שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''אקולוגיה חברתית''' (Social ecology) הוא תחום מחקר הבודק את קשרי הגומלין בין [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ל[[מערכת מורכבת|מערכות חברתיות]]. | + | '''אקולוגיה חברתית''' (Social ecology) הוא תחום מחקר הבודק את קשרי הגומלין בין [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ל[[מערכת מורכבת|מערכות חברתיות]]. אקולוגיה חברתית הוא גם שמה של פילוסופיה רדיקלית שפותחה על ידי [[מוריי בוקצ'ין]]. |
− | | |
− | אקולוגיה חברתית הוא גם שמה של פילוסופיה רדיקלית שופתחה על ידי [[מוריי בוקצ'ין]] | |
| | | |
| | | |
| ==אקולוגיה חברתית כפילוסופיה== | | ==אקולוגיה חברתית כפילוסופיה== |
− | הפילוסופיה של אקולוגיה חברתית טוענת כי הבעיות האקולוגיות הנוכחיות צומחות מתוך בעיות חברתיות, במיוחד במערכות חברתיות ופוליטיות [[היררכיה חברתית|הררכיות]]. דבר זה הוביל לקבלה ללא ערעור של פילוסופיית בסיס תחרותית של "גדול-או-שתכחד". לטענת האקולוגיה החברתית לא ניתן להתנגד לכך על ידי פעולות של יחידים כמו [[צריכה אתית]], אלא להתמודד עם כך על ידי מחשבה אתית אחרת ועל ידי פעילות משותפת המבוססת על [[דמוקרטיה ישירה|אידאלים דמוקרטיים רדיקליים]]. קיימת הדגשה של [[מערכות מורכבות|מורכבות]] הקשרים בין האנשים לבין עצמם ובינם לבין הטבע, כמו גם החשיבות של הקמת מבנים חברתיים שמתחשבים בדבר זה. | + | הפילוסופיה של אקולוגיה חברתית טוענת כי הבעיות האקולוגיות הנוכחיות צומחות מתוך בעיות חברתיות, במיוחד במערכות חברתיות ופוליטיות [[היררכיה חברתית|היררכיות]]. דבר זה הוביל לקבלה ללא ערעור של פילוסופיית בסיס תחרותית של "גדול-או-שתכחד". לטענת האקולוגיה החברתית לא ניתן להתנגד לכך על ידי פעולות של יחידים כמו [[צריכה אתית]], אלא להתמודד עם כך על ידי מחשבה אתית אחרת ועל ידי פעילות משותפת המבוססת על [[דמוקרטיה ישירה|אידאלים דמוקרטיים רדיקליים]]. קיימת הדגשה של [[מערכות מורכבות|מורכבות]] הקשרים בין האנשים לבין עצמם ובינם לבין הטבע, כמו גם החשיבות של הקמת מבנים חברתיים שמתחשבים בדבר זה. |
| | | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
− | מאז 1995, הפך בוקצ'ין יותר ויותר ביקורתי כלפי אנרכיזם, ובשנת 1999 הוא נקט עמדה נחרצת נגד האידאולוגיה האנרכיסטית. הוא ראה באקולוגי ההחברתית כצורה חדשה של ליברטריות סוציליסטית ואת קווי המדיניות שלה כנטועים במסגרת של קומנוליות (communalism). | + | מאז 1995, הפך בוקצ'ין יותר ויותר ביקורתי כלפי אנרכיזם, ובשנת 1999 הוא נקט עמדה נחרצת נגד האידאולוגיה האנרכיסטית. הוא ראה באקולוגי ההחברתית כצורה חדשה של ליברטריות סוציאליסטית ואת קווי המדיניות שלה כנטועים במסגרת של קומונליות (communalism). |
| | | |
| מאז הייסוד של האקולוגיה החברתית היא התפתחה באופן ניכר. כיום היא מעורבת בענפי המחקר של התנהגות, משפטים, מדעי הסביבה וחקר הבריאות. אקולוגיה חברתית מיישמת מתודות מדעיות למחקר של מגוון רחב של בעיות התנהגותיות, חברתיות וסביבתיות. | | מאז הייסוד של האקולוגיה החברתית היא התפתחה באופן ניכר. כיום היא מעורבת בענפי המחקר של התנהגות, משפטים, מדעי הסביבה וחקר הבריאות. אקולוגיה חברתית מיישמת מתודות מדעיות למחקר של מגוון רחב של בעיות התנהגותיות, חברתיות וסביבתיות. |
שורה 17: |
שורה 15: |
| | | |
| ==השקפה על הסיבות לפשיעה== | | ==השקפה על הסיבות לפשיעה== |
