שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,794 בתים ,  16:20, 8 בפברואר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
ברחבי גוש דן יש מספר מוקדים של [[זיהום קרקע]] - חלקם ממפעלים תעשייה צבאית ישנים , חלקם ממפעלים לעיבוד מתכות ועורות, וחלקם תוצאה של זיהום מתחנות דלק. זיהום קרקע יכול לנוע מרחק של כמה מאות מטרים ואף כמה ק"מ עם הזרימה של מי תהום. הזיהום כולל [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]].  
+
ברחבי גוש דן קיימים אזורים נרחבים של [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום|מי תהום]], שנגרם בעיקר מ[[זיהום תעשייתי|פעילות תעשייתית]] וכלכלי מהעבר. דו"חות של רשות המים, [[המשרד להגנת הסביבה]] מאז שנת 2000,  מצביעים על כך שהזיהום ממשיך להתפשט ומסכן מקורות מי שתייה ומבנים. על פי הערכות שונות בשנים הקרובות יהיה צורך להמשיך ולבצע פעולות מניעה ושיקום.  
    
[[קובץ:זיהום מי תהום בגוש דן בחומרים אורגניים נדיפים.PNG|350px|ממוזער|התפרשות מזהמים של [[חומרים אורגניים נדיפים]] (חלקם מכיל חומרים מסרטנים) במי התהום בגוש דן בשנים 1999-2001. ]]
 
[[קובץ:זיהום מי תהום בגוש דן בחומרים אורגניים נדיפים.PNG|350px|ממוזער|התפרשות מזהמים של [[חומרים אורגניים נדיפים]] (חלקם מכיל חומרים מסרטנים) במי התהום בגוש דן בשנים 1999-2001. ]]
 +
 +
מקורות הזיהום כוללים מספר מצומצם של מוקדים גדולים ועוד כ-מאה מקורות קטנים יותר. המקורות הגדולים כוללים מפעלים ישנים של התעשייה הצבאית, בסיסי צבא נטושים, מפעלים לציפוי מתכות, מפעלים לעיבוד עורות, ותחנות דלק ומקורות קטנים כוללים מפעלים קטנים לציפוי מתכת, מכבסות ניקוי יבש ומוסכים. זיהום קרקע יכול לנוע מרחק של כמה מאות מטרים ואף כמה ק"מ עם הזרימה של מי תהום.
 +
 +
הזיהום כולל [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]], כולל חומרים מסרטנים וחומרים רעילים שיכולים לפגוע במערכת העצבים והרבייה. אם מחברים את כל השטחים שבהם יש זיהום ברמות שונות של חומרה מתקבל כתם זיהום של כ-200 קילומטרים רבועים.<ref name="rinat2006">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=719091 השכונה יוקרתית, האדמה מסרטנת], צפריר רינת, הארץ, 24.5.2006</ref>
    
דו"ח של מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, משנת 2010 מיפה את בעיות זיהום הקרקע בגוש דן. אנשי המשרד הכינו מפה של זיהומים וזיהו כ-270 אתרים החשודים כמזוהמים בגוש דן. האתרים נמצאים באור יהודה, אזור, בת ים, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, חולון, רמת גן, רמת השרון ותל אביב. עד שנת 2010 בוצעו בדיקות ב-214 אתרים, וב-137 מתוכם (64 אחוז) התאמתו החששות ונמצאו זיהומים בקרקע. מספר רב של זיהומים התגלה סמוך ל[[תחנות דלק]] (93 אחוז מהתחנות שנבדקו), באתרים תעשייתיים (75 אחוז) ובמוסכים (73 אחוז).[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html] יש לציין כי יכולים להיות הבדלים ניכרים בין סוגי המזהמים בהקשר של רעילות המזהמים והתפשטותם. בעוד שזיהום מתחנת דלק עשוי להתפשט לטווח של עשרות עד מאות מטרים בשכבה דקה יחסית של פני הקרקע, זיהומים תעשייתיים עלולים להוות סיכון גדול יותר למי התהום ולהתפשט לטווח של קילומטרים. בין השאר חשף הדו"ח כי קיים חשש לזיהום קרקע חמור ב"בור" שבקרייה.[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html]
 
