47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 36:
שורה 36: − + שורה 86:
שורה 86: + + + + שורה 91:
שורה 95: − +
←פליטות ארסן בישראל
[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאות ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>
[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאות ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>
בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של חלקיקי זיהום אוויר מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים
בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים
שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באיזורי התעשייה והמגורים באשדוד ובכפר מסריק.<ref name="adamteva"/>
שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באיזורי התעשייה והמגורים באשדוד ובכפר מסריק.<ref name="adamteva"/>
לפי הדיווח למשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2012, מפעל [[חוד אסף פלדה]] שעוסק בהתכת מתכות, ונמצא בסמוך לכפר מסריק, לא פלט לאוויר כמות משמעותית של ארסן (אם כי הוא פלט [[מתכות כבדות]] אחרות כגון קדמיום, עופרת וכספית.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=964&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]
לפי הדיווח למשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2012, מפעל [[חוד אסף פלדה]] שעוסק בהתכת מתכות, ונמצא בסמוך לכפר מסריק, לא פלט לאוויר כמות משמעותית של ארסן (אם כי הוא פלט [[מתכות כבדות]] אחרות כגון קדמיום, עופרת וכספית.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=964&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]
;ריכוזי ארסן בקרקע:
[[קובץ:זיהום קרקע ארסן גליל מערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|תפוצה של ארסן בקרקע, בגליל המערבי, ישראל 2009. הנקודות האדומות מצביעות על רמות חריגות של [[זיהום קרקע]] שמקורו בפליטות ממקורות אנושיים.]]
סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל, של המכון הגיאולוגי, שפורסם בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של ארסן במספר מקומות באיזור. מקורות טבעיים של ארסן בקרקע באיזור הם אזור מעלות – חבורת הר הצופים. מקורות אנושיים לפליטת ארסן באיזור הוא איזור הקריות. ריכוזים חריגים של ארסן בקרקע נמצאו בשני מוקדים מדרום לקריית אתא, ממזרח לנהריה, בקרבת כביש 784 בין כרמיאל לסחנין, וצפונית למשמר העמק. לפי החוקרים, יש בעית זיהום קרקע במקומות רבים בצפון, כאשר מקור הבעיה הוא [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. <ref>[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>
;ארסן במים בישראל:
;ארסן במים בישראל:
בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ 90% מהם לא -
בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ 90% מהם לא -
נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה ריכוזיו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>
נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה הריכוזים שלו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>
;הקטנת החשיפה לארסן:
;הקטנת החשיפה לארסן: