שינויים

==תאוריית ההכנסה של אירווינג פישר==

==תאוריית ההכנסה של אירווינג פישר==

בספרו המפורסם "טבעו של ההון וההכנסה" (Nature of Capital and Income. A. M. Kelly, New York, 1906)

בספרו המפורסם "טבעו של ההון וההכנסה" (Nature of Capital and Income. A. M. Kelly, New York, 1906), יוצא הכלכלן [[אירווינג פישר]] נגד הרעיון שעומד בבסיס של חישוב ה[[תמ"ג]]. לפי פישר הרווחה הלאומית לא מורכבת מהמוצרים שיוצרו באותה שנה, אלא מהשירותים שהצרכנים הסופיים נהנו מהם כתוצאה מסחורות שמקורן אנושי. פישר כינה את השירותים האלה "הכנסה נפשית" (psychic income). רוב הכלכלנים מתייחסים למושג זה כשהם מתייחסים ל"סיפוק תועלת". היות והתהליך הכלכלי כולל פעולות טורדניות ומזיקות ניתן להרחיב את המושג כך שיהיה מושג גם של "הוצאה נפשית" של התהליך הכלכלי (לדוגמה העלות של זיהום רעש, עלות של נסיעות יוממות לעבודה, עלות של פשיעה ושל הרס משפחות). דבר זה מאפשר להשיג את הרעיון התוארטי של "הכנסה נפשית נטו" - סך ההיבטים החיובים פחות סך ההיבטים השליליים. <ref name ="Lawn2003">[http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v44y2003i1p105-118.html A theoretical foundation to support the Index of Sustainable Economic Welfare (ISEW), Genuine Progress Indicator (GPI), and other related indexes],Philip A. Lawn, Ecological Economis, 44 ,2003, p 105-118 </ref>

, יוצא הכלכלן [[אירווינג פישר]] נגד הרעיון שעומד בבסיס של חישוב ה[[תמ"ג]]. לפי פישר הרווחה הלאומית לא מורכת מהמוצרים שיוצרו באותה שנה, אלא מהשירותים שהצרכנים הסופיים נהנו מהם כתוצאה מסחורות שמקורן אנושי. פישר כינה את השירותים האלה "הכנסה נפשית" (psychic income). רוב הכלכלנים מתייחסים למושג זה כשהם מתייחסים ל"סיפוק תועלת". היות והתהליך הכלכלי כולל פעולות טורדניות ומזיקות ניתן להרחיב את המושג כך שיהיה מושג גם של "הוצאה נפשית" של התהליך הכלכלי (לדוגמה העלות של זיהום רעש, עלות של נסיעות יוממות לעבודה, עלות של פשיעה ושל הרס משפחות). דבר זה מאפשר להשיג את הרעיון התוארטי של "הכנסה נפשית נטו" - סך ההיבטים החיובים פחות סך ההיבטים השליליים. <ref name ="Lawn2003">[http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v44y2003i1p105-118.html A theoretical foundation to support the Index of Sustainable Economic Welfare (ISEW), Genuine Progress Indicator (GPI), and other related indexes],Philip A. Lawn, Ecological Economis, 44 ,2003, p 105-118 </ref>

פישר טען (ואחרים תמכו ברעיון זה - כמו Pigou, דיילי, ג'ורג'סקיו רוגן) כי בעוד שלא ניתן להשיג הנאה פיזית מהחיים ללא הקיום של מוצרים ושירותים פיזיים, הקצב של יצור וצריכה של מוצרים פיזיים אלה לא קובע את מידת ההנאה הפיזית. אלא שהדברים נקבעים על ידי כמות ההון מעשי ידי אדם (לפחות עד רמה מסויימת), האיכות של מאגרי ההון ופיזור הבעלות על ההון - ללא קשר ישיר להגדלת הייצור והצריכה.

פישר טען (ואחרים תמכו ברעיון זה - כמו Pigou, דיילי, ג'ורג'סקיו רוגן) כי בעוד שלא ניתן להשיג הנאה פיזית מהחיים ללא הקיום של מוצרים ושירותים פיזיים, הקצב של יצור וצריכה של מוצרים פיזיים אלה לא קובע את מידת ההנאה הפיזית. אלא שהדברים נקבעים על ידי כמות ההון מעשי ידי אדם (לפחות עד רמה מסויימת), האיכות של מאגרי ההון ופיזור הבעלות על ההון - ללא קשר ישיר להגדלת הייצור והצריכה.