דו"ח של מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, משנת 2010 מיפה את בעיות זיהום הקרקע בגוש דן. אנשי המשרד הכינו מפה של זיהומים וזיהו כ-270 אתרים החשודים כמזוהמים בגוש דן. האתרים נמצאים באור יהודה, אזור, בת ים, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, חולון, רמת גן, רמת השרון ותל אביב. עד שנת 2010 בוצעו בדיקות ב-214 אתרים, וב-137 מתוכם (64 אחוז) התאמתו החששות ונמצאו זיהומים בקרקע. מספר רב של זיהומים התגלה סמוך ל[[תחנות דלק]] (93 אחוז מהתחנות שנבדקו), באתרים תעשייתיים (75 אחוז) ובמוסכים (73 אחוז).[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html] יש לציין כי יכולים להיות הבדלים ניכרים בין סוגי המזהמים בהקשר של רעילות המזהמים והתפשטותם. בעוד שזיהום מתחנת דלק עשוי להתפשט לטווח של עשרות עד מאות מטרים בשכבה דקה יחסית של פני הקרקע, זיהומים תעשייתיים עלולים להוות סיכון גדול יותר למי התהום ולהתפשט לטווח של קילומטרים. בין השאר חשף הדו"ח כי קיים חשש לזיהום קרקע חמור ב"בור" שבקרייה.[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html]
 
   
 
   
על פי הדו"ח: "במקרים רבים, השפכים היו מוזרמים לנחל הקרוב או אל מעבר לגדר המפעלבתעשייה נעשה שימוש באלפי חומרים מסוכנים ובתרכובות רעילות כגון פחמימנים מוכלרים, שמנים מינרליים ומתכות כבדות". [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html]
+
על פי הדו"ח: "במקרים רבים, השפכים היו מוזרמים לנחל הקרוב או אל מעבר לגדר המפעל בתעשייה נעשה שימוש באלפי חומרים מסוכנים ובתרכובות רעילות כגון פחמימנים מוכלרים, שמנים מינרליים ומתכות כבדות". [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/813/392.html]
 +
 
 +
==מוקדי זיהום בגוש דן ==
   −
;להלן רשימת מקומות שבהן נגלו זיהומי קרקע באיזור המרכז:
+
===תע"ש מגן===
'''[[תע"ש רמת השרון]]''' - מתחם בשטח 4700 דונם של מפעלי תע"ש, שפכים מפעלים האתר סולקו לנחל סמוך ולמקורות חלחלול אחרים עד שנות ה-90. בסקרי מי תהום באיזור החל מ-1989, נתגלו ריכוזים גבוהים של כרום, עופרת וחנקות. בסקר היסטורי מקיף זוהו מספר רב של מקורות זיהום של ממיסים (טריכלורואתילן),מתכות כמו כורום וחומרי נפץ. .<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref>
+
'''[[תע"ש מגן]]''' הוא מפעל של התעשייה הצבאית לייצור נשק שנמצא בתל אביב בגבול גבעתיים (ליד דרך השלום) והתפרס על שטח של 44 דונם. המפעל פעל בין השנים 1948 ל-1997 וכלל שימוש בחומרים רעילים ומסרטים כולל טריכלורואתילן וטטרהכלורואתילן וכו מתכות שונות וחומרי נפץ. עד שנת 1981 שפכי המפעל הוזרמו ללא כל טיפול לבורות סופגים. ורק בשנה זו החל לפעול במקום מפעל לטיפול בשפכים ולאחר מכן אלו הוזרמו למערכת הביוב העירונית. זהו אחד המקרים החמורים של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים נקודתי בישראל]]. כתוצאה מהזיהום נסגרו כמה בארות ששאבו מים מאקוויפר החוף לאחר פירוק המפעל נתגלה שהוא גרם לזיהום קרקע ולזיהום מים נרחבים שמהווים בעיה חמורה עד היום. סקר אחד בוצע בשנת 1995 וסקר נוסף מקיף יותר בוצע בשנת 2000.  במי התהום נמצאו במספר מקומות חומרים מסיסים ו[[מתכות כבדות]] רעילות כמו [[ניקל]], [[קדמיום]], [[עופרת]], ו[[כרום]] וכן מזהמים אורגניים כגון [[טריכלוראתילן]] בריכוזים גבוהים בהרבה מהרמה המותרת. בבארות המים בנחלת יצחק ובגבעתיים נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של חומרים רעילים. על פי הסקר, נפח המים המזוהמים באזור שנבדק מוערך ב-900 מיליון מ"ק, כאשר חלקו הגדול מגיע מפעילות תעשייתית בתע"ש מגן. כמות הקרקע המזוהמת שפונתה בשלבים ראשונים של תהליך השיקום הגיעה ליותר מ-11,000 ש"ח ל-מ"ק קרקע. פינוי המבנים והמשטחים המרוצפים בשטח מפעל תע"ש מגן, רק האיץ את חלחול הזיהום מהקרקע למי התהום, זאת בשל חשיפת הקרקע המזוהמת למי גשמים וחלחולם למי התהום. התפשטות הזיהום אל מי התהום, מאיימת ישירות על בארות החירום של תל אביב ובארות השתייה, המשמשות דרך קבע את גבעתיים. בעקבות עתירה של אדם טבע ודין,  התבצע טיהור מקיף של המתחם, אך התברר כי עדיין נותר זיהום בעומק הקרקע. בשנת 2015 נבדק האתר על ידי רשות המים ונמצאו בו ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים בריכוז גבוה בהרבה ממה שמותר במי השתייה . נכון לשנת 2015 טרם נמצא פתרון למניעת הזיהום בשטח, שבו רוצים לבנות מאות יחידות דיור. עיריית תל אביב מתכוונת לפרסם מכרז לשיקום מי התהום.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2713745]  
    +
===תע"ש רמת השרון===
 +
'''[[תע"ש רמת השרון]]''' - מתחם בשטח 4700 דונם של מפעלי תע"ש,  שפכים מפעלים האתר סולקו לנחל סמוך ולמקורות חלחלול אחרים עד שנות ה-90. בסקרי מי תהום באיזור החל מ-1989, נתגלו ריכוזים גבוהים של [[כרום]], [[עופרת]] וחנקות. בסקר היסטורי מקיף זוהו מספר רב של מקורות זיהום של ממיסים ([[טריכלורואתילן]]),מתכות כמו כרום וחומרי נפץ. .<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref>
   −
'''[[תע"ש נוף ים הרצליה]]''' - שטח של 400 דונם מצפון לשכונת נוף ים בהרליה וממזרח לגן לאומי אפולוניה שבו ייצרו בעבר חומרי נפץ. ב 1992 התרחש פיצוץ באתר וגרם לפיזור חומרי נפץ. בסקר  קרקע מ-1997 נמצא כי מעל 30 אלף טון קרקע מזומת בחומרי נפץ, מתכות וחומרים אורגניים במספר מוקדים. חלק מהזיהום דוף למי הים מבריכות שאליהן הוזרמו שפכי המפעל.<ref name="sviva_2009"/>
+
===איזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה===
 +
ב '''איזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה''', שם עבדו לפני עשרות שנים כ 60 מפעלים עיבוד עורות ומפעלים נוספים כמו מפעלי ציפוי מתכות וגרמו לזיהום קרקע חמור שקיים עד היום.<ref name="sviva_2009"/>
 
   
 
