שינויים

דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימזים טכנולוגי הם הספרים "[[1984]]", ו"[[עולם חדש מופלא]]", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית. ב-1984 השלטונות משקרים באופן תמידי לאוכלוסייה והעולם כולו שרוי בשלטון פחד ומלחמה בין 3 מעצמות על. בעולם חדש מופלא משתמשים בסמים ובתקשורת המונים כדי לטפח אוכלוסייה צייתנית ופרודוקטיבית לפי צרכי האליטה.  

דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימזים טכנולוגי הם הספרים "[[1984]]", ו"[[עולם חדש מופלא]]", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית. ב-1984 השלטונות משקרים באופן תמידי לאוכלוסייה והעולם כולו שרוי בשלטון פחד ומלחמה בין 3 מעצמות על. בעולם חדש מופלא משתמשים בסמים ובתקשורת המונים כדי לטפח אוכלוסייה צייתנית ופרודוקטיבית לפי צרכי האליטה.  

חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולוגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להיערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחצבי]]) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי. בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) ו/או בצעדים חברתיים שיועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).   

חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימיסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולוגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להיערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחצבי]]) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי. בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) ו/או בצעדים חברתיים שיועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).   

==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==

==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==

. ארגוני סביבה רבים דוגלים בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).  

. ארגוני סביבה רבים דוגלים בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).  

הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של [[רכב פרטי]] המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשה על פי אינטרסים של [[חברות הנפט]] ו[[חברות המכוניות|המכוניות]], ותוך סיבסדוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת [[הולכי רגל]], [[שבילי אופניים]] או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד ל[[חניה|ניהול חניה]] ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]].  

הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של [[רכב פרטי]] המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשה על פי אינטרסים של [[חברות הנפט]] ו[[חברות המכוניות|המכוניות]], ותוך סיבסוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת [[הולכי רגל]], [[שבילי אופניים]] או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד ל[[חניה|ניהול חניה]] ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]].  

יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולוגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטיביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ו[[תוכנה חופשית]].  

יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולוגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטיביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ו[[תוכנה חופשית]].  

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל-דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[דמוקרטיה]] , [[קהילה]] או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל-דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[דמוקרטיה]], [[קהילה]] או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

העתידן קארל אלברכט מביא דוגמה לכשלים של האופטימיזם הטכנולוגי במאמר שלו "ההבטחות השבורות של מהפכת המידע" משנת 2014. הוא מביא 8 תחזיות של עתידנים בנוגע לדרכים בהם מחשוב, אינטרנט וטכנולוגיות מידע ישפרו את העולם - לדוגמה יהפכו את דור הילדים לחכמים יותר, יאפשרו לחבר את תושבי העולם וליצור קהילה אחת גדולה, וכו', אלבכרט טוען שהמציאות שונה, ומספק תחזיות פחות אופטימיות. לדוגמה הוא טוען שהאינטרנט מאפשר לבני אדם ליצור קשר עם יותר אנשים אבל ה"קהילות" שנוצרות אינן באמת [[קהילות]] ושהקשרים החברתיים שנוצרים הם שטחיים יותר. קל לנו יותר להקיף את עצמנו באנשים שחושבים כמונו ולפתח דווקא יותר שבטיות של "אנחנו" מול "הם". אין גם ראיות לכך ששעות משחק רבות במשחקי מחשב הפכו את הילדים למתוחכמים יותר וכו'. [http://www.karlalbrecht.com/downloads/Albrecht-IR-BrokenPromises-WorldFutureSociety.pdf]

העתידן קארל אלברכט מביא דוגמה לכשלים של האופטימיזם הטכנולוגי במאמר שלו "ההבטחות השבורות של מהפכת המידע" משנת 2014. הוא מביא 8 תחזיות של עתידנים בנוגע לדרכים בהם מחשוב, אינטרנט וטכנולוגיות מידע ישפרו את העולם - לדוגמה יהפכו את דור הילדים לחכמים יותר, יאפשרו לחבר את תושבי העולם וליצור קהילה אחת גדולה, וכו', אלבכרט טוען שהמציאות שונה, ומספק תחזיות פחות אופטימיות. לדוגמה הוא טוען שהאינטרנט מאפשר לבני אדם ליצור קשר עם יותר אנשים אבל ה"קהילות" שנוצרות אינן באמת [[קהילות]] ושהקשרים החברתיים שנוצרים הם שטחיים יותר. קל לנו יותר להקיף את עצמנו באנשים שחושבים כמונו ולפתח דווקא יותר שבטיות של "אנחנו" מול "הם". אין גם ראיות לכך ששעות משחק רבות במשחקי מחשב הפכו את הילדים למתוחכמים יותר וכו'. [http://www.karlalbrecht.com/downloads/Albrecht-IR-BrokenPromises-WorldFutureSociety.pdf]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* ד"ר [[ליה אטינגר]], [https://www.youtube.com/watch?v=Ab6wie3_xk8 אופטימיזים טכנולוגי] 2012

* ד"ר [[ליה אטינגר]], [https://www.youtube.com/watch?v=Ab6wie3_xk8 אופטימיזם טכנולוגי] 2012

* David A. Bella [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0040162579900532 Technological constraints on technological optimism], Technological Forecasting and Social Change, Volume 14, Issue 1, June 1979, Pages 15–26

* David A. Bella [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0040162579900532 Technological constraints on technological optimism], Technological Forecasting and Social Change, Volume 14, Issue 1, June 1979, Pages 15–26

* KARL ALBRECHT [http://www.karlalbrecht.com/downloads/Albrecht-IR-BrokenPromises-WorldFutureSociety.pdf The Information Revolution’s Broken Promies], THE FUTURIST, March-April 2014

* KARL ALBRECHT [http://www.karlalbrecht.com/downloads/Albrecht-IR-BrokenPromises-WorldFutureSociety.pdf The Information Revolution’s Broken Promies], THE FUTURIST, March-April 2014