− | נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl העיר באפור], כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. קולחי תעשייה באיזור ממוטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באיזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח. | + | נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl העיר באפור], כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. קולחי תעשייה באיזור ממומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באיזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח. |
− | '''הדחקת זיהום'' היא נטיה של מי שחשופים לזיהום להדחיק את עובדת קיומו ואת ההשפעה האפשרית שיש לו על בריאותם ועל בריאות משפחותיהם, מתוך תחושת אין ברירה. הדבר נובע קודם כל ממנגנון פסיכולוגי של [[הדחקה]] ומסתייע על ידי ידיעות בתקשורת של תעשיות, ופוליטקאים. לכך יש להוסיף מומחים שונים שמנסים להרגיע את הציבור הן מסיבות מקצועיות והן בגלל קשרים לא בריאים בין מומחים לבין תעשיות מזהמות. באופן כללי מי שנמצא בהדחקת זיהום ינסה להתלות בתרוצים שונים להקטנת הבעיה (לא יכול להיות שהמצב כל כך גרוע, אין לי ברירה אלא להתפרנס, לא יכול להיות שעובדים על כל העובדים) וכו'. | + | '''הדחקת זיהום'' היא נטיה של מי שחשופים לזיהום להדחיק את עובדת קיומו ואת ההשפעה האפשרית שיש לו על בריאותם ועל בריאות משפחותיהם, מתוך תחושת אין ברירה. הדבר נובע קודם כל ממנגנון פסיכולוגי של [[הדחקה]] ומסתייע על ידי ידיעות בתקשורת של תעשיות, ופוליטיקאים. לכך יש להוסיף מומחים שונים שמנסים להרגיע את הציבור הן מסיבות מקצועיות והן בגלל קשרים לא בריאים בין מומחים לבין תעשיות מזהמות. באופן כללי מי שנמצא בהדחקת זיהום ינסה להיתלות בתירוצים שונים להקטנת הבעיה (לא יכול להיות שהמצב כל כך גרוע, אין לי ברירה אלא להתפרנס, לא יכול להיות שעובדים על כל העובדים) וכו'. |
| היבט דומה להדחקת זיהום הוא נטיה של רגולטורים ומקבלי החלטות להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה מחקרי העבר: | | היבט דומה להדחקת זיהום הוא נטיה של רגולטורים ומקבלי החלטות להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה מחקרי העבר: |
− | ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגיאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באיזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערוריה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ, "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> | + | ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באיזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערוריה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ, "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> |