שינויים

'''חיטה''' (wheat) היא סוג של [[דגנים|דגן]], והיא אחד הצמחים הנפוצים המהווים את עיקר [[שוק המזון העולמי|התזונה האנושית]]. החיטה מהווה מקור תזונה ישיר למוצרי קמח כמו [[לחם]], פסטה ועוגות, וגם למוצרי חלב ובשר שכן כיום משתמשים בה כחלק מתזונתן של חיות בתעשיית המזון מהחי.  

'''חיטה''' (Wheat) היא סוג של [[דגנים|דגן]], והיא אחד הצמחים הנפוצים המהווים את עיקר [[שוק המזון העולמי|התזונה האנושית]]. החיטה מהווה מקור תזונה ישיר למוצרי קמח כמו [[לחם]], פסטה ועוגות, וגם למוצרי חלב ובשר שכן כיום משתמשים בה כחלק מתזונתן של חיות בתעשיית המזון מהחי.  

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה ענק בארצות הברית, מדגים [[מונוקלצ'ר]] (גידול מין יחיד של צמחים בשטח גדול). החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. מצד שני הקוד הגנטי שלה [[הנדסה גנטית|מוכתב]] על ידי אינטרסים אנושיים, וגורלה תלוי במידה רבה בגורל [[בני אדם|האדם]]]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה ענק בארצות הברית, מדגים [[מונוקולטורה]] (גידול מין יחיד של צמחים בשטח גדול). החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. מצד שני הקוד הגנטי שלה [[הנדסה גנטית|מוכתב]] על ידי אינטרסים אנושיים, וגורלה תלוי במידה רבה בגורל [[בני אדם|האדם]]]]

החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים". יחד הם מהווים מעל 80% מכלל הדגנים, ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות ומזון מהחי).  

החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים". יחד הם מהווים מעל 80% מכלל הדגנים, ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות ומזון מהחי).  

טיפוח וכן [[תהליך]] מתמשך של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר.  בחירה של תכונות אלה לא היתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד בטבע לבדם.  

טיפוח וכן [[תהליך]] מתמשך של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר.  בחירה של תכונות אלה לא היתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד בטבע לבדם.  

ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 שנה לפני הספירה. [[ג'ארד דיימונד]] טועגן כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 שנה לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. עד שנת 3000 לפני הספירה החיטה הגיעה למדינות סקנידינביה ולאנגליה. בשנת 2000 לפני הספירה החיטה הגיעה לסין. בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שתי תכונות חשובות שאיפשרו פריחה של מרכזי חקלאות באירופה ואסיה ביחס לאפריקה ואמריקה - ביות מוקדם יותר של צמחי חקלאות, וכיוון יבשת בכיוון מזרח מערב שאיפשר נדידה של גידולים חקלאיים, בלי שינוי מהותי בכמות האור ובאקלים, דבר שאיפשר התפשטות מהירה יחסית של זני צמחים כמו חיטה, ביחס להתפשטות איטית בהרבה של זני תירס ושעועית לדוגמה, בדרום אמריקה.  

ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 שנה לפני הספירה. [[ג'ארד דיימונד]] טועגן כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 שנה לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. עד שנת 3000 לפני הספירה החיטה הגיעה למדינות סקנדינביה ולאנגליה. בשנת 2000 לפני הספירה החיטה הגיעה לסין. בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שתי תכונות חשובות שאיפשרו פריחה של מרכזי חקלאות באירופה ואסיה ביחס לאפריקה ואמריקה - ביות מוקדם יותר של צמחי חקלאות, וכיוון יבשת בכיוון מזרח מערב שאיפשר נדידה של גידולים חקלאיים, בלי שינוי מהותי בכמות האור ובאקלים, דבר שאיפשר התפשטות מהירה יחסית של זני צמחים כמו חיטה, ביחס להתפשטות איטית בהרבה של זני תירס ושעועית לדוגמה, בדרום אמריקה.  

בדומה לבעלי-חיים וצמחים מבוייתים אחרים, החיטה, עברה יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה ו[[דגנים]] נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]).  

בדומה לבעלי-חיים וצמחים מבוייתים אחרים, החיטה, עברה יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה ו[[דגנים]] נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]).  