   
 +
===אתר חיריה והרי פסולת נוספים===
 +
בדומה למוקדי הטמנה גדולים אחרים אתר חיריה ואתר המזבלה הגדולה בסמוך לפתח תקווה מהווים מקור של זיהום מים וזיהום קרקע גם לאחר שהוספקה ההטמנה הפעילה בהם..<ref name="sviva_2009"/>
   −
'''איזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה''', שם עבדו לפני עשרות שנים כ 60 מפעלים עיבוד עורות ומפעלים נוספים כמו מפעלי ציפוי מתכות.<ref name="sviva_2009"/>
+
===מקורות זיהום גדולים נוספים===
 +
'''[[תע"ש נוף ים הרצליה]]''' - שטח של 400 דונם מצפון לשכונת נוף ים בהרליה וממזרח לגן לאומי אפולוניה שבו ייצרו בעבר חומרי נפץ. ב 1992 התרחש פיצוץ באתר וגרם לפיזור חומרי נפץ. בסקר  קרקע מ-1997 נמצא כי מעל 30 אלף טון קרקע מזומת בחומרי נפץ, מתכות וחומרים אורגניים במספר מוקדים. חלק מהזיהום דולף למי הים מבריכות שאליהן הוזרמו שפכי המפעל.<ref name="sviva_2009"/>
 
   
 
   
 +
'''מפעל תע"ש ברחוב פנחס רוזן''' - בשנת 2015 נמדדו באיזור ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים מעל המותר בחוק. [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2713745]
   −
'''מפעלי ציפוי מתכת באיזור תל אביב''' - כ 100 מפעלים שפעלו עד שנות ה-80. מתוכם פועלים כיום כ-40 מפעלים. המפעלים מכילים חומרים מסרטנים ורעילים כמו קמדיום, כרום , ניקל, וממיסכים מוכלרים כמו טריכלורואתילן. ברוב האתרים יש זיהום קרקע ומי תהום. קשה לטפל בזיהום היות והבעלים כיום של רבים מהאתרים לא קשורים למפעל שיצר את הזיהום. <ref name="sviva_2009"/>
+
'''מפעל אמקור לשעבר ברחוב יגאל אלון''' - במדידות שנערכו במקום משנת 2009 נמצא [[טריכלורואתילן]] (חומר מסרטן שעלול גם לפגוע במערכות רבייה ועצבים) בריכוזים גבוהים פי 280 מהמותר במי השתייה. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1286736]
 
     −
'''[[תע"ש מגן]]''' מפעל של התעשייה הצבאית לייצור נשק שנמצא בתל אביב בגבול גבעתיים (ליד דרך השלום) והתפרס על שטח של 44 דונם. המפעל פעל בין השנים 1948 ל-1997 וכלל שימוש בחומרים רעילים ומסרטים כולל טריכלורואתילן וטטרהכלורואתילן וכו מתכות שונות וחומרי נפץ. עד שנת 1981 שפכי המפעל הוזרמו ללא כל טיפול לבורות סופגים. ורק בשנה זו החל לפעול במקום מפעל לטיפול בשפכים ולאחר מכן אלו הוזרמו למערכת הביוב העירונית. זהו אחד המקרים החמורים של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים נקודתי בישראל]]. כתוצאה מהזיהום נסגרו כמה בארות ששאבו מים מאקוויפר החוף לאחר פירוק המפעל נתגלה שהוא גרם לזיהום קרקע ולזיהום מים נרחבים שמהווים בעיה חמורה עד היום. סקר אחד בוצע בשנת 1995 וסקר נוסף מקיף יותר בוצע בשנת 2000.  במי התהום נמצאו במספר מקומות חומרים מסיסים ו[[מתכות כבדות]] רעילות כמו [[ניקל]], [[קדמיום]], [[עופרת]], ו[[כרום]] וכן מזהמים אורגניים כגון [[טריכלוראתילן]] בריכוזים גבוהים בהרבה מהרמה המותרת. בבארות המים בנחלת יצחק ובגבעתיים נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של חומרים רעילים. על פי הסקר, נפח המים המזוהמים באזור שנבדק מוערך ב-900 מיליון מ"ק, כאשר חלקו הגדול מגיע מפעילות תעשייתית בתע"ש מגן. כמות הקרקע המזוהמת שפונתה בשלבים ראשונים של תהליך השיקום הגיעה ליותר מ-11,000 ש"ח ל-מ"ק קרקע. פינוי המבנים והמשטחים המרוצפים בשטח מפעל תע"ש מגן, רק האיץ את חלחול הזיהום מהקרקע למי התהום, זאת בשל חשיפת הקרקע המזוהמת למי גשמים וחלחולם למי התהום. התפשטות הזיהום אל מי התהום, מאיימת ישירות על בארות החירום של תל אביב ובארות השתייה, המשמשות דרך קבע את גבעתיים. בעקבות עתירה של אדם טבע ודין,  התבצע טיהור מקיף של המתחם, אך התברר כי עדיין נותר זיהום בעומק הקרקע.
+
'''מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל (פינת יגאל אלון)''' - במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום [[טריכלורואתילן]] בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1286736]
    
