שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  22:47, 31 בינואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
{{ציטוט|תוכן=גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל|מקור= [[אדם סמית]]}}
 
{{ציטוט|תוכן=גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל|מקור= [[אדם סמית]]}}
   −
ההיסטוריון [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה את הקפיטליזם "הדת הקפיטליסטית". לפי הררי, קפיטליזם, [[סוציאליזם]] ועוד אידאולוגיות הן סוג של "[[דת טבעית]]" שדומות ל[[בודהיזם]], קונפוציניזם ועוד. בדתות טבעיות אין משמעות מיוחדת לאלים, והן טוענות להבנת האמת, או "איך העולם מתנהג לפי חוקי הטבע". בכך הדתות הטבעיות נבדלות מדתות אחרות כמו דתות מונותאיסתית, פוליתאיסתיות או דתות שבהן יש מקום לאלים, לרוחות או לכוחות על-טבעיים.  
+
ההיסטוריון [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה את הקפיטליזם "הדת הקפיטליסטית". לפי הררי, קפיטליזם, [[סוציאליזם]] ועוד אידאולוגיות הן סוג של "[[דת טבעית]]" שדומות ל[[בודהיזם]], קונפוציניזם ועוד. בדתות טבעיות אין משמעות מיוחדת לאלים, והן טוענות להבנת האמת, או "איך העולם מתנהג לפי חוקי הטבע". בכך הדתות הטבעיות נבדלות מדתות אחרות כמו דתות מונותאיסתיות, פוליתאיסתיות או דתות שבהן יש מקום לאלים, לרוחות או לכוחות על-טבעיים.  
    
===המצב לפני עליית הקפיטליזם===
 
===המצב לפני עליית הקפיטליזם===
הקפיטליזם עלה לראשונה באנגליה בשל התנאים המיוחדים ששררו בה בפרט ובמערב אירופה בכלל. הקפיטלזים החל לעלות ביחד עם [[המהפכה התעשייתית]] ומהפכת ההשכלה באירופה אשר שחררה את החברה מכבלי הדת. עד למהפכה הקפיטליסטית היו חיי הכלכלה של אירופה מבוססים על ה[[פיאודליזם]]. האיכרים עבדו את אדמות האצילים במעמד דמוי עבדים, צמיתים. האצילים לא עבדו ובעיקר עסקו בהגדלת כוחם הצבאי והפוליטי.  
+
הקפיטליזם עלה לראשונה באנגליה בשל התנאים המיוחדים ששררו בה בפרט ובמערב אירופה בכלל. הקפיטליזם החל לעלות ביחד עם [[המהפכה התעשייתית]] ומהפכת ההשכלה באירופה אשר שחררה את החברה מכבלי הדת. עד למהפכה הקפיטליסטית היו חיי הכלכלה של אירופה מבוססים על ה[[פיאודליזם]]. האיכרים עבדו את אדמות האצילים במעמד דמוי עבדים, צמיתים. האצילים לא עבדו ובעיקר עסקו בהגדלת כוחם הצבאי והפוליטי.  
    
לקראת תום ימי הביניים ותחילת הרנסנס החלו להתהוות הערים החופשיות, בהם חיו אנשים שלא היו משועבדים לאצולה. כך החלה להתהוות הבורגנות של אירופה. האנשים בתחתית החברה עבדו במקצועות שהועברו מאב לבן על ידי שיטת הגילדות. החלה להתפתח פעילות מסחרית ברחבי היבשת. האצילים והכנסייה איבדו לאט לאט מכוחם. כוחו ומעמדו של אדם נבעו בעיקר מהייחוס המשפחתי שלו או ממקצועו.
 
לקראת תום ימי הביניים ותחילת הרנסנס החלו להתהוות הערים החופשיות, בהם חיו אנשים שלא היו משועבדים לאצולה. כך החלה להתהוות הבורגנות של אירופה. האנשים בתחתית החברה עבדו במקצועות שהועברו מאב לבן על ידי שיטת הגילדות. החלה להתפתח פעילות מסחרית ברחבי היבשת. האצילים והכנסייה איבדו לאט לאט מכוחם. כוחו ומעמדו של אדם נבעו בעיקר מהייחוס המשפחתי שלו או ממקצועו.
שורה 22: שורה 22:     
===מעמד בעלי ההון===
 
===מעמד בעלי ההון===
הקפיטליזם למעשה מנמק ומארגן לתוך החברה את המעמד החדש שלו, בעלי ההון (קפיטל). לפי התאוריה הקפיטליסטית, בעל ההון הוא הגורם המניע את הייצור קדימה. התרומה שלו לתהליך הייצור, ה[[הון]] שלו, הוא המאפשר את הפריון המיוחד של תהליך הייצור, ובכך מניע את כל המערכת הכלכלית. במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] [[פונקצית הייצור]] מורכת מ[[הון]], [[עבודה]] ו[[קרקע]] (או [[משאבי טבע]]). רק ההון הוא בעל הסגולה המיוחדת ליצור פריון, להגדיל כל הזמן את המערכת הכלכלית, קרי [[צמיחה כלכלית]].
+
הקפיטליזם למעשה מנמק ומארגן לתוך החברה את המעמד החדש שלו, בעלי ההון (קפיטל). לפי התאוריה הקפיטליסטית, בעל ההון הוא הגורם המניע את הייצור קדימה. התרומה שלו לתהליך הייצור, ה[[הון]] שלו, הוא המאפשר את הפריון המיוחד של תהליך הייצור, ובכך מניע את כל המערכת הכלכלית. במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] [[פונקצית הייצור]] מורכבת מ[[הון]], [[עבודה]] ו[[קרקע]] (או [[משאבי טבע]]). רק ההון הוא בעל הסגולה המיוחדת ליצור פריון, להגדיל כל הזמן את המערכת הכלכלית, קרי [[צמיחה כלכלית]].
    