===החדרת ערך למוצרים===

===החדרת ערך למוצרים===

אחת הטענות כנגד [[תרבות הצריכה]] היא ששפרסומות וצורות שיווק אחרות פועלות כדי להכניס לתוך מוצרים ערך שלא קיים בהם באופן "טבעי" או "מסורתי". לדוגמה כשלעצמה אין חולצה מגזרה מסויימת מסוגלת לתת את השרות "אנא שימו לב אלי". אבל אם היצרנים מסוגלים לשכנע לאנשים הנכונים (הנמצאים בהקשר החברתי המתאים מבחינת לובש החולצה), שהחולצה מעידה על טעם טוב, אופנה או מעמד חברתי, אז החולצה מתחילה לתפקד בתור עזר סטטוס חברתי - מעתה יש לה שני תפקודים שהיא מספקת - האחד הוא כמו כל חולצה אחרת, והשני הוא במסגרת ההקשר החברתי.  

אחת הטענות כנגד [[תרבות הצריכה]] היא שפרסומות וצורות שיווק אחרות פועלות כדי להכניס לתוך מוצרים ערך שלא קיים בהם באופן "טבעי" או "מסורתי". לדוגמה כשלעצמה אין חולצה מגזרה מסויימת מסוגלת לתת את השרות "אנא שימו לב אלי". אבל אם היצרנים מסוגלים לשכנע לאנשים הנכונים (הנמצאים בהקשר החברתי המתאים מבחינת לובש החולצה), שהחולצה מעידה על טעם טוב, אופנה או מעמד חברתי, אז החולצה מתחילה לתפקד בתור עזר סטטוס חברתי - מעתה יש לה שני תפקודים שהיא מספקת - האחד הוא כמו כל חולצה אחרת, והשני הוא במסגרת ההקשר החברתי.  

דבר דומה שונה הוא "מיתוג" - החדרת ערך למוצר משום שהוא מיוצר על ידי חברה מסויימת. באופן זה אין משמעות למוצר עצמו, אלא יותר לסמל שהוא מייצג. ובדרך כלל לפירמה שמייצרת אותו. מותג אינו נותן רק שרות של יופי או אופנה שמסוגלות לתת חולצות אנונמיות אלא גם בנוסף או במקום את השרות של שייכות חברתית ו/או מתן זהות מוגדרת.  

דבר דומה שונה הוא "מיתוג" - החדרת ערך למוצר משום שהוא מיוצר על ידי חברה מסויימת. באופן זה אין משמעות למוצר עצמו, אלא יותר לסמל שהוא מייצג. ובדרך כלל לפירמה שמייצרת אותו. מותג אינו נותן רק שרות של יופי או אופנה שמסוגלות לתת חולצות אנונימיות אלא גם בנוסף או במקום את השרות של שייכות חברתית ו/או מתן זהות מוגדרת.  

משכנעים אותנו שהמוצרים יכולים לתת שרותים שהם יכולים לתת רק באופן חלקי ביותר - המכונית תיתן את השרות "חופש" בנוסף לתחבורה. האם זה שרות? ואם כן האם ניתן למכור אותו? - ככל הנראה לא).  

משכנעים אותנו שהמוצרים יכולים לתת שרותים שהם יכולים לתת רק באופן חלקי ביותר - המכונית תיתן את השרות "חופש" בנוסף לתחבורה. האם זה שרות? ואם כן האם ניתן למכור אותו? - ככל הנראה לא).  

===הכוח הראלי של אמונה סתמית===

===הכוח הראלי של אמונה סתמית===

צ'יף סיאטל מכין נוצה שיכולה לרפא את מחלת הטרטר הנוראית. לנוצה עצמה אין יכולת ריפוי כלל,  אבל זה השרות שהיא יכולה לספק עבור חלק מהאנשים שמאמינים בכוחה (זהו אפקט הפאלסיבו, שמראה שטיפול יכול להועיל לאנשים אם הם מאמינם בכוחו לעזור להם).  לכן הנוצה בכוח אמונתם של האנשים (כוח במישור הידע? או התרבות)  יכולה להפיק כוח כלכלי אבסולוטי ואמיתי - יותר אנשים (לדוגמא 10%) יבריאו מהמחלה בגלל הנוצה והתפוקה הכלכלית בכפר של צ'יף סיטאל תהיה גדולה יותר מזו שעל האי השכן, חסר הידע להפקת הנוצה. עבור חבורת מדענים בכפר אחר, הנוצה היא חסרת תועלת למעט למטרות שרות תחפושת לפורים או כתיבה (בעט נוצה) היות והם אינם מאמינים בכוחה.  מכאן שיש קשר בין כוח יחסי (שתלוי באמונת האנשים) לבין כוח אבסולוטי (הכפר של צ'יף סיאטל מפיק יותר תירס היות ויש בו פחות חולים יחסית  לכפר השכן ללא קשר אם כולנו מאמינים בכך או לא).  

