שינויים

'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה ו/או הדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסויימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, ונסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים ממנו. הכחשה כזו מקודמת על ידי גורמים שיש להם אינטרס כלכלי ופוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה לפעילות ממשלתית או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  

'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה הדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסוימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, ונסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים ממנו.  

 

הכחשה כזו מקודמת על ידי גורמים שיש להם אינטרס כלכלי ופוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית ולפעמים גם פקידים ומומחי בריאות שנתונים ללחצים ולפיתויים כלכליים ואחרים. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה לפעילות ממשלתית או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  

יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום'' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום מנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר.  

יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום'' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום מנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר.  

==שיטות פעולה להכחשת זיהום==

==שיטות פעולה להכחשת זיהום==

===הסתרה פיזית של הזיהום===

===הסתרה פיזית של הזיהום===

[[קובץ:המטרת זיהום במועצה תעשייתית תפן.PNG|400px|ממוזער|לאחר טיהור שפכים תעשייה במתקן מקומי, מומטרים מי הקולחין של איזור התעשייה תפן בממטרות, דבר שעלול ליצור זיהום קרקע וזיהום של מי התהום. צילום - המשרד להגנת הסביבה, בפרסום משנת 2009 על [[זיהום קרקע בישראל]]]]

[[קובץ:המטרת זיהום במועצה תעשייתית תפן.PNG|400px|ממוזער|לאחר טיהור שפכים תעשייה במתקן מקומי, מומטרים מי הקולחין של אזור התעשייה תפן בממטרות, דבר שעלול ליצור זיהום קרקע וזיהום של מי התהום. צילום - המשרד להגנת הסביבה, בפרסום משנת 2009 על [[זיהום קרקע בישראל]]]]

נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה  אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl  העיר באפור],  כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. לאחר טיהור חלקי של זיהום תעשייתי שמכיל [[מתכות כבדות]] ושמנים, מי-קולחין באיזור מומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה  מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באיזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.

נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה  אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl  העיר באפור],  כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. לאחר טיהור חלקי של זיהום תעשייתי שמכיל [[מתכות כבדות]] ושמנים, מי-קולחין באזור מומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה  מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.

===הסתרת נתונים על זיהום===

===הסתרת נתונים על זיהום===

תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- אם על ידי איסוף חסר של נתונים (דיגום חסר של חומרים, התחייבות לבצע דיגומים ואי עמידה ביעדים אלה ועוד) ואם על ידי הסתרת הנתונים שיש בידי הרגולטור מהציבור. דוגמה לנושא זה הוא החשיפה המאוחרת של מימדי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]] ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ממפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו. בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באיזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. הנתונים שוחררו על רקע משפט שהתנהל בשאלה האם לאפשר לפתוח מחדש את המפעל. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס,  05.07.04 הארץ </ref> ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העירייה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>  

תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- אם על ידי איסוף חסר של נתונים (דיגום חסר של חומרים, התחייבות לבצע דיגומים ואי עמידה ביעדים אלה ועוד) ואם על ידי הסתרת הנתונים שיש בידי הרגולטור מהציבור. דוגמה לנושא זה הוא החשיפה המאוחרת של ממדי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]] ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ממפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו. בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. הנתונים שוחררו על רקע משפט שהתנהל בשאלה האם לאפשר לפתוח מחדש את המפעל. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס,  05.07.04 הארץ </ref> ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העירייה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>  

היבטים נוספים הנוגעים להסתרת נתונים הזיהום קשורים למחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, ואי אכיפה של חוקים לניטור או אכיפה של חוקי זיהום על ידי הרשויות.  

היבטים נוספים הנוגעים להסתרת נתונים הזיהום קשורים למחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, ואי אכיפה של חוקים לניטור או אכיפה של חוקי זיהום על ידי הרשויות.  

===לחצים וקשרים בין גורמי בריאות לבין מזהמים===

===לחצים וקשרים בין גורמי בריאות לבין מזהמים===

דוגמה בולטת לקשר בין מזהמים לבין ארגוני בריאות היא [[אגודה למלחמה בסרטן]] בישראל. מירי זיו, מנכ"לית האגודה נשואה לתעשיין מרכזי ב[[רמת חובב]] ורבים מהתורמים לאגודה וראשיה קשורים לתעשיות, חלקן מזהמות.גם מומחים סרטן רבים שביצעו מחקרים עבור האגודה פעלו במקביל במתן שירותי ייעוץ למפעלים מזהמים<ref Name="Shvartz">[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=529523&sid=126 המלחמה הלא נכונה] פז שוורץ, ערוץ 10, 2007</ref>

דוגמה בולטת לקשר בין מזהמים לבין ארגוני בריאות היא [[אגודה למלחמה בסרטן]] בישראל. מירי זיו, מנכ"לית האגודה נשואה לתעשיין מרכזי ב[[רמת חובב]] ורבים מהתורמים לאגודה וראשיה קשורים לתעשיות, חלקן מזהמות. גם מומחים סרטן רבים שביצעו מחקרים עבור האגודה פעלו במקביל במתן שירותי ייעוץ למפעלים מזהמים<ref Name="Shvartz">[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=529523&sid=126 המלחמה הלא נכונה] פז שוורץ, ערוץ 10, 2007</ref>

   

   

במשך השנים טענה האגודה למלחמה בסרטן כי הקשר בין [[זיהום|זיהום סביבתי]] בכלל ו[[זיהום אוויר]] בפרט לבין תחלואה בסרטן הוא קטן. בשנת 2007 טענה מירי זיו, מנכ"לית האגודה כי: "זיהום סביבתי הוא לפי המחקרים הקיימים 2-4 אחוזים". כבר בשנת 2007 עמדה זו עמדה זו היתה שמרנית מאד ועמדה בניגוד לדעה של גורמים אחרים. רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה בר חנה, טען כבר ב-2007 שדברים אלה מבוססים על נתוני '''תמותה''' בארצות הברית ובאנגליה מלפני 10 ו-30 שנים ומכאן שאי אפשר לדבר על הקשר בין זיהום לתחלואה בישראל.<ref Name="Shvartz"/> כמו כן בתקופה זו כבר פרסם המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסרטן natinanl cancer instetute מחקרים רבים על הקשר בין זיהום וסרטן. בין היתר בדו"ח cancer and the environment. <ref Name="Shvartz"/> בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. במסגרת ההודעה הזאת נכללה גם מירי זיו, אך זו לא הגדירה פעולות כלשהן שהאגודה הולכת לנקוט כדי להתריע על זיהום אוויר בפני הציבור או כדי לשנות מדיניות ממשלתית בנושא. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]

במשך השנים טענה האגודה למלחמה בסרטן כי הקשר בין [[זיהום|זיהום סביבתי]] בכלל ו[[זיהום אוויר]] בפרט לבין תחלואה בסרטן הוא קטן. בשנת 2007 טענה מירי זיו, מנכ"לית האגודה כי: "זיהום סביבתי הוא לפי המחקרים הקיימים 2-4 אחוזים". כבר בשנת 2007 עמדה זו עמדה זו הייתה שמרנית מאד ועמדה בניגוד לדעה של גורמים אחרים. רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה בר חנה, טען כבר ב-2007 שדברים אלה מבוססים על נתוני '''תמותה''' בארצות הברית ובאנגליה מלפני 10 ו-30 שנים ומכאן שאי אפשר לדבר על הקשר בין זיהום לתחלואה בישראל.<ref Name="Shvartz"/> כמו כן בתקופה זו כבר פרסם המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסרטן natinanl cancer instetute מחקרים רבים על הקשר בין זיהום וסרטן. בין היתר בדו"ח cancer and the environment. <ref Name="Shvartz"/> בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. במסגרת ההודעה הזאת נכללה גם מירי זיו, אך זו לא הגדירה פעולות כלשהן שהאגודה הולכת לנקוט כדי להתריע על זיהום אוויר בפני הציבור או כדי לשנות מדיניות ממשלתית בנושא. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]

;קשרים בין חוקרי בריאות לבין מפעלים מזהמים:

;קשרים בין חוקרי בריאות לבין מפעלים מזהמים:

בתחקיר על האגודה למלחמה בסרטן נחשפו קשרים בין מומחי בריאות לבין חברות מזהמות. הרופאים והמומחים סיפקו שירותי ייעוץ לחברות, דבר שעלול לגרום להטיה מחקרית. מקור לחץ נוסף על חוקרים הוא פוליטיקאים שמפחדים משערוריה ציבורית שעלולה לפרוץ.  