===רציונליות = אנוכיות===
 
===רציונליות = אנוכיות===
לפי מיתוס המצב הטבעי, כל אדם שואף לשפר את מצבו האישי במערכת בה אדם לאדם זאב. לכן לפי כל הספרות הנאו קלאסית ההחלטה הרציונלית אשר יכול אדם לעשות בכל מקרה נתון, היא זו אשר תביא אותו למקסימום שיפור במצבו האישי (או המשפחתי) ללא התחשבות בגורמים אחרים. לפי תפיסה זו אלטרואיזם כמערכת יחיסים של תן וקח ולא כבחירה ערכית, זוהי הנחת היסוד בבסיס [[תורת המשחקים]]. התוצאה היא שכל אדם יכול לקבל את מה שהוא רוצה, ובכך מתאפשר לו החופש האישי הגדלות ביותר מבין כל צורות החברה.  
+
לפי מיתוס המצב הטבעי, כל אדם שואף לשפר את מצבו האישי במערכת בה אדם לאדם זאב. לכן לפי כל הספרות הנאו קלאסית ההחלטה הרציונלית אשר יכול אדם לעשות בכל מקרה נתון, היא זו אשר תביא אותו למקסימום שיפור במצבו האישי (או המשפחתי) ללא התחשבות בגורמים אחרים. לפי תפיסה זו אלטרואיזם כמערכת יחסים של תן וקח ולא כבחירה ערכית, זוהי הנחת היסוד בבסיס [[תורת המשחקים]]. התוצאה היא שכל אדם יכול לקבל את מה שהוא רוצה, ובכך מתאפשר לו החופש האישי הגדלות ביותר מבין כל צורות החברה.  
    
===שוק, תחרות ויעילות===
 
===שוק, תחרות ויעילות===
שורה 48: שורה 48:     
===שוק, תחרות ויעילות===
 
===שוק, תחרות ויעילות===
על פי תפיסה זו, במהותו הקפיטליזם הינו תרבות, כלומר מערכת של ערכים ומערכת של השקפות על העולם. הקפיטליזם אינו מערכת כלכלית, או חברתית ,או משפטית אלא מערכת תרבותית - כל השאר נבנות עליה. למעשה לא קיים בשום מקום [[שוק משוכלל]]. אף שוק אינו מכיל מספר שחקנים גדול מספיק ותמיד ישנם שחקים גדולים מספיק היכולים להשפיע על המחיר. בנוסף קיימים כל [[כשלי שוק|כשלי השוק]] המונעים ממנו לקיים את ההבטחה של "טוב לכולם".<br>
+
על פי תפיסה זו, במהותו הקפיטליזם הינו תרבות, כלומר מערכת של ערכים ומערכת של השקפות על העולם. הקפיטליזם אינו מערכת כלכלית, או חברתית, או משפטית אלא מערכת תרבותית - כל השאר נבנות עליה. למעשה לא קיים בשום מקום [[שוק משוכלל]]. אף שוק אינו מכיל מספר שחקנים גדול מספיק ותמיד ישנם שחקים גדולים מספיק היכולים להשפיע על המחיר. בנוסף קיימים כל [[כשלי שוק|כשלי השוק]] המונעים ממנו לקיים את ההבטחה של "טוב לכולם".<br>
 
ראי: [[שעור: 6. שוק ממשלה, תאגידים ומונופולים]].
 
ראי: [[שעור: 6. שוק ממשלה, תאגידים ומונופולים]].
   שורה 58: שורה 58:     
===הפן הסביבתי===
 
===הפן הסביבתי===
אין בהגות הקפיטליסטית כמעט שום התייחסות לעולם שבו אנו חיים. זוהי התרבות הראשונה המתנותקת לחלוטין מהטבע הסובב את האדם ורואה בו אך ורק מכשיר בידו למען הרווחה הכלכלית והצמיחה. כל המערכות התרבותיות הקודמות התייחסו לטבע כגדול יותר מהאדם ומהחברה האנושית כולה, והבינו את מערכת יחסי הגומלין שבין האדם לטבע. ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] מהווה קו מחשבה המכניס את האילוצים הסביבתיים לתוך המחשבה הכלכלית כתחליף לתמונת ה'עולם הריק' הקפיטליסטית.
+
אין בהגות הקפיטליסטית כמעט שום התייחסות לעולם שבו אנו חיים. זוהי התרבות הראשונה המנותקת לחלוטין מהטבע הסובב את האדם ורואה בו אך ורק מכשיר בידו למען הרווחה הכלכלית והצמיחה. כל המערכות התרבותיות הקודמות התייחסו לטבע כגדול יותר מהאדם ומהחברה האנושית כולה, והבינו את מערכת יחסי הגומלין שבין האדם לטבע. ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] מהווה קו מחשבה המכניס את האילוצים הסביבתיים לתוך המחשבה הכלכלית כתחליף לתמונת ה'עולם הריק' הקפיטליסטית.
    
===כלכלה ללא פוליטיקה===
 
===כלכלה ללא פוליטיקה===

תפריט ניווט