47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: − + − * '''הסתרה פיזית של הזיהום''' - נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר.+ − * '''הסתרת נתונים על זיהום''' תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- עם אל ידי מחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, הסתרת הנתונים מהציבור. + − * '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח. + + + + + + + + − * '''אנחנו עומדים בתקנים''' יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים הוא מיושן ולא מתאים או גבוה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות מהשפעה סינרגטית של זיהום - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]].+ + + + + − +
←מימדים של הכחשת זיהום
יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום:
יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום:
הסתרת מימדי הזיהום ואת המקורות שלו:
===הסתרת מימדי הזיהום ומקורות הזיהום===
;הסתרה פיזית של הזיהום:
נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl העיר באפור], כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. קולחי תעשייה באיזור ממוטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באיזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.
;הסתרת נתונים על זיהום:
תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- אם אל ידי מחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, הסתרת הנתונים מהציבור. דוגמה לנושא זה הוא חשיפת מימדי זיהום האוויר בחומרים מסרטנים ממפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו. בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באיזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס, 05.07.04 הארץ </ref> ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העיריה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>
* '''זה לא אנחנו''' - הכחשה שהפעילות במפעל או המוצר או השירות המיוצרים פולטים זיהום, נסיון להסתיר את כמות הזיהום, לטשטש את הפליטה שלו, לטעון שמדובר בחומרים לא מסוכנים.
* '''זה לא אנחנו''' - הכחשה שהפעילות במפעל או המוצר או השירות המיוצרים פולטים זיהום, נסיון להסתיר את כמות הזיהום, לטשטש את הפליטה שלו, לטעון שמדובר בחומרים לא מסוכנים.
* '''זה מישהו אחר''' - טענה כי זיהום שקיים באיזור נגרם ממקור אחר. לדוגמה מפעלים מזהמים טוענים כי מקור הזיהום הוא מתחבורה, או שהוא מגיע ממפעל אחר, שהוא מגיע מתחבורה, או שהוא מגיע ממקור טבעי - [[נדידת זיהום]] ממקור תעשייה אחר או אבק מהמדבר.
* '''זה מישהו אחר''' - טענה כי זיהום שקיים באיזור נגרם ממקור אחר. לדוגמה מפעלים מזהמים טוענים כי מקור הזיהום הוא מתחבורה, או שהוא מגיע ממפעל אחר, שהוא מגיע מתחבורה, או שהוא מגיע ממקור טבעי - [[נדידת זיהום]] ממקור תעשייה אחר או אבק מהמדבר.
* '''הזיהום יורד''' - טענה שבעבר היה זיהום אבל כיום הוא ירד. טענה כזו יכולה להיות טענה לגיטימית בחלק מהמקרים, ובחלק מהמקרים היא הטעיה. ראשית יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]]. שנית עצם זה שהזיהום ירד לא אומר שהריכוז שלו לא גורם נזקים לבריאות ואו למערכות אקולוגיות. השאלה היא האם הזיהום נמצא מעל התקן (וכן מה טיבו של התקן - ראו בהמשך).
* '''הזיהום יורד''' - טענה שבעבר היה זיהום אבל כיום הוא ירד. טענה כזו יכולה להיות טענה לגיטימית בחלק מהמקרים, ובחלק מהמקרים היא הטעיה. ראשית יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]]. שנית עצם זה שהזיהום ירד לא אומר שהריכוז שלו לא גורם נזקים לבריאות ואו למערכות אקולוגיות. השאלה היא האם הזיהום נמצא מעל התקן (וכן מה טיבו של התקן - ראו בהמשך).
===הסתרת נזקי הציבור לבריאות ולסביבה===
;אנחנו עומדים בתקנים:
יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים הוא מיושן ולא מתאים או גבוה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות מהשפעה סינרגטית של זיהום - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]].
* '''לא הוכח כי זיהום גורם נזק בריאותי''' - טענות לפיהן זיהום לא משפיע על הבריאות. חלק מהטענות דומות לאלו של הכחשת נזקים של עישון לדוגמה - אני ומשפחתי חיים כבר שנים באיזור, וכולנו בריאים. דוגמה אחרת היא ה[[אגודה למלחמה בסרטן]] שטענה בעבר כי זיהום אוויר לא מסרטן.
