שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 106 בתים ,  17:29, 31 בינואר 2016
שורה 27: שורה 27:     
==על החירות==
 
==על החירות==
בשנת 1859 יצא לאור הספר [[על החירות]] שנכתב על ידי מיל ועל ידי אשתו, הרייט טיילור. הספר יצא לאור סמוך למותה הפתאומי ומוקדש לזכרה. מיל מסביר בספר כי בעבר הציבור היה צריך להגביל את כוחו של השלטון משום שזה היה נתון בידיו של דיקטטור שהיה עלול לפגוע בכפופים לו. עם הזמן עברו החברות למשטרים [[דמוקרטיה נציגותית]] שבה הממשלה נבחרת באופן זמני והציבור יכול להפטר ממנה אם היא מזיקה לו לדעתו. לדעת מיל דבר זה אינו מספיק כדי להגן על החירות היות ועדיין חלקים מהציבור יכולים לנצל את השלטון כדי לפגוע בחירות של אנשים אחרים. בספר מתווה מיל את טבעו וגבולותיו הרצויים של הכוח שהחברה יכולה להפעיל על היחיד לדעתו.
+
{{הפניה לערך מורחב|ליברליזם}}
 +
בשנת 1859 יצא לאור הספר [[על החירות]] שנכתב על ידי מיל ועל ידי אשתו, הרייט טיילור. הספר יצא לאור סמוך למותה הפתאומי ומוקדש לזכרה. מיל מסביר בספר כי בעבר הציבור היה צריך להגביל את כוחו של השלטון משום שזה היה נתון בידיו של דיקטטור שהיה עלול לפגוע בכפופים לו. עם הזמן עברו החברות למשטרים [[דמוקרטיה נציגותית]] שבה הממשלה נבחרת באופן זמני והציבור יכול להפטר ממנה אם היא מזיקה לו לדעתו. לדעת מיל דבר זה אינו מספיק כדי להגן על החירות, היות ועדיין חלקים מהציבור יכולים לנצל את השלטון כדי לפגוע בחירות של אנשים אחרים. בספר מתווה מיל את טבעו וגבולותיו הרצויים של הכוח שהחברה יכולה להפעיל על היחיד לדעתו.
   −
הספר ידוע בזכות שני עקרונות חשובים, המוכרים כאבני יסוד במחשבה הליברלית. העיקרון הראשון הוא כי "ביחס לעצמו, ביחס לגופו ונפשו שלו, היחיד הוא ריבון" ‏‏‏. מיל מביא עיקרון זה כנגד תופעת [[עריצות הרוב]] בדמוקרטיה ו/או במסגרת תרבות, שבאה לידי ביטוי בכפיית ערכי מוסר וקביעת תקני התנהגות ראויה, ומספקת לחברה כוח כלפי היחיד, המסוגל לפגוע בו באופן קשה. העיקרון השני, "[[עקרון ההיזק]]", קובע את התנאים שבהם יהיה לגיטימי מצד החברה או המדינה להתערב בענייניו של הפרט - "(ש)המטרה היחידה אשר למענה אפשר להפעיל כוח בצדק כלפי כל חבר בקהילה מתורבתת בניגוד לרצונו היא כדי למנוע נזק לאחרים. טובתו שלו, הפיזית או המוסרית, אינה הצדקה מספקת."‏‏‏‏ שני עקרונות אלו מקובלים על כל ענפי הליברליזם, וכן על אידאולוגיות פוליטיות קרובות. הספר הוא ספר משפיע ביותר בחשיבה הפוליטית מאז כתיבתו ועד היום.  
+
הספר ידוע בזכות שני עקרונות חשובים, המוכרים כאבני יסוד ב[[ליברליזם|מחשבה הליברלית]].  
 +
* העיקרון הראשון הוא כי "ביחס לעצמו, ביחס לגופו ונפשו שלו, היחיד הוא ריבון" ‏‏‏. מיל מביא עיקרון זה כנגד תופעת [[עריצות הרוב]] בדמוקרטיה ו/או במסגרת תרבות, שבאה לידי ביטוי בכפיית ערכי מוסר וקביעת תקני התנהגות ראויה, ומספקת לחברה כוח כלפי היחיד, המסוגל לפגוע בו באופן קשה.  
 +
* העיקרון השני, "[[עקרון ההיזק]]", קובע את התנאים שבהם יהיה לגיטימי מצד החברה או המדינה להתערב בענייניו של הפרט - "(ש)המטרה היחידה אשר למענה אפשר להפעיל כוח בצדק כלפי כל חבר בקהילה מתורבתת בניגוד לרצונו היא כדי למנוע נזק לאחרים. טובתו שלו, הפיזית או המוסרית, אינה הצדקה מספקת."‏‏‏‏ שני עקרונות אלו מקובלים על כל ענפי הליברליזם, וכן על אידאולוגיות פוליטיות קרובות. הספר הוא ספר משפיע ביותר בחשיבה הפוליטית מאז כתיבתו ועד היום.  
   −
החשש העיקרי שמיל מביע בספר הוא החשש מפני "עריצות הרוב"- כפייה שיפעיל הרוב על מיעוט קטן תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים. מענה חלקי לנושא זה הוצג מאוחר יותר על ידי הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבו טען כי החשש הנפוץ יותר בדמוקרטיה הוא דווקא היכולת של קבוצות חזקות וקטנות לכפות את רצונן על הרוב.  
+
החשש העיקרי שמיל מביע בספר הוא החשש מפני "עריצות הרוב"- כפייה שיפעיל הרוב על מיעוט קטן תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים. מענה חלקי לנושא זה הוצג מאוחר יותר על ידי הכלכלן [[מנסור אולסון]] במהלך המאה ה-20, [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבו טען כי החשש הנפוץ יותר בדמוקרטיה הוא דווקא היכולת של קבוצות חזקות וקטנות לכפות את רצונן על הרוב.  
    