'''מחנה תל השומר''' - במרכז הרפואי שיב"א נתגלה זיהום בחומרים אורגניים מוכלרים שמקורם בתעשייה. מזהמים אלה זוהו גם בקיחודים בקריית אונו וכפר אז"ר. מחנה צבאי תל השומר הוא מקור הזיהום האפשרי המרכזי. עד היום טרם בוצע סקר קרקע ומי תהום בבסיס.<ref name="sviva_2009"/>
 
'''מחנה תל השומר''' - במרכז הרפואי שיב"א נתגלה זיהום בחומרים אורגניים מוכלרים שמקורם בתעשייה. מזהמים אלה זוהו גם בקיחודים בקריית אונו וכפר אז"ר. מחנה צבאי תל השומר הוא מקור הזיהום האפשרי המרכזי. עד היום טרם בוצע סקר קרקע ומי תהום בבסיס.<ref name="sviva_2009"/>
 
   
 
   
 +
'''תע"ש גבעון בסמוך לרמלה'''. ב4 קידוחי הפקת מים במורד זרימת מי התהום באיזור רחובות נמצא זיהום של פרכלורט, שהוא ייחודי לתע"ש גבעון באיזור. בחלק מהקידוחים נתגלה זיהום בחומרים אורנגיים נדיפים שייתכן ונוצרו בתע"ש גבהון. מרחק הקידוחים מהמפעל הוא כ 3 ק"מ. <ref name="sviva_2009"/>
 +
 +
'''מש"א בית דגן''' - בסיס צהלי שאינו פעיל. במשך 40 שנה היתה בבסיס פעילות תעשייתית של ציפוי מתכות ושל דלקים ושמנים. זוהו באתר מספר מוקדים של זיהום קרקע. זוהו מוקדי זהום במכתות כרום, מנגן, ניקל, עופרת אבץ . ככל הנראה מדובר באלפי טונות של קרקע מזוהמת. יש חשד לזיהום מי תהום נתגלתה במי התהום [[קדמיום]].<ref name="sviva_2009"/>
   −
'''תע"ש גבעון בסמוך לרמלה'''. ב4 קידוחי הפקת מים במורד זרימת מי התהום באיזור רחובות נמצא זיהום של פרכלורט, שהוא ייחודי לתע"ש גבעון באיזור. בחלק מהקידוחים נתגלה זיהום בחומרים אורנגיים נדיפים שייתכן ונוצרו בתע"ש גבהון. מרחק הקידוחים מהמפעל הוא כ 3 ק"מ. <ref name="sviva_2009"/>
+
===מקורות זיהום נוספים===
 +
'''מפעלי ציפוי מתכת באיזור תל אביב''' - כ 100 מפעלים שפעלו עד שנות ה-80. מתוכם פועלים כיום כ-40 מפעלים. המפעלים מכילים חומרים מסרטנים ורעילים כמו קמדיום, כרום , ניקל, וממיסכים מוכלרים כמו טריכלורואתילן. ברוב האתרים יש זיהום קרקע ומי תהום. קשה לטפל בזיהום היות והבעלים כיום של רבים מהאתרים לא קשורים למפעל שיצר את הזיהום. <ref name="sviva_2009"/>
    +
בנוסף למקורות אלה יש זיהומי קרקע ממכבסות ניקוי יבש שפעלו בעבר, מוסכים ותחנות דלק. לדוגמה בשנת 2006 בדקו חוקרים של רשות המים עצי אקליפטוס בפינת הרחובות המבדיל והפודים שבשכונת הגפן ברמת גן. בשניים מהעצים נמצאו שיעורי חומרים אורגניים רעילים נדיפים שהם מהגבוהים ביותר שנמדדו. אין מדובר בזיהום שנוצר בעבר אלא בחומר רעיל שממשיך להגיע מקרקע מזוהמת. הממצאים בעצים הביאו לבדיקת המתקנים שפעלו בעבר במקום. התברר שמשנות השלושים ועד שנות השמונים פעלה במקום מכבסה לניקוי יבש שנעשה בה שימוש נרחב בטטרהכלורואתילן, חומר שנמצא בריכוזים גבוהים בעצים וגם הוא נחשב למסרטן. כדי להגן על התושבים הדו"ח ממליץ לבצע באופן מיידי סקר של טטרהכלורואתילן בקרקע ובמי התהום, וכן במבנים תת קרקעיים. אם יש צורך בכך, יש לנקוט באמצעי שיקום מידיים<ref name="sviva_2009"/>
