
− | במחלות רבות יש תקופה של חביון - החולה כבר הושפע מגורם מזהם או מגורם תחלואה אחר אבל הוא עוד לא מודע לכך. דוגמות למחלות כאלה הן [[סרטן]],[[טרטוגן|מומים לעוברים]] , מחלות הנוגעות למערכת החיסונית (כמו זאבת, כרון), מחלות דלקתיות וכנראה גם מחלות אחרות כמו [[אלצהיימר]], [[פרקינסון]] ועוד. לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים בין החשיפה לזיהום לבין התפרצות המחלה. | + | במחלות רבות יש תקופה של חביון - החולה כבר הושפע מגורם מזהם או מגורם תחלואה אחר אבל הוא עוד לא מודע לכך. דוגמות למחלות כאלה הן [[סרטן]],[[טרטוגן|מומים לעוברים]], מחלות הנוגעות למערכת החיסונית (כמו זאבת, כרון), מחלות דלקתיות וכנראה גם מחלות אחרות כמו [[אלצהיימר]], [[פרקינסון]] ועוד. לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים בין החשיפה לזיהום לבין התפרצות המחלה. |
| | | |
| ;בעיית הפרד ומשול: | | ;בעיית הפרד ומשול: |