אחד הקשיים שעולים כיום מבחינה [[קיימות]] ואקולוגיה ביחס לספר היא להבין מתי הפרט גורם נזק לאחרים. במקרים מסויימים כמו רצח, גניבה או אונס הדבר ברור. אולם המושגים של [[מערכת אקולוגית]] מאפשרים השפעה של פרט אחד על פרט אחר דרך השפעה על גורם שלישי ויצירת נזק סמוי בפערים של מרחב וזמן. [[זיהום]], או [[השפעה סביבתית]] אחרת כמו [[דילדול משאבים]] יכולים לגרום לכך שפרט אחד גורם נזק לאחרים מבלי שהוא יודע שהוא מזיק ו/או מבלי שהם יודעים שהוא גורם להם נזק. שאלה נוספת שעולה מכאן היא מי צריך להוכיח את הנזק שנגרם ומתי יש להוכיח אותו. לפעמים עד שמוכח מעבר לכל ספק שאכן בוצע נזק, מי ניזוק ממנו ומי הגורם המזיק, כבר מאוחר מדי ולפעמים מדובר ב[[תהליך בלתי הפיך]] או ב[[תהליך ארוך טווח]]. מסיבה זו, מול עקרון ההיזק עולה [[עקרון הזהירות המונעת]]. כמו כן ראייה מודרנית יותר של [[מוסדות חברתיים]] ומגבלות אקולוגיות מצביעה על כך שהממשלה אינה הגוף היחיד שעלול לגרור כפייה או לפגוע בפרט. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מעיר כי הזכות הבסיסית ביותר - הזכות לחיות - אינה מובטחת מראש וכי השפעות אקולוגיות עלולות לפגוע בזכות זו. דיילי מציין זאת בהקשר של הוויכוח על הנושא של זכויות אדם, [[גידול אוכלוסין]] ומדיניות [[ייצוב אוכלוסין]] בסין. <ref name="daly96">[[הרמן דיילי]], [[מעבר לצמיחה (ספר)]]</ref>  
 
אחד הקשיים שעולים כיום מבחינה [[קיימות]] ואקולוגיה ביחס לספר היא להבין מתי הפרט גורם נזק לאחרים. במקרים מסויימים כמו רצח, גניבה או אונס הדבר ברור. אולם המושגים של [[מערכת אקולוגית]] מאפשרים השפעה של פרט אחד על פרט אחר דרך השפעה על גורם שלישי ויצירת נזק סמוי בפערים של מרחב וזמן. [[זיהום]], או [[השפעה סביבתית]] אחרת כמו [[דילדול משאבים]] יכולים לגרום לכך שפרט אחד גורם נזק לאחרים מבלי שהוא יודע שהוא מזיק ו/או מבלי שהם יודעים שהוא גורם להם נזק. שאלה נוספת שעולה מכאן היא מי צריך להוכיח את הנזק שנגרם ומתי יש להוכיח אותו. לפעמים עד שמוכח מעבר לכל ספק שאכן בוצע נזק, מי ניזוק ממנו ומי הגורם המזיק, כבר מאוחר מדי ולפעמים מדובר ב[[תהליך בלתי הפיך]] או ב[[תהליך ארוך טווח]]. מסיבה זו, מול עקרון ההיזק עולה [[עקרון הזהירות המונעת]]. כמו כן ראייה מודרנית יותר של [[מוסדות חברתיים]] ומגבלות אקולוגיות מצביעה על כך שהממשלה אינה הגוף היחיד שעלול לגרור כפייה או לפגוע בפרט. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מעיר כי הזכות הבסיסית ביותר - הזכות לחיות - אינה מובטחת מראש וכי השפעות אקולוגיות עלולות לפגוע בזכות זו. דיילי מציין זאת בהקשר של הוויכוח על הנושא של זכויות אדם, [[גידול אוכלוסין]] ומדיניות [[ייצוב אוכלוסין]] בסין. <ref name="daly96">[[הרמן דיילי]], [[מעבר לצמיחה (ספר)]]</ref>  

תפריט ניווט