   −
'''מש"א בית דגן''' - בסיס צהלי שאינו פעיל. במשך 40 שנה היתה בבסיס פעילות תעשייתית של ציפוי מתכות ושל דלקים ושמנים. זוהו באתר מספר מוקדים של זיהום קרקע. זוהו מוקדי זהום במכתות כרום, מנגן, ניקל, עופרת אבץ . ככל הנראה מדובר באלפי טונות של קרקע מזוהמת. יש חשד לזיהום מי תהום נתגלתה במי התהום [[קדמיום]].<ref name="sviva_2009"/>
+
==השפעות בריאותיות של הזיהום==
 +
זיהום קרקע בחומרים אורגניים יכול לפגוע באנשים במספר דרכים. הדרך הברורה ביותר היא פגיעה במי השתייה. פגיעה אחרת היא ש[[חומרים אורגניים נדיפים]] עלולים להיפלט מתוך הקרקע כגזים ולסכן אנשים השוהים במרתפים, במקלטים ובחניונים. דבר זה התברר כבר מחקר של  מדענים ממכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון, ואנשי אגף איכות המים בנציבות המים משנת 2006.<ref name="rinat2006"/>
    +
חברת הייעוץ האמריקאית לואי ברז'ר והחברה הישראלית תה"ל, השלימו בשנת 2009 מחקר עבור רשות המים של הערכות סיכונים של זיהום מי תהום וקרקע במוקדים רבים בגוש דן שבהם פעלו בעבר מפעלי תעשייה כולל אלו של תע"ש, ומהם נפלטים כמויות גדולות של חומרים נדיפים שהגיעו למי התהום ונפלטים כאדים דרך הקרקע אל הסביבה אל מרתפים ומשם לעוד חלקים במבנה. במספר מוקדים ובהם אזור נחלת יצחק, רחוב ערבי נחל בגבול תל-אביב-גבעתיים, דרך יגאל אלון ושכונת רביבים בתל אביב, בוצעו הערכות של הסיכונים שלהם יהיו נתונים תושבים או עובדים כתוצאה מזיהום חמור שקיים במקומות אלה. אחד מהחומרים האורגניים הנדיפים שנמצאים במי התהום ועלולים להתנדף הוא [[טריכלורואתילן]] - חשיפה ממושכת לחומר זה עלולה [[גורם מסרטן|לפתח גידולים סרטניים]] כמו כן החומר עלול לפגוע במערכת העצבים ומערכת הרבייה. כמעט בכל המקרים התגלו רמות סיכון גבוהות בשיעורים של פי כמה מאות ואף כמה אלפים מהתקן המומלץ על פי סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית. לפי הערכות אלה תושבים בכמה מוקדים בערים תל אביב, רמת גן וגבעתיים, יהיו חשופים לרמות סיכון של תחלואה ב[[סרטן]] שהן גבוהות בהרבה מסף הסיכון שנקבע על ידי גופי הגנת סביבה בעולם.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1286736]
   −
==הערכות==
+
==נסיונות טיפול ועלויות כלכליות==
*עלות השיקום נאמדת בעשרות מיליוני דולרים
+