בתחקיר על האגודה למלחמה בסרטן נחשפו קשרים בין מומחי בריאות לבין חברות מזהמות. הרופאים והמומחים סיפקו שירותי ייעוץ לחברות, דבר שעלול לגרום להטיה מחקרית. מקור לחץ נוסף על חוקרים הוא פוליטיקאים שמפחדים משערורייה ציבורית שעלולה לפרוץ.  

הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] טוען בספרו "[[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כיצד מומחים שונים המספקים עדויות לבתי משפט עלולים לתת חוות דעת מוטה אפילו באופן בלתי מודע, וכיצד היבטים כמו "גילוי נאות" לא מספקים אמצעי מספיק חזק כדי למנוע הטיה של מי שמאזינים לעדות.  

הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] טוען בספרו "[[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כיצד מומחים שונים המספקים עדויות לבתי משפט עלולים לתת חוות דעת מוטה אפילו באופן בלתי מודע, וכיצד היבטים כמו "גילוי נאות" לא מספקים אמצעי מספיק חזק כדי למנוע הטיה של מי שמאזינים לעדות.  

פרסום מודעות בתקשורת המציגות את הארגון המזהם באור חיובי. אם על ידי הצגת תרומתו לאיכות הסביבה ואם על ידי תרומה אחרת שלו לקהילה כמו סיוע לעניים, סיוע לחולים, אימוץ קבוצות ספורט וכו'. למודעת אלה השפעה כפולה - מצד אחד הם יכולים ליצור תדמית חיובית על הארגון המזהם, וליצור הזדהות איתו. ומצד שני הפרסום יכול להיות דרך לתת תמריץ כלכלי לבעלי עיתונים לפרסם כתבות אוהדות על הנושא.  

פרסום מודעות בתקשורת המציגות את הארגון המזהם באור חיובי. אם על ידי הצגת תרומתו לאיכות הסביבה ואם על ידי תרומה אחרת שלו לקהילה כמו סיוע לעניים, סיוע לחולים, אימוץ קבוצות ספורט וכו'. למודעת אלה השפעה כפולה - מצד אחד הם יכולים ליצור תדמית חיובית על הארגון המזהם, וליצור הזדהות איתו. ומצד שני הפרסום יכול להיות דרך לתת תמריץ כלכלי לבעלי עיתונים לפרסם כתבות אוהדות על הנושא.  

דרך אחרת שבה עיתונות תומכת בגורמים מזהמים היא על ידי קשרים עסקיים בין בעל העיתון או של מפרסמים חשובים באותו עיתון לבין גורמים המעוניינים לטשטש את הזיהום - בין אם מדובר בגורמים עסקיים כמו מפעלים מזהמים, פירמות שיוצרות מוצרים מזהמים ([[חברות מכוניות]]) ובין אם מדובר בגורמים פוליטיים כמו רשויות מקומיות שרוצות לשמור על מפעלים מזהמים ולהמנע מאובדן מקומות עבודה או לנסות להרגיע את התושבים כדי שלא יעזבו את המקום.  

דרך אחרת שבה עיתונות תומכת בגורמים מזהמים היא על ידי קשרים עסקיים בין בעל העיתון או של מפרסמים חשובים באותו עיתון לבין גורמים המעוניינים לטשטש את הזיהום - בין אם מדובר בגורמים עסקיים כמו מפעלים מזהמים, פירמות שיוצרות מוצרים מזהמים ([[חברות מכוניות]]) ובין אם מדובר בגורמים פוליטיים כמו רשויות מקומיות שרוצות לשמור על מפעלים מזהמים ולהימנע מאובדן מקומות עבודה או לנסות להרגיע את התושבים כדי שלא יעזבו את המקום.  

===ספינים בתקשורת===

===ספינים בתקשורת===

אחת הדרכים המקובלות ביותר לבצע הכחשת זיהום היא על ידי [[ספין תקשורתי]] שיוצר רושם מטעה או לכל הפחות יוצר בלבול ואי בהירות. כאשר הציבור מבולבל הוא נוטה להגיד - יש כאן מומחים וגורמים שאומרים כך ויש גורמים שאומרים מסר הפוך, כדאי לי לשבת על הגדר ולחכות עד שיגמרו את הויכוח במקום להתערב (מבחינה נפשית או מעשית).  

אחת הדרכים המקובלות ביותר לבצע הכחשת זיהום היא על ידי [[ספין תקשורתי]] שיוצר רושם מטעה או לכל הפחות יוצר בלבול ואי בהירות. כאשר הציבור מבולבל הוא נוטה להגיד - יש כאן מומחים וגורמים שאומרים כך ויש גורמים שאומרים מסר הפוך, כדאי לי לשבת על הגדר ולחכות עד שיגמרו את הוויכוח במקום להתערב (מבחינה נפשית או מעשית).  

דוגמאות לספינים נפוצים:  

דוגמאות לספינים נפוצים:  

;חידוד כותרת:

;חידוד כותרת:

אחת הדרכים המקובלות לבצע ספין עיתוני הנוגע לזיהום היא "חידוד כותרת" - התמקדות בנתון אחד או באמירה לא מדוייקת של גורם בריאות או תקשורת שהציג נתונים על הזיהום ותקיפה של נתון זה בלבד, לפעמים תוך עיוות שלו, תוך השמטה של כל ההיבטים האחרים.  

אחת הדרכים המקובלות לבצע ספין עיתוני הנוגע לזיהום היא "חידוד כותרת" - התמקדות בנתון אחד או באמירה לא מדויקת של גורם בריאות או תקשורת שהציג נתונים על הזיהום ותקיפה של נתון זה בלבד, לפעמים תוך עיוות שלו, תוך השמטה של כל ההיבטים האחרים.  

מטבען כותרות הנוגעות לנושאי בריאות וסביבה אינן תמיד מדוייקות בגלל המתח בין הצורך המסחרי והתקשורתי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולמכור ידיעות לבין הניסוח המדעי המדוייק והמקצועי של עובדות יבשות. כמו כן ייתכנו אי דיוקים בניסוח או עיוותים שנעשים כאשר כלי תקשורת אחד מצטט פרסום של כלי תקשורת שני. חידוד כותרת מנצל היבט זה כדי להקים טענת איש קש ואז לפסול אותה ואת כל הפרסום.  

מטבען כותרות הנוגעות לנושאי בריאות וסביבה אינן תמיד מדויקות בגלל המתח בין הצורך המסחרי והתקשורתי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולמכור ידיעות לבין הניסוח המדעי המדויק והמקצועי של עובדות יבשות. כמו כן ייתכנו אי דיוקים בניסוח או עיוותים שנעשים כאשר כלי תקשורת אחד מצטט פרסום של כלי תקשורת שני. חידוד כותרת מנצל היבט זה כדי להקים טענת איש קש ואז לפסול אותה ואת כל הפרסום.  

לדוגמה חיים רבלין טען כי גופי תקשורת אחרים הציגו את הנתונים שהביא בתחקיר ערוץ שתיים בצורה לא מדוייקת - במקום להגיד שכ 20-30% מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן יותר, טענו כי חלק מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן ב 20-30%. גופי תקשורת אחרים בלבלו בין הבדלים שנתגלו בין איזורים שונים בחיפה, וטענו כי ההבדל הוא בין חיפה לבין ערים אחרות. לאחר שהנתון הוצג בצורה לא מדוייקת קל יותר לתקוף אותו ולפטור את כל הפרסום כקשקוש.  