צ'יף סיאטל מכין נוצה שיכולה לרפא את מחלת הטרטר הנוראית. לנוצה עצמה אין יכולת ריפוי כלל,  אבל זה השרות שהיא יכולה לספק עבור חלק מהאנשים שמאמינים בכוחה (זהו אפקט הפלסיבו, שמראה שטיפול יכול להועיל לאנשים אם הם מאמינם בכוחו לעזור להם).  לכן הנוצה בכוח אמונתם של האנשים (כוח במישור הידע? או התרבות)  יכולה להפיק כוח כלכלי אבסולוטי ואמיתי - יותר אנשים (לדוגמא 10%) יבריאו מהמחלה בגלל הנוצה והתפוקה הכלכלית בכפר של צ'יף סיטאל תהיה גדולה יותר מזו שעל האי השכן, חסר הידע להפקת הנוצה. עבור חבורת מדענים בכפר אחר, הנוצה היא חסרת תועלת למעט למטרות שרות תחפושת לפורים או כתיבה (בעט נוצה) היות והם אינם מאמינים בכוחה.  מכאן שיש קשר בין כוח יחסי (שתלוי באמונת האנשים) לבין כוח אבסולוטי (הכפר של צ'יף סיאטל מפיק יותר תירס היות ויש בו פחות חולים יחסית  לכפר השכן ללא קשר אם כולנו מאמינים בכך או לא).  

===נושא פתוח- מדידת התפוקה הכלכלית ===

===נושא פתוח- מדידת התפוקה הכלכלית ===

והצורף? האם הוא יוצר תפוקה כלכלית? אולי, רק אם הוא עונה על צורך בשרות (קישוט). ייתכן כי אין ערך אבסולוטי לתכשיטים שלו, ושערכם תלוי במה שמייחסים לו האיכרים. האם התפוקה היא סך כל גרגרי הלחם של האיכרים? ללא התחשב כלל בכמות התכשיטים שהצורף מכין? או אולי סך הגרגרים והתכשיטים? הרי כמות הלחם שהצורף יקבל תלויה בערך שמייחסים האיכרים לתכשיטים (נניח שאת מתכת הכסף הם יכולים למצוא ברחוב ואין לו בעיניהם שום ערך), ולכן מבחוץ ייתכן ולא עלתה התפוקה הכלכלית עם ייצור עוד תכשיטים או עם התעשרות הצורף בעוד ככרות לחם - אותה כמות ככרות מיוצרת, ואם האיכרים ישנו את טעמם ייתכן והתכשיטים יהיו חסרי ערך לחלוטין והצורף יגווע ברעב.

והצורף? האם הוא יוצר תפוקה כלכלית? אולי, רק אם הוא עונה על צורך בשרות (קישוט). ייתכן כי אין ערך אבסולוטי לתכשיטים שלו, ושערכם תלוי במה שמייחסים לו האיכרים. האם התפוקה היא סך כל גרגרי הלחם של האיכרים? ללא התחשב כלל בכמות התכשיטים שהצורף מכין? או אולי סך הגרגרים והתכשיטים? הרי כמות הלחם שהצורף יקבל תלויה בערך שמייחסים האיכרים לתכשיטים (נניח שאת מתכת הכסף הם יכולים למצוא ברחוב ואין לו בעיניהם שום ערך), ולכן מבחוץ ייתכן ולא עלתה התפוקה הכלכלית עם ייצור עוד תכשיטים או עם התעשרות הצורף בעוד ככרות לחם - אותה כמות ככרות מיוצרת, ואם האיכרים ישנו את טעמם ייתכן והתכשיטים יהיו חסרי ערך לחלוטין והצורף יגווע ברעב.

אפשר להסתכל על מה שהצורף עושה כעל הגדלת התפוקה לא בגלל ייצור עוד תכשיטים אלא על ידי הגדלת היכולת לקבל מענה לצורך האפשרי של קבלת שרות "קישוט". אבל הפעם יש כאן פחות תלות ברצונם של האיכרים - כי לפחות הפוטנציאל של שרות זה קיים - כמו הפוטניציאל של שרות ריפוי על ידי יצור תרופה (הם יכולים לסרב לקחת אותה), או פוטניצאל שרות אחר. כמות השרות שהאיכרים רוצים  (הצורף גם יכול להשפיע עליהם שהם באמת צריכים - [[תרבות הצריכה]]) תקבע את מחיר התכשיט, הביקוש לו, כמות כוללת של תכשיטים, ועושרו היחסי של הצורף - מספר ככרות הלחם שיהיה לו או שחייבים לו. מבחינת האיכרים ייתכן וכמות השרות שהם צריכים היא מועטה - כולם יחד יוכלו להסתפק בתכשיט אחד שיעבור ביניהם, או להגדיל את כמות השרות אותו הם רוצים - כל אחד ירצה 10 תכשיטים ורק אז יקבל את את התחושה שהוא קיבל את השרות קישוט. השאלה היא אם במקרה כזה מודדים את פוטנציאל הקישוט האבסולוטי שהצורף יכול לייצר (כמות התכשיטים), את אחוז השרות שהאיכרים יכולים לקבל (כמה תכשיטים הם רוצים לעומת כמה יש להם בממוצע). 2 כלכלות עם אותו מספר לחמים ותכשיטים עשויות לספק למעשה תפוקות כלכליות שונות אם בוחרים במדד השני כשבאחת כל הביקוש לשרות תזונה ולקישוט מסופקים על ידי כמות לחמים ותכישיטים שבשניה אינם מספקים את הצורך בקישוט לפחות (כי הצורך בתזונה הוא בעל סף תחתון אבסולוטי בניגוד לצורך בקישוט שיכול להגיע ל אפס - לפחות במה שנוגע לקישוט שנקנה תמורת מוצר אחר ולא מיוצר עצמאית).

אפשר להסתכל על מה שהצורף עושה כעל הגדלת התפוקה לא בגלל ייצור עוד תכשיטים אלא על ידי הגדלת היכולת לקבל מענה לצורך האפשרי של קבלת שרות "קישוט". אבל הפעם יש כאן פחות תלות ברצונם של האיכרים - כי לפחות הפוטנציאל של שרות זה קיים - כמו הפוטנציאל של שרות ריפוי על ידי יצור תרופה (הם יכולים לסרב לקחת אותה), או פוטנציאל שרות אחר. כמות השרות שהאיכרים רוצים  (הצורף גם יכול להשפיע עליהם שהם באמת צריכים - [[תרבות הצריכה]]) תקבע את מחיר התכשיט, הביקוש לו, כמות כוללת של תכשיטים, ועושרו היחסי של הצורף - מספר ככרות הלחם שיהיה לו או שחייבים לו. מבחינת האיכרים ייתכן וכמות השרות שהם צריכים היא מועטה - כולם יחד יוכלו להסתפק בתכשיט אחד שיעבור ביניהם, או להגדיל את כמות השרות אותו הם רוצים - כל אחד ירצה 10 תכשיטים ורק אז יקבל את את התחושה שהוא קיבל את השרות קישוט. השאלה היא אם במקרה כזה מודדים את פוטנציאל הקישוט האבסולוטי שהצורף יכול לייצר (כמות התכשיטים), את אחוז השרות שהאיכרים יכולים לקבל (כמה תכשיטים הם רוצים לעומת כמה יש להם בממוצע). 2 כלכלות עם אותו מספר לחמים ותכשיטים עשויות לספק למעשה תפוקות כלכליות שונות אם בוחרים במדד השני כשבאחת כל הביקוש לשרות תזונה ולקישוט מסופקים על ידי כמות לחמים ותכשיטים שבשניה אינם מספקים את הצורך בקישוט לפחות (כי הצורך בתזונה הוא בעל סף תחתון אבסולוטי בניגוד לצורך בקישוט שיכול להגיע ל אפס - לפחות במה שנוגע לקישוט שנקנה תמורת מוצר אחר ולא מיוצר עצמאית).

אם מודדים רק את המוצרים בצורה אבסולוטית אז מה עם הדוגמא של צ'יף סיאטל והנוצה - הרי הוא לא מייצר באמת מוצר בעל ערך אבסולוטי. והיכולת שלו לספק את השרות תלויה באמונות (תרבות או ידע) של האיכרים.

אם מודדים רק את המוצרים בצורה אבסולוטית אז מה עם הדוגמא של צ'יף סיאטל והנוצה - הרי הוא לא מייצר באמת מוצר בעל ערך אבסולוטי. והיכולת שלו לספק את השרות תלויה באמונות (תרבות או ידע) של האיכרים.