הטיפול בזיהום מבוצע במספר שיטות - בחלק מהמקומות יש ניסיון לבודד מקורות מי תהום ולמנוע את התפשטות הזיהום. במקרים אחרים (לדוגמה במתחם מגן) יש כוונה  לטפל בזיהום באופן פעיל,  על ידי שאיבת חלק מהמים המזוהמים, או החדרת חומרים המסייעים להתפרקות המזהמים. סקרים גדולים שנציבות המים ערכה באזור תל אביב וברמת השרון, שרק בודקים את היקף הבעיה בלבד, ולא פותרים אותה, הושקעו בחמש השנים האחרונות בין 2001-6 בכ-22 מיליון שקל. בשנת 2005 שכרה נציבות המים את שירותיה של החברה האמריקאית "לואי ברז'ר", המתמחה בהערכת סיכונים וקביעת האמצעים לשיקום סביבתי.החברה היתה אמורה להעביר לנציבות המלצות לגבי הטיפול בזיהום באתר מגן, וכן המלצות לגבי כל מוקדי הזיהום בגוש דן.<ref name="rinat2006"/>
* אלחנני: "אם לוקחים את היקף השטח שנפגע בזיהום בגוש דן, אז ברור שיידרשו לפחות כמה עשרות מיליוני דולרים כדי לטפל בבעיה. בגלל מגבלות כלכליות סביר להניח שהפתרון שנאמץ יהיה שילוב של טיפול בזיהום וסילוקו בכמה מקומות, והפחתת הסיכון במקומות אחרים".
  −
* יהיה צורך להרחיב את חקר בעיות הזיהום בתשעה אתרים המשתרעים משכונת רביבים בצפון תל אביב עד אזור צומת לה גארדיה, זאת על סמך הממצאים שהתגלו במקומות אלו עד היום. מדובר בין השאר בכמה מפעלים תעשייתיים שפעלו בעבר ליד בורסת היהלומים ברמת גן, וכמה מהם פעילים עד היום.
      +
שרה אלחנני, ראש אגף לאיכות מים בנציבות המים העריכה בשנת 2006 כי פעולת שיקום בתחנת דלק שגרמה לזיהום קרקע בבנימינה עלתה כ-200 אלף דולר לדונם. עלות שיקום של זיהום של חומר אחד באתר תעשייה אחד בארצות הברית היתה 11 מיליון דולר. לפי הערכתה לפי היקף השטח שנפגע בזיהום בגוש דן יש צורך לפחות בכמה עשרות מיליוני דולרים כדי לטפל בבעיה. בגלל מגבלות כלכליו סביר שהפתרונות שיאומצו יהיו שילוב של סילוק הזיהום בחלק מהמקומות, טיפול באחרים והפחחת סיכונים במקומות אחרים. להשוואה עלות שיקום אתר הפסולת חירייה מוערכת ב-60 מיליון דולר, ושל אזור אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב כ-100 מיליון דולר. <ref name="rinat2006"/>
   −
==עובדות==
+
נכון לשנת 2015 חברת נת"ע שואבת מי תהום מאזור מזוהם כדי למנוע התפשטות לתוואי הרכבת הקלה.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2713745]
* הטיפול בזיהום יתבסס בין השאר על ניסיון לבודד מקורות מי תהום ולמנוע את התפשטותם. במקרים אחרים, ובהם זה של מתחם מגן המיועד למגורים, ינסו לטפל בזיהום באופן פעיל. זה ייעשה על ידי שאיבת חלק מהמים המזוהמים, או החדרת חומרים המסייעים להתפרקות המזהמים.
  −
* החוקרים בדקו בין השאר עצי אקליפטוס בפינת הרחובות המבדיל והפודים שבשכונת הגפן ברמת גן. בשניים מהעצים נמצאו שיעורי חומרים אורגניים רעילים נדיפים שהם מהגבוהים ביותר שנמדדו. אין מדובר בזיהום שנוצר בעבר אלא בחומר רעיל הממשיך להגיע מקרקע מזוהמת.הממצאים בעצים הביאו לבדיקת המתקנים שפעלו בעבר במקום. התברר שמשנות השלושים ועד שנות השמונים פעלה במקום מכבסה לניקוי יבש שנעשה בה שימוש נרחב בטטרהכלורואתילן, חומר שנמצא בריכוזים גבוהים בעצים וגם הוא נחשב למסרטן.