לדוגמה חיים רבלין טען כי גופי תקשורת אחרים הציגו את הנתונים שהביא בתחקיר ערוץ שתיים בצורה לא מדויקת - במקום להגיד שכ 20-30% מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן יותר, טענו כי חלק מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן ב 20-30%. גופי תקשורת אחרים בלבלו בין הבדלים שנתגלו בין אזורים שונים בחיפה, וטענו כי ההבדל הוא בין חיפה לבין ערים אחרות. לאחר שהנתון הוצג בצורה לא מדויקת קל יותר לתקוף אותו ולפטור את כל הפרסום כקשקוש.  

רבלין טוען שטקטיקה דומה שימשה כדי לתקוף את הנתונים שהוצגו "אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'".<ref name="7eye_2016"/>

רבלין טוען שטקטיקה דומה שימשה כדי לתקוף את הנתונים שהוצגו "אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'".<ref name="7eye_2016"/>

דוגמה נוספת לשימש בספין קיימת לגבי פרסומי ארגון הבריאות העולמי לגבי [[בשר מעובד]] כ[[גורם מסרטן וודאי]]. ההודעה המקורית של הארגון וכן "תשובות לשאלות נפוצות" שלו לגבי ההודעה , הצביעו בפירוש על כך שהוודאות על כך שמדובר ב[[גורם מסרטן]] היא מחקרית - אך הדבר לא אומר שבשר מעובד מסוכן כמו סיגריות לדוגמה. גורמי תקשרות ציטטו לא נכון את הארגון ובכך הרוויחו פעמיים - ראשית במכירת כותרות שהפחידו יותר מידי את הציבור ושנית בהשמעת טענות לפיהן "הכל בסדר" או "ארגון הבריאות העולמית לא דייק" כאשר עיקר הטעות הוא של דיווח תקשורתי.  

דוגמה נוספת לשימוש בספין קיימת לגבי פרסומי ארגון הבריאות העולמי לגבי [[בשר מעובד]] כ[[גורם מסרטן וודאי]]. ההודעה המקורית של הארגון וכן "תשובות לשאלות נפוצות" שלו לגבי ההודעה , הצביעו בפירוש על כך שהוודאות על כך שמדובר ב[[גורם מסרטן]] היא מחקרית - אך הדבר לא אומר שבשר מעובד מסוכן כמו סיגריות לדוגמה. גורמי תקשורת ציטטו לא נכון את הארגון ובכך הרוויחו פעמיים - ראשית במכירת כותרות שהפחידו יותר מידי את הציבור ושנית בהשמעת טענות לפיהן "הכל בסדר" או "ארגון הבריאות העולמית לא דייק" כאשר עיקר הטעות הוא של דיווח תקשורתי.  

==דוגמאות לספינים הנוגעים לזיהום==

==דוגמאות לספינים הנוגעים לזיהום==

===הסתרת מימדי הזיהום ומקורות הזיהום===

===הסתרת ממדי הזיהום ומקורות הזיהום===

;הזיהום מגיע ממקור אחר:

;הזיהום מגיע ממקור אחר:

בנוסף להכחשות אחרות כמו הסתרת נתוני הזיהום והסתרת הזיהום אפשר לטעון כי אם יש בכלל זיהום הוא מגיא ממקור אחר. לדוגמה מפעלים מזהמים טוענים כי מקור הזיהום הוא מתחבורה, או שהוא מגיע ממפעל אחר, שהוא מגיע מתחבורה, או שהוא מגיע ממקור טבעי - [[נדידת זיהום]] ממקור תעשייה אחר או אבק מהמדבר.  

בנוסף להכחשות אחרות כמו הסתרת נתוני הזיהום והסתרת הזיהום אפשר לטעון כי אם יש בכלל זיהום הוא מגיא ממקור אחר. לדוגמה מפעלים מזהמים טוענים כי מקור הזיהום הוא מתחבורה, או שהוא מגיע ממפעל אחר, שהוא מגיע מתחבורה, או שהוא מגיע ממקור טבעי - [[נדידת זיהום]] ממקור תעשייה אחר או אבק מהמדבר.  

*  יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]].

*  יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]].

* עצם זה שהזיהום ירד לא אומר שהריכוז שלו לא גורם נזקים לבריאות ואו למערכות אקולוגיות. השאלה היא האם הזיהום נמצא מעל התקן (וכן מה טיבו של התקן - ראו בהמשך).

* עצם זה שהזיהום ירד לא אומר שהריכוז שלו לא גורם נזקים לבריאות ואו למערכות אקולוגיות. השאלה היא האם הזיהום נמצא מעל התקן (וכן מה טיבו של התקן - ראו בהמשך).

* קיימים מקרים בהם יש ירידה בחלק מסוגי הזיהום אבל אין שינוי או אף עליה בפליטת מזהמים אחרים. דוגמה אחת לכך היא זיהום אוויר בחיפה שבו יש ירידה בתחמוצות חנקו ותחמוצות גופרית אבל במזהמים אחרים אין בהכרח נטיה כזו<ref>[http://online.fliphtml5.com/znzf/twgb/#p=1 דו"ח שקט תעשייתי 2015 ]אזרחים למען הסביבה </ref> דוגמה אחרת היא מגמות של [[זיהום אוויר בישראל]] בישראל - לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר ([[תחמוצות חנקן]], וב[[תחמוצות גופרית|גפרית דו-חמצנית]]) ובחלק מהם אין שינוי במגמה ([[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) <ref name="sviva_2015">ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר,[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013] המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015 </ref>  

* קיימים מקרים בהם יש ירידה בחלק מסוגי הזיהום אבל אין שינוי או אף עליה בפליטת מזהמים אחרים. דוגמה אחת לכך היא זיהום אוויר בחיפה שבו יש ירידה בתחמוצות חנקו ותחמוצות גופרית אבל במזהמים אחרים אין בהכרח נטייה כזו<ref>[http://online.fliphtml5.com/znzf/twgb/#p=1 דו"ח שקט תעשייתי 2015 ]אזרחים למען הסביבה </ref> דוגמה אחרת היא מגמות של [[זיהום אוויר בישראל]] בישראל - לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי-האוויר ([[תחמוצות חנקן]], וב[[תחמוצות גופרית|גפרית דו-חמצנית]]) ובחלק מהם אין שינוי במגמה ([[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) <ref name="sviva_2015">ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר,[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013] המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015 </ref>  

דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.

דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.

יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים הוא מיושן ולא מתאים או גבוה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות מהשפעה סינרגטית של זיהום - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]].

יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים הוא מיושן ולא מתאים או גבוה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות מהשפעה סינרגטית של זיהום - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]].

;הנתונים על תחלואה באיזור הם ישנים:  

;הנתונים על תחלואה באזור הם ישנים:  

טענה זו הושמעה לדוגמה על ידי יונה יהב בהקשר של זיהום בחיפה.  היות ועיבוד נתונים לוקח זמן, ובמקרים רבים יש ירידה או שינוי בזיהום קל להגיד שכבר אין בעיה יותר, או שצריך עוד מחקר עדכני יותר. כאשר יצא מחקר כזה הוא יתייחס לשנים מהעבר ושוב ניתן יהיה להגיד שצריך עוד מחקרים מעודכנים יותר.   

טענה זו הושמעה לדוגמה על ידי יונה יהב בהקשר של זיהום בחיפה.  היות ועיבוד נתונים לוקח זמן, ובמקרים רבים יש ירידה או שינוי בזיהום קל להגיד שכבר אין בעיה יותר, או שצריך עוד מחקר עדכני יותר. כאשר יצא מחקר כזה הוא יתייחס לשנים מהעבר ושוב ניתן יהיה להגיד שצריך עוד מחקרים מעודכנים יותר.   

* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].  

* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].  

* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל.  

* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל.  