− | מאז שנות ה-50, האקולוגיה החברתית שמה דגש על תאוריות של אי-סדר חברתי. מחקרים רבים מצאו כי שיעורי פשיעה גבוהיםפ קשורים לעוני, אי-סדר, מספר גבוה של בניינים נטושים וסימנים נוספים של התדרדרות קהילתית.<ref>Bursik Jr., Robert J. (1988). "[http://www3.interscience.wiley.com/journal/120011187/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 Social Disorganization and Theories of Crime and Delinquency: Problems and Prospects]". Criminology 26: p. 519–539. doi:10.1111/j.1745-9125.1988.tb00854.x. </ref><ref>Morenoff, Jeffrey, Robert Sampson, Stephen Raudenbush (2001). "[http://www3.interscience.wiley.com/journal/118969691/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 Neighborhood Inequality, Collective Efficacy and the Spatial Dynamics of Urban Violence]". Criminology 39: p. 517–60. doi:10.1111/j.1745-9125.2001.tb00932.x.</ref> כאשר אנשים עובדים ואנשים מהמעמד הבינוני עוזבים שכונות שנמצאות במצב התדרדרות, נשארות בהן אוכלוסיות שמצויות במצוקה. [http://en.wikipedia.org/wiki/William_Julius_Wilson William Julius Wilson] הציע רעיון של "אפקט ריכוז העוני" שגורם לשכונות להיות מבודדות מחברת הזרם המרכזי, ולסבול מאלימות. | + | מאז שנות ה-50, האקולוגיה החברתית שמה דגש על תאוריות של אי-סדר חברתי. מחקרים רבים מצאו כי שיעורי פשיעה גבוהים קשורים לעוני, אי-סדר, מספר גבוה של בניינים נטושים וסימנים נוספים של התדרדרות קהילתית.<ref>Bursik Jr., Robert J. (1988). "[http://www3.interscience.wiley.com/journal/120011187/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 Social Disorganization and Theories of Crime and Delinquency: Problems and Prospects]". Criminology 26: p. 519–539. doi:10.1111/j.1745-9125.1988.tb00854.x. </ref><ref>Morenoff, Jeffrey, Robert Sampson, Stephen Raudenbush (2001). "[http://www3.interscience.wiley.com/journal/118969691/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 Neighborhood Inequality, Collective Efficacy and the Spatial Dynamics of Urban Violence]". Criminology 39: p. 517–60. doi:10.1111/j.1745-9125.2001.tb00932.x.</ref> כאשר אנשים עובדים ואנשים מהמעמד הבינוני עוזבים שכונות שנמצאות במצב התדרדרות, נשארות בהן אוכלוסיות שמצויות במצוקה. [http://en.wikipedia.org/wiki/William_Julius_Wilson William Julius Wilson] הציע רעיון של "אפקט ריכוז העוני" שגורם לשכונות להיות מבודדות מחברת הזרם המרכזי, ולסבול מאלימות. |
− | | |
− | ==הערות שוליים==
| |
− | {{הערות שוליים}}
| |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_ecology בוויקיפדיה האנגלית] | | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_ecology בוויקיפדיה האנגלית] |
− | * [http://www.iff.ac.at/socec/index_en.php המכון לאקולוגיה חברתית] ב-IFF , אוסטריה | + | * [http://www.iff.ac.at/socec/index_en.php המכון לאקולוגיה חברתית] ב-IFF, אוסטריה |
| * [http://www.social-ecology.org המכון לאקולוגיה חברתית ורמונט] מבית מדרשו של [[מוריי בוקצ'ין]] | | * [http://www.social-ecology.org המכון לאקולוגיה חברתית ורמונט] מבית מדרשו של [[מוריי בוקצ'ין]] |
| | | |
| + | ==הערות שוליים== |
| + | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:סביבה]] | | [[קטגוריה:סביבה]] |
| + | [[קטגוריה:חברה]] |
| [[קטגוריה:זרמי מחשבה]] | | [[קטגוריה:זרמי מחשבה]] |