* '''לא הוכח כי זיהום גורם נזק בריאותי''' - טענות לפיהן זיהום לא משפיע על הבריאות. חלק מהטענות דומות לאלו של הכחשת נזקים של עישון לדוגמה - אני ומשפחתי חיים כבר שנים באיזור, וכולנו בריאים. דוגמה אחרת היא ה[[אגודה למלחמה בסרטן]] שטענה בעבר כי זיהום אוויר לא מסרטן.
* '''הנתונים על תחלואה באיזור הם ישנים''' - היות ועיבוד נתונים לוקח זמן, ובמקרים רבים יש ירידה או שינוי בזיהום קל להגיד שכבר אין בעיה יותר, או שצריך עוד מחקר עדכני יותר.
* '''הנתונים על תחלואה באיזור הם ישנים''' - היות ועיבוד נתונים לוקח זמן, ובמקרים רבים יש ירידה או שינוי בזיהום קל להגיד שכבר אין בעיה יותר, או שצריך עוד מחקר עדכני יותר.
* '''לא הוכח כי הזיהום אצלנו גורם נזק, צריך עוד מחקר''' - טענה כי באופן כללי זיהום הוא מסוכן, אבל צריך עוד מחקרים להוכיח את הקשר. כאשר יצאו מחקרים אלה אפשר להגיד שהם ישנים ובינתיים הקטינו את הזיהום. כמו כן תמיד אפשר למצוא פגמים במחקרים ודברים שאולי לא התחשבו בהם בעת ביצוע המחקר.
* '''לא הוכח כי הזיהום אצלנו גורם נזק, צריך עוד מחקר''' - טענה כי באופן כללי זיהום הוא מסוכן, אבל צריך עוד מחקרים להוכיח את הקשר. כאשר יצאו מחקרים אלה אפשר להגיד שהם ישנים ובינתיים הקטינו את הזיהום. כמו כן תמיד אפשר למצוא פגמים במחקרים ודברים שאולי לא התחשבו בהם בעת ביצוע המחקר.
===טענה כי הזיהום הוא בלתי נמנע===
* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].
* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].
* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל.
* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל.
* '''אם הזיהום גורם נזק תתבעו את המזהמים בבית משפט''' - בתי משפט הם כלי בעייתי כדי להתמודד עם בעיית הזיהום בגלל שורה ארוכה של אי-ודאויות והשהיות שיש בזיהום. לדוגמה חלק מהנזק של הזיהום נוצר שנים רבות לאחר הפליטה שלו, או שהוא מתערבב בסוגי זיהום אחרים, לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים מרגע החשיפה למזהם ועד להתרחשות הנזק. דוגמה אחת לכך היא [[PCB]] או חומרים מוטגנים שיכולים להגיע לאם, דרכה לעובר ולגרום לו נזק למערכת הרבייה. רק בגיל הבגרות המינית שלו ניתן יהיה להבחין בנזק, ויהיה קשה מאד להוכיח כי הנזק נגרם בגלל גורם מסויים ולא בגלל גורם אחר. בעיה אחרת היא שייתכן כי המפעל שגרם את הזיהום כבר נסגר ואין ממי לתבוע פיצויים.
* '''אם הזיהום גורם נזק תתבעו את המזהמים בבית משפט''' - בתי משפט הם כלי בעייתי כדי להתמודד עם בעיית הזיהום בגלל שורה ארוכה של אי-ודאויות והשהיות שיש בזיהום. לדוגמה חלק מהנזק של הזיהום נוצר שנים רבות לאחר הפליטה שלו, או שהוא מתערבב בסוגי זיהום אחרים, לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים מרגע החשיפה למזהם ועד להתרחשות הנזק. דוגמה אחת לכך היא [[PCB]] או חומרים מוטגנים שיכולים להגיע לאם, דרכה לעובר ולגרום לו נזק למערכת הרבייה. רק בגיל הבגרות המינית שלו ניתן יהיה להבחין בנזק, ויהיה קשה מאד להוכיח כי הנזק נגרם בגלל גורם מסויים ולא בגלל גורם אחר. בעיה אחרת היא שייתכן כי המפעל שגרם את הזיהום כבר נסגר ואין ממי לתבוע פיצויים.
==ראו גם==
==ראו גם==