* '''אם הזיהום גורם נזק תתבעו את המזהמים בבית משפט''' - בתי משפט הם כלי בעייתי כדי להתמודד עם בעיית הזיהום בגלל שורה ארוכה של אי-ודאויות והשהיות שיש בזיהום. לדוגמה חלק מהנזק של הזיהום נוצר שנים רבות לאחר הפליטה שלו, או שהוא מתערבב בסוגי זיהום אחרים, לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים מרגע החשיפה למזהם ועד להתרחשות הנזק. דוגמה אחת לכך היא [[PCB]] או חומרים מוטגנים שיכולים להגיע לאם, דרכה לעובר ולגרום לו נזק למערכת הרבייה. רק בגיל הבגרות המינית שלו ניתן יהיה להבחין בנזק, ויהיה קשה מאד להוכיח כי הנזק נגרם בגלל גורם מסויים ולא בגלל גורם אחר. בעיה אחרת היא שייתכן כי המפעל שגרם את הזיהום כבר נסגר ואין ממי לתבוע פיצויים.

* '''אם הזיהום גורם נזק תתבעו את המזהמים בבית משפט''' - בתי משפט הם כלי בעייתי כדי להתמודד עם בעיית הזיהום בגלל שורה ארוכה של אי-ודאויות והשהיות שיש בזיהום. לדוגמה חלק מהנזק של הזיהום נוצר שנים רבות לאחר הפליטה שלו, או שהוא מתערבב בסוגי זיהום אחרים, לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים מרגע החשיפה למזהם ועד להתרחשות הנזק. דוגמה אחת לכך היא [[PCB]] או חומרים מוטגנים שיכולים להגיע לאם, דרכה לעובר ולגרום לו נזק למערכת הרבייה. רק בגיל הבגרות המינית שלו ניתן יהיה להבחין בנזק, ויהיה קשה מאד להוכיח כי הנזק נגרם בגלל גורם מסוים ולא בגלל גורם אחר. בעיה אחרת היא שייתכן כי המפעל שגרם את הזיהום כבר נסגר ואין ממי לתבוע פיצויים.

==הדחקת זיהום==

==הדחקת זיהום==

הדבר נובע קודם כל ממנגנון פסיכולוגי של [[הדחקה]] ו[[חשיבת יחד]] ומסתייע על ידי ידיעות סותרות ומבלבלות בתקשורת של תעשיות, ופוליטיקאים. לכך יש להוסיף מומחים שונים שמנסים להרגיע את הציבור הן מסיבות מקצועיות (רצון למנוע פניקה) והן בגלל קשרים לא בריאים בין מומחים לבין תעשיות מזהמות. באופן כללי מי שנמצא בהדחקת זיהום ינסה להיתלות בתירוצים שונים להקטנת הבעיה (לא יכול להיות שהמצב כל כך גרוע, אין לי ברירה אלא להתפרנס, לא יכול להיות שעובדים על כל העובדים) וכו'. היבט נוסף שתורם לדבר הוא הטיה קבוצתית - אם האחרים אינם מתלוננים על הזיהום - כנראה שאין לו חשיבות.  

הדבר נובע קודם כל ממנגנון פסיכולוגי של [[הדחקה]] ו[[חשיבת יחד]] ומסתייע על ידי ידיעות סותרות ומבלבלות בתקשורת של תעשיות, ופוליטיקאים. לכך יש להוסיף מומחים שונים שמנסים להרגיע את הציבור הן מסיבות מקצועיות (רצון למנוע פניקה) והן בגלל קשרים לא בריאים בין מומחים לבין תעשיות מזהמות. באופן כללי מי שנמצא בהדחקת זיהום ינסה להיתלות בתירוצים שונים להקטנת הבעיה (לא יכול להיות שהמצב כל כך גרוע, אין לי ברירה אלא להתפרנס, לא יכול להיות שעובדים על כל העובדים) וכו'. היבט נוסף שתורם לדבר הוא הטיה קבוצתית - אם האחרים אינם מתלוננים על הזיהום - כנראה שאין לו חשיבות.  

הדחקת זיהום נוגעת לא רק למי שנפגע מהזיהום אלא לכל מי שיש לו יכולת השפעה על הנושא - פקידים, פוליטיקאים, מומחים, עובדים, שופטים, עיתונאים, משקיעים וצרכנים, הדחקה כזו יכולה להתקיים גם בקרב מי שאחרים לקיום הזיהום - כמו בעלי מפעלים או מנהלים בכירים במפעלים- שאינם רוצים להודות בעיני עצמם על קיום הבעיה. חלק מהבעיה היא שלכל גורם במערכת יש רק נקודת מבט חלקית ולא [[הוליזם|הוליסטית]] - הוא רואה רק חלק קטן מהנושא ולא בהכרח רוצה לראות את כל התמונה. לדוגמה אנשים במפעל רואים את מימדי הזיהום אבל לא בהכרח חשופים למידע ולחוויות אישיות של מי שנפגע על ידו. רופאים חשופים למידע כזה אבל לא בהכרח מודעים להיקפי הזיהום ולא בהכרח מודעים להשפעות סביבתיות של הזיהום על בריאות החולים (שכן רופאים אלה אינם אפידמיולוגים).   

הדחקת זיהום נוגעת לא רק למי שנפגע מהזיהום אלא לכל מי שיש לו יכולת השפעה על הנושא - פקידים, פוליטיקאים, מומחים, עובדים, שופטים, עיתונאים, משקיעים וצרכנים, הדחקה כזו יכולה להתקיים גם בקרב מי שאחרים לקיום הזיהום - כמו בעלי מפעלים או מנהלים בכירים במפעלים- שאינם רוצים להודות בעיני עצמם על קיום הבעיה. חלק מהבעיה היא שלכל גורם במערכת יש רק נקודת מבט חלקית ולא [[הוליזם|הוליסטית]] - הוא רואה רק חלק קטן מהנושא ולא בהכרח רוצה לראות את כל התמונה. לדוגמה אנשים במפעל רואים את ממדי הזיהום אבל לא בהכרח חשופים למידע ולחוויות אישיות של מי שנפגע על ידו. רופאים חשופים למידע כזה אבל לא בהכרח מודעים להיקפי הזיהום ולא בהכרח מודעים להשפעות סביבתיות של הזיהום על בריאות החולים (שכן רופאים אלה אינם אפידמיולוגים).   

בספר '''[[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)]]''' עוסק [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] בשאלה מדוע וכיצד אנשים מבצעים שונות של רמייה, פגיעה באחרים או עבירות על החוק. אריאלי נעזר בניסויים שונים כדי לבחון התנהגות של סוכנים כלכליים. הוא דוחה את התאוריה הרציונלית של פשע, ומתאר את תאוריית "עיגול פינות" - לגבי רוב האנשים, כאשר הם פוגעים באחרים (או בעצמם בעתיד), עליהם להסביר לעצמם (ואולי גם לחברים קרובים) כי מה שהם עושים הוא לגיטימי, בגלל הצדקות שונות ומשונות (לדוגמה "כולם עושים זאת" או "אנחנו במגמת שיפור" וכו') - עליהם קודם כל לשקר לעצמם בצורה מספיק משכנעת, כדי לשמור על דימוי עצמי של אדם ישר ומוסרי. היבט זה רלבנטי בעיקר לגורמים שמשתפים פעולה על הזיהום - פקידים, מומחים ועובדים שיודעים מידע על הנושא אבל מסתירים אותו מהציבור או לא פועלים לפיו כמתחייב מתפקידם.  

