שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכחשת זיהום (הצגת מקור)

גרסה מ־11:29, 8 בפברואר 2016

נוספו 16,660 בתים ,  11:29, 8 בפברואר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה ו/או הדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסויימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, ונסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים ממנו. הכחשה כזו מקודמת על ידי גורמים שיש להם אינטרס כלכלי ופוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה לפעילות ממשלתית או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  
 
'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה ו/או הדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסויימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, ונסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים ממנו. הכחשה כזו מקודמת על ידי גורמים שיש להם אינטרס כלכלי ופוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה לפעילות ממשלתית או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  
   −
יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו.  
+
יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום'' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום מנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר.  
   −
==הסתרת מימדי הזיהום ומקורות הזיהום==
+
==שיטות פעולה להכחשת זיהום==
−
;הסתרה פיזית של הזיהום:
+
===הסתרה פיזית של הזיהום===
 
[[קובץ:המטרת זיהום במועצה תעשייתית תפן.PNG|400px|ממוזער|לאחר טיהור שפכים תעשייה במתקן מקומי, מומטרים מי הקולחין של איזור התעשייה תפן בממטרות, דבר שעלול ליצור זיהום קרקע וזיהום של מי התהום. צילום - המשרד להגנת הסביבה, בפרסום משנת 2009 על [[זיהום קרקע בישראל]]]]
 
[[קובץ:המטרת זיהום במועצה תעשייתית תפן.PNG|400px|ממוזער|לאחר טיהור שפכים תעשייה במתקן מקומי, מומטרים מי הקולחין של איזור התעשייה תפן בממטרות, דבר שעלול ליצור זיהום קרקע וזיהום של מי התהום. צילום - המשרד להגנת הסביבה, בפרסום משנת 2009 על [[זיהום קרקע בישראל]]]]
 
נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה  אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl  העיר באפור],  כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. לאחר טיהור חלקי של זיהום תעשייתי שמכיל [[מתכות כבדות]] ושמנים, מי-קולחין באיזור מומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה  מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באיזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.
 
נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה  אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl  העיר באפור],  כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. לאחר טיהור חלקי של זיהום תעשייתי שמכיל [[מתכות כבדות]] ושמנים, מי-קולחין באיזור מומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה  מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באיזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.
   −
;הסתרת נתונים על זיהום:
+
===הסתרת נתונים על זיהום===
 
תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- אם על ידי איסוף חסר של נתונים (דיגום חסר של חומרים, התחייבות לבצע דיגומים ואי עמידה ביעדים אלה ועוד) ואם על ידי הסתרת הנתונים שיש בידי הרגולטור מהציבור. דוגמה לנושא זה הוא החשיפה המאוחרת של מימדי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]] ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ממפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו. בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באיזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. הנתונים שוחררו על רקע משפט שהתנהל בשאלה האם לאפשר לפתוח מחדש את המפעל. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס,  05.07.04 הארץ </ref> ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העירייה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>  
 
תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- אם על ידי איסוף חסר של נתונים (דיגום חסר של חומרים, התחייבות לבצע דיגומים ואי עמידה ביעדים אלה ועוד) ואם על ידי הסתרת הנתונים שיש בידי הרגולטור מהציבור. דוגמה לנושא זה הוא החשיפה המאוחרת של מימדי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]] ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ממפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו. בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באיזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. הנתונים שוחררו על רקע משפט שהתנהל בשאלה האם לאפשר לפתוח מחדש את המפעל. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס,  05.07.04 הארץ </ref> ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העירייה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>  
    
היבטים נוספים הנוגעים להסתרת נתונים הזיהום קשורים למחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, ואי אכיפה של חוקים לניטור או אכיפה של חוקי זיהום על ידי הרשויות.  
 