===הפריון החקלאי של חיטה===

===הפריון החקלאי של חיטה===

[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|הפריון החקלאי של המדינות המגדלות את רוב החיטה בעולם בשנים 1961-2013. ניתן לראות פריון גבוה במדינות אירופה, שנעצר בעשורים האחרונים. כמו כן מדינות עשירות כמו ארצות הברית ואוסרליה לא מצליחות הן בעלות פריון נמוך יותר יחסית למדינות כמו הודו או סין, שלהם תנאי גידול טובים יותר לחיטה]]

[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|הפריון החקלאי של המדינות המגדלות את רוב החיטה בעולם בשנים 1961-2013. ניתן לראות פריון גבוה במדינות אירופה, שנעצר בעשורים האחרונים. כמו כן מדינות עשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה לא מצליחות הן בעלות פריון נמוך יותר יחסית למדינות כמו הודו או סין, שלהם תנאי גידול טובים יותר לחיטה]]

[[הפריון החקלאי]] של חיטה, במובן של כמות גרעינים לדונם, עלה מאד במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, מאז שנות ה-60, בעקבות יישום [[המהפכה הירוקה]]. בממוצע, הפריון עלה פי 3. כאשר יש מקומות כמו סין, שבהם הפריון עלה פי 9 בתקופה זו.  

[[הפריון החקלאי]] של חיטה, במובן של כמות גרעינים לדונם, עלה מאד במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, מאז שנות ה-60, בעקבות יישום [[המהפכה הירוקה]]. בממוצע, הפריון עלה פי 3. כאשר יש מקומות כמו סין, שבהם הפריון עלה פי 9 בתקופה זו.  

עם זאת בשנים האחרונות יש האטה או עצירה במגמת בגידול במדינות המפתחות. [http://en.wikipedia.org/wiki/File:Wheat_yields_in_developing_countries_1951-2004.png] והמפותחות. בעוד בתקופה שבין 1961-92 הפריון הממוצע בעולם עלה במעל 4% בשנה, מאז שנה זו הוא עלה רק בקצב של 1.4% בשנה. ניתן לזהות "שיא תפוקה בחיטה" או "תפוקה שולית פוחתת" במדינות המערביות -  הפריון לא השתנה כמעט במדינות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית מאז שנת 1998. הפריון בהודו ובסין במגמת עליה, אבל נשאלת השאלה האם הוא יגיע למישור דומה לזה שהגיעו עליו כבר המדינות המערביות. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

עם זאת בשנים האחרונות יש האטה או עצירה במגמת בגידול במדינות המפתחות. [http://en.wikipedia.org/wiki/File:Wheat_yields_in_developing_countries_1951-2004.png] והמפותחות. בעוד בתקופה שבין 1961-92 הפריון הממוצע בעולם עלה במעל 4% בשנה, מאז שנה זו הוא עלה רק בקצב של 1.4% בשנה. ניתן לזהות "שיא תפוקה בחיטה" או "תפוקה שולית פוחתת" במדינות המערביות -  הפריון לא השתנה כמעט במדינות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית מאז שנת 1998. הפריון בהודו ובסין במגמת עליה, אבל נשאלת השאלה האם הוא יגיע למישור דומה לזה שהגיעו עליו כבר המדינות המערביות. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

האקלים משחק תפקיד חשוב יותר מאשר טכנולוגיה ביחס לגודל הפריון הממוצע. בעוד שפריון החיטה גבוה מאד במדינות אירופה העשירות - צרפת, וגרמניה, ונתונים דומים יש לבריטניה ודנמרק, שבהן יש פריון של כ-7-8 טונות להקטאר, הפריון להקטאר נמוך למדי בקנדה, ארצות הברית (כ-3 טונות) - והפריון הממוצע בסין גבוה יותר והפריון הממוצע בהודו דומה לו. ובאוסטליה הפריון גרוע עוד יותר. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor] ככל הנראה הן בארצות הברית והן באוסטרליה הסיבה היא מזג אוויר יבש שמקשה על גידול חיטה ולא מחסור ב[[הון תעשייתי]], בזרעים איכותיים, ב[[חומרי הדברה]], ב[[דשן]] או בידע חקלאי.  

האקלים משחק תפקיד חשוב יותר מאשר טכנולוגיה ביחס לגודל הפריון הממוצע. בעוד שפריון החיטה גבוה מאד במדינות אירופה העשירות - צרפת, וגרמניה, ונתונים דומים יש לבריטניה ודנמרק, שבהן יש פריון של כ-7-8 טונות להקטאר, הפריון להקטאר נמוך למדי בקנדה, ארצות הברית (כ-3 טונות) - והפריון הממוצע בסין גבוה יותר והפריון הממוצע בהודו דומה לו. ובאוסטרליה הפריון גרוע עוד יותר. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor] ככל הנראה הן בארצות הברית והן באוסטרליה הסיבה היא מזג אוויר יבש שמקשה על גידול חיטה ולא מחסור ב[[הון תעשייתי]], בזרעים איכותיים, ב[[חומרי הדברה]], ב[[דשן]] או בידע חקלאי.  

מחצית מהחוות המגדלות חיטה במי גשם סובלות מגשמים בלתי סדירים, אדמות גרועות, מחלות חיטה, גרעיני חיטה בעלי תנובה חקלאית נמוכה ולפעמים הן סובלות גם מתנאי קור או חום קיצוניים. [https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]

מחצית מהחוות המגדלות חיטה במי גשם סובלות מגשמים בלתי סדירים, אדמות גרועות, מחלות חיטה, גרעיני חיטה בעלי תנובה חקלאית נמוכה ולפעמים הן סובלות גם מתנאי קור או חום קיצוניים. [https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]

היות ושטח גידולי החיטה לא השתנה, הכמות הכוללת העולמית של ייבול החיטה היא בעלת מגמות דומות לאלו של הפריון. במבט חטוף נראה שיבול החיטה עולה בקצב אחיד. אבל בעוד שבשנים 1962-72 עלה יבול החיטה בממוצע ב-3.7% בשנה, בין השנים 1972-92 הוא עלה בקצב ממוצע של -3.2% בשנה, ובין 1992-2012 הוא עלה רק ב-0.9% בממוצע לשנה. בחלק מהמקומות כמו ארצות הברית וקנדה היתה ירידה בסך הכמות של יבול החיטה בגלל הקטנת שטחי גידול.[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor], הסיבה הסבירה לדבר זה היא מעבר מגידולי חיטה לגידולי תירס, שכן התירס יכול לגדול בתנאים יבשים יותר. האטה בקצב הגידול בפריון ובקצב הגידול בכמות היבולים , התרחשה למרות עליית מחירי החיטה בשנים 2000-2014.

היות ושטח גידולי החיטה לא השתנה, הכמות הכוללת העולמית של ייבול החיטה היא בעלת מגמות דומות לאלו של הפריון. במבט חטוף נראה שיבול החיטה עולה בקצב אחיד. אבל בעוד שבשנים 1962-72 עלה יבול החיטה בממוצע ב-3.7% בשנה, בין השנים 1972-92 הוא עלה בקצב ממוצע של -3.2% בשנה, ובין 1992-2012 הוא עלה רק ב-0.9% בממוצע לשנה. בחלק מהמקומות כמו ארצות הברית וקנדה היתה ירידה בסך הכמות של יבול החיטה בגלל הקטנת שטחי גידול.[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor], הסיבה הסבירה לדבר זה היא מעבר מגידולי חיטה לגידולי תירס, שכן התירס יכול לגדול בתנאים יבשים יותר. האטה בקצב הגידול בפריון ובקצב הגידול בכמות היבולים, התרחשה למרות עליית מחירי החיטה בשנים 2000-2014.

==תשומות נדרשות לגידול חיטה==

==תשומות נדרשות לגידול חיטה==

==מחלות בחיטה==

==מחלות בחיטה==

יש עשרות מחלות שיכולות לתקוף חיטה, רובן נגרמות בידי פטריות, ויש מחלות נוספות הנגרמות בידי וירוסים וחיידקים.[https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_wheat_diseases] ישנם מאמצים מתמשכים להכלאה ולפיתוח של זנים חדשים שעמידים יותר למחלות, ויש חשיבות לנהלי ניהול הגידולים כדי למנוע תחלואה. מצד שני יש גם מרוץ אבולוציוני של גורמי מחלות לפתח עמידות לחומרי הדברה ולגנים חדשים בחיטה. לדוגמה, מחלת חידלון הקנה גרמה בעבר נזקים קשים לחיטה, עד שבשנות ה-60 פותח זן חיטה המכיל גן Sr31, המעניק עמידות למחלה. בשנת 1999 התגלה באוגנדה גזע אלים חדש של פטריות חלדון הקנה, [[Ug99]], שמסוגל להתגבר על ההגנות של גן Sr31. [[חומרי הדברה]] מסוג [[קוטלי פטריות]] עלולים להעלות בצורה ניכרת את מחיר גידול החיטה, כאשר הם מהווים עלות משתנה. על פי הערכה אחת משנת 1993, כמות החיטה שאובדה במדינת מיזורי עקב מחלות צמחים נעה בין 10-25%.<ref>[https://web.archive.org/web/20090105113052/http://extension.missouri.edu/explore/agguides/crops/g04319.htm Wheat Diseases in Missouri], Einar W. Palm</ref>  

יש עשרות מחלות שיכולות לתקוף חיטה, רובן נגרמות בידי פטריות, ויש מחלות נוספות הנגרמות בידי וירוסים וחיידקים.[https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_wheat_diseases] ישנם מאמצים מתמשכים להכלאה ולפיתוח של זנים חדשים שעמידים יותר למחלות, ויש חשיבות לנהלי ניהול הגידולים כדי למנוע תחלואה. מצד שני יש גם מרוץ אבולוציוני של גורמי מחלות לפתח עמידות לחומרי הדברה ולגנים חדשים בחיטה. לדוגמה, מחלת חידלון הקנה גרמה בעבר נזקים קשים לחיטה, עד שבשנות ה-60 פותח זן חיטה המכיל גן Sr31, המעניק עמידות למחלה. בשנת 1999 התגלה באוגנדה גזע אלים חדש של פטריות חלדון הקנה, [[Ug99]], שמסוגל להתגבר על ההגנות של גן Sr31. [[חומרי הדברה]] מסוג [[קוטלי פטריות]] עלולים להעלות בצורה ניכרת את מחיר גידול החיטה, כאשר הם מהווים עלות משתנה. על פי הערכה אחת משנת 1993, כמות החיטה שעובדה במדינת מיזורי עקב מחלות צמחים נעה בין 10-25%.<ref>[https://web.archive.org/web/20090105113052/http://extension.missouri.edu/explore/agguides/crops/g04319.htm Wheat Diseases in Missouri], Einar W. Palm</ref>  

בספר, "בכלות העשב" (No Blade of Grass) משנת 1957 מתאר סופר המדע הבדיוני ג'ון כריסטופר אפשרות שבה מחלה פוגעת באורז ובחיטה ויוצרת [[רעב המוני]], מלחמות ורצח-עם בנסיון לספק תזונה מספקת לאוכלוסייה, שנאלצת לבסס את התזונה שלה על [[תפוחי אדמה]]. מצב אפוקליפטי דומה, בקנה מידה מקומי וביחס ליבול אחר, התרחש באמצע המאה ה-19 - [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]].

בספר, "בכלות העשב" (No Blade of Grass) משנת 1957 מתאר סופר המדע הבדיוני ג'ון כריסטופר אפשרות שבה מחלה פוגעת באורז ובחיטה ויוצרת [[רעב המוני]], מלחמות ורצח-עם בנסיון לספק תזונה מספקת לאוכלוסייה, שנאלצת לבסס את התזונה שלה על [[תפוחי אדמה]]. מצב אפוקליפטי דומה, בקנה מידה מקומי וביחס ליבול אחר, התרחש באמצע המאה ה-19 - [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]].

מלבד מגבלות על הגדלת ההיצע, מחיר החיטה עולה בגלל [[גידול אוכלוסין]]. גידול האוכלוסין גם מצמצם ומייקר תשומות של [[קרקע חקלאית]] ו[[מים]], שכן הוא מעביר משאבים אלה למגורים ולמסחר במקום לחקלאות.  

מלבד מגבלות על הגדלת ההיצע, מחיר החיטה עולה בגלל [[גידול אוכלוסין]]. גידול האוכלוסין גם מצמצם ומייקר תשומות של [[קרקע חקלאית]] ו[[מים]], שכן הוא מעביר משאבים אלה למגורים ולמסחר במקום לחקלאות.  

סין והודו הן המדינות המדינות היצרניות הגדולות ביותר של חיטה, וגם המדינות [[אוכלוסיית העולם|המאוכלוסות ביותר בעולם]]. כך שהתפוקה בהן היא קריטית לעתיד [[בטחון תזונתי|בטחון המזון]] בנוגע לחיטה. [[תהליך|תהליכים]] של [[שינויי אקלים]] וגידול בצריכת המים בשתי המדינות צפויים להקטין את היצע המים שניתן יהיה להקצות להשקיית חיטה בשתי המדינות. מסיבה זו יש חשיבות לפיתוח שיטות גידול חסכוניות יותר במים בשתי המדינות.[https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]

סין והודו הן המדינות המדינות היצרניות הגדולות ביותר של חיטה, וגם המדינות [[אוכלוסיית העולם|המאוכלסות ביותר בעולם]]. כך שהתפוקה בהן היא קריטית לעתיד [[בטחון תזונתי|בטחון המזון]] בנוגע לחיטה. [[תהליך|תהליכים]] של [[שינויי אקלים]] וגידול בצריכת המים בשתי המדינות צפויים להקטין את היצע המים שניתן יהיה להקצות להשקיית חיטה בשתי המדינות. מסיבה זו יש חשיבות לפיתוח שיטות גידול חסכוניות יותר במים בשתי המדינות.[https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]

בנוסף גם [[צמיחה כלכלית]] משפיעה שכן יש ביקוש לתזונה בשרית יותר מצד מיליארדי אנשים שחיים בעולם השלישי, וגידול בהמות ועופות על בסיס גידולי גרעינים, הוא אינטנסיבי יותר (דורש יותר גרעינים לנפש) יחסית לגידול מזון צמחי.

בנוסף גם [[צמיחה כלכלית]] משפיעה שכן יש ביקוש לתזונה בשרית יותר מצד מיליארדי אנשים שחיים בעולם השלישי, וגידול בהמות ועופות על בסיס גידולי גרעינים, הוא אינטנסיבי יותר (דורש יותר גרעינים לנפש) יחסית לגידול מזון צמחי.