בספר '''[[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)]]''' עוסק [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] בשאלה מדוע וכיצד אנשים מבצעים שונות של רמייה, פגיעה באחרים או עבירות על החוק. אריאלי נעזר בניסויים שונים כדי לבחון התנהגות של סוכנים כלכליים. הוא דוחה את התאוריה הרציונלית של פשע, ומתאר את תאוריית "עיגול פינות" - לגבי רוב האנשים, כאשר הם פוגעים באחרים (או בעצמם בעתיד), עליהם להסביר לעצמם (ואולי גם לחברים קרובים) כי מה שהם עושים הוא לגיטימי, בגלל הצדקות שונות ומשונות (לדוגמה "כולם עושים זאת" או "אנחנו במגמת שיפור" וכו') - עליהם קודם כל לשקר לעצמם בצורה מספיק משכנעת, כדי לשמור על דימוי עצמי של אדם ישר ומוסרי. היבט זה רלבנטי בעיקר לגורמים שמשתפים פעולה על הזיהום - פקידים, מומחים ועובדים שיודעים מידע על הנושא אבל מסתירים אותו מהציבור או לא פועלים לפיו כמתחייב מתפקידם.  

;הדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות בכירים ובעלי החברות:

;הדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות בכירים ובעלי החברות:

בעל מפעל מזהם עשוי להגיד לעצמו - "אני תורם מקומות עבודה, לא תפקידי לדאוג לבריאות הציבור, שהממשלה תדאג לזה," או אפילו להתלות בצידוק של [[מילטון פרידמן]] לפיו האינטרס היחיד של פירמה הוא להרוויח ככל האפשר וכי הפסקת הזיהום או פגיעה חברתית אחרת תושג על ידי התארגנות וולונטרית של צרכנים או בבתי משפט. ראש העיר עשוי להגיד "עלי לדאוג למקומות עבודה עבור תושבי האיזור, שהממשלה תספק כסף ופעולות כדי למנוע את הבעיות" או "עוד לא הוכח שהמפעלים מזהמים" או "אנחנו במגמת שיפור". כמובן שאמירות אלה קלות יותר כאשר הם שומעים טענות כאלה מצד עיתונאים או אנשי ציבור אחרים. ברור כי לבעלי מפעלים ולמקבלי החלטות בכירים יש אינטרס כספי או פוליטי בקיום הזיהום, אבל התאוריה של אריאלי מצביעה על כך שאינטרס כזה אינו בהכרח דבר מספיק - יש צורך גם ביכולת להצדיק את הנושא בעיני עצמם ובעיני אנשים קרובים להם.  

בעל מפעל מזהם עשוי להגיד לעצמו - "אני תורם מקומות עבודה, לא תפקידי לדאוג לבריאות הציבור, שהממשלה תדאג לזה," או אפילו להתלות בצידוק של [[מילטון פרידמן]] לפיו האינטרס היחיד של פירמה הוא להרוויח ככל האפשר וכי הפסקת הזיהום או פגיעה חברתית אחרת תושג על ידי התארגנות וולונטרית של צרכנים או בבתי משפט. ראש העיר עשוי להגיד "עלי לדאוג למקומות עבודה עבור תושבי האזור, שהממשלה תספק כסף ופעולות כדי למנוע את הבעיות" או "עוד לא הוכח שהמפעלים מזהמים" או "אנחנו במגמת שיפור". כמובן שאמירות אלה קלות יותר כאשר הם שומעים טענות כאלה מצד עיתונאים או אנשי ציבור אחרים. ברור כי לבעלי מפעלים ולמקבלי החלטות בכירים יש אינטרס כספי או פוליטי בקיום הזיהום, אבל התאוריה של אריאלי מצביעה על כך שאינטרס כזה אינו בהכרח דבר מספיק - יש צורך גם ביכולת להצדיק את הנושא בעיני עצמם ובעיני אנשים קרובים להם.  

;הדחקת זיהום בקרב צרכנים ומשקיעים:

;הדחקת זיהום בקרב צרכנים ומשקיעים:

באופן דומה גם משקיעים שקונים מניות של חברות מזהמות עשויים להשתמש בטענה דומה - ההשפעה שלנו היא שולית או מישהו אחר עשוי לקנות את המניה, עדיף שאנחנו נתמקד באפיקים אחרים של מניעת זיהום או של פעילות לטובת הכלל. משקיעים גדולים עשויים להעזר בפעילות פילנתרופית או בתרומות לארגוני בריאות לא רק כדי להשפיע עליהם אלא כדי להרגיש טוב יותר (אני מושקע במניות של מפעל מזהם אבל מצד שני אני תורם להקמת מחלקה לטיפול בילדים חולי סרטן).  

באופן דומה גם משקיעים שקונים מניות של חברות מזהמות עשויים להשתמש בטענה דומה - ההשפעה שלנו היא שולית או מישהו אחר עשוי לקנות את המניה, עדיף שאנחנו נתמקד באפיקים אחרים של מניעת זיהום או של פעילות לטובת הכלל. משקיעים גדולים עשויים להעזר בפעילות פילנתרופית או בתרומות לארגוני בריאות לא רק כדי להשפיע עליהם אלא כדי להרגיש טוב יותר (אני מושקע במניות של מפעל מזהם אבל מצד שני אני תורם להקמת מחלקה לטיפול בילדים חולי סרטן).  

אחת הדרכים החשובות שתעשיות וחברות נוקטות בהן בהקשר של הדחקת זיהום, היא סיוע להרחיק בין פעילות הזיהום לבין חווית הצרכן (או בין אחריות המשקיעים לבין הזיהום). ככל שהזיהום רחוק יותר מבחינה פיזית, נעשה במדינה אחרת או שהוא פחות ברור לצרכן, כך קל יותר לצרכן להדחיק את התרומה שלו להמשך קיום הזיהום. מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] מראים שמידע ברור על השפעות פעולות הצרכנים יכולים לסייע להקטין בעיית הרחקה זו. גישה אחרת היא [[כלכלה דמוקרטית]] שהיא שיתוף של גורמים שמושפעים מהמפעל בניהול המפעל (לדגומה עובדים ושכנים של המפעל). גישה מקובלת יותר, שקיימת לדגומה [[המודל הנורדי|במודל הנורדי]] היא  שיתוף עובדים בהנהלת המפעל. היות ועובדים עלולים להפגע בעצמם מזיהום יש להם אינטרס גדול יותר להקטין אותו, לדאוג לשקיפות, לניטור וכו'.  

אחת הדרכים החשובות שתעשיות וחברות נוקטות בהן בהקשר של הדחקת זיהום, היא סיוע להרחיק בין פעילות הזיהום לבין חווית הצרכן (או בין אחריות המשקיעים לבין הזיהום). ככל שהזיהום רחוק יותר מבחינה פיזית, נעשה במדינה אחרת או שהוא פחות ברור לצרכן, כך קל יותר לצרכן להדחיק את התרומה שלו להמשך קיום הזיהום. מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] מראים שמידע ברור על השפעות פעולות הצרכנים יכולים לסייע להקטין בעיית הרחקה זו. גישה אחרת היא [[כלכלה דמוקרטית]] שהיא שיתוף של גורמים שמושפעים מהמפעל בניהול המפעל (לדגומה עובדים ושכנים של המפעל). גישה מקובלת יותר, שקיימת לדוגמה [[המודל הנורדי|במודל הנורדי]] היא  שיתוף עובדים בהנהלת המפעל. היות ועובדים עלולים להיפגע בעצמם מזיהום יש להם אינטרס גדול יותר להקטין אותו, לדאוג לשקיפות, לניטור וכו'.  

;הדחקת זיהום בקרב פקידות ומקבלי החלטות משתפי פעולה:

;הדחקת זיהום בקרב פקידות ומקבלי החלטות משתפי פעולה:

מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדגומה [[קשרי הון שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדגומה רופאים) שאין להם אינטרס מסויים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה במילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות (הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה, אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אל להמשיך את המצב) או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].  

מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדוגמה [[קשרי הון שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדוגמה רופאים) שאין להם אינטרס מסוים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה ממילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות ("הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה", אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אלה להמשיך את המצב") או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].  

דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטיה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באיזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערוריה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>

דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטיה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערוריה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>

==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות==

==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות==

;בעיית הפרד ומשול:

;בעיית הפרד ומשול:

מסיבות מחקריות לגיטימיות חוקרים מפרידים בין ההשפעות הבריאותיות של סוגי מזהמים שונים (איזה מזהם תורם לבעייה בריאותית מסויימת), ובין צורות חשיפה שונות של מזהמים וגורמים בריאותיים לדוגמה הגיוני מבחינת החוקרים להפריד בין זיהום אוויר סביבתי (שאליו נחשפת כל האוכלוסיה) לבין בעיה תעסוקתית שקיימת עבור עובדים. הגיוני גם להפריד בין זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע וזיהום במזון. זו כמובן נקודה חשובה במחקרים אפידמיולוגים שמנסים להבין את הסיבה לתחלואה. אבל בהיבטים של מדיניות היא עלולה ליצור הטיה של "הפרד ומשול" - כלומר הפחתה בחשיבות של זיהום סביבתי וכן התעלמות מבעיות של זיהום סינרגטי - כלומר כיצד גורם מסויים פוגע בבריאות בנוכחות של מזהם אחר. מבחינה של שקיפות, רגולציה על מפעלים ומודעות ציבורית יש היבטים משותפים בטיפולים בין סוגי מזהמים שונים (לדוגמה חיוב מפעלים מזהמים לדווח על כלל הפליטות שלהם ואיכות הרגולציה שמופעלת מולם). גם מבחינת פתרונות ייתכנו פתרונות שמשפיעים על כמה סוגי מפגעים. תכופות פתרון של זיהום עבור כלל האוכלוסיה קשור גם להגברת בטיחות העובדים.  

מסיבות מחקריות לגיטימיות חוקרים מפרידים בין ההשפעות הבריאותיות של סוגי מזהמים שונים (איזה מזהם תורם לבעיה בריאותית מסוימת), ובין צורות חשיפה שונות של מזהמים וגורמים בריאותיים לדוגמה הגיוני מבחינת החוקרים להפריד בין זיהום אוויר סביבתי (שאליו נחשפת כל האוכלוסייה) לבין בעיה תעסוקתית שקיימת עבור עובדים. הגיוני גם להפריד בין זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע וזיהום במזון. זו כמובן נקודה חשובה במחקרים אפידמיולוגים שמנסים להבין את הסיבה לתחלואה. אבל בהיבטים של מדיניות היא עלולה ליצור הטיה של "הפרד ומשול" - כלומר הפחתה בחשיבות של זיהום סביבתי וכן התעלמות מבעיות של זיהום סינרגטי - כלומר כיצד גורם מסויים פוגע בבריאות בנוכחות של מזהם אחר. מבחינה של שקיפות, רגולציה על מפעלים ומודעות ציבורית יש היבטים משותפים בטיפולים בין סוגי מזהמים שונים (לדוגמה חיוב מפעלים מזהמים לדווח על כלל הפליטות שלהם ואיכות הרגולציה שמופעלת מולם). גם מבחינת פתרונות ייתכנו פתרונות שמשפיעים על כמה סוגי מפגעים. תכופות פתרון של זיהום עבור כלל האוכלוסייה קשור גם להגברת בטיחות העובדים.  

לדוגמה ד"ר מיכה ברחנא, האחראי לשעבר על אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, טען בשנת 2015 כי כ-5%-8% ממספר מקרי הסרטן החדשים המאובחנים מדי שנה באזור חיפה הם בשל זיהום אוויר ולא 16% כפי הוצג במכתב שנשלח על ידי ראש מנהל בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, לועדות התכנון של מחוז חיפה. ברחנא היה שותף לעריכת הסקר הגדול שנערך בקרב כ-175 אלף בתי אב באזור חיפה והתייחס לשנים 1998-2007. על פי המכתב של גרוטו לרשויות "מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר באזור". לדברי ברחנא, הסקר העלה שאכן ישנו עודף תחלואה של 16% ביחס לממוצע הארצי אבל רק שליש מעודף התחלואה מקורו בזיהום אוויר ובוודאי לא כל 780 המקרים. יתר המקרים של עודף תחלואה בסרטן מיוחסים למשתנים אחרים כמו חשיפה תעסוקתית, דוגמת מי שעובדים באופן ישיר עם כימיקלים וחומרים מסרטנים אחרים, לנטיות גנטיות של קבוצות אוכלוסיה שונות ולאורח חיים מסוים.<ref name="haaretz_04_15">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2615167 המשרד להגנת הסביבה: להכריז על מפרץ חיפה אזור מוכה זיהום אוויר] צפריר רינת, נעה שפיגל, עידו אפרתי, 16.04.2015</ref> הנקודה של ברחנא נכונה מבחינה אפידמיולוגית אבל לוקה בחסר בנקודת של מדיניות שכן גם העובדים זכאים לסביבת עבודה מוגנת מזיהומים. נקודה נוספת היא שלפי ארגון הבריאות העולמי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] הן רחבות הרבה יותר - רק 6% מכלל התמותה עקב [[זיהום אוויר|זיהום אוויר סביבתי]] (שאינו ביתי) נגרם עקב מחלות סרטן (הארגון מתייחס רק לסרטן ריאות). 80% מהתמותה המיוחסת לזיהום אוויר נגרמת עקב [[שבץ]] ומחלות לב.  

לדוגמה ד"ר מיכה ברחנה, האחראי לשעבר על אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, טען בשנת 2015 כי כ-5%-8% ממספר מקרי הסרטן החדשים המאובחנים מדי שנה באזור חיפה הם בשל זיהום אוויר ולא 16% כפי הוצג במכתב שנשלח על ידי ראש מנהל בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, לועדות התכנון של מחוז חיפה. ברחנה היה שותף לעריכת הסקר הגדול שנערך בקרב כ-175 אלף בתי אב באזור חיפה והתייחס לשנים 1998-2007. על פי המכתב של גרוטו לרשויות "מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר באזור". לדברי ברחנה, הסקר העלה שאכן ישנו עודף תחלואה של 16% ביחס לממוצע הארצי אבל רק שליש מעודף התחלואה מקורו בזיהום אוויר ובוודאי לא כל 780 המקרים. יתר המקרים של עודף תחלואה בסרטן מיוחסים למשתנים אחרים כמו חשיפה תעסוקתית, דוגמת מי שעובדים באופן ישיר עם כימיקלים וחומרים מסרטנים אחרים, לנטיות גנטיות של קבוצות אוכלוסיה שונות ולאורח חיים מסוים.<ref name="haaretz_04_15">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2615167 המשרד להגנת הסביבה: להכריז על מפרץ חיפה אזור מוכה זיהום אוויר] צפריר רינת, נעה שפיגל, עידו אפרתי, 16.04.2015</ref> הנקודה של ברחנא נכונה מבחינה אפידמיולוגית אבל לוקה בחסר בנקודת של מדיניות שכן גם העובדים זכאים לסביבת עבודה מוגנת מזיהומים. נקודה נוספת היא שלפי ארגון הבריאות העולמי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] הן רחבות הרבה יותר - רק 6% מכלל התמותה עקב [[זיהום אוויר|זיהום אוויר סביבתי]] (שאינו ביתי) נגרם עקב מחלות סרטן (הארגון מתייחס רק לסרטן ריאות). 80% מהתמותה המיוחסת לזיהום אוויר נגרמת עקב [[שבץ]] ומחלות לב.  

הכינוי "הפרד ומשול" ניתן משום שבסופו של דבר לציבור לא ברור מה עליו לדרוש כדי לקבל [[רפואה מונעת]] אפקטיבית - כמה מתוך התחלואה נגרם מ[[זיהום אוויר]], כמה עקב [[השמנה]], [[סוכרת]] או [[תזונה]] וכמה מתוך זה מגיע מ[[אורח חיים יושבני]] או [[עישון]] או [[זיהום במזון]]. גם כאן עלולות להיווצר השפעות צולבות - לדוגמה [[זיהום אוויר]] לא רק מזיק בפני עצמו הוא גם  מרתיע אנשים מלבצע [[פעילות גופנית]] ולהתרחק מ[[אורח חיים פעיל]], מחסור בפעילות גופנית עלול לגרור השמנה (הן בגלל צריכה נמוכה יותר של קלוריות, הן בגלל הצטברות של [[מתח נפשי]] ופיצוי באכילת יתר, והן בגלל התאמת ציפיות עצמיות נמוכות והדחקה של השפעות בריאותיות של השמנה), השמנה עלולה לתרום למחסור בפעילות גופנית (לדוגמה מזיעים יותר, דימוי גוף עצמי נמוך) ושניהם יחד עלולים להרתיע מפני [[תחבורה פעילה]], ולעודד שימוש במכוניות שמגדיל את [[פקקי תנועה|פקקים]] ואת הזיהום. שימוש כזה במכוניות מעודד [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שקשור ל[[פרבור]] ושניהם קשורים לפיתוח של [[מזון מהיר ותעשייתי]] שתורם להשמנה, מצבי רוח ובעיות בריאות נוספות.

הכינוי "הפרד ומשול" ניתן משום שבסופו של דבר לציבור לא ברור מה עליו לדרוש כדי לקבל [[רפואה מונעת]] אפקטיבית - כמה מתוך התחלואה נגרם מ[[זיהום אוויר]], כמה עקב [[השמנה]], [[סוכרת]] או [[תזונה]] וכמה מתוך זה מגיע מ[[אורח חיים יושבני]] או [[עישון]] או [[זיהום במזון]]. גם כאן עלולות להיווצר השפעות צולבות - לדוגמה [[זיהום אוויר]] לא רק מזיק בפני עצמו הוא גם  מרתיע אנשים מלבצע [[פעילות גופנית]] ולהתרחק מ[[אורח חיים פעיל]], מחסור בפעילות גופנית עלול לגרור השמנה (הן בגלל צריכה נמוכה יותר של קלוריות, הן בגלל הצטברות של [[מתח נפשי]] ופיצוי באכילת יתר, והן בגלל התאמת ציפיות עצמיות נמוכות והדחקה של השפעות בריאותיות של השמנה), השמנה עלולה לתרום למחסור בפעילות גופנית (לדוגמה מזיעים יותר, דימוי גוף עצמי נמוך) ושניהם יחד עלולים להרתיע מפני [[תחבורה פעילה]], ולעודד שימוש במכוניות שמגדיל את [[פקקי תנועה|פקקים]] ואת הזיהום. שימוש כזה במכוניות מעודד [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שקשור ל[[פרבור]] ושניהם קשורים לפיתוח של [[מזון מהיר ותעשייתי]] שתורם להשמנה, מצבי רוח ובעיות בריאות נוספות.

==הכחשת זיהום והתאוריה הכלכלית==

==הכחשת זיהום והתאוריה הכלכלית==

ב[[חקר הכלכלה|תאוריה הכלכלית]] [[כלכלה נאו-קלאסית]], זיהום מוצג לרוב כסוג של [[כשל שוק]] מסוג [[השפעה חיצונית]] - כלומר עלות של הייצור שבמקום להיות מוטלת על היצרן או הצרכן (באופן גלוי) מוטלת על סוכנים כלכליים אחרים, לדוגמה שכני המפעל. תאור זה משווה בין זיהום לבין סבסוד של המפעל על ידי מס מיוחד שמוטל על חלק מתושבי האיזור. משפטנים וכלכלנים משתמשים לעיתים ב[[חוק קואס]] כדי להסביר כי יש כאן שני צדדים שווים שצריכים להתמקח בשאלה למי שייכות הזכויות.  

ב[[חקר הכלכלה|תאוריה הכלכלית]] [[כלכלה נאו-קלאסית]], זיהום מוצג לרוב כסוג של [[כשל שוק]] מסוג [[השפעה חיצונית]] - כלומר עלות של הייצור שבמקום להיות מוטלת על היצרן או הצרכן (באופן גלוי) מוטלת על סוכנים כלכליים אחרים, לדוגמה שכני המפעל. תיאור זה משווה בין זיהום לבין סבסוד של המפעל על ידי מס מיוחד שמוטל על חלק מתושבי האזור. משפטנים וכלכלנים משתמשים לעיתים ב[[חוק קואס]] כדי להסביר כי יש כאן שני צדדים שווים שצריכים להתמקח בשאלה למי שייכות הזכויות.  

הכללת הכחשת זיהום בניתוח הכלכלי מדגישה שזיהום הוא לא רק כשל שוק מסוג השפעה חיצונית, אלא מעורבים בו גם כשלי שוק אחרים. בין היתר - [[מידע א-סימטרי]], [[עלויות עסקה]], [[מוצר ציבורי]] ו[[רציונליות חסומה]] ([[כלכלה התנהגותית]]).  

הכללת הכחשת זיהום בניתוח הכלכלי מדגישה שזיהום הוא לא רק כשל שוק מסוג השפעה חיצונית, אלא מעורבים בו גם כשלי שוק אחרים. בין היתר - [[מידע א-סימטרי]], [[עלויות עסקה]], [[מוצר ציבורי]] ו[[רציונליות חסומה]] ([[כלכלה התנהגותית]]).  

בתאוריה הכלכלית אוויר נקי הוא סוג של [[מוצר ציבורי]] - מוצר או שירות שהוא בעל תכונות של [[מוצר בלבדי|חוסר-בלבדיות בצריכה]] (שקשה למנוע מאנשים להנות מהמוצר אפילו אם הם לא שילמו עליו) וגם בלתי יריבי (מוצר שהשימוש בו על-ידי אדם אחד, לא מקטין את זמינת המוצר לאנשים אחרים). הצירוף של שתי התכונות האלה יחד מגדיר מוצר כ"מוצר ציבורי" (ללא קשר לשאלה מי באמת מספק את המוצר הזה). אם יש אוויר נקי כולם נהנים מכך, גם אם לא שילמו על כך דבר. קשה למנוע מישהו גישה לאוויר נקי. משום כך אוויר נקי הוא מוצר ציבורי, מכאן שזיהום אוויר לדוגמה הוא לא רק השפעה חיצונית אלא גם פגיעה ב[[מוצר ציבורי]] (בניגוד לכך אם מישהו מעשן לידי, או אני שכן של עסק מרעיש מדובר בהשפעה חיצונית שהיא לא מוצר ציבורי שכן הנפגע העיקרי הוא אדם אחד ולא ציבור שלם).  בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית ]], מצביע הכלכלן [[מנסור אולסון]], על בעיה במוצרים ציבוריים והיא שלקבוצה קטנה ומצומצמת שמרוויחה מפגיעה במוצר הציבורי קל להתארגן מול קבוצה רחבה שנפגעת מפגיעה במוצר זה - היות ולאנשים בקבוצה הרחבה יש אינטרס שמישהו אחר ימנע את הבעיה עבורם. ככל שהקבוצה הנפגעת גדולה יותר, כך קל יותר לפוגעים להמשיך במצב זה ולנפגעים לעצור אותם. הכחשת זיהום מקשה על הציבור לדעת שהוא נפגע. בכך היא פועלת בשני כיוונים - מצד אחד היא מקטינה את מספר מתנגדי הזיהום ובכך מקטינה בעיה של טרמפיסטים, שכן השפעתו של כל אדם במאבק היא גדולה יותר. מצד שני חלק ניכר מהכסף שמועבר מהנפגעים לפוגעים מועבר בלי שהנפגעים מודעים בכלל לעברה זו, כך שהיכולות הכספיות של שני הצדדים אינו זהה - צד אחד נהנה מהכנסות גבוהות על קיום הזיהום, אבל הצד השני לא רק נתקל בעלויות עסקה ובעיית טרמפיסט באיסוף כסף למאבק בזיהום, אלא עליו להתמודד עם כך שרוב הכסף שנאבד הוא כסף של אנשים שלא מודעים לכך.  

בתאוריה הכלכלית אוויר נקי הוא סוג של [[מוצר ציבורי]] - מוצר או שירות שהוא בעל תכונות של [[מוצר בלבדי|חוסר-בלבדיות בצריכה]] (שקשה למנוע מאנשים ליהנות מהמוצר אפילו אם הם לא שילמו עליו) וגם בלתי יריבי (מוצר שהשימוש בו על-ידי אדם אחד, לא מקטין את זמינות המוצר לאנשים אחרים). הצירוף של שתי התכונות האלה יחד מגדיר מוצר כ"מוצר ציבורי" (ללא קשר לשאלה מי באמת מספק את המוצר הזה). אם יש אוויר נקי כולם נהנים מכך, גם אם לא שילמו על כך דבר. קשה למנוע מישהו גישה לאוויר נקי. משום כך אוויר נקי הוא מוצר ציבורי, מכאן שזיהום אוויר לדוגמה הוא לא רק השפעה חיצונית אלא גם פגיעה ב[[מוצר ציבורי]] (בניגוד לכך אם מישהו מעשן לידי, או אני שכן של עסק מרעיש מדובר בהשפעה חיצונית שהיא לא מוצר ציבורי שכן הנפגע העיקרי הוא אדם אחד ולא ציבור שלם).  בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית ]], מצביע הכלכלן [[מנסור אולסון]], על בעיה במוצרים ציבוריים והיא שלקבוצה קטנה ומצומצמת שמרוויחה מפגיעה במוצר הציבורי קל להתארגן מול קבוצה רחבה שנפגעת מפגיעה במוצר זה - היות ולאנשים בקבוצה הרחבה יש אינטרס שמישהו אחר ימנע את הבעיה עבורם. ככל שהקבוצה הנפגעת גדולה יותר, כך קל יותר לפוגעים להמשיך במצב זה ולנפגעים לעצור אותם. הכחשת זיהום מקשה על הציבור לדעת שהוא נפגע. בכך היא פועלת בשני כיוונים - מצד אחד היא מקטינה את מספר מתנגדי הזיהום ובכך מקטינה בעיה של טרמפיסטים, שכן השפעתו של כל אדם במאבק היא גדולה יותר. מצד שני חלק ניכר מהכסף שמועבר מהנפגעים לפוגעים מועבר בלי שהנפגעים מודעים בכלל לעברה זו, כך שהיכולות הכספיות של שני הצדדים אינו זהה - צד אחד נהנה מהכנסות גבוהות על קיום הזיהום, אבל הצד השני לא רק נתקל בעלויות עסקה ובעיית טרמפיסט באיסוף כסף למאבק בזיהום, אלא עליו להתמודד עם כך שרוב הכסף שנאבד הוא כסף של אנשים שלא מודעים לכך.  

בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית לכל הסוכנים יש [[מידע מלא]] על מצב הענינים בשוק ובעולם - כך שנפגעים מהזיהום יודעים במדוייק את כמויות הזיהום, השפעתו על הבריאות שלהם, הנזק הכלכלי שנגרם להם וזהות הפוגעים. בעולם האמיתי מידע כזה אינו זמין בקלות והוא דורש השקעה של כסף רב, מאמץ מחקרי, שיתוף פעולה מצד גורמים רבים, כולל המפעלים, וזמן. מכאן שלא רק שזיהום הוא פגיעה במוצר ציבור, גם המידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - שכן מידע כזה יכול להועיל לי גם אם לא שילמתי עליו (לדוגמה כדי להחליט איפה לגור) מידע הוא באופן כללי בלתי יריבי - אם אני השתמשתי בו הדבר לא מונע הנאה ממנו על ידי אדם אחר. גם לגבי המידע על הזיהום לא ברור מי יאסוף אותו - האינטרס לתשלום מידע על הזיהום מחולק על פני תושבים רבים, ולמדינה לא תמיד יש אינטרס לאסוף מידע מדוייק או להציג את המידע לציבור.  

בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית לכל הסוכנים יש [[מידע מלא]] על מצב העניינים בשוק ובעולם - כך שנפגעים מהזיהום יודעים במדויק את כמויות הזיהום, השפעתו על הבריאות שלהם, הנזק הכלכלי שנגרם להם וזהות הפוגעים. בפועל, מידע כזה אינו זמין בקלות והוא דורש השקעה של כסף רב, מאמץ מחקרי, שיתוף פעולה מצד גורמים רבים, כולל המפעלים, וזמן. מכאן שלא רק שזיהום הוא פגיעה במוצר ציבור, גם המידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - שכן מידע כזה יכול להועיל לי גם אם לא שילמתי עליו (לדוגמה כדי להחליט איפה לגור) מידע הוא באופן כללי בלתי יריבי - אם אני השתמשתי בו הדבר לא מונע הנאה ממנו על ידי אדם אחר. גם לגבי המידע על הזיהום לא ברור מי יאסוף אותו - האינטרס לתשלום מידע על הזיהום מחולק על פני תושבים רבים, ולמדינה לא תמיד יש אינטרס לאסוף מידע מדויק או להציג את המידע לציבור.  

בזיהום קיימים מספר היבטים של מידע א-סימטרי שכן היצרנים יודעים הרבה יותר על כמות הזיהום ועל השפעות בריאותיות שיכולות להיות לו, לעומת שכני המפעל. שכני המפעל ואו עובדים (יחד עם הרופאים שלהם) יודעים יותר טוב מה מצבם הבריאותי. חברות ביטוח יכולות להיות בעמדה להבין את השפעת מקום המגורים על בריאות תושבי האיזור. אם רוצים להפעיל את חוק קואס יש צורך שכל צורות המידע האלה יהיו זמינות לכל באופן שווה, וכי לא יהיו עלויות עסקה למיקוח. הכחשת זיהום מעלה את עלויות העסקה (שכן היא מוסיפה רעש למידע) והיא אחד הגורמים מדוע הפעלת חוק קואס אינה ישימה לגבי רוב סוגי הזיהום (היבט אחר הוא שזיהום עלול לגרום בעיות ארוכות טווח גם לדורות הבאים שאינם יכולים להתמקח על הזכויות שלהם).  

בזיהום קיימים מספר היבטים של מידע א-סימטרי שכן היצרנים יודעים הרבה יותר על כמות הזיהום ועל השפעות בריאותיות שיכולות להיות לו, לעומת שכני המפעל. שכני המפעל ואו עובדים (יחד עם הרופאים שלהם) יודעים יותר טוב מה מצבם הבריאותי. חברות ביטוח יכולות להיות בעמדה להבין את השפעת מקום המגורים על בריאות תושבי האיזור. אם רוצים להפעיל את חוק קואס יש צורך שכל צורות המידע האלה יהיו זמינות לכל באופן שווה, וכי לא יהיו עלויות עסקה למיקוח. הכחשת זיהום מעלה את עלויות העסקה (שכן היא מוסיפה רעש למידע) והיא אחד הגורמים מדוע הפעלת חוק קואס אינה ישימה לגבי רוב סוגי הזיהום (היבט אחר הוא שזיהום עלול לגרום בעיות ארוכות טווח גם לדורות הבאים שאינם יכולים להתמקח על הזכויות שלהם).  

הכחשת זיהום מצד מקבלי החלטות (עקב חשיבת יחד) והדחקת זיהום (מצד עובדים ותושבים שחשופים לזיהום) הם היבטים של כשל שוק מסוג רציונליות חסומה. בין היתר התשובה לשאלות כמו כמה אתה מוכן לשלם כדי שלא יהיה זיהום באיזור שלך תלוי בצורת הצגת השאלה והיבטים נוספים הנחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]].  

הכחשת זיהום מצד מקבלי החלטות (עקב חשיבת יחד) והדחקת זיהום (מצד עובדים ותושבים שחשופים לזיהום) הם היבטים של כשל שוק מסוג רציונליות חסומה. בין היתר התשובה לשאלות כמו כמה אתה מוכן לשלם כדי שלא יהיה זיהום באזור שלך תלוי בצורת הצגת השאלה והיבטים נוספים הנחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]].  

==ראו גם==

==ראו גם==

[[קטגוריה:זיהום]]

[[קטגוריה:זיהום]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:סביבתנות]]

[[קטגוריה:סביבתנות]]