היבטים נוספים הנוגעים להסתרת נתונים הזיהום קשורים למחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, ואי אכיפה של חוקים לניטור או אכיפה של חוקי זיהום על ידי הרשויות.  
    +
===לחצים וקשרים בין גורמי בריאות לבין מזהמים===
 +
דוגמה בולטת לקשר בין מזהמים לבין ארגוני בריאות היא [[אגודה למלחמה בסרטן]] בישראל. מירי זיו, מנכ"לית האגודה נשואה לתעשיין מרכזי ב[[רמת חובב]] ורבים מהתורמים לאגודה וראשיה קשורים לתעשיות, חלקן מזהמות.גם מומחים סרטן רבים שביצעו מחקרים עבור האגודה פעלו במקביל במתן שירותי ייעוץ למפעלים מזהמים<ref Name="Shvartz">[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=529523&sid=126 המלחמה הלא נכונה] פז שוורץ, ערוץ 10, 2007</ref>
 +
 +
במשך השנים טענה האגודה למלחמה בסרטן כי הקשר בין [[זיהום|זיהום סביבתי]] בכלל ו[[זיהום אוויר]] בפרט לבין תחלואה בסרטן הוא קטן. בשנת 2007 טענה מירי זיו, מנכ"לית האגודה כי: "זיהום סביבתי הוא לפי המחקרים הקיימים 2-4 אחוזים". כבר בשנת 2007 עמדה זו עמדה זו היתה שמרנית מאד ועמדה בניגוד לדעה של גורמים אחרים. רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה בר חנה, טען כבר ב-2007 שדברים אלה מבוססים על נתוני '''תמותה''' בארצות הברית ובאנגליה מלפני 10 ו-30 שנים ומכאן שאי אפשר לדבר על הקשר בין זיהום לתחלואה בישראל.<ref Name="Shvartz"/> כמו כן בתקופה זו כבר פרסם המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסרטן natinanl cancer instetute מחקרים רבים על הקשר בין זיהום וסרטן. בין היתר בדו"ח cancer and the environment. <ref Name="Shvartz"/> בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. במסגרת ההודעה הזאת נכללה גם מירי זיו, אך זו לא הגדירה פעולות כלשהן שהאגודה הולכת לנקוט כדי להתריע על זיהום אוויר בפני הציבור או כדי לשנות מדיניות ממשלתית בנושא. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]
 +
 +
;קשרים בין חוקרי בריאות לבין מפעלים מזהמים:
 +
בתחקיר על האגודה למלחמה בסרטן נחשפו קשרים בין מומחי בריאות לבין חברות מזהמות. הרופאים והמומחים סיפקו שירותי ייעוץ לחברות, דבר שעלול לגרום להטיה מחקרית. מקור לחץ נוסף על חוקרים הוא פוליטיקאים שמפחדים משערוריה ציבורית שעלולה לפרוץ.
 +
 +
הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] טוען בספרו "[[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כיצד מומחים שונים המספקים עדויות לבתי משפט עלולים לתת חוות דעת מוטה אפילו באופן בלתי מודע, וכיצד היבטים כמו "גילוי נאות" לא מספקים אמצעי מספיק חזק כדי למנוע הטיה של מי שמאזינים לעדות.
 +
 +
;הפעלת לחצים על חוקרי בריאות:
 +
במרץ 2015 החלה לעבוד וועדה אפידמיולוגית ברשות 20 חוקרים מאוניברסיטת חיפה לבדוק את [[זיהום אוויר בחיפה|נתוני התחלואה במפרץ חיפה והקשר שלהם לזיהום אוויר]]. המימון לפעילות הוועדה מגיע מחברות מזהמות כמו [[חברת חשמל]] ובתי הזיקוק. בוועדת ההיגוי של הוועדה  חברים נציגי תעשייה וכן נציגי עירייה שלהם אינטרס להציג מציאות שלפיה אין בעיית זיהום ותחלואה בעיר. בנובמבר 2015 טענה כתבה של ערוץ 2 כי לאחר הצגת ממצאים ראשוניים של המחקר לבכירי העירייה, אלו טענו כי הנתונים "מאכזבים ויפגעו בתדמית העיר". בנוסף, בפגישה נאסר על החוקרים להיפגש עם אנשי משרד הבריאות כדי להציג בפניהם את הנתונים הראשוניים. לטענת ערוץ 2, מהנדס עיריית חיפה פנה אל החוקרים והודיע להם שראש העיר החליט להפסיק את הפרויקט, בטענה שאסור לחוקרים להדליף מידע לתקשורת. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, טען כי שום מחקר לא ייעצר. לא ברור האם לעיריית חיפה יש את הכוח לעצור את המחקר. [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2015/Article-66c7462787de051004.htm] אחד המשתתפים במחקר טען "עיריית חיפה לא רצתה בפרויקט מראשית הדרך. במשך חודשים ארוכים סירב יונה יהב לחתום על חוזה המחקר. מממני המחקר - המפעלים, באמצעות איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, משלמים כל שלושה חודשים למרות שהתחייבו לשלם פעם בשנה. למה כל שלושה חודשים? כדי שיוכלו לאיים עלינו בהפסקת המימון, כמו הפעם". העיריה הכחישה את הדברים אבל חדשות ערוץ 2 הציגו קלטת שבה תוקף עוזרו של יונה יהב, נמרוד שיין, את המחקר "יש שם כל כך הרבה טעויות שזה, מה לעשות, זה מעצבן, זה לא רציני...נו, היינו יכולים להביא לפה את אחת המזכירות שתעשה את זה". [http://mobile.mako.co.il/news-israel/health-q4_2015/Article-974c38d2192f051004.htm]
 +
 +
בעקבות הדלפות ערוץ 2 בינואר 2016 על ממצאים על תחלואה גבוה בסרטן ב-3 מוקדים ועל לידה של תינוקות במשקל נמוך, טען כתב החדשות של הערוץ, חיים רבלין, כי לולי ההדלפה יש סיכוי סביר שממצאים אלה היו "נקברים" ולא מובאים לידיעת הציבור. לדבריו קבורה של מחקרים דומים בוצעה בעבר על ידי חברת החשמל במחקר שלה בפרדס חנה שנוהל על ידי פרופסור מיכה-ברחנה.<ref name="7eye_2016">[http://www.the7eye.org.il/191856 "בסופו של דבר צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים"] ראיון עם חיים רבלין, כתב חדשות ערוץ 2, בעיתון "העין השביעית". 07.02.2016 </ref>
 +
 +
פרופ' ברחנה טען גם הוא כי מופעל לחץ מצד גורמים אינטרסנטים על החוקרים:
 +
{{ציטוט|תוכן=גם אני עשיתי מחקרים דומים. שעשיתי מחקרים על ילדים בחדרה באו לי מחברת חשמל עם ארבעה סטטיסטיקאים ודוקטורים והתחילו לצעוק עלינו, כמו בשוק אמרו לי שאני אידיוט. צעקתי חזרה וככה נראו הישיבות. הגופים הגדולים לא בוחלים באמצעים, מפעילים לחץ ולא ממש מעניין אותם תוצאות אמת. ככה זה עובד... ברור לי שיהב פוליטיקאי מעולה. הטריק שעשה עם ההצגה בה נחסם הכביש לבז"ן כשהתפרסמו הנתונים בפעם הקודמת. צריך להוריד את הכובע בפני מי שאחראי להצגה הזו.|מקור= [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4762117,00.html פרופ' ברחנא: "חוקרי הזיהום בחיפה בלחץ אדיר"], דורון סולומון ynet,  07.02.2016}}.
 +
 +
===תביעות השתקה===
 +
[[תביעות השתקה]] הן תביעות שמוגשות על ידי גופים חזקים וגדולים במטרה למנוע ביקורת עליהם מצד גופים חלשים יותר הרציונל הוא כי הגוף הגדול והחזק יתיש את הגורם החלש יותר בקרבות משפטיים שיעלו לו כסף רב, כך שכדאי לו לוותר ולהתנצל. תביעות כאלה יכולות להיות מוגשות נגד חוקרים באקדמיה, נגד ארגונים אזרחיים כולל ארגוני סביבה וכנגד גופי תקשורת. אחת מתביעות ההשתקה הידועה ביותר בעולם [[משפט מקליבל]] נגעה בין יתר הדברים בטענות של הנתבעים על זיהום ועל נזקים סביבתיים מצד [[מקדונלדס]].
 +
 +
===פרסומים בתקשורת וקשרי הון שלטון עיתון===
 +
פרסום מודעות בתקשורת המציגות את הארגון המזהם באור חיובי. אם על ידי הצגת תרומתו לאיכות הסביבה ואם על ידי תרומה אחרת שלו לקהילה כמו סיוע לעניים, סיוע לחולים, אימוץ קבוצות ספורט וכו'. למודעת אלה השפעה כפולה - מצד אחד הם יכולים ליצור תדמית חיובית על הארגון המזהם, וליצור הזדהות איתו. ומצד שני הפרסום יכול להיות דרך לתת תמריץ כלכלי לבעלי עיתונים לפרסם כתבות אוהדות על הנושא.
 +
 +
דרך אחרת שבה עיתונות תומכת בגורמים מזהמים היא על ידי קשרים עסקיים בין בעל העיתון או של מפרסמים חשובים באותו עיתון לבין גורמים המעוניינים לטשטש את הזיהום - בין אם מדובר בגורמים עסקיים כמו מפעלים מזהמים, פירמות שיוצרות מוצרים מזהמים ([[חברות מכוניות]]) ובין אם מדובר בגורמים פוליטיים כמו רשויות מקומיות שרוצות לשמור על מפעלים מזהמים ולהמנע מאובדן מקומות עבודה או לנסות להרגיע את התושבים כדי שלא יעזבו את המקום.
 +
 +
===ספינים בתקשורת===
 +
אחת הדרכים המקובלות ביותר לבצע הכחשת זיהום היא על ידי [[ספין תקשורתי]] שיוצר רושם מטעה או לכל הפחות יוצר בלבול ואי בהירות. כאשר הציבור מבולבל הוא נוטה להגיד - יש כאן מומחים וגורמים שאומרים כך ויש גורמים שאומרים מסר הפוך, כדאי לי לשבת על הגדר ולחכות עד שיגמרו את הויכוח במקום להתערב (מבחינה נפשית או מעשית).