  −
*"הבניינים באזור שבו שכנה המכבסה הוקמו לפני שהיתה מודעות לזיהומים מסוג זה", מציין דו"ח המחקר. "כדי להגן על התושבים מומלץ לבצע באופן מיידי סקר של טטרהכלורואתילן בקרקע ובמי התהום, וכן במבנים תת קרקעיים. אם יש צורך בכך, יש לנקוט באמצעי שיקום מידיים".  
  −
*בשני סקרים גדולים שנציבות המים עורכת באזור תל אביב וברמת השרון, שבודקים את היקף הבעיה בלבד ולא פותרים אותה, הושקעו בחמש השנים האחרונות כ-22 מיליון שקל.
  −
* לנציבות אין כיום הערכה מדויקת על העלות הכוללת של טיפול בבעיות הזיהום ומניעת התפשטותו.  
  −
"ידוע לנו, מפעולת שיקום ראשונה מסוגה שנעשתה בתחנת דלק שגרמה לזיהום בבנימינה, שמדובר ב-200 אלף דולר לדונם", אומרת אלחנני. "אנחנו יודעים שהעלות של שיקום זיהום של חומר אחד בארצות הברית באתר תעשייתי אחד הגיעה ל-11 מיליון דולר."
  −
*לשם השוואה, עלות שיקום אתר הפסולת חירייה מוערכת ב-60 מיליון דולר, ושל אזור אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב כ-100 מיליון דולר.
  −
* לפני שנה שכרה נציבות המים את שירותיה של החברה האמריקאית "לואי ברז'ר", המתמחה בהערכת סיכונים וקביעת האמצעים לשיקום סביבתי. על פי אלחנני החברה אמורה להעביר לנציבות בתוך חודשיים המלצות לגבי הטיפול בזיהום באתר מגן, ובתוך שנה המלצות לגבי כל מוקדי הזיהום בגוש דן.
  −
*אם מחברים את כל השטחים שבהם נמצא זיהום בגוש דן, מתקבל כתם המשתרע על פני קרוב למאתיים קמ"ר
      
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 60: שורה 69:  
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=719091 השכונה יוקרתית, האדמה מסרטנת], צפריר רינת, הארץ, 24.5.2006
 
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=719091 השכונה יוקרתית, האדמה מסרטנת], צפריר רינת, הארץ, 24.5.2006
 
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1123396.html סיכון גבוה לתחלואה בסרטן באזורים שבגבול תל אביב-גבעתיים בגלל זיהום מי התהום] צפריר רינת, הארץ,25.10.2009
 
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1123396.html סיכון גבוה לתחלואה בסרטן באזורים שבגבול תל אביב-גבעתיים בגלל זיהום מי התהום] צפריר רינת, הארץ,25.10.2009
 
+
* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1723651 עיריית ת"א תטפל בזיהום של תע"ש - ותבנה יחידות דיור] צפריר רינת, הארץ, 05.06.2012
 +
* [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2713745 גם 35 שנה לאחר הסגירה, רעלים ממפעלי תע"ש ממשיכים לסכן את גוש דן] צפריר רינת, הארץ, 24.08.2015
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט