שינויים

'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה ו/או הדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסויימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, ונסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים ממנו. הכחשה כזו מקודמת על ידי גורמים שיש להם אינטרס כלכלי ופוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה לפעילות ממשלתית או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  

'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה ו/או הדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסויימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, ונסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים ממנו. הכחשה כזו מקודמת על ידי גורמים שיש להם אינטרס כלכלי ופוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה לפעילות ממשלתית או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  

==מימדים של הכחשת זיהום==

יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו.

==הסתרת מימדי הזיהום ומקורות הזיהום==

 

===הסתרת מימדי הזיהום ומקורות הזיהום===

;הסתרה פיזית של הזיהום:

;הסתרה פיזית של הזיהום:

נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה  אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl  העיר באפור],  כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. קולחי תעשייה באיזור ממוטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה  מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באיזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.

נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה  אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl  העיר באפור],  כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. קולחי תעשייה באיזור ממוטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה  מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באיזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.

דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref>

דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref>

===הסתרת נזקי הזיהום לבריאות ולסביבה===

==הסתרת נזקי הזיהום לבריאות ולסביבה==

 

 

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 '''גזים הנפלטים מ[[מנועי דיזל]]''' כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012.  2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> בשנת 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי '''[[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]]''' הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין [[סרטן ריאה]] ('''זיהום אוויר ביתי''' עקב שריפת עצים וביומסה סווג עוד קודם כגורם מסרטן וודאי). בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל'''[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]]''' וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. לפי הערכת הארגון זיהום אוויר תורם למותם של כ-223 אלף אנשים בשנה עקב סרטן ריאות (נכון לנתוני 2010).<ref name="iarc_pr221">[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC  PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013 </ref> בשנת 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי זיהום אוויר הוא [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב סרטן, כמות גדולה בהרבה מתה מסיבות של מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. במסגרת ההודעה הזאת נכללה גם מירי זיו, אך זו לא הגדירה פעולות כלשהן שהאגודה הולכת לנקוט כדי להתריע על זיהום אוויר בפני הציבור או כדי לשנות מדיניות ממשלתית בנושא. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]

 

;אנחנו עומדים בתקנים:  

;אנחנו עומדים בתקנים:  

יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים הוא מיושן ולא מתאים או גבוה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות מהשפעה סינרגטית של זיהום - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]].

יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים הוא מיושן ולא מתאים או גבוה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות מהשפעה סינרגטית של זיהום - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]].

* '''הנתונים על תחלואה באיזור הם ישנים''' - היות ועיבוד נתונים לוקח זמן, ובמקרים רבים יש ירידה או שינוי בזיהום קל להגיד שכבר אין בעיה יותר, או שצריך עוד מחקר עדכני יותר.  

* '''הנתונים על תחלואה באיזור הם ישנים''' - היות ועיבוד נתונים לוקח זמן, ובמקרים רבים יש ירידה או שינוי בזיהום קל להגיד שכבר אין בעיה יותר, או שצריך עוד מחקר עדכני יותר.  

* '''לא הוכח כי הזיהום אצלנו גורם נזק, צריך עוד מחקר''' - טענה כי באופן כללי זיהום הוא מסוכן, אבל צריך עוד מחקרים להוכיח את הקשר. כאשר יצאו מחקרים אלה אפשר להגיד שהם ישנים ובינתיים הקטינו את הזיהום. כמו כן תמיד אפשר למצוא פגמים במחקרים ודברים שאולי לא התחשבו בהם בעת ביצוע המחקר.

* '''לא הוכח כי הזיהום אצלנו גורם נזק, צריך עוד מחקר''' - טענה כי באופן כללי זיהום הוא מסוכן, אבל צריך עוד מחקרים להוכיח את הקשר. כאשר יצאו מחקרים אלה אפשר להגיד שהם ישנים ובינתיים הקטינו את הזיהום. כמו כן תמיד אפשר למצוא פגמים במחקרים ודברים שאולי לא התחשבו בהם בעת ביצוע המחקר.

===טענה כי הזיהום הוא בלתי נמנע===

==טענה כי הזיהום הוא בלתי נמנע==

* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].  

* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].  

* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל.  

* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל.  

* '''אם הזיהום גורם נזק תתבעו את המזהמים בבית משפט''' - בתי משפט הם כלי בעייתי כדי להתמודד עם בעיית הזיהום בגלל שורה ארוכה של אי-ודאויות והשהיות שיש בזיהום. לדוגמה חלק מהנזק של הזיהום נוצר שנים רבות לאחר הפליטה שלו, או שהוא מתערבב בסוגי זיהום אחרים, לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים מרגע החשיפה למזהם ועד להתרחשות הנזק. דוגמה אחת לכך היא [[PCB]] או חומרים מוטגנים שיכולים להגיע לאם, דרכה לעובר ולגרום לו נזק למערכת הרבייה. רק בגיל הבגרות המינית שלו ניתן יהיה להבחין בנזק, ויהיה קשה מאד להוכיח כי הנזק נגרם בגלל גורם מסויים ולא בגלל גורם אחר. בעיה אחרת היא שייתכן כי המפעל שגרם את הזיהום כבר נסגר ואין ממי לתבוע פיצויים.

* '''אם הזיהום גורם נזק תתבעו את המזהמים בבית משפט''' - בתי משפט הם כלי בעייתי כדי להתמודד עם בעיית הזיהום בגלל שורה ארוכה של אי-ודאויות והשהיות שיש בזיהום. לדוגמה חלק מהנזק של הזיהום נוצר שנים רבות לאחר הפליטה שלו, או שהוא מתערבב בסוגי זיהום אחרים, לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים מרגע החשיפה למזהם ועד להתרחשות הנזק. דוגמה אחת לכך היא [[PCB]] או חומרים מוטגנים שיכולים להגיע לאם, דרכה לעובר ולגרום לו נזק למערכת הרבייה. רק בגיל הבגרות המינית שלו ניתן יהיה להבחין בנזק, ויהיה קשה מאד להוכיח כי הנזק נגרם בגלל גורם מסויים ולא בגלל גורם אחר. בעיה אחרת היא שייתכן כי המפעל שגרם את הזיהום כבר נסגר ואין ממי לתבוע פיצויים.

==ראו גם==

==ראו גם==