 +
 +
דוגמאות לספינים נפוצים:
 +
* זלזול ואו הכפשת המתנגדים לזיהום והצגתם כתמהונים, שרלטנים, מתנגדי ה[[קידמה]], או שמונעים מאג'נדה פוליטית זרה. ובאופן כללי התייחסות לגופו של אדם ולא לגופם של דברים.
 +
* טענות כי הזיהום כבר ירד והיום הוא כבר לא קיים בכלל או קיים בכמות מעטה, בלי להתייחס לעמידה בתקנים.
 +
* טענה כי ניטור הזיהום ואו תקנים שלו מבטחים את בריאות התושבים
 +
* טענות כי הדובר הוא מראשי המתנגדים לזיהום, גם אם אינו עושה דבר.
 +
* טענה כי הושקע כסף רב במניעת הזיהום. בלי להתייחס לשאלה מה התוצאה של ההשקעות.
 +
* טענה כי מקוד הזיהום הוא בכלל ממקור אחר (לדוגמה תחבורה) או טענה כי במקום אחר הזיהום רע יותר.
 +
* טענה כי אין שום הוכחה שהזיהום שקיים מסכן את הבריאות.
 +
* טענה כי הזיהום פחות חשוב מגורמים אחרים המשפיעים על הבריאות כמו [[תזונה]] או [[פעילות גופנית]] או [[עישון]].
 +
* טענות חוזרות כי צריך עוד מחקר, וכי בעצם הנתונים הקיימים הם ישנים או לא מספיק טובים, שיטות המחקרים הן פגומות, ועד שלא יוכח אחרת אין כל בעיה.
 +
* טענה כי הזיהום הוא דבר בלתי נמנע, חלק מאורח חיים מודרני וכי מפעלים מזהמים מספקים מקוומות עבודה.
 +
 +
;חידוד כותרת:
 +
אחת הדרכים המקובלות לבצע ספין עיתוני הנוגע לזיהום היא "חידוד כותרת" - התמקדות בנתון אחד או באמירה לא מדוייקת של גורם בריאות או תקשורת שהציג נתונים על הזיהום ותקיפה של נתון זה בלבד, לפעמים תוך עיוות שלו, תוך השמטה של כל ההיבטים האחרים.
 +
 +
מטבען כותרות הנוגעות לנושאי בריאות וסביבה אינן תמיד מדוייקות בגלל המתח בין הצורך המסחרי והתקשורתי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא ולמכור ידיעות לבין הניסוח המדעי המדוייק והמקצועי של עובדות יבשות. כמו כן ייתכנו אי דיוקים בניסוח או עיוותים שנעשים כאשר כלי תקשורת אחד מצטט פרסום של כלי תקשורת שני. חידוד כותרת מנצל היבט זה כדי להקים טענת איש קש ואז לפסול אותה ואת כל הפרסום.
 +
 +
לדוגמה חיים רבלין טען כי גופי תקשורת אחרים הציגו את הנתונים שהביא בתחקיר ערוץ שתיים בצורה לא מדוייקת - במקום להגיד שכ 20-30% מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן יותר, טענו כי חלק מהילדים נולדים עם היקף ראש קטן ב 20-30%. גופי תקשורת אחרים בלבלו בין הבדלים שנתגלו בין איזורים שונים בחיפה, וטענו כי ההבדל הוא בין חיפה לבין ערים אחרות. לאחר שהנתון הוצג בצורה לא מדוייקת קל יותר לתקוף אותו ולפטור את כל הפרסום כקשקוש.
 +
 +
רבלין טוען שטקטיקה דומה שימשה כדי לתקוף את הנתונים שהוצגו "אני אחדד את מה שאמרת: במופע הקודם שהרעיש את המדינה סביב נתוני התחלואה היה איזשהו מסמך שאיתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, העביר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדנה בבקשה של בז"ן להתרחב. במסמך ההוא, שתופס 45 עמודים, הופיעו שתי שורות שנוסחו באופן לא כל-כך מוצלח, ועל כך מסכימים כולם – ועל שתי השורות האלה כולם נתפסו. לא משנה שב-45 העמודים נכתב בדיוק כל מה שנאמר עכשיו בדו"ח הביניים, כולם עסקו בטעות הזאת, ולכן היה קל לקבוע ש'כל המחקר מקושקש, ואין בעיה, ואפשר להמשיך עסקים כרגיל'".<ref name="7eye_2016"/>
 +
 +
דוגמה נוספת לשימש בספין קיימת לגבי פרסומי ארגון הבריאות העולמי לגבי [[בשר מעובד]] כ[[גורם מסרטן וודאי]]. ההודעה המקורית של הארגון וכן "תשובות לשאלות נפוצות" שלו לגבי ההודעה , הצביעו בפירוש על כך שהוודאות על כך שמדובר ב[[גורם מסרטן]] היא מחקרית - אך הדבר לא אומר שבשר מעובד מסוכן כמו סיגריות לדוגמה. גורמי תקשרות ציטטו לא נכון את הארגון ובכך הרוויחו פעמיים - ראשית במכירת כותרות שהפחידו יותר מידי את הציבור ושנית בהשמעת טענות לפיהן "הכל בסדר" או "ארגון הבריאות העולמית לא דייק" כאשר עיקר הטעות הוא של דיווח תקשורתי.
 +
 +
==דוגמאות לספינים הנוגעים לזיהום==
 +
===הסתרת מימדי הזיהום ומקורות הזיהום===
 
;הזיהום מגיע ממקור אחר:
 
;הזיהום מגיע ממקור אחר:
 
בנוסף להכחשות אחרות כמו הסתרת נתוני הזיהום והסתרת הזיהום אפשר לטעון כי אם יש בכלל זיהום הוא מגיא ממקור אחר. לדוגמה מפעלים מזהמים טוענים כי מקור הזיהום הוא מתחבורה, או שהוא מגיע ממפעל אחר, שהוא מגיע מתחבורה, או שהוא מגיע ממקור טבעי - [[נדידת זיהום]] ממקור תעשייה אחר או אבק מהמדבר.  
 
בנוסף להכחשות אחרות כמו הסתרת נתוני הזיהום והסתרת הזיהום אפשר לטעון כי אם יש בכלל זיהום הוא מגיא ממקור אחר. לדוגמה מפעלים מזהמים טוענים כי מקור הזיהום הוא מתחבורה, או שהוא מגיע ממפעל אחר, שהוא מגיע מתחבורה, או שהוא מגיע ממקור טבעי - [[נדידת זיהום]] ממקור תעשייה אחר או אבק מהמדבר.  
שורה 24: שורה 78:  
דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.
 
דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.
   −
==הסתרת נזקי הזיהום לבריאות ולסביבה==
+
===הסתרת נזקי הזיהום לבריאות ולסביבה===
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[זיהום מים]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[זיהום מים]]}}
 
;לא הוכח כי זיהום גורם נזק בריאותי:  
 
;לא הוכח כי זיהום גורם נזק בריאותי:  
שורה 31: שורה 85:  
בשנת 2012 הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה  '''תוצרי פליטה הנפלטים מ[[מנועי דיזל]]''' כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]] <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012.  2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> בשנת 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי '''[[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]]''' הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין [[סרטן ריאה]] ('''זיהום אוויר ביתי''' עקב שריפת עצים וביומסה סווג עוד קודם כגורם מסרטן וודאי). בנוסף, בוצעה הערכה נפרדת ל'''[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]]''' וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. לפי הערכת הארגון זיהום אוויר תורם למותם של כ-223 אלף אנשים בשנה עקב סרטן ריאות (נכון לנתוני 2010).<ref name="iarc_pr221">[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013 </ref> בשנת 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי זיהום אוויר הוא [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב סרטן, כמות גדולה בהרבה מתה מסיבות של מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>  
 
בשנת 2012 הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה  '''תוצרי פליטה הנפלטים מ[[מנועי דיזל]]''' כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]] <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012.  2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> בשנת 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי '''[[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]]''' הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין [[סרטן ריאה]] ('''זיהום אוויר ביתי''' עקב שריפת עצים וביומסה סווג עוד קודם כגורם מסרטן וודאי). בנוסף, בוצעה הערכה נפרדת ל'''[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]]''' וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. לפי הערכת הארגון זיהום אוויר תורם למותם של כ-223 אלף אנשים בשנה עקב סרטן ריאות (נכון לנתוני 2010).<ref name="iarc_pr221">[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013 </ref> בשנת 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי זיהום אוויר הוא [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב סרטן, כמות גדולה בהרבה מתה מסיבות של מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>  
   −
;קשרים בין ארגוני בריאות למזהמים:
+
 
−
דוגמה בולטת לקשר בין מזהמים לבין ארגוני בריאות היא [[אגודה למלחמה בסרטן]] בישראל. מירי זיו, מנכ"לית האגודה נשואה לתעשיין מרכזי ב[[רמת חובב]] ורבים מהתורמים לאגודה וראשיה קשורים לתעשיות, חלקן מזהמות.גם מומחים סרטן רבים שביצעו מחקרים עבור האגודה פעלו במקביל במתן שירותי ייעוץ למפעלים מזהמים<ref Name="Shvartz">[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=529523&sid=126 המלחמה הלא נכונה] פז שוורץ, ערוץ 10, 2007</ref>
  −
  −
במשך השנים טענה האגודה למלחמה בסרטן כי הקשר בין [[זיהום|זיהום סביבתי]] בכלל ו[[זיהום אוויר]] בפרט לבין תחלואה בסרטן הוא קטן. בשנת 2007 טענה מירי זיו, מנכ"לית האגודה כי: "זיהום סביבתי הוא לפי המחקרים הקיימים 2-4 אחוזים". כבר בשנת 2007 עמדה זו עמדה זו היתה שמרנית מאד ועמדה בניגוד לדעה של גורמים אחרים. רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה בר חנה, טען כבר ב-2007 שדברים אלה מבוססים על נתוני '''תמותה''' בארצות הברית ובאנגליה מלפני 10 ו-30 שנים ומכאן שאי אפשר לדבר על הקשר בין זיהום לתחלואה בישראל.<ref Name="Shvartz"/> כמו כן בתקופה זו כבר פרסם המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסרטן natinanl cancer instetute מחקרים רבים על הקשר בין זיהום וסרטן. בין היתר בדו"ח cancer and the environment. <ref Name="Shvartz"/> בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. במסגרת ההודעה הזאת נכללה גם מירי זיו, אך זו לא הגדירה פעולות כלשהן שהאגודה הולכת לנקוט כדי להתריע על זיהום אוויר בפני הציבור או כדי לשנות מדיניות ממשלתית בנושא. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]
      
;אנחנו עומדים בתקנים:  
 
;אנחנו עומדים בתקנים:  
שורה 45: שורה 96:  
טענה כי באופן כללי זיהום הוא מסוכן, אבל צריך עוד מחקרים להוכיח את הקשר וההיקף של השפעות הזיהום המקומי. כאשר יצאו מחקרים אלה אפשר להגיד שהם ישנים ובינתיים הקטינו את הזיהום. כמו כן תמיד אפשר למצוא פגמים במחקרים ודברים שאולי לא התחשבו בהם בעת ביצוע המחקר.  
 
טענה כי באופן כללי זיהום הוא מסוכן, אבל צריך עוד מחקרים להוכיח את הקשר וההיקף של השפעות הזיהום המקומי. כאשר יצאו מחקרים אלה אפשר להגיד שהם ישנים ובינתיים הקטינו את הזיהום. כמו כן תמיד אפשר למצוא פגמים במחקרים ודברים שאולי לא התחשבו בהם בעת ביצוע המחקר.  
   −
;בעיית הפרד ומשול:
  −
מסיבות מחקריות לגיטימיות חוקרים מפרידים בין ההשפעות הבריאותיות של סוגי מזהמים שונים (איזה מזהם תורם לבעייה בריאותית מסויימת), ובין צורות חשיפה שונות של מזהמים וגורמים בריאותיים לדוגמה הגיוני מבחינת החוקרים להפריד בין זיהום אוויר סביבתי (שאליו נחשפת כל האוכלוסיה) לבין בעיה תעסוקתית שקיימת עבור עובדים. הגיוני גם להפריד בין זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע וזיהום במזון. זו כמובן נקודה חשובה במחקרים אפידמיולוגים שמנסים להבין את הסיבה לתחלואה. אבל בהיבטים של מדיניות היא עלולה ליצור הטיה של "הפרד ומשול" - כלומר הפחתה בחשיבות של זיהום סביבתי וכן התעלמות מבעיות של זיהום סינרגטי - כלומר כיצד גורם מסויים פוגע בבריאות בנוכחות של מזהם אחר. מבחינה של שקיפות, רגולציה על מפעלים ומודעות ציבורית יש היבטים משותפים בטיפולים בין סוגי מזהמים שונים (לדוגמה חיוב מפעלים מזהמים לדווח על כלל הפליטות שלהם ואיכות הרגולציה שמופעלת מולם). גם מבחינת פתרונות ייתכנו פתרונות שמשפיעים על כמה סוגי מפגעים. תכופות פתרון של זיהום עבור כלל האוכלוסיה קשור גם להגברת בטיחות העובדים.
  −
  −
לדוגמה ד"ר מיכה ברחנא, האחראי לשעבר על אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, טען בשנת 2015 כי כ-5%-8% ממספר מקרי הסרטן החדשים המאובחנים מדי שנה באזור חיפה הם בשל זיהום אוויר ולא 16% כפי הוצג במכתב שנשלח על ידי ראש מנהל בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, לועדות התכנון של מחוז חיפה. ברחנא היה שותף לעריכת הסקר הגדול שנערך בקרב כ-175 אלף בתי אב באזור חיפה והתייחס לשנים 1998-2007. על פי המכתב של גרוטו לרשויות "מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר באזור". לדברי ברחנא, הסקר העלה שאכן ישנו עודף תחלואה של 16% ביחס לממוצע הארצי אבל רק שליש מעודף התחלואה מקורו בזיהום אוויר ובוודאי לא כל 780 המקרים. יתר המקרים של עודף תחלואה בסרטן מיוחסים למשתנים אחרים כמו חשיפה תעסוקתית, דוגמת מי שעובדים באופן ישיר עם כימיקלים וחומרים מסרטנים אחרים, לנטיות גנטיות של קבוצות אוכלוסיה שונות ולאורח חיים מסוים.<ref name="haaretz_04_15">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2615167 המשרד להגנת הסביבה: להכריז על מפרץ חיפה אזור מוכה זיהום אוויר] צפריר רינת, נעה שפיגל, עידו אפרתי, 16.04.2015</ref> הנקודה של ברחנא נכונה מבחינה אפידמיולוגית אבל לוקה בחסר בנקודת של מדיניות שכן גם העובדים זכאים לסביבת עבודה מוגנת מזיהומים. נקודה נוספת היא שלפי ארגון הבריאות העולמי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] הן רחבות הרבה יותר - רק 6% מכלל התמותה עקב [[זיהום אוויר|זיהום אוויר סביבתי]] (שאינו ביתי) נגרם עקב מחלות סרטן (הארגון מתייחס רק לסרטן ריאות). 80% מהתמותה המיוחסת לזיהום אוויר נגרמת עקב [[שבץ]] ומחלות לב.
     −
הכינוי "הפרד ומשול" ניתן משום שבסופו של דבר לציבור לא ברור מה עליו לדרוש כדי לקבל [[רפואה מונעת]] אפקטיבית - כמה מתוך התחלואה נגרם מ[[זיהום אוויר]], כמה עקב [[השמנה]], [[סוכרת]] או [[תזונה]] וכמה מתוך זה מגיע מ[[אורח חיים יושבני]] או [[עישון]] או [[זיהום במזון]]. גם כאן עלולות להיווצר השפעות צולבות - לדוגמה [[זיהום אוויר]] לא רק מזיק בפני עצמו הוא גם  מרתיע אנשים מלבצע [[פעילות גופנית]] ולהתרחק מ[[אורח חיים פעיל]], מחסור בפעילות גופנית עלול לגרור השמנה (הן בגלל צריכה נמוכה יותר של קלוריות, הן בגלל הצטברות של [[מתח נפשי]] ופיצוי באכילת יתר, והן בגלל התאמת ציפיות עצמיות נמוכות והדחקה של השפעות בריאותיות של השמנה), השמנה עלולה לתרום למחסור בפעילות גופנית (לדוגמה מזיעים יותר, דימוי גוף עצמי נמוך) ושניהם יחד עלולים להרתיע מפני [[תחבורה פעילה]], ולעודד שימוש במכוניות שמגדיל את [[פקקי תנועה|פקקים]] ואת הזיהום. שימוש כזה במכוניות מעודד [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שקשור ל[[פרבור]] ושניהם קשורים לפיתוח של [[מזון מהיר ותעשייתי]] שתורם להשמנה, מצבי רוח ובעיות בריאות נוספות.
+
===טענות כי הזיהום הוא בלתי נמנע===
−
 
  −
==טענה כי הזיהום הוא בלתי נמנע==
   
* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].  
 
* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].  
 
* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל.  
 
* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל.  
שורה 79: שורה 124:     
דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטיה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באיזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערוריה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>
 
דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטיה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באיזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערוריה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>
 +
 +
==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות==
 +
;קושי לזהות ולנטר את הזיהום:
 +
זיהום הוא במקרים רבים סמוי מהעין ולפעמים הוא גם חסר ריח. יש צורך במכונות יקרות כדי לנטר אותו. לאחר הזיהום הראשוני קיים זיהום שניוני - לדוגמה יצרית [[אוזון בגובה הקרקע]] עקב פליטה של [[תחמוצות חנקן]] וחומרים אורגניים נדיפים. בעיה נוספת היא נדידת זיהום ממקום למקום וכן מעבר של זיהום בין סוגי ספרות שונים - [[זיהום אוויר]] שהופך ל[[זיהום קרקע]] , שהופך לזיהום אוויר מקומי, [[זיהום מים]] (שיכול לנדוד למקום אחר) או ל[[זיהום במזון]].
 +
 +
;השפעות צולבות של חומרים ושל גנטיקה עם חומרים:
 +
רוב המחקרים מנסים לבדוק השפעה של חומר אחד, אבל במקרים רבים המנגנון הוא ככל הנראה חומר אחד שמשנה את המטבוליזם של הייצור. חשיפה משותפת לחומר אחר או חשיפה מאוחרת יותר יכולה להשפיע בצורה לא צפויה. דוגמה מוכרת לדבר זה היא השפעה לרעה של נטילת שתי תרופות. הדבר מסובך עוד יותר כאשר הוא תלוי בגנטיקה של החולה, בגנטיקה של חיידיקים שלו ובהיסטוריה רפואית שלו.
 +
 +
;בעיית החביון:
 +
במחלות רבות יש תקופה של חביון - החולה כבר הושפע מגורם מזהם או מגורם תחלואה אחר אבל הוא עוד לא מודע לכך. דוגמות למחלות כאלה הן [[סרטן]],[[טרטוגן|מומים לעוברים]] , מחלות הנוגעות למערכת החיסונית (כמו זאבת, כרון), מחלות דלקתיות וכנראה גם מחלות אחרות כמו [[אלצהיימר]], [[פרקינסון]] ועוד. לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים בין החשיפה לזיהום לבין התפרצות המחלה.
 +
 +
;בעיית הפרד ומשול:
 +
מסיבות מחקריות לגיטימיות חוקרים מפרידים בין ההשפעות הבריאותיות של סוגי מזהמים שונים (איזה מזהם תורם לבעייה בריאותית מסויימת), ובין צורות חשיפה שונות של מזהמים וגורמים בריאותיים לדוגמה הגיוני מבחינת החוקרים להפריד בין זיהום אוויר סביבתי (שאליו נחשפת כל האוכלוסיה) לבין בעיה תעסוקתית שקיימת עבור עובדים. הגיוני גם להפריד בין זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע וזיהום במזון. זו כמובן נקודה חשובה במחקרים אפידמיולוגים שמנסים להבין את הסיבה לתחלואה. אבל בהיבטים של מדיניות היא עלולה ליצור הטיה של "הפרד ומשול" - כלומר הפחתה בחשיבות של זיהום סביבתי וכן התעלמות מבעיות של זיהום סינרגטי - כלומר כיצד גורם מסויים פוגע בבריאות בנוכחות של מזהם אחר. מבחינה של שקיפות, רגולציה על מפעלים ומודעות ציבורית יש היבטים משותפים בטיפולים בין סוגי מזהמים שונים (לדוגמה חיוב מפעלים מזהמים לדווח על כלל הפליטות שלהם ואיכות הרגולציה שמופעלת מולם). גם מבחינת פתרונות ייתכנו פתרונות שמשפיעים על כמה סוגי מפגעים. תכופות פתרון של זיהום עבור כלל האוכלוסיה קשור גם להגברת בטיחות העובדים.
 +
 +
לדוגמה ד"ר מיכה ברחנא, האחראי לשעבר על אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, טען בשנת 2015 כי כ-5%-8% ממספר מקרי הסרטן החדשים המאובחנים מדי שנה באזור חיפה הם בשל זיהום אוויר ולא 16% כפי הוצג במכתב שנשלח על ידי ראש מנהל בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, לועדות התכנון של מחוז חיפה. ברחנא היה שותף לעריכת הסקר הגדול שנערך בקרב כ-175 אלף בתי אב באזור חיפה והתייחס לשנים 1998-2007. על פי המכתב של גרוטו לרשויות "מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר באזור". לדברי ברחנא, הסקר העלה שאכן ישנו עודף תחלואה של 16% ביחס לממוצע הארצי אבל רק שליש מעודף התחלואה מקורו בזיהום אוויר ובוודאי לא כל 780 המקרים. יתר המקרים של עודף תחלואה בסרטן מיוחסים למשתנים אחרים כמו חשיפה תעסוקתית, דוגמת מי שעובדים באופן ישיר עם כימיקלים וחומרים מסרטנים אחרים, לנטיות גנטיות של קבוצות אוכלוסיה שונות ולאורח חיים מסוים.<ref name="haaretz_04_15">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2615167 המשרד להגנת הסביבה: להכריז על מפרץ חיפה אזור מוכה זיהום אוויר] צפריר רינת, נעה שפיגל, עידו אפרתי, 16.04.2015</ref> הנקודה של ברחנא נכונה מבחינה אפידמיולוגית אבל לוקה בחסר בנקודת של מדיניות שכן גם העובדים זכאים לסביבת עבודה מוגנת מזיהומים. נקודה נוספת היא שלפי ארגון הבריאות העולמי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] הן רחבות הרבה יותר - רק 6% מכלל התמותה עקב [[זיהום אוויר|זיהום אוויר סביבתי]] (שאינו ביתי) נגרם עקב מחלות סרטן (הארגון מתייחס רק לסרטן ריאות). 80% מהתמותה המיוחסת לזיהום אוויר נגרמת עקב [[שבץ]] ומחלות לב.
 +
 +
הכינוי "הפרד ומשול" ניתן משום שבסופו של דבר לציבור לא ברור מה עליו לדרוש כדי לקבל [[רפואה מונעת]] אפקטיבית - כמה מתוך התחלואה נגרם מ[[זיהום אוויר]], כמה עקב [[השמנה]], [[סוכרת]] או [[תזונה]] וכמה מתוך זה מגיע מ[[אורח חיים יושבני]] או [[עישון]] או [[זיהום במזון]]. גם כאן עלולות להיווצר השפעות צולבות - לדוגמה [[זיהום אוויר]] לא רק מזיק בפני עצמו הוא גם  מרתיע אנשים מלבצע [[פעילות גופנית]] ולהתרחק מ[[אורח חיים פעיל]], מחסור בפעילות גופנית עלול לגרור השמנה (הן בגלל צריכה נמוכה יותר של קלוריות, הן בגלל הצטברות של [[מתח נפשי]] ופיצוי באכילת יתר, והן בגלל התאמת ציפיות עצמיות נמוכות והדחקה של השפעות בריאותיות של השמנה), השמנה עלולה לתרום למחסור בפעילות גופנית (לדוגמה מזיעים יותר, דימוי גוף עצמי נמוך) ושניהם יחד עלולים להרתיע מפני [[תחבורה פעילה]], ולעודד שימוש במכוניות שמגדיל את [[פקקי תנועה|פקקים]] ואת הזיהום. שימוש כזה במכוניות מעודד [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שקשור ל[[פרבור]] ושניהם קשורים לפיתוח של [[מזון מהיר ותעשייתי]] שתורם להשמנה, מצבי רוח ובעיות בריאות נוספות.
 +
    
==הכחשת זיהום והתאוריה הכלכלית==
 
==הכחשת זיהום והתאוריה הכלכלית==
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/59863"

תפריט ניווט